אבי צבאג חולם להיות דוגמן הבית של דולצ'ה וגבאנה, ופרזנטור של בושם מהמובילים בעולם. בינתיים הוא מצליח בארץ לא רע. עושה את פוקס עם בר רפאלי, פרזנטור של אירוקה ומגשים את חייו: הכדורגל
מגזין אופנה: אבי צבאג
מאת אפי אליסי
ניו ז'ורנליזם, מושג פלצני שניתן לסגנון כתיבה שהתפתח בשנים האחרונות. סגנון בו עיתונאים קטנים כמוני, מכניסים עצמם לתוך הכתבה והופכים חלק ממנה. במקרים רבים העורכים הנאורים סולדים מהגישה החדשה, ומשכתבים לכותב את האמירה האישית שניסה להביא אל הקורא.
הגבר הישראלי
אתה יודע מה אתה שולח לעורך, לא יודע מה תקבל בסוף בעיתון. הוא יכול להשאיר את כתב ידך, לשנות אותו, להביא את האמירה שלו במקום שלך. זכותו. זו העבודה שלו. חלק מהסיבות שהביאו אותי לפתוח אתר תוכן משלי, הן תוצאה של שנות עבודה לא מבוטלות במערכות שונות בתקשורת הישראלית, בעיקר במגזיני אופנה, עיתוני נשים ולייף סטייל.
מה באמת מבקשת הקוראת הממוצעת למצוא במגזין
בסביבות עבודה אלו ניהלתי דיונים רבים שעסקו בנוכחות הדלה של הגבר הישראלי בין דפי המגזינים. מגזין נבנה בצילו של העורך הראשי שלו, הוא מביא את התיזות והאג'נדות שלו, ובמידה מסוימת הופך את המגזין לאוטוריטה פרטית, מעין בבואה עצמית, שלא ממש שואלת את עצמה, מה באמת מבקשת הקוראת הממוצעת למצוא במגזין.
נכון שהשתמשתי בדברי אלו בלשון זכר, אך כיוונתי לנשים. כל עורכי עיתוני הנשים ומגזיני האופנה בישראל הן נשים. מעטים המקרים בהם לגברים יש ביטוי במקומות הללו. לא מדובר בשלוחה של מלחמות המינים, וזו בהחלט לא מגמה ישראלית. ממדף המגזינים העולמי ניתן למצוא בבירור שעל רובן מתנוססת דמות נשית.
נשים רוצות לראות נשים
כששאלתי באחת הפעמים למה גברים לא זוכים לנוכחות, הצביעו לי על סקר ישן שנערך בקרב נשים ומסקנתו היתה: נשים מעדיפות תמונות נשים על שער המגזין האהוב עליהן. משיחות שערכתי בשנים האחרונות מצאתי תסכול אצל רבים מהשחקנים, הדוגמנים, וזמרים שלא מקבלים מקום ב"בית הפרטי" של עורכות המגזין. זכור לי מקרה מהזמן האחרון בו ניסיתי לעניין עורכת בשיבוץ דוגמן מאוד מצליח במגזין, אך נתקלתי בסירוב. כשהצעתי את הדוגמן בשילוב חברתו הדוגמנית היפה, השתנתה הגישה.
נשים מעדיפות תמונות נשים על שער המגזין האהוב עליהן
זו למעשה חלק מהאג'נדה של מגזין זה. לתת מקום ומרחב לגברים שאין להם סיכוי למצוא עצמם במגזינים כל עוד הגישה השלטת היא: נשים רוצות לראות נשים. ואני אומר שטויות, נשים אוהבות גברים, נמשכות לגברים, מתעניינות בגברים, ורוצות את הגברים גם בעיתונים שהן אוהבות.
גבר כחול לבן בניחוח איטלקי
לפני שנה פתחתי בחפושים אחר הגבר הישראלי החדש, הנכון, המושלם. גבר שיש בו הכל. ערכתי שיחות רבות, ונפגשתי עם לא מעט גברים שענו על הקריטריונים שנשים מציבות לעצמן בחיפוש אחר ה"אחד" שלהן.
"גבר שלי מוצלח"
גבר "כחול לבן" שכל אשה תרצה לעצמה. על הרבדים והגוונים השונים באישיותו, וכמובן נתונים טבעיים משובחים שיקשטו את חיי האהבה שלהן, שהרי הנשים לא פראייריות. הן יודעות מה הן רוצות: גבר חתיך וחכם. "גבר שלי מוצלח".
משהו קרה בשנים האחרונות ושני המינים מחפשים זה בזו כמעט את אותם הדברים. האשה החדשה מחפשת את מה שהגבר החדש מחפש, ולהיפך.
שבוי בסריאוטיפים ובסטיגמות מזויינות
אבי צבאג, תל אביבי, בן 25, שנה שלישית במינהל עסקים ב"בינתחומי הרצליה", שחקן כדורגל המתנשא לגובה 185 ס"מ, ומהדוגמנים העסוקים והבולטים ביותר בישראל.
כשהוא ישב אצלי על ספת המנתחים, קרסו להן כל הסטיגמות והקלישאות שהחברה הישראלית מאוד נהנית לבנות לעצמה.
״אני אדם ישיר, ולעיתים אף בוטה, כזה שזורק לאנשים בפנים את ההרגלים שגדלנו עליהם. נאור, ובכל זאת ישראלי. הרי כולנו התחנכנו בשכונת החיים״
הבחור המרשים והיפה דיבר ברהיטות, עכשיו אני המתנשא הטיפוסי שמעולם לא רציתי להיות.
כוס אמו, גם אני שבוי בסריאוטיפים ובסטיגמות מזויינות. ליברל, ועדיין סוג של דפקט לאומי שהולך איתך״.
מונולוג
"עד גיל 14 הייתי ילד שמן. ילדים נהגו לכנות אותי אבי "צמיג" ולא אבי צבאג. הייתי נער בעייתי, על סף נשירה מלימודים ומאוד לא מקובל חברתית.
לכדורגל התחברתי מהמקום הזה של להיות רזה ומקובל. כישרון לזה לא ממש היה, ובכל זאת, התאהבתי בכדור.
״לא הקשבתי לאף קול מלבד זה הפנימי שלי. קול האמונה העצמית"
האהבה החדשה שמצאתי צמחה בתוכי והביאה אותי להחלטה: "אני אהיה כדורגלן מקצועי".
כל העולם ואחותו כולל ההורים שלי, חשבו שאני משוגע. נראה להם הזוי שילד צעיר וחסר כישרון מחליט שהוא רוצה להיות שחקן כדורגל מקצועי, עם שאיפות לשחק בליגות הבכירות״.
מרגע קבלת ההחלטה השקעתי את כל כולי בחלום, והגשמתי אותו. היום משלמים לי כדי שאשחק כדורגל. זאת העבודה שלי.
הכדורגל שינה את האדם שבי. הפכתי אחראי, בעל משמעת עצמית איתנה. למדתי לא לוותר לעצמי בחיים, ולא לקבל "לא" מעצמי.
למדתי שהחלומות שלנו תלויים ברצון שלנו.
"אין דבר העומד בפני הרצון", היא לא קלישאה נבובה עבורי, היא דרך חיים".
״לתעשיית האופנה השתלבתי כדוגמן כשמלאו לי 18. זה קרה לאחר שנפצעתי קשות בברך במהלך משחק, פציעה שלא איפשרה לי לשחק כדורגל במשך שמונה חודשים.
המטרה הראשונה של העיסוק בדוגמנות, היתה למלא את החלל בימים הכואבים שלא יכולתי לשחק.
העבודה מול צלמי האופנה התחילה כעיסוק זמני שהפך להצלחה די מכובדת (הבחור צנוע, תאמינו לי), ומה שהיה זמני, הפך לחלק משמעותי בחיי, ועדיין, הכדורגל מבחינתי, תמיד במקום הראשון".
איש שיודע לקבל החלטות
צבאג לא מוותר על אף אימון לטובת אודישן נחשק. עד כדי כל הוא אוהב את משחק הכדור. אהבתי מאוד את האמירה הבטוחה הזו שלו.
היא נתנה לי להכנס לעורקים של איש שיודע לקבל החלטות ויותר מכך, יודע לעמוד מאחורי כל החלטה שהוא לוקח בחייו.
האישה שלי. הדוגמנות, סוג של מאהבת. כדורגל ודוגמנות יש להם תאריך תפוגה
"למדתי שניתן לשלב בין אהבותיי, ולכל עיסוק, סדר עדיפויות שקבעתי לעצמי מראש. הדוגמנות היא תוסף מתוק לחיים.
כמו קינוח מתוק שכיף להתפנק בו מדי פעם. הכדורגל הוא הלחם והחמאה שלי.
זאת האהבה הגדולה שלי, האישה שלי. הדוגמנות, סוג של מאהבת. כדורגל ודוגמנות יש להם תאריך תפוגה.
והראש שחושב על העתיד הביא אותי למינהל עסקים ב"בינתחומי הרצליה" כדי להכין אותי לקריירה מבטיחה ליום שאחרי הכדורגל והדוגמנות".
ואשה אמיתית? תתגלגלו לשאלון.
השאלון
האשה שלי – כדורגל.
כדורגלן מקצועי 3 שנים בהפועל רעננה בליגה הלאומית, ובשנה הנוכחית במכבי "קביליו" יפו.
המאהבת – דוגמנות.
רנואר (3 עונות ברציפות), פוקס (5 עונות ברציפות), פרזנטור של אופטיקנה, פרזנטור של הוניגמן גברים, דלתא, קסטרו – הלבשה תחתונה.
פרזנטור של ליאור ודורין סגול (חליפות חתן), קסטרו הלבשה תחתונה, הבושם של "כריסטינה אגילרה", דיסקוואר לווג היווני, נורת פייס.
היום שאחרי.
לימודי תואר, שנה שלישית במנהל עסקים ב"בינתחומי הרצליה"
משפט צבאג
You got a dream, you gotta protect it. People can't do some things themselves, they wanna tell you that you can't do it. You want something? Go get it. Period.
מי שחלם.
"לשחק ברומא, לדגמן, לחיות באיטליה עם האישה, לגדל את הילדים למספר שנים, ולחזור לארץ עם טעם טוב מהחוויה האיטלקית. (בכל זאת אני חצי איטלקי)"
רוצה עוד
"חולם להיות דוגמן הבית של דולצ'ה וגבאנה, ופרזנטור של בושם מהמובילים בעולם".
מגזין אופנה – Fashion Israel
אי מייל: fashionisrael.nag@gmail.com
אינסטגרם: fashionisrael.mag@
וואטסאפ: 050-7368167
עורך ראשי: אפי אליסי
עורכת אופנה: shaniaqua@
מגזין אופנה ישראלי – הבית של האופנה בישראל
אופנתי. חברתי. ישראלי.