"שמלה היא שמלה, את תלבשי אותה פעם אחת בחיים וזה בסדר"

שי גרינברג מציעה גישה חדשה עם קולקציה לשמלות כלה שנועדה לאתגר את הנורמות הקיימות. בפרויקט הגמר שלה בשנקר, היא עוסקת בשאלות של זהות, יופי וחופש בחירה, ובוחנת את הלחצים החברתיים שמציבים נשים ביום המיוחד שלהן. בפרויקט היא מבקשת לשאול את הכלות שלה האם הן לובשות את השמלה בעבור עצמן או בהתאם למה שהחברה מצפה מהן

שי גרינברג בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מחזור 2025, לא חשבה שתעסוק בעיצוב אופנה, ויותר מזה, לא דמיינה שפרויקט הגמר שלה [The dress code] בשנקר יעסוק בשמלות כלה. "אני מאוד לא GIRLY-GIRL, זה מצחיק, בסוף אני עוסקת בכלות. תמיד הייתי מחוברת לצד הגברי שלי, הכל מאוד סטריט [סטייל], דברים רחבים…".

אבל הדברים מסתובבים אחרת ממה שאנחנו מתכננים אותם. משירות ב-8200 והחברה להגנת הטבע, החיים הביאו אותה לניהול חנות וינטג', שהעלתה בפניה את השאלה הגדולה: מה אם תעצב בעצמה? היא אספה את כל הפרויקטים שלה במהלך החיים והגישה אותם – ובהפתעה גמורה התקבלה למחלקה לעיצוב אופנה בשנקר.

איך היית מציירת את הסגנון שלך?
"אני חושבת שאני מעצבת מאוד אקלקטית, אין לי איזה סגנון אחד שאני נאמנה אליו". שי מספרת שלאורך הלימודים עסקה במגוון טכניקות: "עשיתי בגדי גברים, עשיתי קולקציית READY TO WEAR, עשיתי בגדי ילדים, בגדי ספורט. עשיתי המון, כי זה גם מה ששנקר נותן. אני מאוד טובה בצלליות גבריות, אני טובה בלשלב פרינטים, אני טובה בצבעוניות. מצד שני, אני גם אדם שמאתגר את עצמו", מסבירה שי.

"למה אנחנו פתאום יכולות ללכת עם טריקו ועם ג'ינס והכל בסדר, אבל ביום החתונה, אם כלה תלבש חולצת טריקו וג'ינס, זה פשוט שערורייה, סקנדל, אכזבה להורים?  למה אנחנו חייבות להיות ברביות, למה אנחנו חייבות להתאפר וכל נמש יהיה מושלם ובמקום? למה אנחנו לא מתקדמות גם בעולם הזה?"

וזה מה שהיא עשתה בפרויקט הנוכחי: לאתגר את עצמה encore אחת אחרונה במסגרת הלימודים ולעשות פרויקט כלות. אבל זה לא בא לה בקלות. "אצלי, כלות וחתונה זה נושא מאוד טעון. בתור מישהי שלא לובשת שמלות מגיל 4, הגעתי עם המון מטען כלפי עולם הכלות; לא שנאה, אבל עין שיפוטית כלפי חתונות, כלפי הטקס הזה וכלפי מה שקורה בו. כי יש איזה אידאל יופי שאישה צריכה לעמוד בו…".

אידיאל היופי הזה ששי מדברת עליו קיים בכל תחום בעולם האופנה, אבל לדעתה הוא מצומצם הרבה יותר בתחום הכלות. "הצלליות הן אותן צלליות. יהיה לך 99% חצאית שמראה לך את התחת או את הצדדים בצורה יפה שמחמיאה לך לגוף, או חצאית נפוחה. ככה או ככה, המותן תהיה פצפונת, החזה יהיה זקור – הרוב המוחלט נופלות לאידיאל היופי הזה, אידיאל יופי שבעולם החתונות קיים כבר 100 שנה".

אנחנו צריכות להיות מודעות לבחירות שלנו

הפרויקט של שי לא בא להציע פתרון, אלא לשאול שאלות; את אותן השאלות ששאלה את עצמה במהלך הפרויקט. שאלות נוקבות כאלה ששמות לנו מראה מול העיניים: "כשאתה מסתכל על עולם האופנה הנשית ב-100 השנים האחרונות, עברנו ממשהו שהוא חובה, קרינולינות, הדבר הכי לא נוח בעולם. ואתה מסתכל על מה נשים לובשות היום, אתה חייב לתהות למה אין את השינוי הזה בתוך עולם הכלות. נשים התפתחו כל כך הרבה, אידיאל היופי התפתח כל כך הרבה. למה אנחנו פתאום יכולות ללכת עם טריקו ועם ג'ינס והכל בסדר, אבל ביום החתונה, אם כלה תלבש חולצת טריקו וג'ינס, זה פשוט שערורייה, סקנדל, אכזבה להורים?  למה אנחנו חייבות להיות ברביות, למה אנחנו חייבות להתאפר וכל נמש יהיה מושלם ובמקום? למה אנחנו לא מתקדמות גם בעולם הזה?"

מה יכולות להיות התשובות לזה לדעתך?
"אני חושבת שכשאנחנו גדלות להיות נשים, זה חלום של ילדה. זה משהו שאמא העבירה אותו לבת, והלאה עד היום הזה. מאז שאת ילדה, אחת המטרות של אישה בחיים זה להתחתן, והיום הזה זה אחד מהימים הכי גדולים עבור נשים. ואז כשזה היום שלך לייצג את תפקידך כאישה ולהתחתן, אז מן הסתם שזה הולך למקומות היותר מסורתיים, כי מלכתחילה הרעיון של חתונה הוא מאוד מסורתי. מעבר לכך, נשים לא מקבלות הרבה חשיפה ביום יום; אנחנו מין שהוא LOOKED OVER בהרבה תחומים בחיים. ואם יש יום אחד שמוקדש לאישה, להסתכל עליה ולראות אותה, זה החתונה שלה. זה מצוין, אני לא יוצאת נגד חתונות ככלל; אני חושבת שיש דרך להביא את זה יותר לעולם שלנו ולמקום שלנו. אני חושבת שזה מדהים שיש לכלה את היום שלה; אני חושבת שזה מדהים לחגוג נשים ביום הזה. אני פשוט חושבת שאנחנו צריכות להיות מודעות לבחירות שלנו".

מה יכול ליצור את השינוי הזה?
"אני חושבת שאנחנו מאוד הולכות לזה. במודע או לא במודע, פתאום את רואה הרבה חתונות של לסביות שכן מתחתנות באוברולים, או אחת עם שמלת כלה ואחת עם אוברול. גם אם זה בא ממקום של הקהילה הלהט"בית, שלאט לאט אני מקווה יותר ילך למיינסטרים, אבל יש שם את המקום של רגע להיות עצמך. נגיד בתל אביב, את כבר רואה בנות שמתחתנות לא בהכרח בלבן, לא בהכרח עם שמלה, לא בהכרח באירוע גדול. יש לך שני זרמים נפרדים: אני חושבת שעולם הכלות היה אחד, והרוב היו עושים אותו דבר, עכשיו פתאום יש לך זרם שהולך מאוד בעד. אין לך את האמצע, זה ממשיך להתרחק, זה או-או".

"אני מאוד לא GIRLY-GIRL, זה מצחיק, בסוף אני עוסקת בכלות. תמיד הייתי מחוברת לצד הגברי שלי, הכל מאוד סטריט [סטייל], דברים רחבים…"

שי מסבירה כי לדעתה גם במיינסטרים אנחנו בסוג של תיקון ושינוי. "אם את מחפשת איפה השינוי הזה מתבטא, גם בחתונות הפופולריות ותחום שהוא יותר מיינסטרים בעולם הכלות, זה מתבטא בעיקר בלוק השני, כי בלוק הראשון תגשימי איזו פנטזיה לא בהכרח שלך, גם יכול להיות של המשפחה; בלוק השני תחזרי למה שהיית הכי קרוב ביום יום, חוזרת לעצמך".

את חושבת שזה תיקון לקראת המקום הזה? השמלה השנייה?
"חד משמעית. אני חושבת שזה מאוד תלוי. יש בנות שמנצלות את זה להוציא את הטוב מהאירוע, ללבוש כמה שיותר שמלות, כמה שיותר קניות. אני מבינה את זה, זה כיף, יש תירוץ, אז למה לא? אני חושבת שאצל הרבה מאוד נשים זה תיקון – אני רוצה שיהיה לי נוח, אני רוצה לרקוד ושיהיה לי כיף, אני לא רוצה להסתובב כל היום בתור איזו מישהי, ובא לי באמת לקפוץ ולרקוד ולהרגיש יפה ואני בריקודים. זה אכן מבטא תיקון בעיני אצל הרבה נשים".

אני לא רוצה שכל היום יגידו לי איזה יפה אני

שי מספרת שהפרויקט שלה הוא לא אישי, הוא מדבר על תופעה כוללת, אבל מכיוון שהיא המעצבת, לא מן הנמנע שהיא הכניסה גם את העדפות שלה והסיפור האישי שלה לקולקציה. "לאמא שלי יהיה מאוד קשה אם אני אחליט להתחתן בדרך מסוימת, ואני יודעת שזה לא יהיה בשמלה, כי יש את הגבולות שלי… אני בן אדם מאוד נחמד אבל קשה לי כשיש עלי מלא אנשים. אני לא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב, אני לא אוהבת שמסתכלים עלי, ובטח ובטח אני לא אוהבת להיות מודל יופי. אני לא רוצה שכל היום יגידו לי איזה יפה אני. אין לי בעיה, תגידו לי איזה יפה תצוגת הגמר שלך, איזה יפה הדגם הזה, אבל אל תגידו לי כל היום איזה יפה את… אני לא מרגישה שיש שם עומק. אז אתה באמת שואל, למרות שאני בוחנת את המקום הזה, כמה באמת השפעה יש לי, לא משנה כמה מחאות אני אעשה. אני אתחתן בג'ינס נגיד", היא מיד מכריזה.

לבן או כחול? לבן

למה הצבע כן? למה הצבע חייב להישאר מסורתי?
"הצבע בא ממקום של כוח. הצבע הלבן התחיל מהמלכה ויקטוריה הראשונה. היא התחתנה בשמלת כלה האייקונית עם התחרות של אמסטרדם. היא לבשה את זה בגלל שזה הבליט את התחרות כדי לקדם את הכלכלה במדינה שלה, ואיכשהו הסתובבה ההיסטוריה לנקודת המבט הדתית השמרנית. אז מבחינתי, בחרתי לעשות לבן כדי לעשות לזה OWNING BACK. אני רוצה שישאלו אותי למה עשיתי את הקולקציה לבנה, כדי שאני אוכל להגיד למה אתן לובשות לבן. זה לא כי אתן טהורות ויפות, זה כי זה התחיל בגלל מקום של כוח, אסטרטגיה וכלכלה", שי מסבירה. "ויש גם דרך ללכת נגד מסורת. אני לא יכולה לשנות את הכל ולהגיד עכשיו אני עושה קולקציית כלות והכל צבעוני – זה לא יראה כמו קולקציית כלות. אתה צריך איזה בסיס טוב לבנות עליו, ואז אתה צריך לבחור מה הבסיס הזה. ובגלל שמבחינתי הלבן זה ממקום חיובי ולא שלילי, בחרתי להשאיר אותו ולבנות עליו את הקולקציה שלי".

האם את חושבת שהקולקציה הזו יכולה להוות את הפתרון?
"לא. זה לא הפתרון. זו קולקציה ספקולטיבית, זה המטרה שלה… זה קו גמר. לא רציתי לעשות קולקציה לבישה שאני יכולה למכור. אני רוצה לחקור את הנושא דרך העיצובים שלי, לשחק עם הצלליות, לראות מה עובד. אני לא מרגישה שבאתי לספק את הפתרון. זו קולקציה שהבסיס שלה הוא להוציא את הרגשות שלי בבגדים. אני חושבת שיותר קל לראות מה רציתי להגיד בבגדים מאשר על כל דבר אחר, ומבחינתי זה הצלחה מסחררת שהיא מעבירה את מה שהיא רוצה להעביר, למרות שאין בה שמלות; את מיד מבינה שזה כלות".

פרופורציות מבחינתי זה להסתכל על הדברים כפי שהם

איך היית מצפה שמי שעתידה להתחתן תסתכל על הקולקציה?
"עם חיוך. העיקר שזה יהיה במחשבות שלה, פשוט במודע, לא [רק] מה שהחברה גורמת לנו לחשוב שאנחנו רוצות ב-100%. להגיד רגע, האם השמלה הזו בשבילי או כי בא לי ללבוש משהו בומבסטי? בשביל מי אני עושה את הדברים האלו? האם אני באה לענות על הרצון שלי, או שאני באה לספק אחרים? אנחנו מצפות ללבוש את השמלה ולהגיד – היא האחת! היא השמלה שכל החיים חלמתי עליה! בסופו של דבר מדובר בשמלה, מדובר בפריט חומרי. בסופו של דבר צריך הרבה יותר פרופורציות בעולם החתונות. פרופורציות לא חייבות להיות מיתון. פרופורציות מבחינתי זה להסתכל על הדברים כפי שהם. טבעת היא טבעת, השמלה היא שמלה, את תלבשי אותה פעם אחת בחיים וזה בסדר. תסתכלי על אושיות מדיה ענקיות שמתחתנות בשבע שמלות כלה, כל שמלה מותג אחר; אין דרך טובה לקדם מעצבים. בגלל זה אני לא אומרת תתקמצנו, אני לא אומרת אל תלבשו שבע לוקים. תעשו מה שבא לכם, תקבלו את הבחירות שלכם במודע ותנסו להיות הכי אתם והכי שלמים עם הבחירות שלכם".

אינסטגרם: shayshoy@

דפנה סאפר – עיתונאית אופנה בכירה
אינסטגרם: dafnasaffer@

Owner & Editor-in-Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: @fashionisrael.mag
Facebook group: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel