אריאל ברקה, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר מחזור 2025, חיה ונושמת אופנה מאז ומעולם. היא הפכה לסטייליסטית עצמאית עם רזומה מרשים שמרכז תפקידי עבודה בשבועות אופנה ובתעשייה. בעבודותיה, אריאל שוזרת עיצוב אישי עם מסרים מעצימים, היא מתמקדת בעיצוב אופנה לנשים, תוך שימוש בחומרים טבעיים ובסגנון נקי ומדויק. היא כאן כדי להראות כיצד ניתן לשלב בין חדשנות, יצירתיות ומשמעות ושואפת לחדש וספר סיפור דרך כל בגד שהיא מעצבת: "אני רוצה לתת את הכלי המעצים הזה לאחרות: לחלוק את האמירה והאסתטיקה שלי, וליצור בגדים לנשים חזקות ששואפות לבנות ולהעצים את עצמן."
מאז שאריאל ברקה זוכרת את עצמה היא ציירה אופנה. שמלות, לוקים, רעיונות. שירבטה על כל מחברת אפשרית. אפילו לראיון הקבלה לשנקר היא הביאה עימה מחברות מהילדות עם עיצובים בהשראת מונומנטים ברחבי העולם. היא לא באמת היתה בטוחה בעצמה אם ניתן להפוך את האהבה הגדולה שלה לאופנה למקצוע. "בכל ניסיון הרשמה הרגשתי שזה לא נכון לי. הייתה לי שיחה פתוחה עם המשפחה, החלטתי ללכת עם האינטואיציה, וניגשתי רק לשנקר. אחרי שנים שבהן הייתי מגיעה לתערוכות בוגרים בתור קהל. זה הרגע שבו הבנתי שהדרך שלי היא אופנה."
"להזדהות בתוך מסגרת כלשהי ולהציג את עצמנו לעולם בלי מילים"
הנקודה שבה “נדלק אצלה הניצוץ” הייתה בשנקר: מהרגע הראשון היא הרגישה שהיא במקום הנכון. במודע היא בחרה לחקור את התעשייה מכל הזוויות. היא הרגישה שמשנקר ניתן להתפתח לכיוונים יצירתיים רבים. היא ניהלה סושיאל לעסקי אופנה ולייפסטייל, עבדה בהפקות תצוגה בשבוע האופנה 2022 תחת גילי סיוון ולקחה חלק בהפקות אופנה רבות, בשנה א׳ היא החלה להשתלב כסטייליסטית. בתחילה כאסיסטנטית של אלכס גדרון. כיום עם רזומה נכבד היא משמת סטייליסטית ראשית ועצמאית. "הגישה שלי היא ללמוד דרך עשייה, להבין כל חוליה בשרשרת, ואז להביא אותה חזרה לשולחן העיצוב. המסקנה מהדרך הרחבה הזאת ברורה: העיצוב הוא המרכז שלי. עם ראייה מערכתית של סטיילינג, הפקה ודיגיטל שמעשירה כל פריט שאני יוצרת."
אריאל משתפת אותנו בחוויה ובהבנה שהדרך עצמה מרגשת לא פחות מהתוצאה. "בשנקר זכיתי לעלות לגמר במספר תחרויות בינלאומיות הוכחה קטנה שהקול שאני בונה פוגש קהלים שונים. בשנה ב׳ נבחרתי לקחת חלק במשלחת ולטוס עם GUESS לשווייץ ל-Gen Z Summit, ושם עבדנו על אסטרטגיות מיתוג ושיווק לדור שלנו מה שחיבר אותי לעומק בין אסתטיקה לחשיבה עסקית. ואז הגיע פרויקט הגמר: רגע שבו מחקר, חומר וגזרה הופכים לנוכחות אחת על המסלול; לראות את התגובה של אנשים, גם כאלה שמגיעים מחוץ לעולם האופנה, היה מרגש במיוחד. ומהצבא לקחתי את החוסן והשיטה: משמעת, עבודה בצוות ויכולת לעמוד בלחץ הייתי עורכת וידיאו וגרפיקאית ביחידת 8200 מה שלימד אותי המון כלים מאוד שימושיים לעבודתי כמעצבת."
אריאל ברקה. לוחות השראה לקולקציית הגמר – שנקר 2025
טוב, אז אחרי רזומה עשיר שכזה בואי נדבר על הדבר עצמו. "אופנה היא כלי ביטוי עצמי שאנחנו משתמשות בו כדי להזדהות בתוך מסגרת כלשהי ולהציג את עצמנו לעולם בלי מילים. עבורי זו תמיד הייתה הדרך שלי לדבר. גם בתקופות שבהן הייתי פחות פתוחה ובטוחה בעצמי. היום אני רוצה לתת את הכלי המעצים הזה לאחרות: לחלוק את האמירה והאסתטיקה שלי, וליצור בגדים לנשים חזקות ששואפות לבנות ולהעצים את עצמן."
ארון הבגדים של אריאל ברקה.
"הסגנון שלי דומה לעיצובים שלי: נקי, מדויק ומבוסס חומר. אני מעדיפה חומרים טבעיים. עור, צמר, משי, כותנה, ולובשת בעיקר וינטג'. בין אם מפריז, ניו-יורק ויפן ובין אם מהארונות של המשפחה. כל הג'ינסים שלי הם ליוויס משנות ה־60–70 מסבתא, הסוודרים האהובים עליי הם קשמיר מהארון של סבא, והבלייזרים הכי טובים שלי הגיעו בכלל מהסבא של בן הזוג שלי. אני אוהבת שלבגד יש היסטוריה. זה משהו שאני מביאה גם לתוך העיצובים שלי.
"את ההודעה קיבלתי באמצע איקאה ובכיתי מאושר; זה תפס אותי לגמרי בלתי מוכנה"
הסגנון העצובי המועדף על אריאל הוא Ready-to-Wear לנשים. נקי, מדויק ולביש לאורך זמן. היא נשענת על חומרים טבעיים באיכות גבוהה: עורות וצמרים, ובטנות משי שמכבדות את הגוף ואת המלאכה. בכל פריט היא מחפשת פרט שמפתיע בעדינות ובשימוש יוצא דופן בחומר או אפילו חתך מדויק. "כדי להפוך משהו יומיומי לפריט עם כוונה ומחשבה עמוקה. כשאישה לובשת אותו, היא מרגישה שהשקיעו בה. בעיניי, פריטי היום-יום שלנו ראויים להשקעה לא פחות מבגד חגיגי שנלבש פעם אחת ונשאר רק בתמונות."
"אותי חינכו לדעת מה אני שווה, ובשנים האחרונות זה התיישב לי לגמרי. במקביל אני שומרת על ראש פתוח: יש לי עוד הרבה ללמוד, ללטש ולהרחיב. אבל ביחס לנקודה שבה אני נמצאת היום, אני גאה בדרך, בתוצאה ובמה שהבאתי החוצה"
אריאל מעצבת לנשים שמנהלות חיים אמיתיים ורוצות לבוש שמרגיש כוח שקט: נקי, מדויק, לביש לאורך זמן. כשהיא מתחילה פרויקט, נקודת המוצא שלה היא תמיד נקודת מבט נשית. גוף האישה ונושאים של נשיות מודרנית. היא מתחילה במחקר מעמיק: היסטוריה, חברה, תרבות, תיאולוגיה ופוליטיקה. מתוך זה מזקקת עוגנים ויזואליים. "אני לא מנסה 'להמציא את הגלגל'; אני מחברת בין הנרטיב שאני חוקרת עכשיו לבין הארכיון האישי שלי. דימויים, חומרים, זיכרונות. מתוך העריכה הזו נוצרת שפה שהיא שלי: צללית מדויקת, פרופורציה נכונה ודיטייל אחד חכם שמרגיש הכרחי. כשאני מעצבת, אני מדמיינת מולי אישה בתנועה: בין סטודיו לפגישה, בין יום עבודה לערב בחוץ. הבגד צריך להחזיק את כל זה בלי דרמה מיותרת. אני עובדת עם חומרים טבעיים באיכות גבוהה: עור, צמר, ומשי (כולל בטנות משי), כי הם מזדקנים יפה, נושמים ושומרים זיכרון."
חשוב לה שגם פריט יומיומי ירגיש מתוכנן עד הסוף. שמי שתלבש אותו תדע שהשקיעו בה. בעיניה, בגדי היום־יום שלנו ראויים לאותה רמת תשומת לב כמו שמלה לאירוע חד־פעמי. "בתצוגות ובצילומים אני מבקשת מהדוגמניות מבט ישיר וחזק – בטוח בעצמו כי זו האנרגיה שאני רוצה לשדר לצופות. המדד שלי להצלחה פשוט: כשהדוגמנית מודדת ואומרת 'אני מרגישה מיליון דולר'. מבחינתי זה הכל."
על מי את מביטה היום ואומרת כזה אני רוצה.
״ההשראה הקריאייטיבית הכי גדולה שלי הוא אבא שלי: כל פרויקט מתחיל משיחה איתו, שבה אנחנו מפרקים רעיון, מחדדים שאלות, ומוצאים את נקודת ההשראה שממנה נולד המחקר והעיצוב. מקצועית, נילי לוטן היא מודל לדרך שאני רוצה לעצמי להגדיר חזון, לבנות אותו בעקביות ובפשטות מדויקת, ולהפוך אסתטיקה לשפה עסקית חיה. בין שני הקטבים האלה השיחה הביתית שמזכירה לי למה אני עושה את זה, והדוגמה המקצועית שמראה איך להפוך את זה למסלול ברור כך אני רוצה להיות.
"אני גם עובדת על השריר של ההתמודדות עם לא-צפוי. השנה חוויתי המון טלטלות"
אריאל מנסה בשנה האחרונה לתעד לעצמה את רגעי השיא, כדי לא לשכוח את הדרך ואת הסיפוק שמגיע ממנה. הראשון והמשמעותי ביותר קרה בשנה ג׳, בקורס עור עם יוסי קצב: "זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שלמה לגמרי עם מה שאני יוצרת, ושנפל לי האסימון מה אני באה להגיד בעולם האופנה. בגלל אותו רגע בחרתי להמשיך עם יוסי לפרויקט הגמר."
רגע השיא הבא הגיע בסוף שנה אינטנסיבית מאוד. לחץ, תסכול, חרדה, וגם הישגים קטנים בדרך. "כשעליתי עם הקולקציה לתצוגה ולביקורת הגמר. לראות איך מבקרים שאני מעריצה, אנשים מהתעשייה וגם אנשים בלי רקע מקצועי באופנה מגיבים בחום ובסקרנות, זו הייתה הוכחה שהמחקר, החומר והדיוק הטכני מתחברים לסיפור שנוגע באנשים. זה הכי ריגש אותי: שהם לא חייבים לדעת את כל מה שמאחורי הקלעים כדי להרגיש שמשהו שם מדבר אליהם.
אריאל ברקה. לוחות השראה לקולקציית הגמר – שנקר 2025
והשלישי הוא ההכרה הבינלאומית: "המועמדות לשלושה פרסים: Real Leather. Stay Different, Only Natural ו-Mittelmoda. את ההודעה קיבלתי באמצע איקאה ובכיתי מאושר; זה תפס אותי לגמרי בלתי מוכנה. הידיעה שכל 20 המועמדים טסים לאיטליה להציג באוקטובר מרגישה כמו סגירת מעגל קטנה. מהרגע שמצאתי את הקול שלי, דרך התצוגה והביקורת, עד לבמה בינלאומית."
בין לבין יש גם “רגעי שיא קטנים” שהיא לא מזלזלת בהם: "מדידה שבה הדוגמנית אומרת 'אני מרגישה מיליון דולר', תגובה של מישהי שלא קשורה לאופנה אבל אומרת שהקולקציה עשתה לה משהו, ולפעמים אפילו הודעה מאישה שהרגישה חזקה יותר בבגד שלי. כל אלה ביחד הם השיא האמיתי עבורי."
"הבלייזרים הכי טובים שלי הגיעו בכלל מהסבא של בן הזוג שלי"
האיש שהיה לה עמוד האש ולאורו צעדה הוא יוסי קצב שמלווה אותה כבר שנתיים בצורה הכי מדוייקת ומסורה שאפשר. "בזכותו מצאתי איזון בין חופש למסגרת: אני מביאה את הנושא והאסתטיקה, והוא עוזר להפוך מחקר לרעיון ברור, ורעיון לבגד מלוטש ולבסוף לזקק ולחתוך עודף שלא מועיל כי כמעצבים הכי קשה לנו לוותר על דברים וכל אחד חייב מישהו כנה שיגיד לו כשזה לא עובד."
"לראות את התגובה של אנשים, גם כאלה שמגיעים מחוץ לעולם האופנה, היה מרגש במיוחד. ומהצבא לקחתי את החוסן והשיטה: משמעת, עבודה בצוות ויכולת לעמוד בלחץ"
הבסיס לכל הצלחה הוא המבצר הביתי המשפחה שתומכת ומגוננת. "חד־משמעית. התמיכה הזוגית והמשפחתית שלי גדולה מכל מה שיכולתי לבקש. בן הזוג שלי, כבר שש שנים, עבר איתי הכול מהשירות הצבאי ועד סיום הלימודים והיה נוכח בכל קשת הרגעים: כישלונות, הצלחות, התקפי חרדה, ולוגיסטיקה מאוד לא רומנטית של סחיבת פרויקטים הלוך־ושוב לשנקר. הוא הבסיס שמאפשר לי לרוץ רחוק. לצד זה, המשפחה שלי היא הסלע: תמיכה בלתי־מתפשרת בכל החלטה ובחירה, והם אלה שנתנו לי את האומץ להבין שאם זה הלב שלי קריירה באופנה היא אפשרות מלאה, ולא חובה ללכת במסלול 'הריאלי'. בלעדיהם, באמת, לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי."
המקום שקשה לאריאל להיות בו הוא חוסר סדר כשדברים לא סגורים, כשאין לו״ז ורשימות ברורות. עבורה, ארגון הוא לא נוקשות אלא תנאי לחופש: בתוך מסגרת מסודרת המחשבה שלה נפתחת, והעבודה הפוכת מדויקת יותר. בלי זה היא מתפזרת ומרגישה שהיא רודפת אחרי הזנב של עצמה. "אני גם עובדת על השריר של ההתמודדות עם לא-צפוי. השנה חוויתי המון טלטלות: החלפתי את הקולקציה כמה פעמים, עשיתי שינויים ותיקונים אינסופיים. זה היה מתיש, אבל לימד אותי לערוך מהר, לשחרר רעיונות יפים שלא משרתים את הליבה, ולהתחזק. עדיין שם זה האזור המאתגר שלי."
לכל אדם אחר מדד משלו על הצלחה. כיצד את מודדת את זה?
"הבסיס להצלחה שלי הוא עבודה קשה ועקביות. כישרון בעיניי הוא כרטיס כניסה. אולי 10–15%. אבל התוצאה נבנית ממשמעת: להופיע כל יום, לחקור, לנסות, לטעות ולחדד. בחרתי ללמוד מתוך עשייה: גם בתהליך היצירה והמחקר וגם בתוך התעשייה. ליצור קשרים, להבין אנשים ותהליכים, וללמוד מכל פרויקט. זה מקצוע מאוד אישי ולעיתים מתיש רגשית, לכן המעטפת היא חלק מהסוד: משפחה, חברים ובן הזוג שנותנים שקט וביטחון, ובשנקר המנחה שלי יוסי קצב, שנתן לי זמן וקשב אמיתי לצד ביקורת שאפשרה לי להגיע לפוטנציאל שלי. החיבור בין משמעת, למידה מתמדת ומערכת תמיכה. זה מה שמאפשר לי להתקדם ולהצליח."
"אני רואה מסלול ברור: לחזור לניו-יורק לעבוד בבתי אופנה שאני מעריצה, להבין לעומק מה מחזיק מותג רלוונטי לאורך זמן, ואז, רק כשיהיה לי חידוש אמיתי לתת, להקים משהו משלי."
ויש לה עוד הרבה מדדים שהיא רוצה לעמוד עליהם. "אני בונה את זה באופן מחושב. האמונה שלי פשוטה: כשעובדים מתוך תשוקה ועם ניהול נכון זה הופך לקריירה שמפרנסת. כל הקריירה שלי חיפשתי לפתח גם צד עסקי: לקחת הזדמנויות בלי לדעת לאן הן יובילו אותי ולשמחתי זה כמעט תמיד השתלם. מיד אחרי הלימודים נכנסתי לתפקיד במשרה מלאה כמעצבת אופנת נשים ב-Terminal X, ובמקביל אני מחזיקה תיק מצומצם של לקוחות סטיילינג שאני לא מסוגלת להיפרד מהם. זה שילוב שנותן יציבות, התפתחות וכיוון ברור. בדיוק בתחום שאליו כיוונתי: Ready-to-Wear לנשים.
כמה את מאמינה בעצמך?
"מדד הביטחון שלי גבוה. רגע לפני היציאה של הקולקציה קיבלתי את האפשרות שייתכן שהקולקציה לא תתקבל כמו שאני מדמיינת, ואולי החוויה העמוקה שיש לי ממנה היא אישית. גם מתוך ההבנה הזאת הייתי שלמה ומרוצה מהעבודה. פרסום פרויקט הוא חשיפה רגשית אמיתית; בלי ביטחון, כל ביקורת עלולה לשבור. אותי חינכו לדעת מה אני שווה, ובשנים האחרונות זה התיישב לי לגמרי. במקביל אני שומרת על ראש פתוח: יש לי עוד הרבה ללמוד, ללטש ולהרחיב. אבל ביחס לנקודה שבה אני נמצאת היום, אני גאה בדרך, בתוצאה ובמה שהבאתי החוצה.
"המסקנה מהדרך הרחבה הזאת ברורה: העיצוב הוא המרכז שלי"
בכל אדם ובכל נפש יש מלחמות פנימיות. אריאל מספרת על עצמה כי היא תוצר של שתי תנועות הפוכות: בית של עורכי דין. ריאליות, משמעת, תוכניות עבודה ולצידה בחירה מודעת באופנה: "השיטה שלי שמרנית לגמרי: אני מתחילה ממחקר עמוק, עובדת עם לו"זים נוקשים ועם פרפקציוניזם שלא מוותר. זה חינוך שספגתי מסבא וסבתא, שלימדו אותי לשרוד תקופות של ימי לימוד אינטנסיביים שדרשו רצינות מלאה. המרד שלי קורה בתוך המסגרת הזאת: בפרשנות, בחתכים, בשימוש לא צפוי בחומר. ליצור פריטים נשיים שמרגישים שקטים, אבל עומדים נגד הזרם כשצריך. זה איזון שעובד לי: אני שמרנית בתהליך ובועטת בתוצאה. המשמעת מהבית נותנת לי חופש לשבור מוסכמות באופנה."
"במקביל אני שומרת על ראש פתוח: יש לי עוד הרבה ללמוד, ללטש ולהרחיב. אבל ביחס לנקודה שבה אני נמצאת היום, אני גאה בדרך, בתוצאה ובמה שהבאתי החוצה"
דיברנו על הצלחות. אין הצלחה ללא דרך של כשלונות. הם שם ללמד אותנו ולצמוח מהנפילות. "ברור! יש נטייה לחשוב ש”אם זה נראה נקי, זה בטח זרם בקלות”. בפועל, תהליך עיצוב – בטח בקנה מידה של שנקר או אופנה גבוהה, הוא מסע לא פשוט: תסכול, כאב, טלטלות, מאות סקיצות שלא מדברות את מה שאני רוצה, ורגעים אמיתיים של “אין לי השראה” ו“אולי אני לא מצליחה יותר”. היו נקודות שהרגשתי קרובה לשבירה. מה שמחזיק אותי הוא שילוב של עבודה יומיומית עיוורת, התמדה עד שהחומר והרעיון “נפתחים”, והאנשים סביבי שמזכירים לי שזה לא סוף העולם, שיבוא רגע שמרגש אותי ושדוחף קדימה. בפרספקטיבה, זו הייתה שנה מוצלחת – דווקא כי למדתי לעבור דרך הקושי ולא מסביבו."
אריאל ברקה. לוחות השראה לקולקציית הגמר – שנקר 2025
"מתוך העריכה הזו נוצרת שפה שהיא שלי: צללית מדויקת, פרופורציה נכונה ודיטייל אחד חכם"
אדם נמדד על פי האישיות שלו, הבית ממנו הוא בא, החינוך וכן, גם מהחברים. "מעגל קטן ומדויק בכוונה. אני אוהבת לתת 100% למי שקרוב אליי, וזה כמעט בלתי אפשרי כשמוקפים בהמון אנשים ובפרויקטים במקביל. יש לי כמה חברות משנקר שאני סומכת עליהן בעיניים עצומות; הן מכירות את האינטנסיביות ואת הסטנדרט מבפנים, ויש בזה שפה משותפת. לצד זה, החברות מהבית הן בית אמיתי: בתקופות עומס אני יכולה להיעלם לגמרי, והן תמיד מכילות ומקבלות יודעות שהעבודה שלי במקום הראשון אבל כשצריך, אנחנו שם אחת בשביל השנייה בלי שאלות."
שנה חדשה. תקווה. בעיקר, חלומות שיתגשמו. אמן!
"החלום הגדול שלי הוא ללמוד מקרוב מההשראות הכי גדולות שלי ולהפוך את הידע הזה לדרך עצמאית. כיום אני מעצבת אופנת נשים ב-Terminal X, לומדת בחברה ענקית ומצליחה. אני לא יכולה להיות יותר מאושרת מזה, אבל בעתיד אני יודעת שמקומי הוא בחו"ל. בקיץ שבין סימסטר ג׳ ל-ד׳ עשיתי התמחות ב-Altuzarra בניו-יורק במשרה מלאה. מסוף השנה ועד הבוקר של תחילת שנה ד׳ הבנתי עד כמה הסביבה הזאת מחדדת לי שפה, קצב וסטנדרט. כאישה ישראלית בתקופה לא פשוטה, הרגשתי שיש לי שם הזדמנות גם בלי קהל ענק לגעת באנשים ולספר את האמת לגביי מה שקורה בארץ ואיזה אנשים מדהימים הישראלים דרך שיחה פתוחה. זה נתן לי עוד כוח ומשמעות. קדימה אני רואה מסלול ברור: לחזור לניו-יורק לעבוד בבתי אופנה שאני מעריצה, להבין לעומק מה מחזיק מותג רלוונטי לאורך זמן, ואז, רק כשיהיה לי חידוש אמיתי לתת, להקים משהו משלי. אני לא רוצה “עוד מותג”. אני רוצה תרומה שיש לה זכות קיום: אסתטיקה מדויקת, לבישות חכמה וחומרים איכותיים."
עיצוב אופנה: אריאל ברקה, שנקר 2025. צילום: גורן ויטקינד
אריאל ברקה // גוף ראשון נקבה
הקולקציה נולדה מתוך פחד מהשליטה הגברית בגוף הנשי, תופעה היסטורית שממשיכה להיות רלוונטית גם כיום. שאלתי המרכזית היא: האם ערכה של אישה עדיין נקבע לפי רחמה בלבד?
ההשראה לקולקציה נובעת מהאופן שבו התרבות והדת הגדירו את תפקידה של האישה לאורך ההיסטוריה — מסיפורי בראשית שבהם סקרנות נשית נענשת בכאב ולידה, ועד הגות פמיניסטית שמבקשת לפרק את הקשר בין גוף נשי לבין זהות ומשמעות. הקולקציה הינה לנשים, עשויה כולה מעור טבעי על סוגיו, שעבר פיתוחים ייחודיים ועובד בטכניקות של פיסול מה שמעניק לבגדים מראה קשיח ולעיתים מגביל, כמו מעטפת מגוננת אך גם כובלת.
אריאל ברקה. לוחות השראה לקולקציית הגמר – שנקר 2025
הגזרות שואבות השראה מסילואטות נשיות של שנות ה־50 – עשור שבו נשים נדרשו לחזור לתפקידי הבית לאחר המלחמה – ומשלבות מחווה עיצובית למתח ההיסטורי שבין לבוש גברי לנשי, ולמשא ומתן הבלתי פוסק על גבולות, תפקודים ומרחב אישי. דרך הקולקציה אני מבטאת תחושת ניכור תמידית כאישה בתעשייה שמעדיפה את הפוטנציאל הרבייתי שלי על פני זה המקצועי. הפריטים עוסקים בקונפליקט בין אידיאלים חברתיים לבין הגוף הנשי החי, החושב, הפועל – ומציעים שפה חדשה, שבה אישה לא נמדדת רק לפי גופה.
אינסטגרם של אריאל ברקה: ariel_berka
Owner & Editor-in-Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: @fashionisrael.mag
Facebook group: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל