זה הגיע גם אליי…
אופק ארביב, הי"ד, לוחם בגדוד 101 של הצנחנים, יפה הבלורית והתואר, הגיע לחגוג את החיים במסיבת "נובה" ונרצח עלי ידי מרצחי החמאס. חמישה כדורים פילחו את חזהו. גופתו נמצאה רק חמישה ימים לאחר הטבח. באוקטובר 2024 כתבתי כתבות הנצחה לאורי דנינו ז״ל (גיבור ישראל שהציל רבים במסיבה) שנרצח באכזריות על ידי מחבלים במנהרות החמאס, סמ״ר גיא שמחי הי"ד, (בנו של תא״ל דדי שמחי) לוחם בצנחנים, הוא היה בחופשה ובילה במסיבת "נובה". הוא נהרג בקיבוץ רעים לאחר שנלחם בידיים חשופות בקרב הירואי עם המחבלים. במותו הציל 30 מחבריו. יותם חיים הי"ד שהצליח להמלט מהשבי ונהרג בשוגג מאש כחותינו. שלושתם זרים לי, אח הפכו לזיכרון לאומי. אופק ז״ל שלנו הוא אחיין של גיסתי ליבי הנשואה לאחי גדעון. הוא יצא מהמסיבה ברכב, ישב לצידה של ידידתו שנהגה. הם מצאו מולם 2 טנדרים עמוסי מחבלים. אופק סובב בחוזקה את ההגה, הרכב עשה יו טרן ואופק אמר לנהגת: "שימי פול גז". לרוע מזלם, הם שוב נתקלו במחבלים סמוך למפלסים. אופק הוריד את הראש של שתיהן תוך כדי נהיגה מטורפת וחטף צרור ישירות לחזה. הוא נהרג והן ניצלו בזכותו אבל לא רק הן. הוא הציל חבר נוסף. יהי זכרו ברוך.
אופק ארביב ז״ל, בנם של אילנה וניסים, נולד ביום ראשון בשבט תשס"ב (14 בינואר 2002) בירושלים. הוא היה האח הצעיר לשניר, משי ובר. אופק גדל בירושלים, שם היה ידוע כשובב מלא חן וקסם, שהצליח לשבות את לבבות כל מי שפגש בו. את לימודיו התחיל בבית הספר היסודי "תל"י מזרח פסגת זאב", והמשיך בתיכון "טדי קולק" בכיתות ז'-ט'. כשהיה בן שש, הוריו נפרדו, והוא החל להתגורר עם אמו ואחותו בר. אמו נישאה שוב, והבנות של בן זוגה, טל ושחר, הפכו לחלק חשוב מחייו, כיאה לאחיות.
בגיל חמש-עשרה עבר עם אחותו לבת ים, שם למד בתיכון "מקיף שז"ר" ובחר במגמת מִנהל וכלכלה. בתקופה זו נוצר קשר קרוב עם המחנכת שלו, רינת, שהשפיעה עליו רבות ודרבנה אותו להצטיין בבחינות הבגרות. קשר זה נמשך גם לאחר שסיים את לימודיו. במהלך השנים בתיכון, הכיר את ארין, שחלקה עימו כיתה. בין השניים התפתח קשר זוגי חזק, ואופק נהיה בן בית אצלה. אחרי שנתיים, אף על פי שנפרדו, הם שמרו על חברות טובה והסכימו שכשיהיו בני 24, ינסו לחזור אחד לשני ולהתחתן (לצערנו זה כבר לא יקרה!). אופק היה לא רק בן זוג, אלא גם חבר תומך, עודד את ארין ונתן לה ביטחון להמשך דרכה.
תוכיח לעצמך מי אתה באמת. תמיד תישאר נאמן לעצמך
בסיום לימודיו בתיכון, אופק הצטרף למכינה הקדם צבאית לחצי שנה בשם "ירוחם" יחד עם שניים מחבריו הקרובים. בתקופה זו, הוא הפגין יכולות מנהיגות מרשימות, כריזמה ועוצמה, והשפיע לטובה על קבוצתו, תמיד דרבן את חבריו להתמיד ולהתעלות על עצמם. אופק קיווה שהשתתפותו במכינה תסייע לו להתמיין ליחידה מובחרת בצבא ולאחר מכן להתקדם לקצונה. הוא כתב לעצמו במכתב: "אני מאמין ומאחל לעצמי שאגיע למקומות טובים רק בדרך של עבודה קשה, התמדה ודבקות במטרה… בכל חיל ומקום ותפקיד שאהיה, אני אתן כל מה שאפשר והכי טוב. לא משנה כמה קשה וכמה באסה… בעבודה קשה מגיעים לתוצאות טובות. לא משנה כמה קשה, זו לא סיבה לוותר. תוכיח לעצמך מי אתה באמת. תמיד תישאר נאמן לעצמך".
יומן מסע הטירונות של אופק
ב-4 באפריל 2021, אופק התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "פתן" (101) של חטיבת הצנחנים בחיל הרגלים. הוא בלט בשביעות רצונו מהשירות, וחש שזכות גדולה היא להגן על המדינה. לצורך תיעוד חוויותיו, נפתחה קבוצת "וואטסאפ" משפחתית בשם "יומן מסע הטירונות של אופק", שבה הוא הקליט את חוויותיו מדי יום. בנוסף, הוא הכין לעצמו יומן אישי של הקלטות. בהקלטתו האחרונה בקיץ 2023, הוא ניסה לעודד את עצמו לקראת המשך ההכשרה. "אתה זוכר למה אתה פה. זו זכות. את העוצמה, את הכוח, למה ציפית, למה חיכית, מה רצית לעשות – אתה לא שוכח את זה… לא לוותר. גם עכשיו הכי קשה… עכשיו צריך לתת את ה'פוש' האחרון, להרים את כולם… יאללה ארביב, תן בראש". מאוחר יותר, משפחתו ראתה בביטויים אלו מעין צוואה.
השבת השחורה והארורה
בשבת, כ"ב בתשרי תשפ"ד, ה-7 באוקטובר 2023, בשעה 6:30 בבוקר, התפרצה מתקפת פתע של ארגון הטרור חמאס על ישראל. במבצע נרחב, תחת חיפוי של ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה, חדרו אלפי מחבלים ליישובים בישראל – דרך היבשה, הים והאוויר – והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, שדרות, אופקים ונתיבות. הם אנסו וטבחו במאות צעירים במסיבת הנובה סמוך לקיבוצים רעים ונירים, תקפו בסיסי צה"ל ורדפו אחרי אזרחים שהיו בדרכים. במהלך ההתקפה, נהרגו כשמונה מאות אזרחים בבתיהם ובמכוניותיהם. המחבלים חטפו מאות ישראלים לרצועת עזה, והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. בקרב הרגו מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות. בבוקר זה, המלחמה פרצה.
בערב הקודם, אופק יצא מארוחת חג משפחתית אצל סבתו ונסע עם חברים למסיבת ה"נובה" ליד קיבוץ רעים, סמוך לרצועת עזה. הוא ציפה למסיבה זו מאוד ודיבר עליה רבות. כשפרצה המתקפה, היה בין הראשונים לברוח ברכבו, וצילם את רגעי המנוסה. מיד לאחר מכן שוחח בטלפון עם אחיו שניר, וסיפר לו על הירי; לאחר מכן התקשר לחבר שנשאר ברחבת הריקודים והזהיר אותו, ולמעשה הציל את חייו.
בשעה 7:00 בבוקר, באזור צומת יד מרדכי, נקלע אופק לירי מחבלים יחד עם שתי חברות שהיו עימו ברכב. הוא הצליח להציל אותן, אך נפגע מחמישה קליעים בחזה. במשך חמישה ימים, בני משפחתו וחבריו חיפשו אחריו עד שנמצאה גופתו.
"מלאך שלי, אופקי הקטן שלי"
סמל ראשון אופק (פוקו) ארביב נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7 באוקטובר 2023), כשהיה בן עשרים ואחת. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון, והשאיר אחרי הוריו, אח ואחיות.
ספד שניר, אחיו הבכור: "מי ירטיט לי את הלב, מי יבין אותי כמוך, מי ייתן לי חיוך אחד ויסדר לי את כל היום, מי ילווה אותי עכשיו בחתונה … איך לא תהיה דוד לילדים שיהיו לי? … מלאך שלי, אופקי הקטן שלי, הרגעים שלנו תמיד יגורו לי בלב. אני מבטיח לך, מלאך שלי, למרות שאני אחיך הגדול, השארת לי מורשת. אני אמשיך בדרך שלך לפזר אהבת חינם ואמשיך לדאוג למי שאין, אמשיך להגיד לאימא שהיא האימא הכי טובה בעולם … תודה על כל רגע ורגע לידך, תודה שהפכת אותי לאח גדול, תודה שמילאת לי את הלב בשמחה, תודה שתמיד היית שם בשבילי, תודה על הדרך לצידך, תודה על כמעט עשרים ושתיים שנים של אושר לצידך. אופק, אתה יודע שבחרתי לך את השם. בתור ילד בגיל אחת-עשרה תמיד ידעתי שתהיה לי לאופק, תמיד ידעתי שתהיה שם, אבל עכשיו האופק רחוק מתמיד".
"איזו זכות להגיד שאני אחות של אופק ארביב, הגבר שבגברים"
אחותו בר: "פוני שלי, פוקו שלי, איזו זכות הייתה לי להיות אחותך! להיות צמודה אליך, לעזור לך בכל מה שצריך. כמה חוויות יש לנו, כמה חיבוקים וריבים וצחוקים שהם רק שלנו, גם בלי לדבר, רק עם מבט. היה לנו חיבור עמוק כמו אחים תאומים. איזו זכות, לב שלי, לחלוק איתך חוויות, לחלוק איתך חדר ובית, את השטויות של השעות הקטנות של הלילה, לחלוק איתך דמעות וצחוק, לחלוק איתך ועם אבא שרשרת, לחלוק איתך תוכניות לעתיד … אתה גיבור, אתה צדיק, אתה תמיד חושב על כולם … איזו זכות להגיד שאני אחות של אופק ארביב, הגבר שבגברים, המלך של העולם, הגבר שאין בן אדם לידו שלא מתאהב בשנייה – בחיוך, באור, בקסם, באהבה הטהורה שאתה מעניק".
"עכשיו אני נשארת עם הזיכרונות האלה לבד"
שחר: "זכיתי לקרוא לך אחי הגדול, זכיתי לקבל אהבה שאינה תלויה בדבר. רק אתה ואני יודעים עד כמה הקשר שלנו היה מיוחד. היית כל עולמי, זה כל כך קשה להיות רחוקה ממך, זה כל כך קשה לחיות בלי חיבוק ממך".
ארין, (בת זוגו): "אופק שלי, המשפט 'מלח הארץ' כתוב עליך – גבר אמיתי, קרן שמש של אור. כל מקום שאתה נכנס אליו, אתה מביא רק שמחה עם החיוך היפה שלך והאף הקטן. כמה זיכרונות יש לי ממך, אופק, כמה רגעים שהפכת אותי לבחורה הכי מאושרת בעולם. אני חורטת אותם בלב שלי לנצח, כי עכשיו אני נשארת עם הזיכרונות האלה לבד".
במלאת שלושים יום לנפילתו ארגנה משפחתו שיירת אופנועים לזכרו בטיילת בת ים. בערב יום הולדתו העשרים ושניים, בינואר 2024 נפגשו בני המשפחה לערב עם מוזיקה שאהב. לרגל האירוע שרה הזמרת עלמה זוהר את השיר האהוב עליו "שיר אהבה אינדיאני".
"איך לא נשחק בים כמו ילדים?"
משפחתו הפיקה קליפ לזכרו בליווי סרטונים מחייו.
"שמור עליי משם"
מילים: אחותו בר
ביצוע ולחן: מתן חובי, שאופק אהב במיוחד:
"מסתכלת אל האופק אבל אתה לא שם / היית החבר וגם האח המושלם / לא תמיד מוצאת עכשיו את המילים / מתגעגעת לדברים הכי פשוטים / שנלך לסיבוב לקפה בטיילת / לאסוף אותך שוב מהרכבת / איך ישבו יפה עליך המדים / תמיד היית גבר גבר בגברים / זוכר את ימי שלישי? / שאבא שוב היה מגיע ואוסף אותך ואותי / היינו מטיילים / זוכר את הריבים הדפוקים? / איך הייתי מציקה לך עם אותם שירים / שאף פעם לא אהבת. // תן לי אור / אני מחכה / רוצה שתחזור עדיין / לא מבינה / ימים אפורים / עוברים לי לאט / הבטחת שתשמור / אז שמור עליי / שמור עליי משם. // מבולבלת וכועסת טיפה על העולם / לא יודעת מה לענות לכולם / איך אתה לא תהיה בחתונה שלי? / איך לא נְגדל ביחד ילדים? / הולכת בכבוד ומראה את השרשרת / שאיחדה אותנו כולנו כשבט / איך לא נשחק בים כמו ילדים? / לא נשב נאכל ביחד בחגים?"
באינסטגרם" הועלה עמוד הנצחה: "האור של אופק" ובו תמונות, סרטונים והקדשות.
בעלים ועורך ראשי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנתי-חברתי
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
אינסטגרם: fashionisrael.mag@
אתר: Fashion Israel
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel. מגזין אופנתי-חברתי
דף עסקי: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל