אין תרחיש אחר! אין סוף אחר! אתה חוזר! אתה שומע?

שגב כלפון נחטף מכביש 232, התחנן על נפשו. הוא בחיים, לא פצוע. שגב חטוף בעזה. זה כבר טוב, הוא לא לבד. תוך יומיים מחזירים את כולם. חשבתי בתמימות וניסיתי לעודד את כולנו. שנה של לילות ללא שינה, תפילות, פחד משתק, עיניים נפוחות מבכי, חוסר ודאות וגעגוע אין סופי לאדם שאולי אפילו לא מודע לזה, שאת כל כך מתגעגעת אליו ודואגת לו כאילו היה בשר מבשרך. בבקשה, אל תשאלו אותי מה שלומי

אולי זאת ההדחקה ואולי הפחד, לא זוכרת הרבה מאותו בוקר. אנחנו גרים באשדוד. רק זוכרת שהתעוררנו לאזעקות. אנחנו רגילים, אבל זה היה משהו לא רגיל. עוד לא נפל האסימון. גלית כלפון שולחת הודעה כהרגלה לוודא שהכל בסדר. מוודאים עם חברים ומשפחה שכולם בממ"ד. פתאום בטלגרם סרטון ובו שיירה של ג'יפים לבנים ומלא מחבלים עם נשקים. לא האמנתי שמדובר בסרטון אמיתי בשידור חי. בטלוויזיה דני קושמרו מקבל שיחה מבועתת מאלה בן עמי, קרבות בשדרות ואופקים, צרחות בערבית. הלם! משהו לא רגיל קורה פה!

שגב כלפון לא שולח הודעה להודיע שהכל בסדר. מהר מאוד נודע לנו שהיה במסיבה בנובה. מנותק קשר. הוא בטח מתחבא. בטלוויזיה שידור חי מהשטח עם אדווה דדון ושתי ניצולות מהנובה יוצאות מהפרדס הישר לשידור. יש תקווה!
השעות עוברות, כל החברים חזרו הביתה. שגב נעדר. נעדר!!! רשימות של ניצולים שמצאו מקלט במושב שורש, שגב לא נמצא בשום רשימה. חרשתי את הטלגרם הוא לא מופיע בשום סרטון. הוא לבש ג'ינס קצר עם גופיה שחורה ונעל נעליי בלנסטון חומות. לא מוצאים. אולי חטוף? הלוואי, רק שנדע שהוא בחיים. אסף, חבר של שגב שהתחבא איתו בשיחים, חותם את הסיפור: שגב נחטף מכביש 232, מתחנן על נפשו, בחיים, לא פצוע. שגב חטוף בעזה. זה כבר טוב, הוא לא לבד. תוך יומיים מחזירים את כולם. חשבתי בתמימות וניסיתי לעודד את כולנו.

את לא מעגל ראשון ולא מעגל שני, אולי כבר לא מעגל שלישי. מה זה משנה? הזכרונות, הגעגועים, החיוך הרחב, הלב שעשוי מזהב, האוכל שאהבת, הריחות של הכביסה, הכתפיים הרחבות והיד שתמיד חיבקה והושטה לעזרה, הביישנות, לצד הצחוקים והבדיחות הפרטיות. המימיקות בפנים – בעיקר במפגש הראשון שלנו. החיוך הנבוך עם השפתיים הקפוצות שהתחלף עם הזמן בצחוק מתגלגל וחיוך רחב שכה אופייני לך. ׳שגבשוש׳, זה הכינוי הכי חמוד שהצלחתי להמציא לך.

אני מתגעגעת אליך.
אתה אצלי בכל התפילות.

שגב התגורר איתנו בבית תקופה לא מבוטלת. היה בן בית, אחד מאיתנו ואחד משלנו. גם אחרי שחזר הביתה לדימונה, המקום שהוא כל כך אוהב, למשפחה ולחברים. הוא נשאר בליבנו קרוב, קרוב. קשה להסביר. שגב ומשפחת כלפון מדימונה, מאז ועד היום הרגישו לנו קרובים. שוב, משהו לא מוסבר. אהבה אמיתית. קשה לי לחשוב איך התהפכו להורים האלה החיים בשבת השחורה. איך ממשפחה קטנה, שמחה ומאושרת הפכו למשפחה שהבן שלהם שבוי בעזה. שגב שבוי בעזה? זה לא נתפס! גם אחרי שנה, אנחנו עדיין באותה שבת שחורה והלב שלנו שם, שבוי בעזה. הלב שלנו ושל עוד 100 חטופות וחטופים שחייבים לחזור הביתה למשפחות שלהם. חייבים לחזור אלינו הביתה לישראל, כי בלעדיהם אין לנו ולא תהיה לנו תקומה, לא נוכל לרפא את עצמנו כעם, כחברה, כמדינה!

קשה לחשוב ולדמיין את הלב הטהור הזה, עם העיניים הטובות שלא עשה רע לאף אחד, שבוי ומעונה ומי יודע מה קורה איתו במנהרות, במחשכים, עם המפלצות האלה שם בעזה. אלוהים, אילו מחשבות עוברות לי בראש לפעמים. מתעשתת. חושבת מיד מחשבות חיוביות, מדמיינת אותנו מקבלים טלפון וטסים לסורוקה באמצע הלילה. רצים בטירוף. צורחים מאושר! קופצים ומחבקים ולא עוזבים לעולם. רק תבוא! תגשים לנו את כל החלומות!

"יענך יהוה ביום צרה, ישגבך שם אלוהי יעקב" (תהילים כ', פסוק ב').
שגב כלפון אתה חוזר הבייתה, ללא כל פגע בריא ושלם ואיתך עוד 100 חטופות וחטופים. החיים לשיקום והנרצחים לקבורה ראויה באדמת ישראל. 
בבקשה להזכיר בתפילות את שגב בן גלית, שיחזור בריא ושלם בגופו ובנפשו ביחד עם כל החטופות והחטופים. אמן!

Owner & Chief Editor: Effie Elisie
Instagram: @fashionisrel
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Site: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel