איציק ניני היה מאנשי התרבות המובילים בישראל. עכשיו הוא כאן, לאחר ששב משהות ארוכה בניו יורק והוא חוזר לעשות את מה שרק הוא יודע
מאת צח אוריין-אוראץ'
צילום: נירית אהרוני, Denis Gertskis, Raffaelo Berry
יום שלישי השבוע היה יום מרגש במיוחד עבור האומן הרב תחומי איציק ניני. אחרי עשור וחצי בהן חי ופעל בניו יורק חזר ניני לתל אביב ולאחר תקופת הסתגלות לא פשוטה הוא עשה את הקאמבק שלו כמו שרק ניני יודע ואוהב לעשות. אלטרנטיבת הבילוי ייחודית החדשה שלו, ה"דרוויש" בחלל האירועים "נור" ביפו יצאה לדרך, ובגדול. בדרוויש, בדומה לגרסה המקומית שלו, מארח ניני ומפגיש מוזיקאים, יוצרים, פרפורמרים, רקדנים, דראגיסטים, אנשי אופנה, תיאטרון ואומנות חזותית ואחרים לערב צבעוני וכייפי של שילובים בין מזרח ומערב. במקביל שוקד ניני על ערב קונספט נוסף ב"נור", סטייל הלאונג' "סאפר-קלאב" באמסטרדם, גם בהן הוא היה מעורב, שיציע ארוחת פיוז'ן בהגשת גורמה באווירה אמנותית מפנקת.
הביוגרפיה של ניני (47) יליד בנימינה, היא מפותלת ומרתקת. המראה האנדרוגיני השונה של הילד יפה התואר, עם השיער הארוך, מכנסי העור, שחור בעיניים ולבוש סטייל דיודי בואי, אך בעיקר הויז'ן והבעיטה בכל המוסכמות, כיאה לאמן בראש אחר, נתפסו אז כחריגים ובעיתיים עבור מערכת החינוך של הישוב השמרני, וניני, שנפלט מבה"ס החקלאי של פרדס חנה ומסגרות אחרות שלא ידעו איך לעכל אותו, מצא הבנה ואוזן קשבת בקומונת האמנים בבנימינה, שם גם פגש את האמנית והמשוררת דפנה ערוד, מייסדת קבוצת האוונגרד הבוהמית "העין השלישית" שלימים תהיה אם בתם המשותפת. כבר בגיל 12 וחצי הוא מצא את עצמו לבד בעיר הגדולה תל אביב ומהר מאד הוא התערה בחיי הלילה שלה, דגמן עבור "ראש אינדיאני" ועיצב בגדים עם רונית אלקבץ.
בגיל 15 גילו אותו הקולנוענים עמוס גוטמן ואיילת מנחמי, וניני השתתף בתפקיד משנה בסרטה המוערך, "עורבים" (1988) יחד עם בועז תורג'מן וגילי בן אוזליו, שהציגה קומונה של צעירים פתוחים בעלי נטיות מיניות מגוונות החיים בשולים. ניני ותורג'מן הפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות המועדונים האלטרנטיבית של קולנוע דן והפינגווין ודחפו את סצנת הקלאברים למחוזות חדשים. שלוש שנים חי ניני בסקנדינביה ולאחר שחזר לישראל הוא חבר לאיש המועדונים, איציק אבנרי, לזמר אדם, שירזי, עופר ניסים ודנה אינטרנשיונל, הוא ייסד את קבוצת הקומפניני, הפיק תצוגת לדיזל, השתתף בסרטים נוספים וליין המסיבות שלו עם שירזי במועדון "הלמון היה הדבר הכי לוהט בעיר. הנאמברים הצבעוניים שלו בשלוש לפנות בוקר ב"אלנבי 58" נכנסו כבר למיתולוגיה של תל אביב.
העולם הגדול קרץ כל הזמן, ואחרי תקופות ארוכות באמסטרדם, לונדון ובפריז הוא הגיע לניו יורק, והתברג בהפקת "אירועים של מיליון דולר" לעשירי המפטונס בלונג איילנד וכל מי שיודע להעריך הפקה מקצועית ומושקעת. "החזרה לארץ לא הייתה קלה, היא הייתה מאד אגרסיבית. השוק האמריקאי הוא אחר לגמרי, תרבות אחרת שהייתי צריך ללמוד אותה". אחרי היעדרות ממושכת, ניני גילה דור צעיר שלא מכיר אותו. "למזלי, רוב 'הילדים' שגידלתי מנהלים את תל אביב, הם לפחות זוכרים, הם יודעים מי זה איציק ניני".
תקופה ארוכה הוא הסתובב בתל אביב ולמד מה יש בה, ובעיקר מה אין לה להציע והתגעגע למועדון הדרוויש המקורי שהיה לו בעבר והחליט לחדש אותו ולהקים מועדון תרבות, עם אירוח אישי, מוזיקה והופעות חיות שעתיד להיות "בית" למוזיקאים ואומנים. אצל ניני, המודע לכוח שיש לו למגנט ולהביא אנשים מסוגים שונים, הכל חייב להיות מוקפד, זורם, חוויתי וחלל האירועים "נור" השוכן ברובע היווני ביפו סמוך לשוק הפשפשים במבנה אותנטי בן 300 שנה ששופץ, נבחר לארח את הדרוויש. בכל שבוע יבנה ליין-אפ שונה עם הרכבי אד-הוק משתנים לצד חבורה קבועה של אמנים ונגנים "הדרווישים" שילוו את הליין ובהם המוזיקאים יובל מסנר, דני בושקניץ וגיורא ליפשיץ. חווית הבילוי משלבת מינגלינג, ג'אם סשיין, מיצגים, סתלבט על ספות ומזרונים, סחלב חם, מוזיקת צ'ילאאוט שינגן ישראל אפ, אירועי אופנה והופעות ובאירוע הפתיחה ישתתפו משפחת אלאייב, דפנה ארמוני, חיים צינוביץ', חיה סמיר, יאיר דלל, מיצג האופנה של פרנקלין, קוסם מודרני ועוד הפתעות של הקומפניני. "זה לא דיסקוטק" מדגיש ניני.
דרוויש, ימי שלישי, 21:00, נור, בן יאיר 5, יפו
*צח אוריין-אוראץ', עיתונאי (מעריב), בלש היסטורי וחוקר
שורשי משפחות ("שורשים עם נשמה") ומרצה על גנאלוגיה.
צח אוריין-אוראץ' בפייסבוק מייל: zackoryan@gmail.com