אליאנה ויזל: "רצינו להיות חלק ממה שקורה כאן ולתרום"

הרגע שבו יהלום פוגש אמנות: המסע המרתק של אליאנה ויזל מניו יורק הנוצצת לתל אביב התוססת הוא סיפורה של מעצבת תכשיטים שכבשה את העולם. בעולם שבו תכשיטים נחשבים לעיתים לסתם אביזר אופנתי, אליאנה מביאה עמה משהו שונה לחלוטין – נשמה, סיפור ותשוקה בלתי מתפשרת ליופי. בפגישה שלנו במלון ג'ורג' בתל אביב, היא מופיעה כאילו היא הילת אור. עיניה החומות בוהקות, חיוכה שובה לב, ותכשיטים מרהיבים מעטרים את אצבעותיה. כבר מהרגע הראשון אני מבינה – זו לא רק עוד מעצבת רגילה, אלא אישה עם סיפור מרגש.

ילדה קטנה במוזיאון הגדול

"בתור ילדה קטנה בניו יורק, אני זוכרת שביליתי שעות באולם אבני החן במוזיאון הטבע," מספרת אליאנה בעיניים נוצצות. "בעוד שילדים אחרים רצו לראות דינוזאורים, אני התאהבתי באבנים המבריקות והצבעוניות. הייתי מתחננת שייקחו אותי לשם, רק כדי לעמוד ולהתבונן בקסם."

מעניין שדווקא משפחתה של אליאנה לא הייתה קשורה לעולם העיצוב. הוריה – אביה האמריקאי ואמה המקסיקנית עסקו בתחום הפיננסים, עולם שהיה רחוק מאוד מאבני חן ויהלומים. "גדלתי בבית מאוד מתמטי, עם טבלאות אקסל וחישובים," היא צוחקת. "אבל אמא שלי, עם הרוח הלטינית שלה, תמיד דאגה להכניס אמנות לחיינו. הבית שלנו היה מקום מפגש לאמנים מקסיקנים, ולעולם לא היה חסר בו יצירות אמנות ומוזיקה."

מפיננסים לנצנוצים

כשאני שואלת את אליאנה מתי הבינה שעיצוב תכשיטים הוא ייעודה, היא עוצרת לרגע. "האמת? רק לפני חמש שנים," היא מודה בכנות מפתיעה. "אחרי שנים שבהן ניסיתי דברים שונים: מוזיקה, הפקה ועסקים. הגעתי לנקודה שבה הייתי צריכה לעשות חשבון נפש אמיתי. שאלתי את עצמי: מה הדבר שתמיד חוזר אליי? מה גורם לי להרגיש חיה?"

התשובה, כמובן, הייתה קשורה לאותה ילדה קטנה שעמדה מוקסמת מול אבני החן במוזיאון. "פתאום הבנתי שכל חיי הייתה לי תשוקה לאבנים נוצצות, ליהלומים ולחומרים מרהיבים. זה היה שם תמיד, רק חיכיתי להיות בשלה מספיק כדי להפוך את זה לדרך חיים."

הסיפור שמאחורי כל תכשיט

כשאליאנה מדברת על העיצובים שלה, היא לא רואה בהם חפצים, אלא יצירות עם סיפור. "כשמיילס, בעלי, נתן לי טבעת אירוסין, היא הייתה יפהפייה, אבל לא הרגשתי שהיא משקפת אותי," היא מספרת. "ביום ההולדת שלי, החלטתי לעצב מחדש את הטבעת. שרטטתי את מה שראיתי בדמיוני והלכתי למעצב תכשיטים שיעזור לי להפוך את זה למציאות."

ההתלהבות של בעל החנות מהעיצוב שלה הייתה רק ההתחלה. "הוא ביקש ממני לעצב עוד כמה דברים, אבל הבנתי שהסגנון שלי שונה מהקו של החנות. אני מאמינה שתכשיט צריך לגרום לך להרגיש 'וואו, אני עפה על עצמי!', ולא להיות סתם אביזר נחמד."

מניו יורק לתל אביב: מסע אישי

המעבר של אליאנה מניו יורק לתל אביב לא היה רק שינוי גיאוגרפי, אלא מסע נפשי עמוק. "איבדתי את אבא שלי כשהייתי בת 12, ואת אמא שלי בגיל 20," היא חולקת ברגע נדיר של פגיעות. "נשארתי כמעט לבד בעיר הגדולה, רק עם אחי הקטן, שאומץ על ידי חברי המשפחה. ניו יורק הפכה ממקום של אפשרויות למקום של בדידות."

הקשר שלה לישראל התחיל דרך סבתה, אם אביה, שחיה בארץ. "אחרי שאמא שלי נפטרה, הגעתי לבקר בישראל שבע פעמים בשנתיים. כל פעם הרגשתי יותר בבית," היא מספרת בחיוך. "סבתא שלי תמיד אמרה לי: 'תבואי, זה יעזור לך להחלים'. יום אחד פשוט החלטתי לעשות את הצעד ולעשות עלייה. לפעמים צריך לפחד יותר מלהישאר במקום מאשר מלנסות משהו חדש."

אהבה ומוזיקה: הסיפור של מיילס ואליאנה

מה שאליאנה לא ידעה אז הוא שהמעבר לישראל יוביל אותה לא רק לקריירה חדשה, אלא גם לאהבת חייה. "פגשתי את מיילס כשהפקתי מופע של להקת בית הבובות," היא נזכרת בחיוך רחב. "הוא היה נגן בלהקה, ואני הייתי מאחורי הקלעים. הכימיה בינינו הייתה מיידית."

כל כך מיידית, שהשניים נישאו אחרי חמישה חודשים בלבד. "כשיודעים, פשוט יודעים," היא אומרת בפשטות. כיום בני הזוג מגדלים שני ילדים מקסימים ומנהלים קריירות תובעניות – הוא כמוזיקאי והיא כמעצבת תכשיטים.

"איך מצליחים לשלב הכל?" אני שואלת, והיא צוחקת. "יומן משותף ובעל מפרגן! אנחנו המעריצים הגדולים ביותר אחד של השני. וכמובן, הילדים קודמים לכל. החלטתי שברגע שאני אמא, זה התפקיד החשוב ביותר שלי. אם זה אומר לישון פחות כדי לעצב בלילה, אז כך יהיה."

התמודדות עם אתגרים: הילד והמלחמה

חייה של אליאנה לא היו קלים בתקופה האחרונה. ממש לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, קיבלה המשפחה אבחון שליאו, בנם, נמצא על הספקטרום האוטיסטי. "זה היה רגע ששינה את חיינו," היא מסבירה בעיניים רכות. "פתאום הכל התמקד בשאלה – איך עוזרים לליאו? ואז, כאילו שזה לא מספיק, פרצה המלחמה."

המציאות הפכה קשה פי כמה. "ליאו הפסיק לאכול, והוא היה זקוק לטיפולים דחופים שפשוט לא היו זמינים בארץ באותם ימים כאוטיים," היא מסבירה. "הרגשנו שאין לנו ברירה אלא לנסוע ללונדון, לפחות לתקופה, כדי לקבל את הטיפול שהוא זקוק לו כל כך."

העובדה שבעלה, מיילס, גדל בעוטף עזה, הוסיפה שכבת כאב נוספת. "אני לא יכולה לדמיין מה עבר עליו," היא אומרת בשקט. "כשאנחנו הולכים לכיכר החטופים והוא רואה תמונות של אנשים שגדל איתם… זה בלתי נתפס."

ליצור יופי מתוך כאב

אחרי שלושה חודשים בלונדון, המשפחה חזרה לישראל. "הרגשנו שהגיע הזמן לחזור הביתה, למרות שבלונדון היה בטוח יותר," מסבירה אליאנה. "רצינו להיות חלק ממה שקורה כאן ולתרום ככל האפשר."

וכאן מגיע הרגע המרגש בסיפור שלה – כיצד הפכה את האמנות שלה לדרך להביע סולידריות ולהעלות מודעות לנושא החטופים. "כשהחלו לחזור ההופעות לתל אביב, מיילס הופיע בפסטיבל המגבר עם נועם רותם. רציתי ליצור משהו שיעביר מסר של תקווה ואחדות."

באותם ימים, אליאנה נפגשה עם מעצב העל הישראלי, וחבר יקר, מעוז דהאן. "ראיתי אצלו פריט ייחודי שנתן לי השראה," היא מספרת בהתרגשות. "התחלתי לעצב משהו מיוחד עבור ההופעה, וכשלקוחה מפורסמת ראתה אותו, היא ביקשה ללבוש אותו באירוע בינלאומי לתמיכה בהשבת החטופים."

הדילמה הובילה ליצירה חדשה: "אני ומעוז ביחד יצרנו את 'הג'קט להשבת החטופים' – פריט אופנה ייחודי עם חתימות של מוזיקאים מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית וגם עולמית (ג'וני גרינווד מ-Radiohead אפילו חתם עליו)." הג'קט יצר הד תקשורתי עצום, ואחרי שנמכר במכירה פומבית של אמנות עכשווית בבית תירוש, לצד עבודות של דמיאן הירסט ואנדי וורהול, כל ההכנסות מהמכירה נתרמו למטה החטופים. הרוכש החזיר את הג'קט לויזל ודהאן כדי שימשיך לסייע במאבק להשבת החטופים הביתה, עד האחרון.

העתיד הנוצץ של אליאנה ויזל

היום, אליאנה עובדת במרץ על השקת המותג החדש שלה. "אני לא מעצבת לטיפוס מסוים של לקוחות," היא מדגישה. "אני מעצבת לנשים שאוהבות לנצנץ, שלא פוחדות להבליט את עצמן, שרוצות להרגיש מיוחדות כשהן עונדות את התכשיטים שלי."

כשאני שואלת אותה על חלומותיה לעתיד, עיניה מתרככות. "קודם כל, להיות מאושרת עם המשפחה שלי. שהילדים יהיו בריאים ושמחים. אחר כך – שהעיצובים שלי יגיעו לכל העולם, שנשים בכל מקום ירגישו את הקסם שאני מנסה להעביר דרך כל פריט." היא מחייכת לרגע ומוסיפה: "ואולי יום אחד – חנות משלי בלונדון. מי יודע?"

כשאני מביטה באליאנה ויזל היושבת מולי, אני רואה אישה שהצליחה להפוך טרגדיות אישיות ואתגרים לכוח מניע ביצירה שלה. מניו יורק לתל אביב, מילדה שהתפעלה מאבני חן למעצבת מבטיחה, מאובדן להקמת משפחה חדשה – המסע שלה הוא עדות לכוח הרצון האנושי.

אליאנה ויזל: eliana.wiesel@
סושיאל: אלה תולצינסקי galatolchinski@
מעצבת שיער: רותם איפרגן: rotemifergan@
איפור: רחלי דמארי rachiesmakeup@

שני אקוע – עורכת אופנה
אינסטגרם: shaniaqua@

רום שי – צלמת
אינסטגרם: rom.shay.photography@

Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel