אין תזמון מתאים יותר מעונת הקרנבלים בברזיל, כדי לראיין את מלכת הז'אנר בארץ – הזמרת, היוצרת והמעצבת אליזט רטר. ״אפשר להגיד שהשם שלי הוא נבואה שמגשימה את עצמה״
מאת: נועם שקד
סיפור חייה יכול לפרנס בקלות טלנובלה דרום אמריקאית: נולדה לאמא יהודייה שהתחנכה כנוצרייה, גדלה בצל ילדות לא קלה ועלתה מברזיל בעקבות האהבה.
אבל בברזיל כמו בברזיל – השמחה והצבעוניות הם חלק בלתי נפרד מהמוזיקה ומהאופנה שהיא יוצרת.
״להיות כאן כחלק מהמורשת של אמי״
לקוראינו שלא מכירים אותך, ספרי מעט על עצמך – מתי ולמה עלית לארץ, איזו מוזיקה את יוצרת ובאילו פרויקטים את מעורבת?
״הרבה פעמים שואלים אותי איך הגעתי לארץ. בהרבה מובנים זה לא תמיד ברור לי. מצד שני אני מאמינה בגורל ואני חושבת שהייתי צריכה להיות כאן כחלק מהמורשת של אמי.
אני מרגישה שאני ממשיכה את דרכה גם דרך חיים בארץ ותרומה לחברה וגם דרך המוזיקה כי היא הייתה מאד מוזיקלית ואמנותית, אם כי לא מיצתה את הפוטנציאל שלה"
"מעניין שהורי נתנו לי שם של זמרת ידועה בברזיל באותו זמן וזה ליווה או שאפשר להגיד רדף אותי בבית הספר שנים.
כל פעם המורים שאלו אותי מה אני הולכת לשיר להם. אפשר להגיד שהשם שלי הוא נבואה שהגשימה את עצמה
״מחברת את כל עולמות התוכן שלי״
לפעמים שואלים אותי לאיזה ז'אנר המוזיקה שלי שייכת כי אנשים אוהבים לתת תוויות. אני הייתי מגדירה את המוזיקה שלי כפיוז'ן.
אני מחברת את כל עולמות התוכן שלי – הזיכרונות מברזיל, החיים בארץ, המבט לעולם ומה שיוצא זו אני והמוזיקה שלי.
״מילים עצובות ומנגינה שמחה״
דוגמא לאקלקטיות אפשר למצוא בשני השירים האחרונים שהוצאתי: השיר הראשון, 'לשמור על האושר' הוא שיר בעברית על אהבה נכזבת במקצב הבוסה-נובה שנותן לשיר גוון שמח יותר.
זה מאד אופייני לברזיל – מילים עצובות ומנגינה שמחה או להיפך.
״בברזיל מאמינים באיזון, פחות בשירי דיכאון״
השיר השני שיצא בימים אלה 'My Amazonas Hope' הוא באנגלית במקצב שקרוב יותר למוזיקת עולם ועוסק בשריפות ביערות הגשם באמזונס ובצורך לשמור על כדור הארץ ועל עצמנו. שירים מאד שונים אבל שניהם ממש אני.
״עוסק בשריפות ביערות הגשם באמזונס״
אני כזו. יש לי שירים אלקטרוניים, אקוסטיים, שמחים, עצובים (אבל לא דיכאוניים, בעיקר אופטימיים), ברזילאיים, ישראליים ומה לא.
מי שינסה לשים אותי באיזו קופסא יתקשה כי אני לא מתאימה לקופסאות.
בארץ התחלתי כרקדנית ומדריכה של ילדות לריקודים ברזילאיים. הילדות היו שואלות כל הזמן מה משמעות המילים של השירים ורצו תרגום שלהם.
אריק איינשטיין
אחד הזיכרונות היקרים לי מהזמנים שלימדתי ריקוד זה כשהיה לי הכבוד לשיר דואט לעת שקיעה עם אריק איינשטיין כשבא לאסוף את דינה בתו מהחוג לריקודים ברזילאיים שהעברתי.
בשנים האחרונות אני עובדת עם היט רקורדס שמקדמים מאד את המוזיקה שלי ונותנים לי תחושה שהם מאמינים בי ובמוזיקה שלי וזה מחמם לי את הלב ודוחף אותי קדימה.
אליזט על הבוקר
בנוסף למוזיקה שלי אני כותבת ליוצרים אחרים, עובדת הרבה עם די-ג'י-ים בארץ ובחו"ל, משדרת תוכנית על מוזיקה ברדיו החברתי הראשון ומפיקה את הווידאו בלוג שלי 'אליזט על הבוקר'.
פרויקט חברתי נוסף שאני מעורבת בו הוא Por um novo amanhecer (שחר חדש) שתומך בחסרי בית בריו״.
חסרה לי התעוזה הצבעונית
איך משתלבים יחד קצב הסמבה הברזילאית והמזרח התיכון, שאת כבר חלק ממנו, בשירים ובבגדים שאת מעצבת? מה מוליד המפגש הזה?
״יש בארץ ניגוד מעניין – מצד אחד אנחנו במזרח התיכון עם הצבעוניות שלו, ומצד שני חסרה לי התעוזה הצבעונית הברזילאית/אפריקאית. בעיקר אצל נשים, ועוד יותר אצל נשים שחורות בארץ.
להופעות שלי וגם ליום יום חיפשתי את הפריטים שיתאימו לססגוניות שאני מרגישה שיש בי ולא מצאתי אותה בחנויות.
״אני מופיעה עם קישוטי הראש שאני יוצרת״
באיזשהו שלב הבנתי שזה מקרה של 'אם אין אני לי מי לי' והתחלתי לעצב לעצמי ואחר כך גם לנשים אחרות קישוטי ראש (Head pieces) פרחוניים וצבעוניים במיוחד.
אני עוסקת הרבה מאד בסטיילינג שהוא תחום שאני מאד אוהבת.
בכל הופעה אני מופיעה עם קישוטי הראש שאני יוצרת ואני מחברת הרבה פרטים שאני מלקטת בשווקים ובכל מיני מקומות.
תמיד אפשר למצוא משהו מהן אצלי. משהו שמאוד משמח אותי הוא כשמעירים לי שאני דומה לכרמן מירנדה. זו מחמאה שעושה לי את היום.
״אני מאד אוהבת את הישראלים״
אני חושבת שגם הישראלים אוהבים אותי בחזרה. למדתי את המנטליות של המזרח התיכון ואני מזקקת ממנה את מה שאני אוהבת – גם במוזיקה וגם בלבוש.
״אני מרגישה קיבוץ גלויות תוצרת בית בכל התחומים״
אחת ההשפעות הגדולות עלי היא הצד האירופאי שיש בארץ ואני מתחברת מאד לתרבות והשפה הרוסית כמו גם לשיק של הצרפתים ושל האיטלקים.
כמעט כל יום עוצרים אותי ברחוב ומחמיאים לי על הלבוש המסוגנן.״
עיצוב אופנה הגיע כחלק מהתשוקה הכללית ליצור, או ממחסור בפריטים צבעוניים וססגוניים שהיו לטעמך בארץ?
״נולדתי בסלבדור בבהיה שבצפון ברזיל וכשהייתי בת שלושה חודשים אבי ששרת בחיל הים עבר לריו ואנחנו בעקבותיו.
״אמי השפיעה עלי מאד״
החיים בבית בילדותי לא היו קלים אבל מצד שני ריו היא מקום צבעוני, שמח ומדהים עם הצירוף של ירוק היערות הטרופיים והכחול של הים ושפע של בעלי החיים.
אני חושבת שהשורשים של העיצוב והאהבה לצבעוניות עזה ניטעו בי שם. גם אמי השפיעה עלי מאד בתחום העיצוב והאהבה ליצירה ובגדים.
״היו לה דרכים מאד יצירתיות ליצור לנו בגדים״
היא הייתה לוקחת בגדים שלה, גוזרת, תופרת, מוסיפה קישוטים והופכת אותם לבגדי ילדים.
בארץ הישראלים לא מעיזים מספיק בתחום של הצבעים והאינדיבידואליות. יש תחושה של קונפורמיות כללית ומי שהולך נגד הזרם מקבל מחמאות אבל גם הרבה ביקורת.
״אני יכולה להבין את מי שלא רוצה להתלבש בצורה בולטת כדי לא להיות חריג״
יש בארץ סוג של משטרת אופנה קצת מסרסת ואנשים, ולצערי בעיקר נשים, גוזרים על עצמם איפוק שלא תואם את הרצון הפנימי שלהם. יש לי אפילו התייחסות לנושא בשיר 'שלום דיכאון'.
במשך הזמן ראיתי שאין לי ברירה אלא לעצב לעצמי את מה שתואם לאישיות שלי ולהתחזק כדי להתמודד גם עם המחמאות וגם עם הביקורת.
היום אני מאד שלמה עם עצמי ומקשיבה הרבה לקול הפנימי שלי.
אמנם חלפו מעל 20 שנה מאז עלית מברזיל, ונשאלת השאלה האם את עדיין חולמת בפורטוגזית?
״עליתי לארץ ב-1991 יחד עם גל העלייה הרוסי ומאד התחברתי לשכנים שדיברו רק רוסית. האהבה לאנשים ולשפה נשארה איתי תמיד.
למדתי אותה עם הזמרת הרוסייה זמפירה והיום אני שרה כבר 20 שירים שלה בעיבודים שלי שהכנסתי לתוכם גם פורטוגזית. אחד החלומות שלי הוא לשיר איתה בהופעה״.
״אצלי כל יום קרנבל״
האם עשית הכנות מיוחדות – גם כמעצבת וגם כזמרת לקראת הקרנבל בברזיל שעתיד להתחיל בימים הקרובים?
״בברזיל הקרנבל קורה פעם בשנה. אצלי כל יום קרנבל. המוזיקה עבורי היא שליחות וגם אחת הדרכים העיקריות שלי להתבטא בנושאים שחשובים לי – אהבה ובעיקר אהבה אוניברסלית, קבלה של האחר.
כמו שאני אומרת בשיר שלי קפוארה "ברזילאי שמח מביא בתוכו תמיד קרנבל". ככה זה בהופעות שלי ואנשים מגיל 5 עד 80 מתחברים ושרים איתי את הפזמונים הקליטים של השירים שלי בעברית ובפורטוגזית.
"ברזילאי שמח מביא בתוכו תמיד קרנבל"
הקרנבל בברזיל הוא שיא של תהליך של כמעט שנה שלמה שבו מתחפשים ושוכחים את דאגות היום-יום והפרנסה. באותה רוח התחלתי לאחרונה סדרת מופעי התרמה עבור חברי הקהילה הלה"טבית שהם חסרי בית בתל-אביב.
כילדה הייתי מאד שובבה וגם חזקה ודומיננטית. אהבתי צדק ואני עדיין מאמינה מאד בצדק ויוזמה לשינוי של דברים שלא מתנהלים נכון.
"רוב החברים שלי הם מהקהילה הגאה"
שאלו אותי למה אני תורמת דווקא לקהילה הגאה והתשובה היא שזה כי יש לי סימפטיה גדולה לקהילה, רוב החברים שלי הם מהקהילה הגאה ואני מרגישה לפעמים סוג של דראג קווין של כבוד.
את קישוטי הראש ניתן לרכוש בחנות האינטרנטית ב-Etsy.com
מחירי העיצובים : משתנה לפי הגודל והחומרים ונע בין 70-400 שקל.
אתר אינטרנט: www.elisete.com
פייסבוק: Elisete
אינסטגרם: elisete_retter@
נועם שקד – עיתונאית אופנה
אינסטגרם: noam.shaked
חני שפגט – עורכת ראשית
אינסטגרם: shopink_israel
פייסבוק: Hani Shpagat
קבוצת פייסבוק: Shopink?
אתר אונליין: https://www.shopink.co.il/