גלים

EFIFO מגזין אמנות

הצבע השחור באמנות והיחסים בינו לשאר הצבעים

במסגרת חגיגות הסיגד, חגם של קהילת יוצאי אתיופיה, ב-29 לנובמבר תפתח במרכז האקדמי רופין, התערוכה "גלים" שמנסה לבדוק את פעולות הגומלין בין השחור לצבעים האחרים, מבחינה אופטית, סימבולית וכמובן בהקשר הישראלי, ביחס ליחסים התרבותיים בין השחור ללבן בישראל

האמנים המשתתפים: אור טסמה אברהם, גדעון אגז'ה, מאיה אטון, שי עיד אלוני, אוהד אלימלך, לילך בר עמי, שרית גופן, אריק וייס, רחלי חבה שרפשטיין, טל טנא צ'צ'קס, גולי כהן, רוני לנדה, אילנית נאוטרה, NORITAMY, פוגי נעים, חנן קדמי, יובל קדר, שולה קובו, מורן קליגר, קרן שפילשר

אוצר: דר' גיא מורג צפלביץ'

התערוכה לא מנסה להצטרף למחאה כזו או אחרת, אלא מתייחסת למקומה של האמנות על הציר האסתטי ההיסטורי ועל המשמעויות החברתיות של צבע. מטרתה לעורר דיון פוליטי ואמנותי, על משמעויות הצבע במשולש בין אמנות, אדם, חברה.

 

המנסה לבדוק את פעולות הגומלין בין השחור לצבעים האחרים, מבחינה אופטית, סימבולית וכמובן בהקשר הישראלי. מטרתה לעורר דיון פוליטי ואמנותי, על משמעויות הצבע במשולש בין אמנות, אדם, חברה. כמו כן, יתקיימו הופעות של הזמר אביאור מלסה, מופע מחול אתיופי מסורתי ויוקמו דוכני אוכל אתיופי

 

צבע הוא הכינוי הניתן לתפיסת הראייה של האדם של אורכי גל של אור. תחושת הצבע נוצרת במוח בעת צפייה בעצמים שמגיע מהם אור אל העין, בהתאם לספקטרום של האור וליכולת ראיית הצבעים של הצופה.  צבעים הנתפסים כבהירים מחזירים לעין הצופה אור רב יותר מאלו הנתפסים ככהים, והצבע השחור סופג את רוב אורכי הגל. אולם לצבע אין רק משמעויות אופטיות, של יופי, הדר והפרדה בין משטחים פיזיים – אלא גם בעל משמעויות פוליטיות, חברתיות וסימבוליות. (מויקיפדיה).

האמנות עוסקת בין היתר בקומפוזיציה ומשמעויות של תוכן מול צבע. מאז ומעולם אנשים עשו שימוש בצבע השחור, שהינו הכלה של כל הצבעים ביחד, אולם צבע זה שהוא פרשנות אנושית בלעדית, הפך לאחד הגוונים הרווחים ביותר וסימבול לרע, לאבל, לקושי, פחד ומוות. יחד עם האמנות החזותית, גם האמנות המילולית (ספרות, שירה, כתיבה) לקחה את הצבע השחור והשליכה עליו משמעויות בעיקרן התפיסה של השחור כרוע. למשל: המושגים "חתול שחור", "חיים שחורים", "שחור בנשמה" ועוד – הם כולם משפטים המקבעים במחשבה ובתודעה כי שחור = רע. וכאשר מפגש אסתטי/ שיפוטי זה פוגש בני אדם, מתחילות בעיות.

 

רחלי חבה שרפשטיין – מעצבת מוצר, בעלת תואר שני DOMUS ACADEMY מילאנו. מציגה את "BOXING DAY". פרויקט כפפות אגרוף שהחל בחיפוש אחר אובייקט שיבטא ויאצור בתוכו, את העוצמה וינטרל את המטען האגרסיבי שהן משדרות. על ידי שימוש בחומרים בעלי ערך סנטימנטלי, פירוק והרכבה של אובייקטים שונים, ששימשו בעבר כחפצים אחרים. גלגלי הצלה, בגדים ורהיטים שהריפוד הוסר מהם, והפך בשימוש מחדש למוצר חדש. הכפפות נוצרו כדי לחדד את הניגוד בעצמה הטמונה בכף היד, היכולה ללטף, להגן ולענג, מול מטען האלימות והאגרסיביות שמשתמע מהן בדרך כלל ולהפוך אותן לפריט אומנותי, בעל ביטוי וזיכרון אישי.

 

הדוגמה הבולטת ביותר היא אפליה על רקע צבע העור. בני האדם שונים זה מזה בצבע עורם, ולמרות החלוקה לכמה צבעי בסיס – בכל תרבות "יודעים" להפריד בין גוון אחד למשנהו ברמת דיוק גבוהה מאוד. ישראל כמדינת הגירה מכילה בתוכה אוכלוסיות שונות, עולים מאמריקה, אפריקה, אסיה ואירופה. ממדינות רבות מאד, וכשהמפורסמת ביותר בשנים האחרונות (ואולי גם מהאחרונות בגלי העלייה של שלושים השנים האחרונות) היא קהילת יוצאי אתיופיה שהחלה להעלות לתודעה את ההפרדה על רקע הצבע בישראל.

 

סדרה חדשה שנוצרה במיוחד עבור תערוכה זו ובשיתוף פעולה עם המעצבת הרב תחומית אילנית נאוטרה, עבור תערוכה זו, הן יוצרו מפנימיות צמיגים ממוחזרות, אשר פרט לצבען, יוצרות ומעוררות מגוון תחושות. כל אחת מהכפפות זכתה לעיבוד ואינטרפטציה על ידי המעצבות, אשר עבודתן נעה על התפר בין עיצוב לאומנות בפרויקטים שונים

 

השאלה האופטית והאסתטית – כלומר שיפוט ע"פ צבע כאובייקט המכיל בתוכו משמעויות תרבותיות – היא מאפיין עיקרי, גם אינו מנוסח בצורה זו, במחאת יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות. אתיופיה היא מהמדינות המרתקות והעשירות ביותר באפריקה, עם השפעות של התרבות האיטלקית, קולינריה מפותחת, תרבות משגשגת, שווקים, נופים וקפה משובח. אך כל אלו משוטחים ומורחקים מהשיח בישראל, רק בגלל. צבע. לאורך השנים יוצאי אתיופיה שמרו על שתיקה, אולם הדור החדש שנולד בישראל אינו מוכן לקבל זאת עוד ויצא למלחמה על זכויותיו.

המרכז האקדמי רופין
יום שלישי, 29.11.16