גלית שלגי. בישול בריא

בצילום: גלית שלגי צילום: שמרית טורנר
|

גלית שלגי חיפשה את הדרך לגוף בריא, אחרי אינספור דיאטות, לימודי משחק ופסיכולוגיה פגישה אצל מטפלת מתחום הרפואה הטבעית שינתה לה את החיים ועזרה לה לעזור לנשים רבות לחיות חיים בריאים מלאים ולהגשים את עצמן

מאת חן קרופניק

"גדלתי במשפחה נשית. בת אמצעית מתוך שלוש בנות. אמא, שעסקה בבנקאות ונראתה תמיד במיטבה, דאגה לטפח ולהדגיש את הצד הנשי שלנו, ועודדה אותנו לעצמאות מגיל צעיר. אמא, אף שהייתה אשת קריירה ורוב שעות היום שהתה מחוץ לבית, דאגה תמיד להכין לנו אוכל בריא ומשובח, לימדה אותי לבשל מגיל צעיר מאוד, ונטעה בי את האהבה למטבח ואת הבסיס לדרך הבישול שלי גם היום. אבא מלא חוש הומור שכל חייו עבד בחיל הים, הכין לנו ארוחות ערב מפנקות וכריכים עבים ושופעים  לבית הספר, ולימד אותנו להקשיב ולאהוב מוסיקה."

ככה מתחילה גלית שלגי, המתמחה בלחיות בריא את סיפורה האישי. גלית שלגי, פסיכותרפיסטית ונטורופטית מתמקדת בבישול בריא אך גם בהנחיית סדנאות לבישול בריא כדי שכל אחד ואחת יוכלו גם לחיות מאוזן כמו שצריך וגם להעביר את הידע הלאה ולהנחיל אותו כדרך חיים אצלם ואצל הסובבים אותם.

"בילדותי אחיותיי ואני בילינו חופשות רבות אצל אחיותיה של אימי ואצל סבתי. סבתי, ממוצא מצרי, הייתה אישה מיוחדת במינה, סוחרת מחוננת, אישה חזקה ודומיננטית מאוד, ויחד עם זאת גם מאוד "חברמנית".  לקול צלילי מוסיקה ערבית שהתנגנו בביתה, ספגתי את ריח התבשילים, את קולות השווקים, הריחות ורחש התמקחות עם סוחרים. הודות לה, אהבתי לידע ולרזי הבישול."

ואכן, מאז, גלית שלגי נכנסה למטבח ולא רק שהחלה לבשל ובריא, היא עשתה מזה קריירה. לבשל, להנחות, ללוות ולקדם בריאות. "החזון שלי הוא לחבר אנשים לכוח הריפוי הטבעי הקיים בהם ולהניע אותם לחיות חיים בריאים יותר, מלאי שמחה והגשמה." היא אומרת.

החיבור שלה לנושא מתחיל מהבית וממשיך בסיפור החיים וההתבגרות האישי שלה: "כילדה וכנערה התאמנתי רבות מה שפיתח אצלי גוף שרירי במיוחד. בשנות החטיבה החלו בנים לשים לב אליי עקב כך שהיתי מפותחת מעט יותר מבנות אחרות אך לא היתי מודעת לגוף הנשי שלי, ואף על פי שמעולם לא הייתי "שמנה", התביישתי ברגליים השריריות שפיתחתי בתקופתי כשחקנית כדורעף, רגליים שהפכו עתה לגזעים עבים מדי לטעמי. כמו כן התפתחו אצלי אולקוס חריף מאוד, אנמיה שגרמה לי לעייפות וסבלתי מעצירות.

 

בצילום: גלית שלגי צילום: שמרית טורנר-1
״יש לי את האפשרות לתת לאותן נשים את כל כולי״. גלית שלגי. צילום: שמרית טורנר

ואיך לא?
״התזונה שלי הייתה לא מאוזנת ולא בריאה. הרשיתי לעצמיי לאכול יותר חטיפים: פיתה בחמאה הייתה הדבר האהוב עלי ביותר. קניתי חטיפים מהקיוסק של בית הספר, ולמרות שמשקלי היה עדיין תקין יחסית, רציתי רגליים רזות יותר. התחלתי לעשות דיאטות. זה היה גם משהו טרנדי בקרב חברותיי. זה מה שידעתנו, כי זה מה שהיה. מי שרוצה להיות רזה צריכה לעשות דיאטה. התחלתי להקפיד ולאכול בעיקר מזון ׳דיאטטי׳:  שתיתי דיאט קולה, אכלתי לחם קל, פריכיות, מזון דל בשומן,  כל הזמן הייתי בדיאטה. כל סוג של דיאטה: דיאטת ׳לסתום את הפה ולא לאכול׳, ספירת קלוריות, נטלתי כדורים משלשלים, ניסיתי את דיאטת מרק הכרוב, ועוד תפריטים אנמיים חסרים במזון. זו הייתה פשוט התעללות. התעללתי בגוף שלי, התעללתי בעצמי. כל הזמן התעסקתי עם האוכל. מה מותר ומה אסור. הייתי חסרת אנרגיה וכל הזמן היה לי חשק למתוק. "

לאחר זמן ממושך הבינה גלית שלגי שמדיאטה לא יוצאים. מתחילים, נופלים, ומתחילם שוב.. מנסים, לא מצליחים ושוב לוקחים את עצמך בידיים עד שנשברים שוב… אך מכיוון שלא הכירה דרך אחרת זה מה שעשתה, כמו כולן.

"לאחר שרותי הצבאי עברתי לגור בתל אביב. נרשמתי לבית הספר לג'אז "רימון" שברמת השרון בתקוה להגשים את עצמי כזמרת. זו היתה תקופה קסומה בה למדתי, עבדתי עם מוסיקאים מהשורה הראשונה והופעתי במועדון צוותא. הכרתי אנשים מעניינים, התאהבתי, התחברתי לחבורת "דומינו גרוס" שאיתם הסתובבתי וביליתי את רוב לילותיי.״

כתל אביבית מן המניין, התחלתי ללכת לאודישנים, כמו כולם. באחד מהאודישנים שאליהם הלכתי, ישבו איתי בחדר ההמתנה נועה תשבי שהיתה אז כוכבת ילדים בתחילת הדרך, ובנות נוספות, רזות מאוד. הסתכלתי עליהן, וחשבתי לעצמי שאין סיכוי שאני מתקבלת. שבטוח יעדיפו מישהי רזה יותר. נתקפתי חרדה. פחדתי להיכנס לחדר האודישנים ולקבל תשובה שלילית ולכן  קמתי והלכתי. ברחתי. תחושת האכזבה מעצמי והידיעה שהרסתי הזדמנות, העצימה את חוסר הביטחון שלי בעצמי וביכולות שלי. פיתחתי חרדת אודישנים"

כך המשיכה תקופה בה גלית שלגי הגיעה לאודישנים אך רגע לפני תורה, בכל פעם מחדש הלכה. ברחה. לא היה לא את האומץ להיכנס מהפחד שלא יתרכזו בשירה אלה במשקל שלה.
"בסופו של דבר הפסקתי ללכת לאודישנים והבנתי שאני חייבת לעבוד על הצד הרגשי שלי. רציתי להרגיש טוב יותר עם הגוף שלי ולא ידעתי איך ומה צריך לעשות. התהליך הרגשי נמשך זמן לא קצר ונראה לי שהוא לא ייגמר לעולם), אבל הדבר הטוב הוא, שבעקבות העבודה הרגשית שעברתי, התחברתי לצד הטיפולי שבי, והרגשתי שאני רוצה לעזור לאנשים שנמצאים במצב דומה. בן הזוג שהיה לי אז עודד אותי ללכת ללמוד, ובסוף נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה. התוכנית היתה לשלב את המוסיקה כתחום טיפולי ראשי. וכך  נרשמתי ללימודים באוניברסיטה."
גלית שלגי למדה בשתי אוניברסיטאות במקביל, המשיכה להופיע בצוותא ובעזרת הטיפול הבינה שהיא חייבת להפסיק להילחם עם הגוף שלה ולטפל בעצמה – ושהיא גם רוצה ויכולה לטפל באחרים.

"בתקופה שהייתי סטודנטית לפסיכולוגיה הגעתי לשיא מבחינת המשקל שלי. ערב אחד למדתי עם חברה ונשארתי לישון אצלה. בבוקר כשהתאפרתי והתארגנתי,  הסתכלתי על עצמי במראה. זו הייתה מראה גדולה שאפשרה לי לראות את עצמי כולי לא רק מקדימה אלא גם…מאחור. לא קלטתי. לא האמנתי שזאת בעצם אני. אותו רגע מול המראה היה הרגע שבו הרגשתי שאני חייבת לעשות שינוי. שזה לא ייתכן. שמגיע לי להיות רזה, בריאה וכנראה אני עושה משהו לא טוב. "

השלב הבא היה פגישת ייעוץ אצל מטפלת מתחום הרפואה הטבעית, פגישה שהייתה ללא ספק ההתחלה של השינוי בחיים של גלית שלגי, ואבן דרך משמעותית למה שהיא עושה היום. היום היא כבר בעלת של ותק של 17 שנה בתחום, שנים בהם היא מלמדת בעיקר נשים איך לחיות חיים בריאים מלאים ולהגשים את עצמן.
בנוסף לסדנאות של בישול בריא גלית שלגי מנחה סדנאות של איך להנחות סדנאות של בישול בריא ולהעביר את הידע הלאה וגם כתבה ספר 'מתוקים בריאים' שמלמד איך לשלב את המתוק שאנחנו כל כך אוהבים בתפריט היומי מבלי להזדקק לדיאטה ובלי רגשות אשמה.
"על ידי לימוד נשים אחרות", מסבירה גלית שלגי, "יש לי את האפשרות לתת לאותן נשים את כל כולי, להעביר להן את כל הידע, הניסיון והאהבה שלי לתחום כדי שגם הן יוכלו להעביר את זה הלאה, להשפיע ובעצם לקחת חלק פעיל בקידום בריאות של אנשים ובעצם להגשים את הייעוד שלי".

 

פורסם בקטגוריה כללי
תגובות פייסבוק