עם מצלמה ביד אחת ואלונקה ביד שניה, צוות הוליווד מסתכל לפחד בלבן של העיניים ונכנס פעם אחר פעם לעזה לתעד את גבורת הלוחמים בעזה ולרומם את רוח העם. שני אקוע נפגשה עם הצוות ושמעה על החיים בקו עזה-ישראל
את hollywood_162@ אתם כנראה עוד לא מכירים, אבל את הסרטונים שלהם וצילומי הסטילס שהרימו את המורל לעם ולחיילים במהלך הלחימה בוודאות נחשפתם. הצוות שהוקם תחת אוגדה 162, יועד במקור לתעד את פצועי האוגדה והוא מורכב מצלמים מקצועיים, בעלי עסקים שבשגרה רגילה מצלמים פרסומות, עסקים ואירועים עסקיים, שעצרו הכל הניחו את העסקים שחווים פגיעה בצד, והתגייסו יחד עם הציוד הפרטי שחלקו אף נהרס בשטח שלהם לטובת תיעוד הלחימה, פגשתי שלושה מהם: עמית מימוני – צלם ועורך וידאו, אלכס פרי – צלם וידיאו ואלמוג קולט – צלם סטילס. השלושה חברים בצוות הוליווד 162 ביחד עם איתי שהרבני – עורך, איליה חנוכייב – צלם ועורך וגיא סידי – צלם סטילס.
את השם הזוהר "צוות הוליווד 162" הם ניכסו לעצמם במקריות לאחר שבמהלך אחת הכניסות לעזה שמע מימוני חבר הצוות את נהג ההאמר אומר בקשר "קודקוד קבל, מורידים את צוות הוליווד וממשיכים הלאה לאיסוף הבא", מימוני עצר את הנהג ושאל "מי זה צוות הוליווד" והנהג שיתף אותו שסמח"ט ב׳ נתן להם את השם ומאותו הרגע הוחלט בצוות שזהו שמם, השלושה מספרים שמטרתו הראשונית של הצוות הייתה לתעד את פצועי האוגדה והמשימה הראשונה אותה קיבלו הייתה לתעד סיפור מור"ק של הגדוד. עמית סיפר כי בסיום המשימה נפלה עליו ההבנה כי ניצול היכולות אינו מקסימלי.
הוא הסביר כי ישנם המון צלמים שיכולים להרכיב מצלמה על חצובה בשטח פתוח. הוא חיפש קצת יותר קו אש ולאחר תהליך ארוך ומסע שיכנועים מפרך ובעזרת רס״ן דולב אסרף המפקדת עליו בחיל החינוך הוא קיבל אישור להיכנס לכניסה אחת שממנה יצא הסרטון וואסח. כאשר מפקד האוגדה ראה אותו והבין את הרמה, הוחלט להקים את היחידה וכל הצוות התגייס.
בצוות מספרים שהמשפחות לא ממש חיבבו את העיסוק החדש ואת הכניסה לעזה לקו האש גם אם היא כביכול בטוחה יותר וקולט ציין באוזניי שהוא מבין את הפחד ואמר: "אנחנו כל הזמן שומעים על מקרים בהם בהם ג׳יפ עולה על מטען אז החשש תמיד קיים" . הסיכון תמיד קיים ובצוות מנסים למזער אותו כמה שניתן כדי שיוכלו להוציא חומר טוב. כשאני תוהה בקול למה צה"ל צריך אותם ולא משתמש במתעדים המבצעיים, מסביר מימוני שהמתעדים הם קודם כל לוחמים. במידה ויש התקלות הם מניחים את המצלמה, מפעילים את הגופרו, ונכנסים להילחם. הצילום הוא לא בראש סדר העדיפויות שלהם, אם הם יכולים הם מצלמים. אצל חברי הצוות המצב הפוך והאינסטינקט הראשוני הוא להרים מצלמה ורק במקרה הצורך הם ירימו את הנשק.
התכנים שהצוות משחרר משגעים את הרשתות החברתיות בארץ ובעולם והם מציינים בהתרגשות שגם מדובר צה״ל הם מקבלים הערכה. לשאלה איך מצלמים בתוך עזה בזמן מלחמה עונים בצוות פה אחד: "תיאום ציפיות, זרימה וזהו." עיקרון שמנחה אותם במהלך העבודה ואלכס מסביר: "יש ימים שאנחנו מתלווים לצוותים ויכולים לצאת איתם לפעולת של פיצוץ פירים ומנהרות ולפעמים אנחנו מתכננים משהו ופתאום יש התקלות, יוצא מחבל מסמטה, צוות עולה על מטען ואז אנחנו לא מצלמים". מימוני מחזק את דבריו ואומר שאחד הדברים שמנחים אותם בצילום וההחלטה מה נכון לצלם היא בטיחות, הצוות לא ילך לאזורים שמסכנים את חייהם או את חיי החיילים בצורה מוגזמת.
העבודה בשטח האויב היא רכבת הרים רגשית והחוויות שלהם בעזה לא מביישות מותחן של היצ'קוק, אחד מהסיפורים הבולטים של הצוות החל בכלל במקרה בכניסה רגועה לרצועה לאחר שהבינו בצוות שרוב החומר שיש ברשותם זה סרטוני וואסח שמראים את הלוחמים הגיבורים, אך חסרים קצת הרגעים שבין לבין,. בזמן הצילומים מגיע צוות שמלווה את הלוחמים ברגל למבנה מאובטח בטנקים שם הם מתבשרים שחולץ חטוף חי, פרחאן אלקאדי עמית מספר: "נכנסנו, צילמנו את פרחן האווירה הייתה מטורפת, לוחם הוציא את הווסט שלו ושם עליו כדי שיצא בצורה בטוחה".
לאחר האירוע הכח התפצל והצוות עזב את השכונה עם הסמג״ד וחייל נוסף, אלמוג משתף שהוא הצליח לתפוס תנומה של חצי שעה על האבנים עד שמימוני העיר אותו שחוזרים לשכונה ממנה יצאו, את הדרך חזור הוא מתאר באוזני כסצנת מלחמה שכוללת שריקות כדורים מכל עבר פינוי פצועים תחת אש, סיטואציה עמוסה ואינטנסיבית עם טנקים שמבצעים מיסוך חיילים פצועים ומימוני שרץ לסייע בפינוי עם גימבל ביד אחת וואלונקה בשניה כשברקע נשמות יריות מכל כיוון על התקרית מוסיף מימוני ששם הבינו בצוות את הכח של התיעוד כשהוא בא לעזרת המבצעיות כאשר במהלך הלחימה הם הרימו רחפנים כדי לאתר מחבלים.
הצוות מסתובב על מדים למעלה משנה והחיבוק החם מהציבור הישראלי והחיילים תמיד מרגש אותם. רגע מרגש נוסף של הצוות התרחש בנר ראשון של חנוכה בכיכר פלסטין. הכיכר שבה צהלו כשרצחו וטבחו בנו בשביעי באוקטובר. עמית נזכר שבהתחלה לא הבינו בצוות למה הם מגיעים לצלם נאום ותוך כדי הנאום של אל״מ בני אהרון נפלה עליהם ההבנה עד כמה גדול הרגע. במקום הכי חשוף בעולם על גבעה מוארת שמסביבה המוני מחבלים, חש מימוני את תחושת הניצחון והאופוריה, סרטון הדלקת הנר הראשון שהופץ בכל העולם והתפוצץ ברשתות החברתיות והביא תמונת ניצחון לעם מין זריקת אנרגיה. ההבנה שהצבא שלנו ערכי ומרגש וכעת גם ניתן לראות את זה. כאמור זאת הייתה הפעם הראשונה שהסרטון התפוצץ ובצוות הבינו את המשמעות והחשיבות של עבודתם, מעבר לתיעוד היסטורי והעלאת מורל של החיילים הסרטון עודד גיוס ל-401 שהייתה אחת היחידות הכי פחות מבוקשות לגיוס והפכה להיות היחידה אחת המבוקשות והרבה בעקבות חומרים שהצוות הפיק.
הצוות פועל בתחושת שליחות והשלושה משתפים שאחד הדברים העיקריים והחשובים שבעבודתם הוא להעלות את המורל לחיילים שנמצאים בשטח מתחילת הלחימה אלמוג מוסיף כי התמונות שמתפרסמות מרימות להם ומזכירות להם איך הם נראים מהצד, את הגבורה והישראליות שלהם, עוד מוסיפים, בצוות מרגישים את חשיבות עבודתם למען תיעוד ההיסטוריה, ולא רק תיעוד היסטורי אלא גם הנצחה. פרי משתף אותי שבאחת הכניסות לרצועה הוא צילם בכיכר פלסטין את הדלקת הנרות ולא מזמן הוא קיבל פניה באינסטגרם: ׳היי, מה קורה, צילמת אותי עם חבר שלי לפני איזה שבועיים אני מגדוד x ואני אשמח שתשלח לי את התמונה הזאת חבר שלי נהרג וזאת המזכרת האחרונה ממנו׳. כמובן שהוא שלח את התמונה.
לא רק בצה״ל זיהו את הפוטנציאל הגדול של הצוות גם יוצרי הסדרה המרגשת "לוחמים״, ששודרה בקשת 12 השתמשו בחומרים שצילמו מימוני ופרי בתוך רצועת עזה. כשאני שואלת את השניים על התחושות של להיות חלק מהיצירה על פניו של פרי נמתח חיוך ענק והוא מציין שרק מעצם המחשבה יש לו צמרמורות בכל הגוף ומימוני מוסיף שזה אחד הדברים היותר מרגשים ומוסיף: "אני חושב שזה גם מסביר כמה חשובה ומשמעותית העשייה שלנו".
עוד הוא משתף שבתום הקרנת הבכורה ניגש אליהם הבמאי ואמר שבזכות החומרים שלהם מתוך הרצועה הם הצליחו להפוך את הסדרה לאמוציונלית וחזקה. כשאני שואלת את הצוות מה הם למדו על עצמם עונה לי אלכס את התשובה המפתיעה "קאבנוס זה גורמה" ומימוני מחזק את דבריו. עם טחינה ותפוצ׳יפס זה בכלל מעדן.
רגע של רצינות משתף אלמוג שהפרופורציות השתנו ולומדים שאפשר להסתדר בכל מצב, בסיום השיחה כששאלתי את השלושה מה על הפרק? הם ענו שכדאי לחכות.
שני אקוע – עורכת אופנה
אינסטגרם: shaniaqua
Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל