

זו הייתה יכולה להיות כתבה צהובה ועסיסית. אבל היא לא. אדם אמיץ שהחליט שהוא מפסיק לרצות. רצה ועשה. שם מאחוריו חיים ישנים ועסק מצליח. אייל שלום נכנס לעולם חדש של קריירה מוזיקלית. עכשיו זה הזמן שלו. וגם: סיפורו של שיר מרגש במיוחד
צריך הרבה אומץ לעשות שינויים באמצע החיים.
"עשיתי החלטה ובחירה בתחילת השנה, אחרי הרבה שנים שהחלום הזה חי בתוכי, אבל לא היה את האומץ לעשות את המהלך לכתוב ולהוציא שירים שאת המסר שלהם להעביר לאנשים שיזדהו.
כל האלבום הראשון הגיע מהמקום האישי, הבעתי את מה שעבר עלי בשנים האחרונות – עשיתי שינוי תעסוקתי, התגרשתי, יצאתי מהארון, נכנסתי לזוגיות עם ניקי גולדשטיין (בן 47). בשנה האחרונה דייקתי את המקום וחזרתי למקורות שלא היה לי אומץ לחוזר אליהם כל השנים.
בגיל הנעורים התוכנית שלי היתה להיות אומן, הייתי במגמת תאטרון, שירתתי בלהקה צבאית. הייתי אמור לצאת לדרך כאומן מוזיקלי. היתה נקודה שאבא שלי אמר איך תתפרנס כאומן? הוא הכניס אותי לעבוד במשרד תיווך בתל אביב וגיליתי את עולם הנדל"ן. לאחר הצבא עשיתי הרבה כסף ונשאבתי לתוך המאורע כשאני מוותר על החלום. עם הזמן הוא מתרחק והופך להיות פחות ראלי.
לפני 12 שנים עשיתי סוויץ' ראשון גדול ראשון בחיים שלי והתקרבתי לתחום האומנות. נכנסתי להיות מעצב פנים יחד עם אשתי לשעבר מירב, שעדיין ממשיכה לנהל את העסק המשותף לעיצוב פנים ועברו תחתינו מעצבים טובים ורבים. ניתן לומר שגידלנו דור של מעצבים. ביחד צמחנו וגדלנו בזמן מאוד קצר. נהיה לנו שם מאוד טוב ומבטיח. כיכבנו במגזינים ובתערוכות מכובדות של עיצוב. המקום היה בצמיחה והשם שלי היה מזוהה כמעצב, דווקא מהמקום הזה במיוחד ולאחר הגירושים מאשתי מירב (זוגיות שנמשכה 18 שנים) לפני כ-4 שנים החלטנו להשאיר את העסק המשפחתי. זה צלח מעולה, ככל שהשנים עברו, הרגשתי שהתקרבתי לאמת הפנימית שלי, במיוחד לאור קורס אימון שעברתי שהביא אותי לחיות את הכאן ועכשיו.
בגיל 47, עם שני ילדים בוגרים, יחד עם כל מה שעברתי, פשוט הלכתי להגשים את החלום המוסיקלי שלי. כתבתי את הטקסטים לאלבום, חלקם גם הלחנתי וכל זווית הראיה שלי על החיים השתנתה. הפסקתי לקבל פרויקטים חדשים בעיצוב ופשוט התמקדתי בעבודה על הפקות מוזיקליות, עבודות עם במאים, צלמים, סטייליסטים ומאפרים. עולם חדש נפתח בפניי.
שני סינגלים מתוך האלבום כבר יצאו, והסינגל השלישי ייצא בקרוב. יהיה לנו קליפ מדהים שצילמנו לאחרונה. השירים עובדים מצוין ויש להם מערך צפיות יפה מאוד דרך ערוץ היוטיוב שלי (אייל שלום)."

השיר שהוצאת על החייל טל גרושקה ז"ל, הכרת אותו באופן אישי? מה הסיפור מאחורי השיר?
"השיר של טל גרושקה ז"ל היה הסנונית הראשונה בתהליך הכתיבה וניתן לומר שזו הייתה קארמה טובה. קיבלתי על עצמי להמעיט בצפייה בחדשות, כדי לשמור על השפיות, ועם זאת משהו משך אותי לצפות בתוכנית חדשות בערוץ 13 ששודרה ברקע בלי סאונד באחד הערבים כשהייתי בבית עם הילדים. בתוכנית הראו את איתי ביכלר אחיו של טל גרושקה ז"ל שדיבר עליו ולא יכולתי להתנתק. לא הכרתי את הבחור ולא את המשפחה, קול פנימי אמר לי להמשיך לצפות ולהאזין למה שהוא אמר. הוא סיפר על אחיו שהיה מ"פ בעורב נח"ל ונהרג ב-7.10.23 בהתקלות בכניסה לכפר עזה, עם הפלוגה שלו שהוקפצה לאזור. הזלתי דמעות מהתרגשות כששמעתי את הסיפורים על טל. בסוף הראיון הוא שלח את הצופים לעמוד הפייסבוק שפתחו לזכר טל ז"ל בתקווה שזה יהיה עמוד הנצחה וככה אנשים יכירו את האדם והמורשת שלו תמשיך להדהד.

הסיפור ממש נגע בי, חיפשתי את דף הפייסבוק של טל גרושקה ובעמוד היו שתי מדבקות עם הלוגו של סיירת עורב באחד מהם יש טקסט עם מידע על טל, מי הוא היה ואיך הוא נהרג, ובצד השני היה טקסט שטל כתב באפריל 2021. כשקראתי אותו אמרתי וואו, אפשר לעשות ממנו שיר. הסאבטסקט של המילים דיברו באופן מאוד פטריוטי בסגנון של טוב למות בעד ארצנו, וכמובן שעליי להתגייס ולצאת לקצונה כדי להגן על המשפחה שלי המדינה היקרה, ואם יבקשו ממני להיכנס לעזה, כמובן שאעשה זאת כי ביום פקודה אמסור נפשי אם אצטרך.
קראתי את הטקסט ונפש האומן החלה לנוע. בקשתי לתת לטסקט הזה חיים ולהפוך אותו לשיר. שלחתי אותו לחבר כדי לראות אם הוא יכול להלחין לו מנגינה מתאימה. למחרת החבר חוזר אלי ואומר: "אתה לא מבין איזה שיר יצא."
את השיר שלחתי לאיתי, אחיו של טל, הוא התרגש עמוקות מהמחווה וקישר אותי להורים שלהם אדווה ויוסי גרושקה. הגעתי אליהם לבית בכפר סבא, בהתחלה היתה מבוכה קלה והתרגשות. השמעתי להם את השיר, רמת ההתרגשות עלתה לשיא כששמענו יחד את השיר. הם התרגשו מאוד מהמחווה וההנצחה. מדובר בהמשפחה מאוד יצירתית. יוסי גרושקה הוא נגן אקורדיון ידוע ומנגן גם בקליפים שלי.
עשינו שתי גרסאות לשיר. מוזיקלית והשניה אקוסטית שמתאימה ליום הזכרון. השיר חיבר אותי למשפחה ברמה גבוהה. גם אמא שלי התחברה למשפחה של טל מאוד. הופעתי עם השיר בטקסים שערכו לטל ז"ל, השיר הדהד ונגע בהרבה אנשים מחוץ למעגל שלנו. קבלתי תגובות חיוביות. היתה גם בחורה שעשתה כוריאוגרפיה לשיר והופיעו איתו בבתי ספר.
בטקסט של טל יש תחושה של משהו מאוד נאיבי של ילד בן 25. השארתי את המילים שלו ושכתבתי את הטקסט מעט כדי שיתאים לשיר. הערכים שחשבנו שאבדו, חיים ונושמים והם באים לידי ביטוי כאן, הדור הזה יודע להלחם, הגבורה של החיילים שאנחנו נחשפים אליה במלחמה הזו היא משהו מדהים.

בטל ז"ל אנחנו רואים גם את נפש האומן שכתבה את המילים וגם את הלוחם שהיה מוכן למסור נפשו למען עמו. הוא ניגן על פסנתר. לא ידעתי את הפרט הזה בתחילה. זה כנראה מה שמשך אותי אליו, אני לא יודע איך להסביר את זה כי המילים של טל ז"ל והשיר הגיעו בתקופה בה אישית הייתי מאוד מעורער, לא ידעתי אם להמשיך בתחום המוסיקה לחזור לעיצוב. תחושת השליחות העצומה שהרגשתי בעקבות השיר הביאה אותי למסקנה שעליי להמשיך בדרכי המוזיקלית."
אייל שלום ויוסי, אבא של טל גרושקה ז״ל
מלבד השיר על סרן טל גרושקה ז"ל מה האירוע הנוסף שגרם לך להישאר בתחום המוזיקה?
"כשאבי נפטר לפני שנתיים, המוות שלו היה איטי ומייסר. הוא נפטר מסרטן. הוא היה דמות מאוד משמעותית בחיי. כתבתי עליו כי תמיד ריציתי אותו, הוא אומנם אהב לשמוע אותי שר, אך לא ראה את האומנות כמקור פרנסה. בימיו האחרונים אירגנתי הופעה אצלו בבית. הוא שמע אותי שר ואמר: "תמשיך לשיר". הגעתי למסקנה שעליי להפסיק לרצות את כולם ואלך על כל הקופה, אכתוב ואשיר למחייתי. המקרה השני היה לאחר שנה שמירב רעייתי ואני החלטנו להתפצל, הייתי בנקודה שכבר לא יכולתי לשקר לעצמי, לא פתחתי משרד חדש לעיצוב פנים ולהתחיל מהתחלה, אם להתחיל מחדש, אז רק בתחום המוסיקה ששם ראיתי את הייעוד שלי.
אני חושב שמהמקומות הללו אדם מקבל החלטות. זה מאוד קשה לעשות שינויים ולאבד טייטלים, לשמוע על הקשיים מהסביבה "איך תהיה זמר בגיל 40+ עם ילדים קטנים?" ואיך אתה אומר לילדים אחרי שיצאת מהארון שאתה גם רוצה להיות זמר? ממש להתחיל מההתחלה וזה לא פשוט בכלל. וגם כניסה לטריטוריה של בן זוגי כי הרי גם הוא אומן. מבחינתי זה היה הרגע בו החלטתי שאני הולך על הכל. הייתי בתחושה אחרת, הרכבת יצאה מהתחנה."

שניכם אומנים, איך זה השפיע על הזוגיות?
"באותו הזמן הזוגיות שלי ושל ניקי (4 שנים – החברות בין השניים הייתה כבר מגיל שלוש עשרה כשלמדו באותו בית ספר), צולמה בתוכנית הגולדשטיינים ששודרה ב-yes. סדרה בת 12 פרקים. שתי יוצרות הסדרה פנו לניקי לפני שנה. הסיפור הוא גדול, שני חברים שהתאהבו אחד בשני. ההצעה של היוצרות הייתה להוציא את הסיפור שלנו בצורה הכי טובה בעקבות האירועים שקרו. הסדרה לא רק התבססה רק על שנינו. היא כללה את המשפחה.
דווקא מול המצלמה הכל נפרש בצורה מאוד אותנטית לטוב ולרע. דבר לא נשמר בבטן. כולם מכירים את כולם, המשפחות שלנו מאוד מחוברות, זה היה סוג של רעידת אדמה. לאורך התקופה אנחנו גם מלווים ביועצים מקצועיים העוסקים בהורות וגם בזוגיות, ואני שמח שלא השארנו שום דבר בפנים. כתבתי על האירועים שירים שהוקלטו וכמובן נמצאים בעמוד היוטיוב שלי (אייל שלום ביוטיוב). בסופו של דבר הפכתי להיות אדם יותר טוב ומוזיקאי יותר טוב. אני מרגיש שהכל מתבטא באלבום שלי, אני אדם שמקשיב יותר לסימנים ומרגיש את האווירה סביב. מנסה לנצל כל רגע, ממש סימנו לי את הדרך. להיות מוזיקאי."
"וכמובן שאלך"
מתוך דברים שכתב רס"ן טל גרושקה ז"ל באפריל 2021
שיכתוב ועריכה: אייל שלום. לחן והפקה מוסיקלית: רן אביב
"אמרו לי בוא תתגייס לצבא, כי זה מה שמצופה מאזרח. וכמובן שאלך! שנוכל פה להמשיך להתהלך. אמרי לי בוא ותלך לקרבי, כמו שישראלי צריך. וכמובן שאלך! את טובי לוחמי אוכל פה לחנך. כי ככה חינכו אותי וזו הרי שליחות וזה עכשיו תורי להילחם, להסתער קדימה. להגן על המדינה. לותר על הנוחות והחיבוק החם של אמא. אמרו לי בוא ותצא לקצונה, כדי לנצח במלחמה הבאה. וכמובן שאצא! כי שום מוצא אחר אני פה לא מוצא. אמרו שצריך להגן על הבית, להוביל לוחמים ולחנך לערכים. וכמובן שאצא ! (אין לי ארץ אחרת) אם ארצה או לא ארצה. כי ככה חינכו אותי וזו הרי שליחות וזה עכשיו תורי להילחם, להסתער קדימה. להגן על המדינה. לותר על הנוחות והחיבוק החם של אמא. יאמרו לי בוא תכנס לעזה, כי זה תפקידי ביום פקודה. וכמובן שאלך! אמסור נפשי למענכם אם אצטרך. עוד ידברו בגבורתי אחר מותי, יאמרו קדיש, יניחו זר. ובעת אגלי הטל על העלים בסתיו, ישמע רק הד קולך ואותו ניגון חוזר."

רס"ן טל גרושקה ז"ל
בנם של אדוה ויוסף (יוסי). נולד ביום כ"א בחשוון תשנ"ח (21.11.1997) בכפר סבא. אח קטן לאיתי והדר – אחיהם מנישואיה הראשונים של אימו, ולאיתי ויעל – אחיהם מנישואיו הראשונים של אביו.
טל גדל והתחנך בכפר סבא, למד בבית הספר היסודי "בן גוריון", בחטיבת הביניים "בר-לב" ובתיכון "כצנלסון".
מילדות גילה כישרונות יוצאי דופן במגוון רחב של תחומים ובכל תחום בו עסק, קצר הצלחות רבות. בגיל חמש התחיל ללמוד נגינה על פסנתר, וכשהיה בן עשר כבר ניגן יצירות קלאסיות מורכבות והשתתף בתחרויות נחשבות לפסנתרנים צעירים. הוא היה פסנתרן מחונן ונגן גיטרה מוכשר, וניחן גם בכישרון כתיבה ושירה.
בנוסף, הפגין יכולות ספורטיביות מרשימות והיה בעל רוח ספורטיבית מדבקת ומעוררת השראה. כילד, שיחק בקבוצות הכדורגל "הפועל כפר סבא" ו"ראש העין גיל גול", בהן זכה להערכה רבה והכיר חברים לכל החיים.
האהבה לכדורגל הייתה חלק בלתי נפרד ממנו, וקבוצת הכדורגל "ברצלונה" הייתה אחת האהבות הגדולות בחייו. עבורו, האהדה לקבוצה לא הייתה עוד תחביב, אלא דרך חיים של ממש.
עם החברים שאיתם גדל בשכונת "חניתה" בכפר סבא, הקים את קבוצת הכדורגל "מ.ס. חניתה", שהפכה עבורו לבית שני. הוא היה דמות מרכזית ומשמעותית בקבוצה, שחקן נשמה שהניע את הקבוצה קדימה בעזרת הכריזמה שלו, תשוקתו למשחק, רוחו הספורטיבית ומחויבותו לחבריו. הוא לקח חלק פעיל גם בניהול עמוד האינסטגרם של הקבוצה, פרסם תמונות וסרטונים ממשחקים ואימונים ובלט גם שם בחוש ההומור המפותח שלו, שאפשר לו לזהות צדדים מצחיקים בכל סיטואציה.
ב-20.3.2016 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הנח"ל. הוא שובץ כלוחם בסיירת "עורב", לקראת סיום המסלול יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתה), ולאחריו שובץ כמפקד כיתה בביסל"ח (בית הספר למקצועות חיל הרגלים). לאורך דרכו הצבאית הצטיין בכל תפקיד אותו ביצע, ואחרי תקופה כמדריך מצטיין, יצא לקורס קצינים.
כקצין, חזר לסיירת "עורב" ושימש כמפקד צוות במשך כשנתיים. באותה התקופה, הרגיש כי יש צורך להעלות את המוטיבציה לשירות קרבי בקרב בוגרי י"ב. הוא יזם פנייה בנושא לראש העיר כפר סבא וכתב: "המערך הלוחם בצה"ל הוא חוד החנית של הצבא. הלוחמים בקצה הם אלו שמכריעים את הקרב ושומרים על מדינתנו ועל שלום האזרחים. לאחרונה אני נחשף לצערי לירידה במוטיבציה לשירות קרבי בארץ בכלל ובכפר סבא בפרט… בעודי עובר על נתונים אלו תהיתי מה היה חסר לי כתלמיד, מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון), לקראת הגיוס לצבא כחייל ולוחם… היה חסר לי בעיקר השיח האישי, לדבר עם מישהו שחווה שירות מסוג זה. באופן אישי, אצלי המסע לפולין הוא שהשפיע על רצוני להתגייס לשירות קרבי, מתוך הרצון להגן בגופי על המדינה ולמנוע מאויבינו לבצע שואה נוספת. כאזרח אוהב המדינה בכלל, ואת כפר סבא בפרט (ובטח כמפקד בצבא), קשה לי לעמוד מנגד לאור נתונים אלו. לכן אני מעלה רעיון לפרויקט: 'מתלבושת אחידה – ליחידה'. פרויקט ראשון מסוגו בו מגיעים לוחמים ולוחמות בעבר ובהווה, בוגרי התיכון, ומספרים מנקודת מבטם שלהם – איך הם חוו את השירות הקרבי, מה הם הפיקו מהשירות, איך הוא השפיע עליהם, כל זאת מתוך ראיית המערך הלוחם כגורם המשמעותי ביותר והמכריע בקרב".

בספטמבר 2020 יצא לקורס מפקדי פלוגה (מ"פ) במכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק). במקביל, למד לתואר ראשון בחינוך באוניברסיטת חיפה. בחירתו בתחום החינוך נעשתה במטרה להרחיב את ארגז הכלים שלו כמפקד. "אני רוצה לדעת איך אני מגיע לפלוגה של מאה ועשרים חיילים ורותם אותם אליי", אמר.
כשסיים את לימודיו, שובץ כמפקד הפלוגה הרובאית בגדוד "שחם" 931 של חטיבת הנח"ל. טל היה מפקד יוצא מן הכלל, מנהיג אמיתי, מסור ומחויב לתפקיד ולחייליו, שעשה הכול על מנת לאפשר לכל אחד מהם לחוות שירות משמעותי ובעל ערך. הוא היווה עבורם השראה, שימש דוגמה אישית, והחדיר בהם את ערכי הציונות, אהבת הארץ והמדינה והמסירות לתפקיד, לחבריהם ולצבא. בנוסף, דאג באופן שוטף להקנות להם הרגלים וערכים בסיסיים בהם האמין כבן אדם – כבוד, שוויון, נתינה ואהבה לזולת.
לפני יציאה לתרגילים, אימונים או ניווטים, נהג לאסוף את חייליו במעגל ולשיר יחד שירי ארץ ישראל שאת מילותיהם הדפיס עבורם מבעוד מועד. בכל סוף שבוע, בשיחת התדרוך לחייליו לפני היציאה הביתה, ביקש מכולם להוציא טלפונים, להתקשר לסבא וסבתא ולאחל להם שבת שלום.
לקראת צום ט' באב תשפ"ג, העביר את המסר הבא לחייליו: "אנו חווים ימים לא פשוטים בהם המדינה מפולגת, חצויה ומתחיל קרע בעם, קרע שיהיה קשה לאחותו… היום, ערב תשעה באב, אני מבקש לנצל את ההזדמנות לקיים חשבון נפש אישי. חישבו איך נוכל לפעול דווקא מתוך אהבת חינם ובקירוב לבבות. הכירו לעומק את חבריכם למחלקה ולפלוגה ודברו גם עם ההוא שאתם פחות מסתדרים איתו. אולי תגלו דברים מעניינים שלא ידעתם עליו לפני כן. דברו עם ההורים, עם סבא וסבתא שלכם, שאלו לשלומם. אתם הדבר היקר להם ביותר. עצרו להגיד ערב טוב לשומר בקניון. תתלוננו פחות ועשו יותר. אם משהו קורה לא כמו שצריך, השפיעו ותשנו. תשפטו פחות על סמך מראה חיצוני ויותר על סמך אופיו של אדם. נסו לפעול פחות מתוך אמוציות שליליות או על פי פרשנויות המונעות מכעסים. היו אדיבים גם לאנשים שאינכם מכירים. גלו הבנה לטעויות. והכי חשוב – תחייכו כמה שיותר. העם שלנו נדד אלפיים שנה בגלות בגלל שנאת חינם. רק יחד יש בכוחנו ליצור כאן מקום שטוב לחיות בו. אין לנו ארץ אחרת – אלה לא רק מילים מתוך שיר אלא המציאות הקיומית שלנו".

טל היה אדם ממגנט, שתמיד הפיץ סביבו אור ושמחה. אדם שהכיר את כולם והתחבר לכולם, ושכל מי שפגש התאהב בו ממבט ראשון. הוא היה ה"דבק" של המשפחה ושל החברים, דוד מושלם לאחייניו ובן מסור להוריו. חבר אמת, שיודע להצחיק עד דמעות ולהציע כתף תומכת, ותמיד ראשון לעזור ולהתנדב.
הוא נהנה לארגן אירועים ומפגשים לחברים ולמשפחה כדי לציין ימי הולדת, קבלת דרגה או תפקיד, או לערוך הקרנות משותפות של משחקים וסרטים.
אחרי קרוב לשנה כמ"פ, התבשר כי קיבל את תפקיד מ"פ סיירת "עורב", ולא היה מאושר ממנו. זה היה תפקיד החלומות שלו, התפקיד שאליו שאף ושבשבילו יצא לקורס מ"פ. הוא היה אמור להיכנס לתפקיד באמצע אוקטובר 2023.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בסוף השבוע של שמחת תורה, היה טל בבסיס הנח"ל בגוש עציון. בבוקר שבת, עם תחילת המתקפה, הוקפץ עם חייליו לאזור עוטף עזה.

כשהגיע עם חייליו לאזור שדרות, חברו לצוות של יחידת הקומנדו "מגלן" והחלו לנהל לחימה מול עשרות מחבלים שהיו במקום. בשלב מסוים הגיעו כוחות נוספים, וטל וחייליו, יחד עם לוחמי "מגלן", הוקפצו לקיבוץ כפר עזה. דקות ספורות לפני שהגיעו לקיבוץ, נתקלו במארב. צרורות הירי הכבדים של המחבלים הגיעו מימינם, וטל נתן הוראה לחייליו לפרוק מהרכב הממוגן לכיוון הנגדי. הוא יצא מהרכב והחל מיד לחתור למגע לכיוון שממנו הגיע הירי, אך נורה ונפצע אנושות. רגע לפני שנפל, הספיק לסגור את דלת הרכב ובכך הציל את חיי הנהג. דקות ספורות לאחר מכן נקבע מותו.
סרן טל גרושקה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן.
אחיו, איתי, ספד לו: "טלוש, לפני עשרים ושש שנה, כשהייתי בן שמונה-עשרה, אמא שלי ואבא שלך באו אלי ואמרו לי שיהיה לי אח קטן. כעסתי מאוד ואמרתי להם שזה ממש חוסר אחריות בגילם, אני ממש זוכר את הכעס שלי. אבל אז נולדת ואי אפשר היה שלא להתאהב בך. הבנתי שהם לא הביאו לי אח, הם הביאו לי את הילד הראשון שלי… תקראו את כתביו, תבקשו לדבר עם פקודיו, עם מפקדיו, עם חבריו, ותלמדו מי היה טל… בין אם ימני, שמאלני, חילוני, דתי, קיבוצניק או תושב פריפריה, כולם העריצו את רב-סרן טל גרושקה. הם אומרים שהוא המפקד הכי טוב שהיה להם בחיים, שהם סמכו עליו, העריכו אותו, אהבו אותו. הוא עשה זאת בענווה ובסקרנות, טעון בסט ערכים של אהבת הארץ וכבוד לזולת שינק מבית. יש לו מצד אחד צילום מצמרר שבו הוא משחק עם ילד פלסטיני, ומנגד ידע לפרוק ראשון בנחישות מהרכב כדי להגן על לוחמיו, וזה כנראה היה גורלו הארור למות מות גיבורים, ובכך אפשר לכוח שלו לחסל את כל המחבלים שנתקלו בהם".
אחותו, הדר, כתבה את השיר "נזכרת בך": "נזכרת בך תינוק/ שנולד זה עתה/ עיניים של ים/ אוזניים עוד לא במידתם/ מנשק בובה/ טהור מלידתך// נזכרת בך ילד קטן/ הולך לגן/ חיוך מבויש/ 'תודה על האוכל' מנומס/ פסנתר שגדול יותר ממך/ ומנגינה שנשמעת/ גם כשאינך// נזכרת בך כנער/ עדין, חיוך כובש/ מתבגר מול עיניי/ כל יום גבוה קצת יותר/ רואה את האחר/ אף אחד לא שקוף/ מפיץ סביבך רק טוב/ רגיש לכל מכאוב// נזכרת בך חייל/ איך היית מאושר/ הגעת ליעד/ בולט, עוצמתי/ נחוש, אנושי/ לכולם היה ברור/ זה הטל עוד יהיה רמטכ"ל// עברת כברת דרך/ אבל בעצם בשבילי/ תמיד היית ונשארת ילד/ ויותר לא תגדל/ מרוץ חייך חדל/ חושבת עליך טל/ תמונות חייך חולפות מול פניי/ לנצח אוהב אותך/ עד בלי די".

"לא מפקד רגיל, לא אדם רגיל", כתב חבר הכנסת חילי טרופר, "טל היה צעיר ברוך כישרונות והיה בו שילוב נדיר בין נגן פסנתר מחונן וכותב שירים לבין דומיננטיות של מפקד ולוחם אמיץ. הייתה בו סקרנות עמוקה וקריאת ספרי עיון ופילוסופיה בשקיקה, אינטליגנציה רגשית נדירה וגם יכולת לרתום, לפקד ולהוביל את חייליו אחריו… אני מניח שאחרי השירות הוא היה עוסק בחינוך וברוח. כך פיקד על חייליו, כך חי את חייו. הכול היה מבחינתו חלק מדרך חיים של נתינה ואהבת אדם. ואולי עוד סיפור אחד קטן על אהבה: ביום הולדתו העשרים וחמש… שלח טל להוריו זר פרחים עם תודה על שהביאו אותו לעולם וחינכו אותו. איזה איש מיוחד".
פעולות רבות נעשו להנצחת טל, בהן:
חבריו לקבוצת הכדורגל "מ.ס. חניתה" שינו את שם הקבוצה ל"מ.ס. 'גרושקה' חניתה" ויזמו טורניר כדורגל שנתי בשם "גביע הגרושקה", להנצחת אהבתו הגדולה למשחק, תוך שילוב הערכים החשובים לו: ספורטיביות, חברות ואהבת אדם.
בהשראת מילים שכתב טל על דרכו בצה"ל, כתב וביצע אייל שלום את השיר "וכמובן שאלך" (לחן: רן אביב). השיר ניתן להאזנה ביוטיוב.
אימו של טל, אדוה, כתבה ביום הולדתו את השיר "דלפה נפשי מתוגה". השיר עובד והולחן על ידי יאיר קלינגר ובוצע על ידי יאיר קלינגר וחבורת "הרעננים". גם אותו ניתן למצוא ביוטיוב.
אדוה גם יצרה הרצאה על דרכו של טל ועל דמותו המיוחדת, המיועדת לתלמידי בתי ספר ולמבוגרים.
גיסתו, אריאלה, הקימה מיזם הנצחה בשם "חלל פתוח לזיכרון", לאירוח הרצאות של משפחות שכולות בארגונים וחברות.
לזכרו נערך ערב שירי ארץ ישראל, בו ניגן אביו, יוסי, ובו הוקראו קטעים מתוך מכתבים ושירים שכתב. כל ההכנסות הוקדשו לשיקום יישובי העוטף.
בתיכון בכפר סבא יזמה שירה אסף, תלמידת כיתה י"ב, את מיזם #בשביל_טל, שממשיך את דרכו וקורא להתקשר לסבא וסבתא מדי יום שישי ולאחל להם שבת שלום. כך, רבים מבני הגיל השלישי זוכים בהתרגשות רבה לברכת שבת שלום כחלק מצוואתו של טל.

מור עוזירי – כתבת אופנה
אינסטגרם: morozeri1@

Owner & Chief Editor: Effie Elisie
Instagram: @fashionisrel
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Site: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel