הקונצרט הכי שווה בעיר

תצוגת סוף השנה של שנקר היא המעמד המרגש ביותר שזוכים להגיע אליו הסטודנטים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, השנה המעמד מרגש במיוחד ומלווה בתחושות מעורבות, לא רק בשל המלחמה עצמה. שנתון 2024 החל את לימודיו עם מגפת הקורונה, ועכשיו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל הם חוצים את קו הסיום

את 41 הקולקציות שהוצגו בתצוגת סוף השנה של שנקר לשנתון 2024 בשיתוף ובחסות חברת הפניקס ליוותה תזמורת חיה, תזמורת 'ארמון הזמן'. הליווי הזה הוא קונספט חדשני לתצוגות האופנה של שנקר, כך שאם בשנה שעברה החדשנות הובאה במראה של אופנה דיגיטלית שהוצגה על המסך כמו מתוך משחק מחשב, השנה הקלאסיות של תצוגות אופנה חזרה עם התזמורת הזו שהביאה עוד אלמנט מרגש, חי ובועט כמו שהיו 43 הצעירים שמסמלים את עתיד האופנה שלנו.

הצעירים הללו הציגו לא רק את התהליך הלימודי שלהם שהיה רווי קשיים, ולא רק בגלל היותו אינטנסיבי, אלא בגלל האירועים שעברו על פניהם, מגיפה עולמית, משבר פוליטי ומלחמה לא פשוטה, מערכות הלבוש שלהם מספרות, כמו ביצירת אומנות טובה את נפשם שלהם, של מי שחוו את השינויים הללו ומתוכם יצרו עבודה מרהיבה, שהיא חלון ראווה למה שאפשר להשיג בתקופת זמן קצרה של 4 שנים, אבל שמרגישה כמו הרבה יותר.

תצוגת האופנה הזו היוותה לא רק את נקודת סיום מרכזית בחיי הסטודנטים, אלא גם נקודת ציון למוסד שהוא שנקר, על ההצלחה לקיים שנת לימודים מלאה בזמן מלחמה, אבל יותר מזה, על היכולת החשובה של שנקר לתרום למערך המלחמתי כשהמחלקה לעיצוב אופנה הפכה חמ"ל תפירה ולבית מלאכה עם שלוש משמרות כדי להשמיש ציוד צבאי לטובת החיילים הנלחמים. "אופנה היא לא רק עיצוב ותפקוד, היא גם הצלה" אמר פרופסור שיזף רפאלי, נשיא שנקר והדגיש את חשיבותה של האופנה. "אנחנו מאמינים שהמוזות צריכות להמשיך להתבטא, לא להשתתק. התותחים רועמים כדי לאפשר את המשכיותה ופריחתה של התרבות"

למרות השדה החברתי- סביבתי שבתוכה התקיימה התצוגה, נראה שהמלחמה לא היוותה קו מרכזי ברוב ההשראות לקולקציות הגמר, והקו המחבר בין הקולקציות אכן היה עולמם הפנימי של הסטודנטים עצמם, שכבכל שנה הביאו את התחושות שלהם במערכות לבוש אקטרווגנטיות שמטרתן להראות חשיבה מחוץ לקופסא ויצירתיות מתפרצת.
הפרויקטים שכן נגעו במלחמה לא עסקו בה באופן ישיר, אם כי כאמור, בהשפעות ובהשלכות שלה על הנפש, ההתמודדות איתה וכן, גם רטרוספקטיבה שהיא הדרך הכי מדויקת לבחון אירועים, אבל לא כאלו שמתרחשים ממש ברגע זה, ואולי זה גם הסבר מניח את הדעת על חוסר האזכור.

כך בפרויקט של רותם וינשטוק, "עקרות בית נואשות" נבחר נושא הנשים בעורף בעת מלחמה, מתוך גיוסו של בן זוגה למילואים. ההשראה שלה לפרויקט היתה עקרות הבית בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השניה. במערכות הלבוש בפרויקט נראו סינרים, שרוולי חולצות עם סיומת כפפת מטבח וכמובן בלי לשכוח אקססוריז לא פחות חשובים שמחדדים את המראה כמו מגבות מטבח זרוקות ברישול על הכתף ורולים לשיער, והכל בעקבים, ממש כמו דמויות ה-pin up שרותם וינשטוק מרפררת אליהן.

עקרות הבית האמריקאיות לאחר מלחמת העולם השניה חוזרות בפרויקט "Cherry on top" של הדר בר נוי אך מנקודת מבט קצת שונה ובולטת בה הניגודיות בין המסר שהוא ההחפצה והשימוש באישה לפרסום מוצרי המטבח באותה התקופה לבין המתיקות והקלילות של העיצובים של בר נוי, היופי שנראה לעין והקושי שנראה פחות.
שמלת הפיקניק היפיפייה שמורכבת מסלסלה ושמיכת פיקניק ושמלת הסטרפלס המעוטרת ממש כמו עוגת קצפת עם דובדבנים, שהביאו תחושה מתקתקה למסלול שמדגישה פער מסוים בין הנראות החיצונית של עקרות הבית למה שמתחולל בפנים וזו בדיוק המטרה, כי הפריחה הכלכלית שבארה"ב לפי הפרויקט עומדת באותה המשבצת עם ההחפצה, שאיתה מתמודדים גם היום.

אחד הפרויקטים שתפס את תשומת הלב שלי בערב גדוש קולקציות היה "הצל הפנימי" של שחר גלר, הוא היה שילוב נהדר בין משהו גדול, מושך ומרתק, לבין פרקטיות ולבישות בלי לוותר על האלמנט הבולט.
הקולקציה מתמקדת במגוון הזהויות שיש לנו היום, את היכולת לגלות אותם ומתוך כך גם לקבל אותם,
המעשה הכל כך פשוט של בחירת צבע אחיד לקולקציה הוא מה שהופך את הפרויקט לכל כך 'זכיר', יחד עם עבודת תפירה מדויקת של פרטי לבוש מחויטים.

שימוש אחיד בצבע חזר גם בפרויקט 'A4' של רון שחר שכולו בצבעי לבן ושמנת. נקודת הפתיחה שלה לפרויקט היא מה שהופך אותו לכזה מעניין והוא הפחד מהפרויקט עצמו, מתוכו היא פירקה את נושא המורכב של הפחד מהריק, או מה שנקרא גם אימת הדף הלבן שפוגש כל אדם בתהליך יצירתי וגם כזה שלא, בכלל, כל התחלה מפחידה שכזו, שמראה לנו שמתוך ה'כלום' צומח משהו.
שחר נוגעת בנקודה המרתקת של הפיכת הפחד לאלמנט מאפשר במקום משתק, מתוך מה שהיא קוראת לו 'לווסת את התהליך ממקום של הימנעות ופחד למקום של משחק' ולכן היא משלבת אלמנטים מעולם הצעצועים וקיפולי נייר.

"אופנה היא שפה המתורגמת לעיצוב כדי לתת פרשנות למציאות, כלי נשק אומנותי לשרוד את היומיומיות השוחקת" אמר אילן בז'ה, ראש המחלקה לעיצוב אופנה, והשנה, הכלי הזה היה להתרחק מפרשנות גדולה מידי למציאות המלחמתית ואולי לא בכוונה כלל, כי מוקדם מידי להביט לאחור, מה שבטוח, מי שיוכלו להביט לאחור ולהתגאות על הדרך שעשו על אף התקופה המורכבת יהיו 43 הבוגרים הטריים של המחלקה שיתברגו בתעשיית האופנה בארץ ובעולם ויסבו למוסד שבו למדו ובכלל למדינת ישראל גאווה גדולה, שהיא דבר חשוב מאין כמותו, גם ובמיוחד היום. 

דפנה סאפר – עיתונאית אופנה בכירה
אינסטגרם: dafnasaffer@

קורל גולדנר – צלמת
אינסטגרם: coralgoldner

שני אקוע – עורכת אופנה
אינסטגרם: shaniaqua

Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel