חולצה אחת – מסע שלם של חייל

דניאל נהרי, לוחם גבעתי וחובש קרבי שנפצע בעזה יכול ללכת לים בזכות חולצות המאפשרות לו לחבר את מי שהיה לפני הפציעה עם מי שהוא היום. את החולצות עיצב עבורו מעצב האופנה מאוריסיו פולצ'ק. עינת דותן-זך, עוסקת בהתאמות לבוש לאנשים עם מוגבלות, מומחית באופנה מכלילה, עם הסיפור המרגש

תחילתו של מסע

בוקר אחד אני מקבלת הודעה לוואטסאפ: "שלום עינת. קוראים לי דניאל נהרי, אני בן עשרים ואחת, לוחם בסיירת גבעתי ובשלושה בנובמבר נפצעתי בצפון הרצועה. שמעתי שאת עוסקת באופנה מכלילה, אני בחור של שמש ומאוד אוהב לטייל ולהיות בים אך לצערי יש לי צלקות וכוויות בצד שמאל של הגוף המונעות ממני להחשף לשמש בעיקר ביד, בצלעות, טיפה בגב ובחזה. רציתי להתייעץ איתך לגבי בגד שמצד אחד מכסה את הצלקות ומצד שני יאפשר לשאר פלג גופי העליון להיות חשוף לשמש כמה שניתן. החשיפה לשמש חסרה לי מאוד מאז הפציעה". תודה.

פתאום הרגשתי שאני חוזר למציאות

אני אודה ואומר שהתרגשתי ממש וישר כתבתי לו שאנחנו חייבים להפגש בזום. אז נפגשנו. דניאל נהרי, לוחם גבעתי, גבר צעיר בסדיר, מספר לי על הארוע שמחבר בינינו בקול רגיש, הפצע הרגשי עוד טרי, כואב. ב-3.11 זה קרה. הם היו כבר שבוע בעזה ויצאו למשימה לכבוש מבנה. הוא נכנס בחוד, יחד עם צמד הברזל שלו ופתאום הרגיש פיצוץ. הוא כבר חשב שזה הסוף, אבל צעקות של הצוות לעזרת חובש החזירו אותו למציאות. "נזכרתי שאני החובש" הוא מספר. נהרי נפצע פציעות הדף. חלק הגוף השמאלי נשרף. הוא חווה כוויות קשות ורסיסים מכף רגל ועד ראש. מסוק של 669 פינה אותו לבית החולים לא לפני שקיבל משככי כאבים חזקים. הרגע במסוק היה רגע שלא ישכח: "נתתי את היד לצמד ברזל שלי, שנפצע פציעה מורכבת ושרנו: "אחי אני אוהב לחזור הביתה" של ׳התקווה 6׳. דניאל קיבל מטעם הצבא מעטפת ליווי של מש"קית שעזרה לו בכל מה שהיה צריך. כרגע הוא מלווה על ידי משרד הביטחון.

הייתי קרוע בין לוותר על הלהקה לבין ללכת ללוחמה 

דניאל נהרי פסנתרן מחונן מירושלים, שהתחיל לנגן בגיל 5 כך שהנגינה תמיד היתה חלק מחייו. לאחר סיום התיכון, הוא ויתר על מלגת לימודים ברימון ועשה שנת שירות במכינה, שנה שהוא מתאר כמשמעותית מאוד. באופן כמעט מתבקש, לאור כישוריו בתחום המוסיקה, דניאל התגייס אחרי המכינה, ללהקה צבאית, שם יכל לעבור שירות רגוע. אך משהו בפנים לא נתן לו מנוח, הוא הרגיש שהוא צריך להיות לוחם, המוסיקה, אמר לעצמו, תחכה. דניאל: "ההחלטה היתה לא פשוטה, הייתי קרוע בין לוותר על הלהקה לבין ללכת ללוחמה, אבל להיות לוחם זה שליחות בשבילי ולא יכולתי לוותר".  הוא נלחם בבירוקרטיה ואחרי כעשרה חודשים בהם שירת בלהקה, גוייס לגבעתי וצורף לסיירת.  

אוהב להרגיש את השמש על הגוף

דניאל מדווח על עצמו כאדם שמאוד מחובר לטבע, נהנה מטיולים ומהים. אדם שבדרך קבע, התהלך עם גופיה וסנדלים כי הוא "אוהב להרגיש את השמש על הגוף". אופנה לא היתה חלק מהחיים שלו, הוא התלבש תמיד פשוט, צבעים של שחור, אפור.  "בגדים הם עניין פונקציונאלי שצריך ללבוש כדי להגן על הגוף ולא יותר מזה" אומר דניאל, לא היתה לבגדים חשיבות רבה בעיניו והוא לא עשה מהם עניין. אם ניתנה לו אפשרות, הוא העדיף ללבוש בגדים שקיבל מחברים או מחנויות יד שניה ולא דמיין מעולם שיהיה שותף לעשיה שנוגעת לבגדים שהוא לובש.

ואז הגיע ה-7.10

"באותו היום הייתי בכלל ברגילה", מספר דניאל, "אפילו גידלתי שיער והייתי הכי בחופש שיש". הודעות בוואטסאפ מחבר לצוות שגר בנחל עוז, הקפיצו את כל הצוות לסייע מיוזמתם בלי לחשוב פעמיים. הוא הגיע לנחל עוז באיחור עקב עומס בתחנה המרכזית, לאחר שהצוות כבר יצא, חיפש ציוד ומתוקף היותו חובש, התבקש להישאר עם האזרחים שפונו לבסיס משמר הנגב. החוויה היתה קשה הוא מספר: "הייתי איתם בלילה, היו רגעים קשים". היה ברור לו ולצוות שהם יכנסו לעזה, מבחינתם זה היה הדבר הנכון לעשות. הם התכוננו לכניסה במשך שלושה שבועות: "יום שישי אחד, בצהריים, אמרו לנו שנכנסים לעזה".

אופנה מכלילה

אופנה מכלילה, היא אופנה שלוקחת בחשבון בתהליך הייצור שלה אנשים עם מוגבלות ומבוגרים. היא מעודדת עצמאות ומאפשרת תחושת מסוגלות עצמית, מעודדת השתתפות חברתית ויש לה נראות אופנתית. שינוי קטן בבגד יכול לשנות לאדם את אורח החיים שלו.  

"לאופנה יש הרבה כוח. הבגדים שלנו, זה העור השני שלנו, הם מאפשרים לנו לבטא את מי שאנחנו בלי מילים", אומרת עינת דותן זך (הכותבת), יועצת נגישות בתחום האופנה. "בעזרת הבגדים אנחנו יכולים לעבד חוויות רגשיות, זה יכול להתחיל מבפנים ולהשליך על מה שאנחנו לובשים ולובשות וזה יכול להיות הפוך. כך שבאמצעות הבגדים נשפיע על איך שאנחנו מרגישים ומרגישות ויותר מזה, על ההשתתפות שלנו בחברה. הכוח הזה הוא משהו שצריך להתייחס אליו בכובד ראש ולתת לו ביטוי בעולם האופנה, כך שכל אחד ואחת ירגישו שיש להם מקום בעולם הזה". אנשים שחיים עם מגבלה תפקודית פעמים רבות מוותרים על הנראות בשביל התפקוד.  לובשים בגדים בשביל להיות מכוסים, בשביל להגן על הגוף. ובגלל שאין בגדים, שהם יכולים ללבוש יחד עם המגבלה, הם מתפשרים על הנראות, לובשים בגדים שלא היו בוחרים אם היתה להם ברירה ובכך בעצם, מוותרים על הזהות שלהם.

כמעט ולא רואים עליו כלום

לאחר הפינוי במסוק, דניאל עבר בבית החולים איכילוב, סדרת ניתוחים וטיפולים מהמתקדמים בעולם, לדבריו, טיפולים בכוויות וברסיסים בגופו. כשמסתכלים עליו היום, כשבעה חודשים לאחר הפציעה, כמעט ולא רואים זכר לכוויות איתן הגיע לבית החולים. אבל מעבר לפציעות פיזיות, דניאל חי עם פציעות נוספות. השמיעה נפגעה באוזן אחת והוא רואה כפול עקב פגיעה בעיניים, פציעות שמשפיעות על החיים שלו כמוסיקאי וכאדם מתפקד בכלל. הוא סובל מפגיעת ראש שמשפיעה על התפיסה המרחבית והזיכרון שלו. "הייתי הולך לאיבוד" הוא מספר. 

"אולי לא רואים את הכוויות, אבל זה דורש טיפול", מספר דניאל. העור בצידו השמאלי של הגוף, הוא עור שעבר הרבה, הוא יבש, צריך לתת לו לחות כל הזמן ולא ניתן לחשוף אותו לשמש. "כשאמרו לי שאני לא יכול לחשוף את העור לשמש, משמע אני לא יכול להוריד חולצה בטבע או בים, זה גרם לי לתחושות מאוד קשות". הוא אפילו ניסה קצת להתגרות בגורל ולהוריד את החולצה כדי לראות מה יקרה והבין מהר מאוד, שלא כדאי לו לנסות שוב, כי העור הגיב בצורה לא טובה.

לא לשמור בבטן

אחד מהמסרים שדניאל מקפיד להגיד כל הזמן הוא לא לשמור בבטן את מה שמפריע לך, צריך לשתף. מסר שהוא מיישם כל הזמן מול הצוות הטיפולי שמסייע לו לרכוש מיומנויות חדשות כדי להתגבר על הקשיים. כשהרגיש שהוא לא מוצא חולצה איתה הוא מרגיש בנוח על הגוף, חולצה שיכול לחשוף איתה לשמש את חלק הגוף שלא נפגע, הוא שיתף את המרפאה בעיסוק איתה עבד באיכילוב. המרפאה בעיסוק נתנה לו את פרטי הקשר של דותן-זך ומשם התחיל מסע שדניאל בחיים לא חשב שיקח בו חלק.

מאוריסיו פולצ'ק

"מאוריסיו פולצ'ק זה הפתעה מטורפת" אומר דניאל. "סוג האנשים שלא הייתי פוגש לולא הייתי עובר את המסע הזה. הוא מבוגר ממני, עוסק באופנה שזה רחוק ממני. יש בינינו קליק, הוא מצליח להבין אותי. פשוט כיף לי להיות איתו, מצחיק, עם מלא הומור, יש לו חן. עושה את מה שעושה עם כל כך הרבה צניעות והרבה מקצועיות".

מאוריסיו, מעצב אופנה ותיק, מוביל את תחום מחזור האופנה בארץ. הוא עלה לבדו לישראל מברזיל בשנת 2008 והשתלב בעולם האופנה בארץ, בהתחלה כשכיר ומהר מאוד פתח חנות משלו. הוא לימד במשך 12 שנים בויצו חיפה והחנות המושקעת שלו, נמצאת במתחם רביעיית פלורנטין. הוא מצליח להפוך, כל שארית של בד, ליצירת אומנות, חד פעמית. הפריטים שהוא מעצב ותופר באופן עצמאי, הם פריטים ייחודיים והלקוחות שלו הם אנשים שיודעים מהי אופנה אמיתית, לקוחות שמתחברים לייחודיות ורוצים להראות במיטבם. מאוריסיו מעצב בגדים בגזרות גבריות אך גם נשים שרוצות קצת לשבור מוסכמות ונהנות גם מאוברסייז, מוצאות פריטים ייחודיים בקולקציות שלו.

"יש לאופנה אחריות לייצג את מי שאנחנו ואת מי שאנחנו רוצים להיות"

מאוריסיו דוגל באג'נדה חברתית של עיצוב ממוחזר מזה שנים רבות. הוא מאמין כי לאופנה יש אחריות לייצג את מי שאנחנו ואת מי שאנחנו רוצים להיות. מאוריסיו: "בתחילת הדרך אנשים אפילו הרימו גבה ולא ידעו כיצד להתמודד עם האג'נדה הייחודית שאני מביא לזירת העיצוב". אג'נדה שהיום נראית לכולנו כהכרחית, קיימות היא מילה שלא ניתן להתעלם ממנה יותר.  

הפרויקט

"כשאפי אליסי (עורך ראשי של מגזין אופנה Fashion Israel) סיפר לי שפנית אליו בנסיון לחפש מעצב אופנה שישתף פעולה עם העשיה לדניאל, לא באמת הבנתי אם אני יכול לעזור", מספר מאוריסיו. "דאגתי אם אני אוכל לתת לו מענה אמיתי, לא ידעתי שום דבר על אופנה מכלילה".  

עינת דותן-זך שעוסקת בהתאמות לבוש לאנשים עם מוגבלות (מומחית לאופנה מכלילה), זיהתה את הצורך האמיתי של דניאל, אחרי תשאול מקצועי וביחד, הם גיבשו רעיון למענה, רעיון שצריך היה שמשהו יאמץ ויממש. "לא עשיתי אף פעם דבר כזה" מספר מאוריסיו, "לא ידעתי אם אוכל לשים את טביעת האצבע שלי על היצירה, אם אצליח להביע את עצמי ביצירה שהיא שונה מהדרך שלי. בדיעבד, היום אני יכול להגיד שאת עזרת לי לפשט את הצורך למשהו מעשי ולהבין, שדברים קטנים יכולים לעשות משהו משמעותי לאנשים מסויימים. היום אני מבין שגרמתי אושר למישהו שמגיע לו, עשה טוב לכולנו." 

התוצאה

מאוריסיו: "דניאל פנה אלי בבקשה שאעצב עבורו חולצה שיוכל להרגיש בה את השמש על הגוף מצד אחד ומהצד השני, שהחולצה תכסה את העור הרגיש שאסור לחשוף לשמש. הוא ביקש לחשוף את מה שאפשר, מילים שריגשו מאוד את עינת דותן-זך: "ראיתי בחור צעיר שנכפה עליו מסע שלא תכנן, אוסף כוחות, לא מוותר ורוצה להצליח ויהי מה. זה היה בעיני הרבה מעבר לרצון לחולצה, זה היה מקום של חיפוש החיבור בין האני לפני הפציעה לאני אחרי הפציעה, מקום עם כל כך הרבה רגש. בגדים הם כלי משמעותי לחיים, בגדים יכולים להיות גם כלי טיפולי בתהליך של שיקום." הבקשה של דניאל יכולה להשמע לקורא כחריגה, כזו שדורשת התאמה אישית, ספציפית, בקשה שכרגע אין לה מענה בשוק האופנה המסחרי בארץ. מה שהוא ביקש – בגד שיראה טוב ויתן לו גם מענה תפקודי.  

"בתהליך שלי עם דניאל, אומרת דותן-זך, הקשבתי מעבר למילים, שמעתי את הרצון, את הרגש, את הסב טקסט. יחד עם מאוריסיו, חיפשנו את הבדים הנכונים לדניאל, את הצבעים, את הטקסטורה ואת היכולת לאזן בין אטום לשקוף, בין גלוי לנסתר בין מי שהיה לבין מי שהולך להיות. בתהליך רגיש וקשוב הצליח מאוריסיו לעצב לדניאל חולצות שיבטאו את כל זה. חולצות איתן דניאל מרגיש בטוח בעצמו, לא מוותר על התחושות שנעימות לו, יכול לעבור את התקופה בהרגשה של שייכות, מרגיש מחובר לעצמו ולזהות החדשה שהוא רוכש לעצמו כחייל שנפצע ומשתקם."

להבין שאתה לא לבד

"התהליך הזה איתך ועם מאוריסיו, חיזק לי את ההרגשה שאני לא לבד", סיפר דניאל והוסיף: "עם ישראל נלחם כגוף אחד ואחיד. לכל בעיה יכול להיות שיש משהו שיכול למצוא פתרון. רטייה לא חייבת להיות מכוערת וסד לא חייב להיות מכוער, אתה לא חייב להיאבק עם המכנסיים בחורף כשרוצים להוריד את הפרוטזה, רק צריך להיות פתוח לדברים האלה ולנסות. ההמלצה שלי היא לא להשאיר כלום בפנים בשיקום. זה בסדר לפנות לעזרה, להקיף את עצמך באנשים שיודעים מה אתה עובר". 

דניאל מספר כי לא הכיר את התחום של אופנה מכלילה. "לא חשבתי שאפצע בחיים. כשנכנסתי לעזה אמרתי לעצמי או שאני בסדר או שאני מת.  עולם האופנה היה רחוק ממני. עכשיו אני מבין את הצורך באופנה מכלילה אפילו מעבר, באופן פרקטי, יש לי כל כך הרבה חברים פצועים שהחיים שלהם יכולה להיות כל כך הרבה יותר קלים אם יהיה להם בגד עם שינוי ממש קטן, חייבים להעלות למודעות את הנושא של אופנה מכלילה, שיש פתרונות". 

הנושא של אופנה מכלילה תופס תאוצה בארה"ב, אוסטרליה ואירופה, שם מבינים שאנשים עם מוגבלות הם כוח צרכני ומפתחים אופנה עם מגוון מענים לאנשים עם אתגרים בתפקוד. זה מתחיל מלהחליף את הכפתורים במגנטים ועד גזרה מיוחדת למכנסיים לאנשים עם מוגבלויות.

העולם החדש יקח בחשבון את הטבע והאדם

"אנחנו רואים היום התחלה של שינוי. העולם החדש יהיה חייב לקחת בחשבון את הטבע והאדם כאחד, ככה אנחנו צריכים להתייחס להכל היום", אומר מאוריסיו ומוסיף: חברות אופנה צריכות לייצג את כולם גם במדיה אבל גם בתוכן, צריך לייצר בגדים עם התייחסות לאנשים עם תפקודים שונים, גם אם זה יהיה לתת שירות ייחודי למי שצריך או צריכה. בהתחלה חששתי מהפרויקט אבל היום אני מבין שזה מה שאני עושה. תפירה ייחודית, כל פריט הוא יחיד ומיוחד. אחרי התהליך המשותף, אני מבין שאני יכול לתת מענה בעצם לכל אדם עם צורך ייחודי וזה משמח אותי. למדתי המון". 

עברתי תהליך עם עצמי

דניאל מסכם בחיוך כובש ובקול רגיש: "חשוב לי להודות. כל הפרויקט היה חוויה מדהימה. התוצר מדהים, גם הדרך. מודה לכם מאוד על ההזדמנות.  אני עדיין בתהליך שיקום כשהמשפחה ובת הזוג שלי, נמצאים ומלווים אותי בתהליך כל הזמן."  

"תוך כדי העיצוב של החולצות עברתי תהליך עם עצמי", אומר דניאל בהתרגשות קלה מהולה בגאווה. "תוך כדי עיצוב החולצות הבנתי שנפצעתי והבנתי שאני לא צריך להתנצל על מה שאני לובש והכי חשוב שאלבש מה שנוח לי ועושה לי טוב. ההבנה הזאת בכללי עזרה לי בעוד אספקטים בחיים. אני פועל היום ממקום שמקשיב לעצמי ומאפשר לי לפעול בדרך שהכי מתאימה לי. אני מתחיל לראות את האור, כל יום מרגיש קצת יותר טוב. המוסיקה כרגע נשארת נכס פרטי בחיים שלי, אני מנגן עם חברים בירושלים ואם מזמינים אותי, אני מגיע לנגן בשמחה. אומנם נפצעתי, אבל אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לחיות".

האינסטגרם של מאוריסיו פולצ'ק: mauriciolab@

עינת דותן זך, יועצת נגישות אופנה
ליווי אישי I ליווי חברות וארגונים I סדנאות והרצאות
מרפאה בעיסוק MS.c, מורשת נגישות שירות, סטייליסטית אישית
Adaptive To You – מתאימה סביבות חיים לאנשים.
אינסטגרם: einat_dotan_zach
אתר: https://did.li/0SagT
קבוצה בפייסבוק: אופנה מכלילה adaptive fashion
נייד: 0546719697

רום שי – צלמת
אינסטגרם: rom.shay.photography

Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel