חן בר כליפה גדל בטבריה, למד בשנקר והלביש את נינט טייב, הראל סקעת, ליבי רן ואחרים, אבל מאחורי המעצב הצבעוני נמצא גם אדם שמדבר בפתיחות על ביישנות, אהבה, עצמאות, כסף והחלום להיות אבא. שיחה אישית עם אפי אליסי על הדרך מעסק משפחתי לבית אופנה משלו
חן בר כליפה
חן בר כליפה גדל בטבריה, הוא בן הזקונים במשפחה ולו שלוש אחיות. ״להורים שלי יש בית דפוס בטבריה ושם ביליתי המון בילדותי.
הסביבה הזאת שבה גדלתי של עסק משפחתי כנראה השפיעה על הרצון שלי והשאיפה לעבוד כ׳שאהייה גדול׳ כעצמאי.
ההורים שלי דאגו מגיל מאוד צעיר לרשום אותי לחוגים. כמו: ציור, רישום ופיסול. מה שהעשיר אותי ונתן לי כלים וחיבה לעולם האמנות והעיצוב. כילד (די מופנם), לא האמנתי שהמעבר לתל אביב יהיה כל כך מהיר.
מיד אחרי הצבא החלטתי שאני פשוט עושה את הצעד הזה, ונרשם ללימודים ב׳שנקר׳ עם כל מה שכרוך בזה. וכך היה״.
התרגשות.
״הדברים שמרגשים אותי מאוד מגוונים. אני בהחלט מתרגש משירים שמזכירים לי תקופות כאלה ואחרות.
אני מתרגש מצעדים ויעדים שאני מציב לעצמי ומגיע אליהם. כמובן מבגד או עיצוב שיוצא לפועל והופך מסקיצה דו מימדית לבגד אמיתי ולביש״.
התאהבתי.
״אני יכול לומר שאהבה גדולה ומשמעותית היתה לי לפני ארבע שנים, בגיל 28. זוגיות די שגרתית, כימיה, התאהבות, מגורים משותפים וכל הפרטים הסטנדרטים של מערכת יחסים.
לא משהו עסיסי במיוחד. מהמקום בו אני נמצא כרגע אני מרגיש בשל (בפעם הראשונה) למשהו שהוא מעבר לנסיונות והרפתקאות״.
עבודת אלילים.
״אף פעם לא הערצתי דמויות שהיו לי כאלילי ילדות. אני חושב שפרופורציות זה משהו שדי בולט אצלי בכל תחום.
כמובן שהיו אנשים ודמויות ששאבתי מהן השראה. אני יכול לומר שאחיותיי הגדולות הן חלק גדול מהסביבה ממנה שאבתי השראה, סביבה שחשפה אותי לטעמים מסויימים כמו מוזיקה ששמעתי בבית, נסיעות לעיר הגדולה וכו׳.
אני אצא חנון ואומר בכל זאת שאירנה המורה לציור הייתה מבחינתי דמות שהייתי מסתכל עליה ומקנא ביכולות האדירות״.
השראה.
״אני יכול לומר שהשראות אני מוצא כמעט בכל חפץ, שיר, לוקיישן או דמות.
זה תלוי לאיזה כיוון אני מסתכל ומהי המטרה והתוצר שאני רוצה להשיג בעקבות ההשראה.
אני יכול לקבל השראה מקולקצייה מדהימה של ׳גוצי׳ שראיתי, מרמת הדיטיילים ועד לצבע צהוב ספציפי שבא לי של בננה שאכלתי הבוקר״.
רוצה גם.
״יש המון אנשים מוכשרים בעיניי. גם בארץ וגם בחו״ל. שוב, אני חושב שאני ניזון מהמון מידע ויזואלי אליו אני נחשף, כמו מה שקורה באינסטגרם.
אני רואה דברים, נדהם, ואומר לעצמי ״וואו אנשים כל כך גאונים״. אבל אין מישהו, מותג או אישיות ספציפית שאני רוצה להיות כמוה.
אני חושב שזה גם הייחוד שלי, להיות ניזון מהמון אינפורמציה ולעשות את החיבורים והאינטרפטצייה שלך״.
אמא, אני מאושר.
״המשפחה שלי, שיגרה וביטחון כלכלי, החברים שלי, הכלב שלי, תשומת לב ופידבקים שאני מקבל, ויצירה״.
שמעו קטע.
״לפני שלוש שנים השתתפתי בפרוייקט של קוקה קולה זירו, פרויקט שאסף מספר אנשים יצירתיים כל אחד בתחומו והטיס אותם ואתי למסע מטורף באירופה, זאת היתה החוויה הכי גדולה שהיתה לי.
זה עשה לי מאוד טוב, החל מזה שלקחו אותנו לסדנאות יצירה בברלין ורוטרדם, ועד שגרה מפנקת במיוחד שכללה מסיבות, מסעדות מטורפות וחיי לילה מהשורה הראשונה.
כל החוויה צולמה לפרסומת בטלויזיה, שחובב תשומת לב כמוני אהב ת׳רעיון.״
עושה לי טוב.
״הצלחה בשבילי היא לא בהכרח כסף. למרות שאין מה לעשות, סיפוק והגשמת חלומות תלויים בזה, איך שלא מסתכלים על זה.
אני יכול לומר שבתקופה שלי כסטודנט, התפרנסתי מציורי קיר וזה נתן לי סוג של פידבק וסיפוק. אבל היום כשאני צועד ברוטשילד ונתקל בבחורה שלובשת חולצה שלי, זה נותן לי תחושה שהצלחתי.
היא בחרה לקנות וללבוש דווקא את היצירה שלי. שוב, אנשים שלובשים את הבגדים שלי, את ההתלבטויות שלי באיזה צבע יהיה הכפתור, ההדפס, הבד.
גם אם זה אנשים שאני רואה באקראי וגם אנשים מפורסמים ויפים שבוחרים בבגד שלי, כמו נינט טייב למשל, שהיא בעיניי אחת הנשים היפות בארץ״.
לא קל.
״משתדל לקחת הכל בפרופורציות וללמוד מאכזבות וטעויות. חייב לומר שאני לא מוצא את עצמי מתאכזב המון, והאכזבות שחוויתי הן בעיקר במערכות יחסים.
אבל אני עשוי לומר שכשאנשים הקרובים אליי חווים אכזבה, כמו חברים או משפחה, זה לגמרי משהו שמעכיר את האווירה.
אני נפגע והופך להיות מודאג כי אני מאוד רגיש. כרגע אני מאוכזב מכאב של קרובת משפחה שחווה גירושים.
אלה החיים ואין מה לעשות. העולם לא מושלם וזה חלק ממנו. ושוב, פרופורציות, הכל לטובה והחיים ממשיכים.
יש לי חלום.
״להמשיך ליצור. שזה תמיד יהיה חלק ממני. להקיף את עצמי באנשים ומשפחה שעושים לי טוב.
לטייל סביב העולם ולגלות מקומות, תרבויות וצבעים חדשים. וילד משלי. וזה יקרה״.
אופנה
״התחדשות, יצירתיות, צבע, תעוזה וביטחון. הארון שלי די מגוון, משתדל ללבוש הרבה בגדים שלי.
יש לי פריטים (בודדים) של מרג׳יאלה, גוצ׳י ודולצ׳ה וגבאנה ומנגד גם אוסף של פריטים משווקי יד שנייה. וכן, גם זארה״.
אני.
״אני לובש, מאזין, אוכל ומתנהג איך שבא לי. לא נצמד להגדרות של בועט או חריג בנוף, אם בא לי ללבוש חולצה מסויימת והיא מגניבה אותי, זה יקרה. כתוצאה מזה אהפוך ל׳בועט׳? שיהיה״.
עזרה עליונה.
״אני משתדל להעזר בעניינים הלוגיסטים בהורים שלי שיש להם נסיון בניהול עסק עצמאי (לפחות בתחילת דרכי), ובאורנה, שהיא קרובת משפחה ומנהלת לי את העסק. אני מוצא את הדרכים הנכונות בעיקר בשיטת ניסוי וטעייה״.
כסף, אוי כסף.
״כסף זה דבר משמעותי מאוד. במיוחד במציאות הישראלית והתל אביבית בפרט. אבל אני מאמין שכשיש אמונה, רצון להשיג מטרות, תשוקה ושאיפה, זה הופך להיות כלי עזר משמעותי אבל עדיין פחות מטריד״.
לאי בודד?
״מה, בלי הגבלת כמות? משפחה, עפרונות צבעוניים ודפים, חבר אחד, ופירות. (נשבע שאת האייפון אני משאיר בבית)״.
אני מאמין. בעצמי.
״מאוד״. אני גם חושב שזה קשור לסביבה שאתה גדל ומתחנך, הפידבקים והפרגון זה משהו שאני זוכר מגיל אפס. כנראה שזה הגורם״.
חברת הביטוח שלי.
״הבטחון העצמי קיים. אני יכול לומר שאני בחור ביישן. אבל זה סוג כזה של אופי. אני יודע מה אני רוצה.
יודע מהן המטרות והשאיפות. יודע היכן הקווים האדומים, מתי להתפשר וכמה אני שווה.
בבית שלי אני מרגיש הכי נוח, הפינה שלי, השקט שלי והשגרה הם מה שגורמים לי לנוחות. גם אצל ההורים בטבריה.
אוף.
״הייתה תקופה שהייתי משכנע את עצמי לצאת יותר לבלות, סוג של שכנוע שהתברר מיותר כי הבנתי שדי, אני לא קלאבר ופחות כיף לי במועדונים.
החברים שלי השתכנעו להניח לי. היתה תקופה בגיל הנעורים שהייתי נורא חרד לבריאות שלי, היפוכונדר חסר תקנה.
העניין טופל בעזרת שיחות עם אנשי מקצוע, וזה צעד מדהים שעשיתי ועבר״.
יהיה טוב.
״בשנה האחרונה התחלתי אימוני trx. גיליתי שאני מאוהב במכון כושר. זה ממכר ועושה לי טוב. בתכנית גם להפסיק לעשן. ומלא נעליים חדשות נו…״.
רק בשמחות.
״אנרגיות טובות, פרגון, הצלחה וסימון במרקר (ורוד) מטלות שבוצעו. רפי הכלבלב שלי שמחכה לי בבית, אחיינים שלי המתוקים, ובעיקר שיגרה יומיומית מספקת.
ההורים שלי מדהימים, האחיות שלי מושלמות, מקבל מהן את מלוא התמיכה. (וגם מלא אוכל בקופסאות)״.
