יפית גולדפרב: "גולדיש זה צורת חיים חדשה"

יפית גולדפרב עיצבה תכשיטים שלא נועדו לענוד אותם על מנת לשנות את המראה החיצוני שלנו, אלא כדי לשנות משהו בפנימיות, באנרגיה שלנו. המותג שלה, Goldish, הכולל תכשיטים המבוססים על הקבלה ועל תרבות המאיה ומביא את שני ההיבטים באדם, החיצוניות והפנימיות ומאחד ומייחד אותם במקום אחד, שהוא התכשיט

באנגלית כמו שלא בעברית, המונח התקני הוא 'ללבוש תכשיטים',To Wear Jewelry. אין מילה ייחודית באנגלית לפעולה של התקשטות בתכשיטים כמו שאנחנו נוהגים לומר – לענוד תכשיטים. במקרה של המותג Goldish זה לגמרי ברור למה, כי פעולת ענידת התכשיטים בגולדיש לא נשארת רק באזור אחד כמו שאנחנו רגילים לראות, רק באזניים או בצוואר, בכל המקומות הקלאסיים, אלא ממש בלבישה כמו עור שני, שעוטף וחובק אותנו – ממלא באנרגיה טובה, ממש כמו הכוח המניע את המותג הזה.

"גולדיש הגיע כשהתחלתי בעבודה רוחנית מאוד חזקה"

יפית גולפרב עוסקת במשך שנים רבות בעולם התכשיטים, אך רק בשנים האחרונות התכשיטים שהיא מביאה לעולם עברו שינוי משמעותי ועם הזמן גם עברו לקדמת הבמה באופנה בהפקות אופנה מיוחדות ובסרט "קרוב אלי" של תום נשר, זוכה פרס אופיר האחרון, "תכשיטים זה היה משהו שפשוט נכנסתי אליו ואני טובה בזה… התפקיד שלי היה טרנדי, הייתי עושה את כל התכשטיים למסיבות ב-Gossip Girl, והיו לי הרבה תוכניות טלוויזיה. גולדיש הגיע כשהתחלתי בעבודה רוחנית מאוד חזקה, זה פשוט פתח לי משהו." היא נזכרת.

האמת היא, שהסיפור של יפית והמותג מתחילים עוד מגיל צעיר, משנות יצירה רבות שעברו שינוי גדול ממש כמו שהיא עצמה עברה, "למדתי כינור… הבן של גולדה מאיר היה מנהל הקונסרבטוריון ואמר לאמא שלי 'יש לה שמיעה מאוד טובה והיא צריכה ללכת ללמוד כינור כי זה הכלי הכי קשה והיא תוכל לקבל עבודות'. הכלי הזה לא כל כך התאים לי אבל אני מאוד מאושרת שלמדתי אותו כי זה לימד אותי הרבה משמעת עצמית ונכנסתי לעולם חדש של מוזיקה קלאסית". בבגרותה יפית עברה לארה"ב ומשם הסיפור שלה עם אמנות רק המשיך "הגעתי לארה"ב וגרתי עם שני צלמים, הם אלו שהכניסו לי את התשוקה הזו לאומנות. בחיים לא למדתי עיצוב. אני גם שרה, גם מנגנת, גם מציירת, בית ספר זה דבר מגניב כשיש לך כסף כדי ללמוד אבל…אתה נולד עם צורת יצירה מסוימת. הכל אנחנו יכולים ללמוד לבד אבל זה מקצר לנו את הדרך כמובן, הדרך שלי היתה דרך אחרת, את הכינור למדתי מא' עד ת' אבל כל מה שקשור לאמנות למדתי לבד, והכל בעצם מצורך."

"אתה לא יודע לאן החיים יקחו אותך"

יפית עבדה קשה מאוד כדי להגיע למקומות הגדולים, ויחד עם הרבה אמונה ותקווה שגם הביאה לה לקוחות גדולים, "נכנסתי לתכשיטים כי זה היה הדבר הכי זול שאני יכולה לעשות, הייתי בכל מיני חנויות, למדתי למכור, בשווקי פשפשים ובחנויות. אחר כך אספתי כסף לעשות תערוכה לקניינים והיה לי עגיל אחד בכל מיני צורות שידעתי שהוא נמכר מאוד טוב כי מכרתי אותו ברחוב… בהתחלה מכרתי תכשיטים זולים ואז התחלתי לייצר בעצמי תכשיטים ואנשים מאוד אהבו את זה. החלטתי לחסוך כסף, לעשות תערוכה. עשיתי את התערוכה הראשונה והיה לי בוטקה פצפון שהיום לא עושים כאלו. החיים שלי זה כמו אגדה, אחד הקליינטים הראשונים שנכנסו היו Macy's וקיבלתי את ההזמנה הראשונה שלי מהם, ואז כמובן היו לי עוד לקוחות והמשכתי למכור ברחוב כי לא היה לי מספיק כסף עד שבסוף החנויות אמרו 'לא, את חייבת להפסיק'. לאט לאט התחלתי לעצב עוד קולקציות, אז בעצם 30 שנה עשיתי מסחר בארה"ב. יש לי סימני מסחר והייתי בתוך האופנה. אנשים עשו הרבה כסף עלי ואני עשיתי עליהם." אבל אז משהו השתנה, לא רק ביפית עצמה אלא בעולם, "בשנת 2012 היה שינוי רציני בעולם, זה נקרא The ,New Synthesis או סוף לוח השנה של המאיה. אני הייתי בתקופה הזו במקסיקו והרגשתי הרבה מהשינויים האלו בעולם."

איך היית מאפיינת את השינוי הזה?
"אומרים שנגמר לוח השנה שלהם [של תרבות המאיה] ונכנס חדש. הרגשתי את ההשפעה הזו אצלי בחיים. משהו קרה בעולם, וגם הרי עד אז דיברו על מכשפות, עכשיו לא מדברים על מכשפות, מי שהיא 'מכשפה' היא הילרית, מי שעבדו עם צמחים ועם כשפים הופכים לאנשים מכובדים, זה מקצוע ואנשים מדברים על אנרגיות ותקשורת דרך אנרגיות – העולם משתנה, יש יותר פתיחות בכל."

השינוי הזה בעולם הביא את יפית לקריאה מחודשת של עצמה "זו היתה תחושה מאוד חזקה וגם קיבלתי מסרים גדולים במקסיקו על מה שאני צריכה לעשות, על המותג החדש שאני צריכה לפתוח. קיבלתי את ההארה הזו.. ראיתי את כל הפורמט של Goldish וזה היה התקופה הכי קשה, הייתי צריכה לוותר  על החברה שלי שפתחתי בגיל 21, להיפרד מאמא שלי שהיתה איתי כבר 20 שנה בתוך הביזנס ולהתחיל משהו חדש מההתחלה, עיצבתי את המקומות שלי בצורה חדשה כדי שהחנויות יהפכו למרכזי הילינג" יפית מספרת "אני בכלל לא הייתי רואה את הקליינטים שלי, שהם הקניינים, ועכשיו חזרתי לעם, אני עם האנשים, אני מטפלת בהם, הם רואים אותי, אני יושבת איתם."

מבט קטן בעמוד האינסטגרם של המותג גולדיש חושף אותך למהלך שלם שעוברים הלקוחות של יפית, מסע של קניה שהוא לא רק תכשיט יפה ללבוש, אלא גם דרך חיים חדשה שמוטמעות בה אנרגיות טובות, בין אם בשילוב של דיבור עם קלפים, סאונד הילינג, נר או בכלל, נשימה עמוקה- כל אחד בהתאם למה שהוא רוצה להשיג, "תמיד יש לי את הקטע הטיפולי הזה, אני מאמינה שסוד ההצלחה שלי גם באופנה היה כי כל הקניינים של Nordstrom ו- Bloomingdale's היו מאוד מחוברים אלי כי היה לי המון תשוקה למה שעשיתי, לא משנה מה הייתי עושה והם אהבו את האנרגיה החיובית, היה להם כיף והם העדיפו לקנות ממני…." היא מוסיפה "התכשיטים זה לא היה עבודה הבנתי שאני השליחה וכל מה שאני מקבלת אני צריכה להעביר קדימה, וזה דבר שאני לא עושה רק בתכשיטים. יש אנשים שמקבלים קדימה, כמעט כל האנשים אם זה באומנות, אם בכתיבה או תכשיטים, בסרטים כולם עושים את אותה עבודה, מי שבאמת מחובר מקבל את המסרים האלה והעבודה שלו היא להעביר את המסרים האלה קדימה."

"אנשים קונים את זה בגלל שהם רוצים להמשיך את העבודה, לקבל את האנרגיה שלי"

מותג התכשיטים של יפית הפך להיות שם דבר בקהילות שלה, ככה היא מאפיינת את האנשים שקונים אצלה, "יש לנו קהילות יוגה וברנינג מן, הקהל קטן אבל גם גדול. אתה מחובר לאיזו מודעות מסוימת, אם זה הגיע אליך אתה חייב להיות מחובר למישהו שמחובר למישהו. זה אנשים עם צורה מסוימת של הסתכלות, אנשים יותר פתוחים… זה אנשים שהם לא דתיים אבל הם רוחניים, הם יכולים להיות גם דתיים או לא דתיים אבל הם אנשים רוחניים.התכשיט הזה יש לו הרבה עוצמה ואנחנו רוצים לתת את זה לאנשים הנכונים ואת רוצה להשאיר בקהילה את האנשים הנכונים. אני רוצה לתת כוח לאנשים הנכונים שרוצים להתפתח, שרוצים לתת לעצמם זמן."

Goldish מוכרים לא רק לאנשים פרטיים אלא יודעים לחבר את עצמם לתהליכים גדולים ושינויים שאנשים עוברים, "הרבה פעמים אנחנו עושים חנויות פופ אפ בריטריטים כי אחרי שבן אדם עושה את העבודה המנטלית [התכשיט] זה בעצם משהו פיזי שהוא לוקח איתו שהוא יכול להתחבר לגוף ולנשמה."

איך תפסה אותך המלחמה?
"כשהיה כל הסיפור של ה-7.10 סגרתי את האינסטגרם, במשך חודש לא היינו פעילים, לא העלנו שום דבר, לא רציתי לקחת שום צד, ואחרי זה החלטתי להגיע לארץ ולהתחיל למכור פה. עד היום לא מכרתי בישראל. גולדיש זה מאוד מיוחד כי אני לא מעצבת כל הזמן, אין לנו עונת קיץ או חורף, בשבילי אני מעצבת כשמשהו חדש נפתח. לפני שנה  בדיוק פתאום עיצבתי אחרי ששנתיים לא עיצבתי כלום… פתאום עיצבתי כוכב שנראה כמו מגן דוד וזה קצת הבהיל אותי, הרגיש לי כמו הטלאים של השואה. שלושה חודשים אחר כך התחילה המלחמה…עיצבתי גם את מגן הדוד הראשון, הבנתי משהו הולך לקרות בעולם. עיצבתי עגילים שהיו כמו כתרים וזה הפך למגן דוד והתחלתי ללבוש אותם, אני יודעת שאני מחוברת לדברים שקורים… דווקא בגלל כל המצב החלטתי להביא את הקולקציה לישראל. זה נתן לי את ההשראה לעצב את יונת השלום שיש לה אבני אמרלד כמו ענף זית."

"אני יודעת שאני מחוברת לדברים שקורים"

משברים הם לא מה שימנע מיפית לתת את מתנת הריפוי לעולם, היא חוותה מקרוב את משברי ה-11 בספטמבר עם נפילת מגדלי התאומים והצליחה לגעת בלבבות תושבי ניו יורק, "ב-11.9 גרתי בטרייבקה ליד מרכז הסחר העולמי ובדיוק עמדתי להעביר את המפעל שלי לטרייבקה, ובגלל שהיתה איזו תערוכה בדאלאס ניצלתי מזה ולא העברתי את המפעל. זה בעצם מה שהציל אותנו." יפית מספרת, "יצאנו מהבית ומכל האזור הזה ואמרתי איך אני יכולה בכלל לעבוד? מי בכלל ירצה לדבר על אופנה? יש פה מלחמה, אנשים איבדו את הבתים, איך אני יכולה לדבר על אופנה? אף אחד לא יקנה תכשיטים או אקססוריז אז יצאתי עם קולקציה של דברים פטריוטיים כמו סיכות דש עם דגלים ודברים לשיער בצבעי אדום-לבן- כחול. כל הקולקציה שלי הפכה לכחול- אדום- לבן. פתחתי חנות, איפה שהיה צריך להיות המשרד וחזרתי לאזור שהיו בו הפיגועים ופתחנו שם במקום את המשרד שלי חנות כי היו שם אלפי תיירים שעברו, מכרנו שם דברים פטריוטיים והתחלנו למכור גם לחנויות הכלבו וזה מה שהכניס אותנו לשם."

האם הקהל יודע שהמותג ישראלי? המלחמה השפיעה באיזה אופן?
"המלחמה לא השפיעה אלינו, להפך, אנשים היו בשוק שעשיתי את מגן הדוד והם מאוד רוצים לקנות את זה. הרבה אנשים אוהבים כוכבים, ובניו יורק יש הרבה יהודים אז הם רצו לתמוך ולקנות את זה. הקהל שלי הוא מאוד רוחני.יש לנו אנשים בקהילה שהם גם ערבים. הקשר שלנו הוא לא קשר של דת, אנחנו מתחברים במוזיקה: מי הדיג'יי שאתה אוהב, איזה אנרגיה יש לך, אבל כמובן שזה מאוד קשה כי האינפורמציה שיוצאת שונה. עכשיו כשאני בארץ האינפורמציה שאני שומעת מאוד שונה מהאינפורמציה שאני שומעת כשאני בחוץ, ומאז שאני פה אני יכולה להבין דברים הרבה יותר עמוק מאשר מה ששמעתי שם."

איך מתבצע תהליך בחנות?
יש לנו שולחן עם כל מיני דברים, זה יכול להיות קלפים, סאונד הילינג, נר, הוא יכול לדבר על מה שמפריע לו, ללמוד מנטרה, להבין את העבודה, לנשום. זה יכול לקחת רבע שעה- חצי שעה. ואם אדם 'בתוך זה' הוא יכול לעשות משהו גדול ולשלם עליו, הבסיס הוא אחרי אדם קונה יש לנו אזור שאתה יושב ומלמדים איך לנשום."

"אנחנו חיים בעולם חומרי, אז את יכולה לדבר על הנפש אבל זה בעצם החומר. מה זה תכשיט? מה זה בגד? המחשבות שלנו עוברות למשהו חומרי, כשאני חושבת על משהו קוראים לזה איזו הדמיה של רעיון, אני הופכת את זה למשהו חומרי בעולם זה," יפית מסכמת "הקול הופך למשהו חומרי ויש לו גלי קול, הוא מזיז דברים. העולם הזה יש לו את הגוף שלנו, אנחנו חייבים לשמור על הגוף ועל הנפש ושניהם הולכים יחד."

בימים אלה פועל פופ אפ ייחודי ראשון מסוגו בארץ בו ניתן לרכוש את תכשיטי המותג.
אתר: https://begoldish.com/
אינסטגרם: begoldish@

דפנה סאפר – עיתונאית אופנה בכירה
אינסטגרם: dafnasaffer@

Owner & Chief Editor: Effie Elisie
Instagram: @fashionisrel
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Site: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel