בועז ארד, לאה גולדה הולטרמן, דנה גילרמן, אורי גרשוני, בועז טל, גיל יפמן, זיו קורן ועדי שמעוני בתערוכה הבוחנת את גבולות הטאבו והשיח של החברה הישראלית: מין, מיניות, מגדר, מחלה, מוות, המותר והאסור. 1858 – בין מותר לטאבו
וגם: מבט גברי וארוטי על גבר אחר והומוסקסואליות בחברה החרדית
הומוסקסואליות בחברה החרדית
1858 – בין מותר לטאבו
משתתפים: בועז ארד, לאה גולדה הולטרמן, דנה גילרמן, אורי גרשוני, בועז טל, גיל יפמן, זיו קורן ועדי שמעוני.
פתיחה: 16.4.15. אוצרים: בר זלי, עמר בן צבי. בהנחיית חנה שביב.
בתערוכה, מציג אורי גרשוני מבט גברי וארוטי על גבר אחר, דרך הצגת אקטים מיניים. לאה גולדה הולטרמן מהרהרת בהומוסקסואליות בחברה החרדית.
עדי שמעוני, חושף בפנינו את המוסתר והמוחבא, את היחס האמביוולנטי בין הפנטזיה לסיוט.
מבט גברי וארוטי על גבר אחר, דרך הצגת אקטים מיניים
בועז ארד עוסק בנושא השואה בדרך של הומור וגיחוך. בצילומיו של בועז טל מסדרת "סרטן השד" הוא עוסק בצלקות הפיזיות והנפשיות של נשים, לאחר התמודדותן עם כריתת השד.
גוף, מגדר ומיניות
דנה גילרמן מציגה בעבודת וידאו, גרסה משלה לציור "מקור העולם" של גוסטב קורבה באמצעות הצגת הווסת הנשית, מתנגדת למבט הגברי המחפיץ והמדיר נשים.
גיל יפמן מציב אובייקטים הפולשים לחלל הגלריה ומעלה שאלות על גוף, מגדר ומיניות.
בשנת 1858 הציג הצלם הבריטי גוסטב ריילנדר את עבודתו The Two Ways of Life. הצילום עורר מחלוקת רבה בקרב באי התערוכה.
הטוב והרע, המותר והחטא
היצירה מציגה את שני האופנים בהם ניתן לחיות. הטוב והרע, המותר והחטא. התצלום נתפס כפרובוקטיבי, המכיל עירום נשי בוטה.
התוכן השנוי במחלוקת הביא להצגת העבודה תוך כדי כיסוי חלקה השמאלי, שהציג את הנחשב אסור ומשחית. על הצופה, שרצה לצפות בחלק השמאלי של היצירה, היה להסית את הוילון.
גבר עירום וידו כרוכה בתפלין
גם באמנות הישראלית ישנם מקרים בהם עוררה עבודה ביקורת ופולמוס. דוגמא בולטת הוא הצלם מיכה קירשנר שלא אחת הביא עליו ביקורת.
במקרה אחד בשנת 1982, פירסם בעיתון 'מוניטין' את "דיוקן יונה וולך", בעקבות השיר "תפילין", בו נראית יונה וולך ישובה ולידה גבר עירום וידו כרוכה בתפלין.
עירום נשי בוטה
גם 20 שנה אחרי הפרסום הראשוני צונזר הצילום בתערוכה אחרת, באותם טיעונים של פגיעה ברגשות הציבור.
מושאי תשוקה נשיים באקט של אוננות
ריילנדר והן מייפלת'ורפ פתחו דרך חדשה לצלמים, אשר חיפשו מקום למאווים, למיניות, להוויה ולרצונות שלהם.
עבודתם אפשרה מקום בעולם האמנות גם למיניות מוחצנת, מיניות הומוסקסואלית ומיניות המציגה צדדים היכולים להתפס כפטישיסטים.
גבר עירום פסוק רגליים
אורי גרשוני, בדומה למייפלת'ורפ, מציג מבט גברי וארוטי על גבר אחר. בצילום Mr. Kronnagel (Bambi), Bedded מצולם גבר עירום פסוק רגליים, שוכב על מזרן חשוף על רצפה, מענג את עצמו.
מיניות הומוסקסואלית
בדומה לציורים של אגון שילה (Schiele) מראשית המאה, המתארים מושאי תשוקה נשיים באקט של אוננות (שילה נשפט עליהם בגין הצגת ציורים אירוטיים במקום שבו קטינים יכולים לראותם).
גבר על גבר
יתרה מכך, יש ביצירתו של שילה התייחסות לגבר כמושא תשוקה בעיינים גבריות (בעיקר בפורטרטים העצמיים שלו).
נקודת מבט זו, של גבר על גבר, נתפסה בראשית המאה ה-20 כחריגה מאוד ולא נורמטיבית.
שוכב על מזרן חשוף על רצפה, מענג את עצמו
כמאה שנה עברו מאז צייר שילה נשים מאוננות ועירום גברי, אך האם חדלו אלה מלהיות לא מקובלים כיום?
משכב זכר והומוסקסואליות בחברה הדתית
לטענת פוקו, הגדרתו של אדם על פי מיניותו החלה ממוסדת רק במאה ה-19. יחסים חד מיניים נחשבו לדבר שונה וחריג מתוקף היותם מערערים את ההגדרה של המבנה החברתי המקובל.
יחסים חד מיניים נחשבים לאיסור
בזרמים מסוימים בנצרות, באיסלם וביהדות יחסים חד מיניים נחשבים לאיסור, ייהרג ובל יעבור. ע"פ ההלכה היהודית חל איסור משכב זכר ודינו מוות בסקילה.
לאה גולדה הולטרמן, מציגה בעבודותיה מבט אחר על גברים דתיים-חרדיים. הולטרמן מציגה אותם כמושא תשוקה ומודל יופי נשי.
צופה פעיל באקט המיני עצמו
היא מהרהרת באיסור משכב זכר ועל הומוסקסואליות בחברה הדתית. הולטרמן מציגה מיניות יותר מסוייגת או מסתתרת (הדמות במסכה הוורודה).
אורי גרשוני מציג מיניות מובחנת ומופגנת. הוא מכריח את הצופה להתמודד עם המיניות באופן גלוי ביותר ואף מערב אותו כצופה פעיל באקט המיני עצמו.
בשני המקרים, נותנים האמנים והיצירות מקום ולגיטימות בעצם הצגת הדברים.
בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה של ישראל
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
טלפון: 050-7368167
אינסטגרם: fashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: ויצמן 68 כניסה ב׳ דירה 3 גבעתיים
הומוסקסואליות בחברה החרדית
אודות Fashion Israel
מגזין אופנה
מגזין אופנה ביוטי מוביל בישראל. משמש במה ייחודית לדור החדש של האופנה בישראל.
מעצבי אופנה, צלמי אופנה, סטודנטים לאופנה, בוגרי אקדמיות לאופנה ובתי ספר לצילום אופנה.
מגזין אופנה וביוטי של כולם!
המגזין שם לו למטרה לקדם ולפתח כישרונות בתעשיית האופנה הישראלית.
כישרונות
המבקשים במה להשמיע מעליה את קולם הרם, הברור והמחדש – נועזים, בועטים ותוססים מתחומי אופנה, ביוטי וצילום בישראל.
מגזין אופנה ישראלי מקדם אנג׳נדות חברתיות
קידום מעמד האישה, שיתוף פעולה עם אקדמיות, מכללות ובתי ספר גבוהים בארץ לצילום ואופנה, אופנה בחברה ערבית – במה אופנתית לתעשיית האופנה של ערביי ישראל.
חשיפה
של אלפי סטודנטים. פועל למען אנשים בעלי מוגבלויות, פגועי נפש, נכים ועוד.
יוזם ותורם למען התפתחות וחדשנות של עולם האופנה בישראל
דגש מיוחד על קהילת מעצבי אופנה, צלמי אופנה, הדוגמנים/יות סטייליסטים וסטייליסטייות, מעצבי השיער ואנשי האיפור.
הומוסקסואליות בחברה החרדית