מופע הארנבות הסקסיות של המט-גאלה

האם אופנה היא אומנות, שאלה המטרידה אומנים מזה מספר עשורים. המט גאלה הוא אירוע האופנה השנתי הכי חשוב בלוח השנה האמריקאי, אפילו יותר משבוע האופנה. הזדמנות להציג אופנה אומנותית ואומנות אופנתית. ליאת כהנא עושה סדר ומחלקת ציונים באירוע אופנה שנע על ציר בין תחפושות, פמניזם, אופנה (כי חייבים) ועד קרקס

כולנו מכירים את הדינמיקה הידועה של תחפושות בפורים. כילדות התחפושות שלנו תמימות ומתוקות, אבל מגיל מסוים, בערך מגיל העשרה, אנחנו רוצות להתחפש – אבל עם קורטוב של סקס-אפיל: אחות סקסית, רופאה סקסית, ארנבת סקסית, עורכת דין עם תואר שני שעובדת על הדוקטורט שלה ומתמחה בארגוני זכויות אדם – סקסית, וכן הלאה.

זה לגיטימי. תמיד היו בנות שהתחייבו לאמינות במצג, לשכפול כמעט מושלם ודקדקני של הדמות או הקונספט שעומדים במרכז התחפושת, והיו את אלה שרצו פשוט להיראות טוב. עמדתי הפוסט פמיניסטית היא ששתי העמדות לגיטימיות לגמרי, ולכולן יש זכות מלאה להתחפש בדיוק איך שמתחשק להן כדי להרגיש טוב עם עצמן, אלא – אם מדובר במט גאלה. 

המט גאלה הוא אירוע האופנה השנתי הכי חשוב בלוח השנה האמריקאי, אפילו יותר משבוע האופנה. זהו אירוע בחסות ווג ומוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק שאליו מגיעים כל הסלבז וכמה מיקרו-סלבז, משפיענים אם תרצו, על מנת להציג לראווה את עבודתם המדוקדקת של אומני האופנה, ובד בבד (דאבל מינינג) להיראות לוהטים.

אם כן, השאלה האלמותית – האם אופנה היא אומנות, היא שאלה שמטרידה אומנים ואופנאים כבר עשורים מספר. הקושייה עומדת בעינה משום שאופנה היא, שוד ושבר, שימושית. השימושיות היא אבן הנגף של האומנות, וחלק מהאומנים מזועזעים קשות מהמחשבה שלואי ויטון ורמברנדט ישתייכו לאותו מילייה.

מנגד יש שיטענו, ולבי עימם, שזו הגדרה צרה ומצרה של האומנות. כשאופנה עשויה נכון, השימושיות הופכת לאלמנט קריטי שמעמיק את המסר.

בין אם נחשוב כך או אחרת, המט גאלה הוא ההזדמנות להציג אופנה אומנותית ואומנות אופנתית, ולהראות צורה שלבשה תוכן באופן פילוסופי ויישומי כאחד. זאת הזדמנות פז, שלצערנו מעט מאוד אומני אופנה וסלבז מנצלים אותה נכונה. רובם נכנעים ללחץ להיראות לוהטים, מבלי להעניק את כל נבכי המחשבה ויריעות הבד למשימה האומנותית, ובגדול, בוחרים את אופציית ה"רופאה הסקסית", ומה חבל. בואו ניקח לדוגמא את הנושא של השנה הזו.

השנה הנושא דרש מהסלבז והיוצרים משימה קשה ונוראית – לקרוא. לא רק שהם נאלצו לחקור נושא מסוים לאורך הדורות והשנים, אלא שהם נאלצו הלכה למעשה לקרוא יצירה ספרותית קצרה מאוד מאת ג'יי ג'י בלארד. הסופר כתב בשנות השישים יצירה ושמה "גן הזמן" העוסקת בזוג דקדנטי ובורגני הנהנה ממנעמי חייו בעוד שהמון זועם מתקרב ללא הרף אל ביתם. כדי להדוף את ההמון השניים קוטפים מדי פעם פרח קריסטל מהגן היפה שסביב ביתם, והפרח הזה בעצם מעניק להם זמן איכות נוסף ומרחיק את ההמון הזועם – עד שנותר הפרח האחרון. לאחר היכחדו, ההמון פורץ אל ביתם ומוצא אותם קפואים כשני פסלי אבן אוחזים בוורד אחרון.

ובכן האפשרויות היו כמעט בלתי מוגבלות בעיקר לאור העובדה שתת הנושא של הערב היה שימור של תלבושות עבר מתפוררות, ותמת ההתפוררות, הזמן המעכל הכול, הניסיון לשמר את הזמן ואת החיים, הטבע העדין והאנושיות החמקמקה, כל אלו – הם נושאים נהדרים ליצירה. ואגב, יצירה משמעותית ומרובדת לא חייבת לעמוד בסתירה לסקס-אפיל, גזרה נכונה ומראה כולל לוהט.

אחד הנושאים שהאופנאים כן הצליחו ליישם הוא נושא השחזור והמחזור של העבר. הם עשו זאת בכך שנטלו יצירות אופנה קודמות או יצירות שעברו כמה גלגולים וחידשו אותן. אבל האם החידוש די בו כדי לזקק את הרעיון של גן הזמן? התשובה הפשוטה היא – לא. 

יצירה ספרותית נותנת רקע כל כך עשיר להישען עליו, ומה חבל שמה שראינו בפועל בגאלה היה בעיקר שימוש חזותי פשטני וכמעט גס לעין בפרחים ושעונים. זהו? זה גובה מעוף הדמיון?

ניתן כמה דוגמות:

אז נתחיל בדוגמא שמבהירה לנו בדיוק מה לא עובד כל כך בתצוגה. סידני סוויני נראית הורסת. אפקט הרופאה הסקסית מוצה פה, אבל מה עם המורכבות? לא בבית ספרנו. מיו מיו, הנהדרים לרוב, תפרו כמה פרחים דמויי קריסטל אל שמלה בגזרה שהוגדרה "הוליווד הישנה", והכפפות השחורות אולי מספקות אפקט מקברי, אבל האם הדקדנטיות המתפוררת והחומקת נוכחת כאן? לא ממש.. אבל בואו, יש פרחים.

לוהט? כן.
עומד בדרישות הנושא: סוג של.
העמקה: אין.
ציון: 60.

קרלי קלוס ההורסת אמנם נראית יפה בוורוד (רפרנס לסרט האלמותי? לא נראה לי), וסברובסקי עיצבו לה שמלה מפותלת ויפה שיכולה להזכיר אולי את השיחים המשורגים בסיפור הגן לצד הפרחים השופעים באזור החזה שהולכים ומתמעטים ככל שהשמלה משתרכת מטה. יש כאן קונספטואליות מסוימת. אבל האם השמלה דקדנטית? משחזרת את העבר בדרך מחוכמת? מביעה ניגודיות של אור וצל, יש ואין? אה.. ככה.

לוהט? כן.
עומד בדרישות הנושא? כן.
העמקה: שוין.
ציון: 70.

טוב הזוג הזה כריס ואלסה (הם באמת זוג? אני אגגל), פשוט לא עשה פה שום כלום. הנה כמה פרחים יפים על הראש של אלסה ומיצינו. כמה הזדמנויות פוספסו כאן? הם היו יכולים לייצר פסל אבן מדומה מחומרים טבעיים, ולהראות את עצמם "מתפוררים" כמו האבנים היפות בסיפור. כריס היה יכול להתאבזר בזקן ובמקל ממש כמו בסיפור, והיה ניתן לאפר אותם יחד באיפור גוף שידמה הזדקנות או קמילה לצד חלקים נוצצים ו"טבעיים". האפשרויות להתחברות לסיפור, מתוקף היותם זוג יפה ורענן – היו אין סופיות. 
האכזבה קשה, הציון: 42

צחקו כמה שתרצו אבל לאנה וכן גם קים (או הסטייליסטים שלהן) הבינו את הקונספט. שני הלוקים הם שחזורים של דיור (קים) ושל מקווין (לאנה).

הלוק המפורזל של קים לפחות מהווה משחק ברעיון של נוקשות מול שבריריות, הפרחים הם "מזויפים" ומהווים מעין שריון מול העולם, אך השריון הזה מחורר. המתכתיות היא כמעט אנטיתזה לטבע העדין, ומה עם הסריג הסמרטוטי תשאלו? ובכן אין כמותו כדי לייצר קונטרסט ולהראות את הבד הגמיש המתפורר שהוא גם פריט אייקוני של מיסון מרג'לה (גליאנו עיצב בעבר עבור דיור – את המראה המקורי של שמלת החורים המתכתית, וכן הוא מעצב כיום עבור מיסון מרג'לה) כך שאפשר למצוא סימבוליות עמוקה יותר במראה. האם הוא קצת מכוער? כן, ובדיוק מסיבה זו הוא משמעותי. כאן יש הקרבה של אלמנט הפאסון למען האמירה, גם תוך שילוב צורם לעין.

לאנה דל ריי גם הסתכנה במראה לא סקסי במיוחד. יש שיצחקו על ההינומה המוזרה המזכירה מיטת אפיריון או אלמנה טריה. אבל זוהי בדיוק המורכבות שיוצרת רב ממדיות לצד השימוש בחומרים מן הטבע, ענפים מתכלים וזיקה ליצירה קודמת של מקווין גם היא אפלולית ודקדנטית. אז גם אם המראות האלה לא לוהטים במיוחד, הם כן בנושא, והם כן מעבירים נקודה.

לוהט? די נו, הן לוהטות גם בווילון.
עומד בדרישות הנושא? כן.
העמקה: כן, ויפה שעה אחת קודם.
ציון: 90.

יש עוד לא מעט מראות יפים, מכוערים, שטחיים ומעמיקים במיוחד. דאב קמרון עשתה עבודה מדהימה, קלואה סביני לקחה ברצינות מרשימה את המשימה על עצמה. אבל השאר? לא ממש. כדאי מאוד להתרשם מסרטוני ביקורת ברשת של משפיענים שהגאלה היא חייהם, ויש לא מעט כאלה. לא פעם המראות הזכורים הם אלו שמעוררים תמיהה, לא מוערכים בזמנם ומייצרים הפרעה אסתטית מכוונת, ובים הקונוונציונאלי תמיד צצות כמה פנינות אופנה שמתגלות כפלא.

Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel