יש כאבים שלא רואים מבחוץ. חרדה שמסתתרת מאחורי מבט עצוב. בדידות שמתחפשת לשגרה. עומס רגשי שנלבש כמו עור שני. לפעמים הגוף ממשיך לנוע, להתלבש, להצטלם, לחייך, בזמן שהנפש נאבקת בשקט.
מתוך המקום הזה נולדה ההפקה הזו. לא כאסתטיקה של כאב, אלא כניסיון לתת לו צורה. אופנה, במקרה הזה, אינה קישוט. היא שפה. היא שכבה. היא מחסום. היא זעקה. היא הדרך שבה מה שלא נאמר בקול, הופך לדימוי שאי אפשר להסיט ממנו מבט.
השחור והאפור נושאים איתם כובד, שתיקה ובדידות. הכחול פותח מרחב של התבוננות פנימית ופגיעות. האדום חותך את הפריים כמו כאב חי, כמו כוח, כמו רצון לפרוץ החוצה. כל לוק הוא פרק נוסף במסע שבין חנק לשחרור, בין קריסה לאיסוף, בין החושך לבין האפשרות להמשיך.
מתמודדי נפש אינם מבקשים רחמים. הם זקוקים למבט. הקשבה. בעיקר מקום בלב.
צילום והפקה דוד סטיבן stivendavidx@
דוגמנית קריסטינה קולודנקו kristina_kholodenko@
סטיילינג פולינה חן polinahen@
איפור עמית מלכה _amitmakeup@
מעצבת ילתא ציון yaltatzion@
אקססוריז misshalbertal.styling@
סושיאל דניאל יצחקי danielle__itzhaki@
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל