קסטרו באנר קוביה לבן

עירית יציב

צבעים יוצאים - חצי מטר יותר או פחות3
|

עירית יציב בבית האמנים, תל אביב: צבעים יוצאים – חצי מטר יותר או פחות* אוצרת: ורה פלפול

התערוכה תוצג עד לתאריך 10.10.2015

צבעים יוצאים - חצי מטר יותר או פחות
עירית יציב. צילום אבי אמסלם

עירית יציב, פונה אל עצמה ואל הייצוג הפיזי שלה כדי לקבל השראה. הגוף שלה הוא אמצעי הביטוי העיקרי והיום יומי שלה. הוא משמש אותה בראש ובראשונה כמצע, כקנבס, עליו היא מציגה פעולת יצירה, תחביר הבנוי מפריטי לבוש, אותם היא עוטה מדי יום בתצריף חד פעמי,  עתיר צבע, דגמים ומרקמים מכף רגל ועד ראש.   זהו חיבור בין אקט פרפורמטיבי לבין עבודה בדו מימד קלאסי ועבור יציב זה חלק משגרת החיים היומית שלה. למרות השימוש האובססיבי בדימוי העצמי שלה, העבודה של יציב נתפסת על ידה כאבסטרקטית.
הקולאז'ים של יציב הם לב העשייה שלה. חומרי הגלם שלה הם העיתונות יום יומית, מגזינים וחומרי דפוס נוספים. המודעות  הפוליטית, חברתית, גיאוגרפית חודרת לעבודות קולאז'. אומנם, דמויותיהם של פוליטיקאים, אנשי תקשורת, משוררים ואחרים, ניבטים אלינו מן העבודות, אולם יציב מעקרת את הדימויים, הן העצמיים שלה והן אלה הגזורים הנלקחים ממגזינים ועיתונים –  מהמשמעות הנרטיבית שלהם ובונה מהם מערכי כתמים, צורות וצבע.

צבעים יוצאים - חצי מטר יותר או פחות2
עירית יציב. צילום אבי אמסלם

לצד עבודות הקולאז' יוצגו אוטו-פורטרטים, המתעדים את לבושה הססגוני והמיוחד ואותם מצלמים אנשים אקראיים אותם היא פוגשת ומבקשת מהם לתעד אותה, לרוב במצלמות טלפון נייד – תיעוד יום יומי, כמעט יומנאי. בסדרה חדשה זו של עבודות פוטו-מונטאז' המורכבות,  ממספר תצלומים שונים שהודפסו על גבי שקפים, לכדי תצלום אחד.

ברצוני לעמוד על תהליך העבודה של יציב שבו יש אינטגרציה אותנטית ואתית בין מהלך היצירה לרצף חיי היום יום, ובה מושקעת הרבה מחשבה לצד אידיאולוגיה וערכים אסתטיים, שאין ביניהם למעשה הפרדה: מדי יום מזה כמעט עשור יוצאת עירית יציב מביתה לבושה שילוב חד פעמי, צבעוני ורב שכבתי. תהליך בחירת הלבוש הוא יום יומי, ובו מתוכנן מבעוד מועד שילוב המרכיבים והבגדים שילבשו בבוקר למחרת. רוב הבגדים של יציב נרכשים בחנויות יד שניה, הן מטעמים אידיאולוגיים הקשורים במחזור, הן מטעמים פרקטיים של עלויות והן בחירת חומרים ודגמים עשירים שהיו קיימים בעשורים קודמים, הומאז' לעבר. השימוש של יציב לבניית עבודות הקולאז' בצילומי הפורטרט העצמי שלה על רקע רחובות תל אביב בדרך כלל, כחומר גלם, לצד גזירי עיתונות ומגזינים מאפשר לה ללכוד את שלל הדימויים המציפים והסובבים אותנו, למשטר אותם ולעבד אותם על פי ראות עיניה וטעמה. חלק מעבודות הקולאז' הן מינימליסטיות וגיאומטריות בעוד אחרות הן עמוסות אינפורמציה ודשנות.

צבעים יוצאים - חצי מטר יותר או פחות4
עירית יציב. צילום אבי אמסלם

יציב אינה מחויבת לתכתיבי אופנה. גם השימוש שהיא עושה בגוף שלה כבמה לביצוע אקט היצירה, אינו נובע ממקום אופנתי, תצוגתי. חשוב לה לקחת בגדים ולחבר אותם תוך שהיא מהלכת על חבל דק העובר בין אקסצנטריות לנורמטיביות. היא עסוקה כל העת בבדיקת הקו הזה והנוכחות שלה כאמן יוצר בטווח הזה, הערעור על השיפוט האמנותי – אסתטי שמזוהה עם התרבות המערבית, לצד שילוב של הומור וחוקי הגיון הנחבאים בבליל מבע, דגמים ומרקמים.

יציב בודקת ומורדת בסימני הנשיות האולטימטיביים או כאלה המוכתבים לנו בחברה המערבית, היא אינה מתכחשת לזהות הנשית שלה, אולם היא בוחרת שלא לקבל על עצמה קודים מקובלים, למשל היא אינה מתאפרת, היא נועלת יום יום שתי נעלים שונות. בדרכה היא משבשת את הקודים הללו. יציב אומרת כי דווקא הססגוניות שלה מהווים עבורה מעטה המגן עליה מפני חשיפה, זה מאפשר לה מינון מסוים ובטוח של הסתרה ותעתוע מול אנשים. האני הפנימי שלה מכוסה היטב.
לדעתי זוהי מתודה המתפקדת גם כעין צבעי הסוואה. יציב מפנה אותי דווקא לצבעוניות של הזכר בטבע המשמשת אותו לתיחום טריטוריאלי, לכיבוש ופיתוי המין השני. יציב לא משתמשת בנשיות שלה כדי לפתות, היא מוציאה את הפיתוי מהנשיות כי היא, לדבריה, לא זקוקה לכך. יש לה מספיק כוח.

* שם התערוכה לקוח מתוך שיר מאת יונה וולך, 'צבעים יוצאים'.

באנר נשים קסטרו 300
תגובות פייסבוק