
האם אחרי מאבק פמיניסטי ממושך התרחש מהפך בתפקידי המינים המסורתיים במרחב הפוליטי? גם בישראל ניכרת מגמה המבקשת להתרחק מהחלוקה לזהוּת מוגדרת: מזרחיות, לסביות, דתיות, פלסטיניות
פמיניזם

מאת: אפי אליסי
במוקד אשכול התערוכות החדש במוזיאון חיפה לאמנות עומדת השאלה: האם נשים יכולות לכונן היסטוריה אלטרנטיבית ולהוביל בעתיד מהפכה אמיתית?

כוחה של סולידריות נשית לכונן סדר חדש
האשכול מציג מגוון דרכים שבהן האמניות משתמשות ליצירת מרחבים חדשים של חירות, מעבר להבחנות מגדריות מקובלות.
מודגש בו כי בכוחה של סולידריות נשית לכונן סדר חדש, המתעלה מעבר לגבולות, גושים ומחסומים ומאפשר ליצור חזון אלטרנטיבי קולקטיבי.

שיח זהויות חדש גם בהקשר הפמיניסטי
בעידן של "טרנס־לאומיות", בעקבות הגירה עולמית רחבה בעיקר עקב סכסוכים אלימים, נוצר שיח זהויות חדש גם בהקשר הפמיניסטי.
למרות השפעת הרב־תרבותיות והפמיניזם, בעולם עדיין שולטת ההגמוניה הלבנה והגברית.

רבות מהאמניות מביעות עמדה שלא ניתן להתעלם מקבוצות מושתקות ומוּדרות כמו מהגרות, נשים מהעולם השלישי או נשים שחיו באירופה הקומוניסטית לשעבר.

הפיצול מחליש את הכוח הפוליטי
רבות עושות שימוש בגופן ובסיפוריהן האישיים ומתארות מצב של קיום כלאיים, שמתנגד מעצם מהותו לתפיסה קשיחה של זהוּת.
גם בישראל ניכרת מגמה אמנותית המבקשת להתרחק מהחלוקה לקבוצות זהוּת מוגדרות (כגון מזרחיות, לסביות, דתיות, פלסטיניות וכד'), מתוך הבנה כי הפיצול מחליש הסולידריות ואת הכוח הפוליטי.

כיום מתעמקת ההבנה שהפמיניזם הוא נושא גלובלי. ההתייחסות לשוני ולדמיון בין נשים ברחבי העולם מזמנת גישות מרתקות ליצירת אמנות נשית אקטיביסטית בעידן של טרנס־לאומיות.

ביקורת פמיניסטית נגד הגלובליזציה והקפיטליזם המערבי השולט
התערוכה "נלחמות בגורלן" מבקשת לבחון ייצוגי נשים בהתייחס למבני הכוח הדכאניים בעידן הגלובלי העכשווי, בדגש על מדינות העולם השלישי והעולם השני לשעבר, ולהציג ביקורת פמיניסטית נגד הגלובליזציה והקפיטליזם המערבי השולט.
משתתפות: טניה אוסטוג'יק, וננה בוריאן, יעל ברתנא, טליה הופמן, דגנית אליקים, אנטה מונה צ'יזה, לוצ'יה טקצובה ואחרות.

התערוכה "סולידריות כדרך פעולה" עוסקת בקריאה לסולידריות נשית, כנגד התחרות ביניהן המשקפת הפנמה של עולם גברי.
האמניות מביאות חזון פמיניסטי רדיקלי, התומך בשיח סולידרי בין הצפון הגלובלי והדרום הגלובלי.

התערוכה "בנות כלאיים, יצורים פלאיים" מציגה דמויות של בת הכלאיים, המפלצת ו"האחר", המשקפות את הזהות הדינמית בתרבות העכשווית, כזירה פלאית שמאפשרת התבוננות חדשה על הגוף.

נקשרות לתיאוריות פוסט־מודרניות, קוויריות ופמיניסטיות עכשוויות
התערוכה "מין זה שאינו אחד" מציגה עבודות של קלוד קאהון – צלמת שפעלה בצרפת בשנות העשרים ועסקה בנזילוּת של הזהויות המגדריות במגוון דיוקנאות עצמיים מבוימים.
יצירותיה הקדימו את זמנן ונקשרות לתיאוריות פוסט־מודרניות, קוויריות ופמיניסטיות עכשוויות.

בתערוכה "העולם הלוהט" האמניות מייצרות מציאויות אחרות בייצוגי נוף שנדמה כאילו נלקחו מעולם אחר, אך נטועים במציאות היומיומית.
כך הן חותרות תחת עולם שעוצב על ידי התודעה הגברית, המערבית והלבנה.

בתערוכה "האלה האם" מוצגות עבודות של ארבע אמניות ישראליות.
יצירתן נקשרות למיתוס של "האלה האם" ומשקפות התייחסות לעידן המטריארכלי עתיק, כחלק ממגמה פמיניסטית עכשווית.

זהות נשית פורצת גבולות בעידן העכשווי ברחבי העולם
באשכול אמניות המציגות פרויקט אישי: שרון לוקהרט, אייריס קנסמיל, איזבלה וולובניק, בוריינה רוסה, יעל מאירי, רונה יפמן.
תערוכות אלו מציגות מגוון היבטים של התייחסויות לזהות נשית פורצת גבולות בעידן העכשווי ברחבי העולם.
הפרוייקט של אייריס קנסמיל מגיע לחיפה הישר מהביאנלה בוונציה, שם ייצג את הולנד לשנת 2019.

המיצב שלה קורא לפיתוח גישה אלטרנטיבית וטרנס־לאומית, מתוך הכרה בכך שאנו נמצאים במצב תמידי של זרימה ושינוי.
פמיניזם