קול כלה: אשדוד תופרת חלום

תערוכת "קול כלה" בבית קלנג באשדוד הופכת את שמלת הכלה לאובייקט תרבותי, נשי ואופנתי טעון. בין מעצבות מקומיות, ארכיון שנקר, מיצבים ומיניאטורות סטודנטים, אשדוד מבססת את עצמה כעיר אופנה ישראלית אמיצה, חושבת, מרגשת ומדויקת, ובעיקר כמרכז חדש של השראה מקומית.

שכבות של תחרה ערפילית, משי נוזלי וחלומות טהורים מתלכדים לכדי רגע אחד קפוא בזמן בשמלת הכלה, אולי האובייקט הטעון, הסקסי והרגשי ביותר בארון הבגדים הנשי. היא נושאת על כתפיה העדינות משקל של דורות, מורשת משפחתית וזהות משתנה, אך בו בזמן נותרת קלילה ואוורירית כהבטחה. זו בדיוק האנרגיה המחשמלת שתפגשו ב"קול כלה", תערוכת האופנה המרהיבה והחדשה שפתוחה כעת לקהל הרחב בחלל המעוצב של בית קלנג באשדוד, ומסתמנת כביקור החובה של העונה עבור כל מי שנשימתה נעתקת מול אופנה עילית, אמנות ותרבות חזותית. בביקור שלי במקום, פעימות הלב מיהרו להאיץ. בתקופה מורכבת, שבה המציאות הישראלית סוערת ומצויה במלחמה, הבחירה מעוררת ההשראה של ההנהגה המקומית להעניק לתושבים עוגן אסקפיסטי של רוח, יופי וקוטור מתוחכם, היא לא פחות ממעשה גבורה אמנותי.

אשדוד מבקשת להיות עיר אופנה

המיזם האסטרטגי "אשדוד עיר אופנה", שמטרתו לבסס את העיר כמרכז ארצי של יצירה, אופנה וחדשנות, פועל תחת ניהולה של נעמי אדר הופמן, המשנה למנכ"ל החברה העירונית לתרבות והממונה על מוסדות האמנות בעיר. המיזם קורם עור וגידים ומגשים את חזונה של מעצבת האופנה, יזמת עיר אופנה והמובילה האסטרטגית מיקי ארביב, מי שיזמה את הפרויקט ומובילה את האסטרטגיה לעבר החלום הנכסף של אשדוד כבירת אופנה ישראלית.

התערוכה המרגשת הזו, הרביעית ברצף שנפתחת השנה בעיר, נולדה מתוך שיתוף פעולה מדויק ומבריק. עמית סנדק ומגזין פורטפוליו הם השותפים המקצועיים להרמת התערוכה "קול כלה". יחד, תחת שרביט האוצרות הרגיש והחריף של סנדק, עורכת האופנה של המגזין, הן מובילות את החזון השאפתני וממצבות את עיר הנמל כבירת האופנה החדשה של ישראל, צעד אחרי צעד, לצד תערוכות מופת קודמות כמו "פועלת אופנה" של דורין פרנקפורט, "יוצאים לאור: אופנה!" ו"קו התפר".

התערוכה לא באה לעשות לכן הנחות נוסטלגיות. היא מפרקת את שמלת הכלה מאותה חגיגיות מסורתית מובנת מאליה, ומזמינה אותנו להביט בה דרך עדשה רדיקלית, ארכיטקטונית ועכשווית, שמחברת בין נשיות חזקה, קהילה ומסורת לפרשנות אופנתית נועזת ובועטת.

שמלת הכלה כזירת כוח

כדי להבין את הקסם, התערוכה לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה, ומגלה לנו ששמלת הכלה היא בעצם זירת קרב של מאבקי כוח נשיים וסטטוס חברתי. תשכחו מהמיתוס שלפיו הכלה תמיד הייתה עננת קצפת לבנה. מרבית ההיסטוריה התאפיינה בפרקטיקה מעמדית נוקשה, שבה השמלה הייתה שלט פרסומת מהלך לממון וקשרים פוליטיים.

בעת העתיקה, הכלות הרומיות החליקו לתוך טוניקות לבנות פשוטות, אך גנבו את ההצגה עם צעיפים דרמטיים בגווני צהוב וכתום אש, שנועדו להדוף רוחות רעות. בימי הביניים והרנסנס, הכלות צעדו אל המזבח בקטיפה כבדה, משי יוקרתי וחוטי זהב, בצבעים עזים של ארגמן, כחול עמוק ואפילו שחור, שסימלו עושר פנומנלי.

המהפכה האמיתית התרחשה במאות ה־18 וה־19, דרך שמלות נשף מפוארות וחצאיות קרינולינה אפיות, ועד לאותו רגע אייקוני בשנת 1840, שבו המלכה ויקטוריה הבריטית החליטה לנפץ את המוסכמות ונישאה בשמלת משי לבנה וצנועה, מעוטרת תחרת הוניטון. בכך היא קיבעה את הלבן, שעד אז נחשב לצבע של אבל או של עושר קיצוני בשל הקושי בניקויו, כסמל האולטימטיבי לתמימות ורומנטיקה מערבית.

המאה ה־20 המשיכה לטלטל את הצללית הנשית בקצב הג'אז של שנות העשרים והשתחררות מהמחוך, דרך החליפות המחויטות והצנועות של ימי המלחמה והצנע, החזרתו של הפאר האריסטוקרטי בשנות החמישים אצל גרייס קלי, ועד לראוותנות האופולנטית של הנסיכה דיאנה בשנות השמונים, שהגדירה דור שלם של אופנת כלות תיאטרלית ונפוחה. כיום החוקים הנוקשים מתמוססים לטובת ביטוי עצמי ואינדיבידואליזם טהור.

שישה בתי אופנה, עיר אחת

הלב הפועם והמרגש של התערוכה שייך לשישה בתי אופנה מקומיים ומצליחים הפועלים באשדוד, ומציגים אופנה עילית עוצרת נשימה. הם מוכיחים שטעם משובח וכישרון פנומנלי אינם תלויי גיאוגרפיה, ושמסלולי פריז ומילאנו קרובים אלינו מתמיד.

בין המציגים תמצאו את ריקי דלאל, סיפור סינדרלה אופנתי שהחל בחדרון קטן באשדוד, שם למדה את רזי התפירה מאמה ג'ולייט, והפך לאימפריה בינלאומית חובקת עולם, עם חנויות דגל באשדוד, תל אביב וסן פרנסיסקו ובכ־100 בוטיקים ברחבי הגלובוס.

לצידה מציגה מעצבת האופנה מיקי ארביב המופלאה, שאירחה אותי בתערוכה. ארביב, הרוח החיה מאחורי המותג "מיקי רג'ינה", מפליאה בעיצובים המאופיינים באלגנטיות נשית מתפרצת, גזרות מחמיאות להפליא ותשומת לב קפדנית לפרטים, תוך שהיא מובילה בגאווה את חזון האופנה המקומי והקהילתי של העיר.

הסטודיו המשפחתי טל מדינה מביא איתו מורשת היסטורית מרגשת של שלושה דורות של תפירה עילית, שהחלה עוד בקזבלנקה של שנת 1966 על ידי הסבתא תרז. כיום הנכדה טל, בוגרת שנקר מצטיינת, משלבת בין סבתא, אם ובת, ומתרגמת את יסודות האומנות הללו לשפה עכשווית, מתוחכמת, חצופה ונועזת במיוחד.

בין ניוד, פודרה וקוטור מקומי

הדיאלוג העיצובי והחושני מעמיק עוד יותר עם עבודותיהם של ישראל מור וטומי טופיקי, שני מעצבים מבריקים ששפשפו את המחוכים שלהם בבתי האופנה האקסקלוסיביים ביותר בעולם, בהם ולנטינו ורוברטו קוואלי. לתערוכה הנוכחית הם מביאים שמלות כלה יוצאות דופן בגוונים של ניוד ופודרה, המתרחקות מהלבן הבנאלי ומצטיינות בגזרות מתוחכמות, עבודות חריזה עדינות ודיטיילים המבוצעים בעבודת יד מרהיבה על גבי הבדים.

אורטל דהן מציגה קו עיצובי בעל שיק נסיכותי, רך ורומנטי להפליא בתפירה אישית. היא עושה שימוש מתוחכם בבדים עשירים, משחקי נצנצים ותוספות נפח מפתיעות בעבודת יד, כמו פרחים מפוסלים ונוצות, המעניקים לשמלות נוכחות דרמטית ואוורירית כאחד.

שירן אבוחצירה, אף היא בוגרת שנקר ומעצבת תחת המותג המבטיח שירן אבוחצירא, סוגרת את הנבחרת האשדודית המרשימה עם דגש על גזרות נקיות ומדויקות, שיבוצי אבנים וחיבור פנימי עמוק לחומרי גלם וטקסטורות מורכבות. ההשראה שלה נשענת על מלאכת יד ומורשת תפירה מסורתית, שעוברת מדור לדור במשפחתה.

האנטומיה של הקצפת

מעבר לסיפורים האנושיים המרתקים, התערוכה מעניקה חוויה רב־חושית עמוקה דרך מיצבים מחקריים שמפרקים את הטאבו של הבגד. היסטוריון הלבוש מוני מדניק, מרצה בכיר בשנקר ומעצב תלבושות, מציג את "האנטומיה של הקצפת", מיצב פירוק מהפנט המציג את שמלת הכלה הקלאסית כשהיא מופרדת למרכיביה המבניים והחבויים מן העין.

מחוכים, בטנות, קונסטרוקציות ושכבות נחשפים בפני הצופה ומגלים את המורכבות ההנדסית והפיסולית האדירה המתרחשת מאחורי הקלעים של תעשיית החלומות. השמלה במיצב, פרי עיצובו ותרומתו של המעצב היהודי-איטלקי אדי קיי, מייסד המותג Eddy K במילאנו, נרכשה מעמותת רוח נשית, הפועלת לקידום עצמאות כלכלית של נשים נפגעות אלימות ומפעילה בוטיק חברתי לשמלות כלה, שהכנסותיו קודש לפעילותה.

נדבך מרכזי ומחדד בחוויה הזו מונח בחלק המוקדש ל"שמלת הכלה: מסע בזמן", שבו מוצגת ההיסטוריה המשתנה של שמלת הכלה מימי הביניים ועד לעיצובי הכלות העכשוויים באמצעות קיר טיפוגרפי. הטקסטים והדימויים מציגים כיצד השתנו לאורך השנים הצללית, הבדים, הצבעים והמשמעויות התרבותיות של שמלת הכלה. הקיר מבקש להתבונן בה לא רק כאובייקט אופנתי, אלא גם כמראה של תקופה, חברה ותרבות, המשקפת אידיאלים של יופי, מעמד ונשיות.

ארכיון שנקר נכנס לתמונה

אל הדיאלוג ההיסטורי הזה מצטרף ארכיון האופנה והטקסטיל ע"ש רוז בשנקר, הכולל את אוסף האופנה, הטקסטיל והאביזרים הגדול ביותר בארץ, כ־10,000 פריטים החל מהמאה ה־18 ועד היום. הפריטים נתרמו לשנקר לאורך השנים, והם כוללים פריטים מקומיים ומכל רחבי העולם, העושים שימוש במגוון רחב של טכניקות ידניות ותעשייתיות.

מתוך האוסף המפואר הזה מוצגים בתערוכה חמישה דגמים היסטוריים נדירים של שמלות כלה ופריטי לבוש חגיגיים, שנוצרו בין שנות ה־60 לשנות ה־2000. הם מייצגים רגעים שונים בהתפתחות דמות הכלה ושפת הלבוש הטקסי. השמלות הללו, שחלקן נלבש בטקסי חתונה לאורך השנים, נושאות עמן סיפור אישי מרגש הנוסף לזה ההיסטורי והעיצובי. דרך הגזרות, החומרים והפרטים נפרשת ההיסטוריה של שמלת הכלה כבגד, כזיכרון וכעדות לשינויים תרבותיים וחברתיים לאורך הזמן.

הדור הבא של שמלת הכלה

לצד כל אלה, התערוכה מפגישה את המבקרים עם דור המעצבים הצעיר והרדיקלי של הענף, בדמות קיר מיניאטורות מרהיב המציג 16 עבודות של סטודנטים וסטודנטיות משנה ג' במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. העבודות נוצרו בהנחיית רונן לוין ומתן אנחייסי, ובראשות אילן בז'ה, בהשראת תערוכת התיאטרון של האופנה הפריזאית ההיסטורית.

הסטודנטים העניקו פרשנות חומרית, רעיונית ותלת־ממדית בועטת לשמלת הכלה, לעיתים מתוך נאמנות למסורת ולעיתים מתוך המצאה מחדש, בחסות בדים של בית האופנה של אוהד קריאף. העבודות מציגות רשימת שמות מבטיחה ששווה לכן כבר עכשיו לשנן: רותם אברג'יל, יעלה אזרן, תאיר גבאי, מאי הרלב, טל זהר, תמרה זרביב, אורין חננשווילי, דולב טל, נועה לזרוביץ, עמית ליזר, חן נעים, נועה נצר, רעות סגל, ויקי סטרצב, מיכל פאוקר ונעמה שרון.

"קול כלה" בבית קלנג היא לא פחות מיצירת מופת תרבותית ואוצרותית. היא מוכיחה שאופנה היא מראה חברתית ופוליטית חזקה, ושאשדוד היא המקום החדש, האמיץ והמרתק שבו החלומות הללו נרקמים, נתפרים ומיוצרים מחדש לרווחת הקהל.

---

"קול כלה", בית קלנג, רחוב יאיר 2, אשדוד. טלפון: 08-9221883. ימים ראשון-חמישי בין השעות 09:00-18:00. פתיחה: 4.6.26. נעילה: 2.10.26. הכניסה חופשית, ועכשיו כל שנותר לכן הוא לרוץ ולהשיג לעצמכן השראה.

מגזין אופנה ישראלי – Fashion Israel
אי מייל: fashionisrael.nag@gmail.com
אינסטגרם: fashionisrael.mag@
וואטסאפ: 050-7368167

עורך ראשי: אפי אליסי
עורכת אופנה: shaniaqua@

• פסטיבל עיר הבירה חיפה
• פסטיבל "עיר הילדים"
• פסטיבל "מדיטרנה" באשדוד
• מגזין אופנה – תערוכות חדשות במוזיאון אשדוד
• חולות הזמן