מגזין אמנות
מוזיאון ינקו דאדא נועל את שנת ה-100 להולדת תנועת הדאדא בתערוכה של שלושה מיצבים חדשים
"החיים הבלתי אפשריים" של הלית מנדלבליט, "המארחים" של תמר לב-און, "קריאת תנועה" של שיראל ספרא
התערוכה תימשך עד ה-30.3.17
במוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, יפתחו בשבת ה-10 בדצמבר 2016 שלשה מיצבים חדשים ברוח הדאדא, שינעלו את השנה המציינת 100 להולדת התנועה.
המיצב המרכזי בחלל התחתון "החיים הבלתי אפשריים" הוא של האמנית הלית מנדלבליט, ילידת 1972, בוגרת האקדמיה לאמנות בצלאל והתוכנית ללימודי המשך של בצלאל, שהחלה את הקריירה האמנותית שלה במשותף עם חברת ילדות, האמנית נגה אלחסיד. שתי האמניות יצרו יחד בין השנים 1998-2008 רישומים, ציורים, פסלים, מיצבים ועבודות מחשב וזכו להצלחה ולפרסום רב.
במיצב הנוכחי כמו במיצבים שיצרה בעבר במשותף עם אלחסיד, ממשיכה האמנית לעסוק בתימות של חווית "פסיעה בתוך ציור", ביצירת יופי מתעתע הנע בין תחושת חלום לסיוט ובתכנים אפלים העומדים בסתירה לשפה הגרפית והנקייה של החלל.
עננים, להבות, עצים מפויחים שתפרחתם נמסה ונוזלית, ספק בוערת – כל אלה ממלאים סביבה, שיש בה יופי פתייני ואסתטיקה הלקוחים מעולם האנימציה ומשחקי המחשב. יצירתה של מנדלבליט נעה בין ציור לפיסול ומתארת תמונת נוף תלת-ממדית מפורקת של שדה נטוש או של שרידי יער לאחר שרפה. המיצב עוסק באופן שבו חזון אפוקליפטי אימתני של כליה וחורבן נוכח במציאות הקונקרטית, ובאופן שבו הזיה או חלום מסויט מקבלים ממד גשמי, הנראה כ"אמיתי" ו"מלאכותי" בו-זמנית. בעבודה זו יש לשונות אש הפורצים מהבור ומהמעבדאדא ולאחרונה זה מאד אקטואלי למה שקרה בימים האחרונים.
כמו במציאות מדומה נשאב הצופה פנימה אל חלל טוטלי העוטף אותו, אך מתגלה כתפאורה חלולה, פריכה, מתכלה וזמנית. הסביבה הסטרילית והגרפית טורדת שלווה עקב הפער בין הניקיון הצורני לחיזיון של הרס וחידלון. הנוף שיוצרת האמנית משולל סממנים מקומיים, והוא נתפס כנוף וירטואלי או מדומיין. עבור מנדלבליט זוהי סביבה המייצגת הן את המציאות המקומית והן את הגלובלית, שבהן אנו חיים. "תופעות של הרס ואלימות הן חלק מהותי בחוויית החיים כאן", אומרת האמנית, "חלק מהתופעות האלה נחוות באמצעות מסכים, היוצרים הרחקה והזרה. עם זאת, נוכחותן של חרדה ואימה היא גשמית כמעט".
מנדלבליט בוחרת להתמודד עם "החיים הבלתי אפשריים" (שם המיצב לקוח מכותרת של אוסף סיפורים מיניאטוריים מאת הסופר הארגנטינאי אדוארדו ברטי) ועם הפן המייאש של הקיום האנושי בעולם רווי אלימות ואכזריות באופן מרוחק, בקלילות ובאירוניה דקה. כמו הטקסטים הקצרים של ברטי, כך המיצב שלפנינו – מזקק בתמציתיות, בכושר המצאה ובחסכנות מהודקת אוסף של פריטים מסוגננים היוצרים עולם הנע בין הסוראליסטי והפנטסטי לעולם הממשי, כאן ועכשיו.
אוצרת התערוכה: רינה גנוסוב
בחלל הכניסה תעמוד האמנית תמר לב-און את המיצב "המארחים" המביא לידי ביטוי זהויות משתנות ומערכות יחסים בדויות שראשיתן בדימויים היסטוריים ותמונות משפחתיות אישיות. הוא כולל שלושה חלקים המגדירים חלל: תשעה אובייקטים שבהם חברה את תמונת משפחתה שמקורה בפולין יחד עם תמונות משפחת בן זוגה שמקורו בספרד. המשפחות המעורבות מוצגות על מדפי עץ, ועל שטיחים.
המבקר מוזמן להתארח במרחב משפחתי פוסטמודרני, פיקטיבי, נטול זהויות ממשיות, הפועל בממשקים שבין תחומי עיצוב חלל ואמנות חזותית. לב-און מציעה למבקר מארגים היפותטיים משולבי מציאות הבאים לענות על השאלה: מה אם? בהיבטים של זהות אישית, משפחתית, מקומית. תמונות המשפחות העונות לשוני העדתי בחברה הישראלית לדברי לב-און "כופות על העבודה לשמש ככור היתוך עדתי, המייצר תמונת הגירה בלתי רצונית". מאידך, התמונות עברו חיתוך ואיסוף, והפכו למקרא צורני. קולאז'ים במדיה מעורבת, מסגרות עשויות חיתוכי ברזל, אובייקטים מרובדים המותירים הרכבים אלטרנטיביים של שתי המשפחות המתארחות זו בעולמה של רעותה.
אוצרת התערוכה: אביטל כץ
בגלריה העליונה מציג האמן שיראל ספרא את המיצב "קריאת תנועה" שנוצר בדיאלוג אישי שלו עם ספרי מסע ופלאות. ספרא נולד וגדל בירושלים בבית חרדי. לפני שנים ספורות עזב את החברה החרדית ופנה לאמנות ככלי לדיאלוג עם מהות וזהות אישית בסביבה חברתית משתנה. את אמנותו החל בכתיבת שירה למגירה, לדבריו העיסוק בטקסט, שירה, מילה, ושפה מהווה אבן בסיס בעבודותיו וחוזר תמיד.
קיר המיצב מכיל בתוכו מסגרות מסתובבות בהן מוצגים דפי שיר שנוצרו על גבי דפים שהוצאו מתוך ספרים. על הקיר הצדדי הודבקו כרזות קיר – "פשקווילים" הנפוצים בשכונות וריכוזים חרדים אותם הסיר ערך ותלה מחדש ברחוב. בשתי העבודות בוצעו פעולות מחיקה, גזירה והבלטה של מילים העוסקות בפירוק הקיים וסידורו המחודש במעין בחינה ועיסוק בעולם תוכן אישי, רוחני פנימי.
כוחה של המילה הכתובה והמדוברת הנושאת אתה מטען רב ועוצמתי ביהדות, ובכתובי הקודש בפרט, בעלת חשיבות רבה וממלאה רבות מן העולם הדתי. ספרא מפרק טקסטים קיימים באמצעות מחיקה, גזירה וקיפול ומרוקן אותם מתוכנם ומשמעותם המקוריים ועל ידי כך מטעינם במשמעויות חדשות. כך למעשה משפט מובנה ובעל משמעות הופך באמצעות אלו לשירה. על ידי שימוש בצבע, רישום בקו, ולעתים אף בשילוב צורות קבליות מוכרות ומובהקות כמו עץ הספירות הלקוחות מ"ספר היצירה".
אוצרת התערוכה: ניצן שובל
מוזיאון ינקו-דאדא
שעות הפתיחה במוזיאון ינקו-דאדא:
ימים א' – ה' בשעות 10:00 – 15:00
יום ו' וערבי חג בשעות10:00 – 14:00
שבתות וחגים בשעות 10:00 – 15:30
מחיר כניסה: 24 ₪ למבוגר; הנחות לאזרחים ותיקים, ילדים, חיילים ועוד
מוזיאון ינקו-דאדא, כפר האמנים עין הוד, ד"נ חוף הכרמל 30890.
טל': 04-9842350, www.jancodada.co.il