שני מיצבים ושתי פעולות הפוכות נפגשו בתערוכה "תלוי מקום": בר פרום הפך מפה דו־ממדית של לוח עץ לאובייקט פיסולי, בעוד ענת רוזנסון בן חור פירקה את ביתה והשטיחה אותו לציור. יחד הם בחנו חומר, מרחב ואת המשמעות שאנחנו מעניקים למקום שבו אנחנו חיים
פתיחה חגיגית: 5.11.2016 יום חמישי בשעה 20:00
אוצר: ירון הרמתי
תערוכתם הזוגית של האמנים בר פרום וענת רוזנסון בן חור 'תלוי מקום' מורכבת משתי עבודות מיצב (Site Specific Installation) נבחרות מתוך תערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות לשנת 2016.
בר פרום, יציג עבודת מיצב המורכבת ממספר אובייקטים פיסוליים בעץ דיקט (לביד). באמצעות חיתוך והדבקה של הלוח עצמו, נהפכה המפה הדו מימדית לכדי מודל תלת מימדי המתאר במידת מה את העץ הספציפי ממנו נוצר הלוח. כמו פרקטיקה ארכיאולוגית המנסה לפצות על הפער ההיסטורי, כך העבודה מבקשת לקרב את הפער התעשייתי בין אופני הייצור לאופני הצריכה ולהצביע אל העץ כמקור ספציפי קיים, כצורת חיים שנגדעה.
ענת רוזנסון בן חור, מציגה מיצב ציור המורכב מעשרות ציורי אקריליק ושמן על גבי לוחות עץ. העבודה מתמקדת בניסיון להעתיק את ביתה של האמנית לחלל הגלריה תוך שמירה על מידותיו המדויקות כדי לפענח ולהבין מה המשמעות של בית. שלוש שנים של חיים במגורים זמניים בשטח של 42 מ"ר, עם ארבעה ילדים וגורה קטנה העמיקו את העיסוק של האמנית בבית ובמשמעות הטמונה בו, בחינת השטח הפיזי והמרחבים הנפשיים וכיצד ניתן לבטא אותם בחלל הגלריה. כל דימוי זהה בגודלו למקור ופענוחו חותר להבין את המשמעות של גודל הבית, אכלוסו, וההיבטים הקשורים למשמעות המשפחתית.
בניגוד לעבודתו של פרום, בה תירגם מפה המתארת שטח דו מימדי (של דיקט) לכדי אובייקט תל מימדי, רוזנסון עושה את התהליך ההפוך ולמעשה משטיחה את חלל ביתה לכדי מיצב ציור דו מימדי.
