התמודדות חברתית בעבודות הסטודנטים של ביה"ס לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל
אוניברסיטת אריאל-אדריכלות
אדריכלות למקומות של קונפליקט
בין קיסריה וג'סר-א-זרקא, סילואן ועיר דוד, חרדים וחילונים בירושלים, אתיופים וותיקים בנתניה, שכונת עג'מי ביפו, אלה ועוד נבחנו מתוך קבלת הניגודים במציאות הישראלית הרב גונית
מאת מערכת המגזין
במסגרת עבודות הסטודיו התמטי של בוגרי שנים ג'- ד' התקיימו 12 נושאי סטודיו שונים, בנושא הכללי: "קיימות ואדריכלות". כל אחד מהנושאים עוסק בנושא ספציפי הנובע ממהות זו, תוך התייחסות לאחריות האדריכל לסביבה התרבותית, האנושית והפיזית, הטבעית והבנויה, בה אנו חיים. עבודת המחקר התבצעה בקבוצות קטנות של 10-12 סטודנטים, כל קבוצה בהנחיית מנחה ייעודי.
בסטודיו בהנחייתו של האדריכל מיכאל רונה עסקו ב"אדריכלות למקומות בקונפליקט", שהתמקד בקשר שבין אדריכלות ופוליטיקה – באמצעות דיון בשאלות של צדק מרחבי, ביטוי פיסי להיסטוריה ותודעה, קשרי כלכלה-מרחב-אדריכלות, ומעל הכל – יכולת להכלת נאראטיבים מתנגשים ומציאות מורכבת מתוך כבוד לאדם באשר הוא אדם. לשם כך נתבקשו התלמידים להיכנס ל"עורם" של כל הצדדים בקונפליקטים אותם בחנו ולייצג את עניינם מתוך הבנה וקבלה של הניגודים והסתירות של כל מציאות אנושית. במסגרת הסטודיו תוכננו 11 פרוייקטים במקומות שונים בארץ מתוך התעמקות בקונפליקטים שונים.
להלן הפרויקטים:
קו התפר בין קיסריה וג'סר-א-זרקא: קונפליקט שהוא בראש ובראשונה מעמדי-כלכלי, אך נושא גם אופי לאומי. הסטודנטית קטיה גליקין טיפלה באזור הסוללה המפרידה בין היישובים תוך התחשבות בהיבטים אורבאניים, חברתיים, תדמיתיים וזהותיים ע"י יצירת מרחב מפגש אטרקטיבי בתחומי ג'סר-א-זרקא. אזור זה אמור לשנות את הדימוי העצמי והתדמית של הכפר ביחס לשכניו כמו גם בהקשר הארצי הכולל, מבלי לפגוע בתחושת הביטחון של היישוב השכן.
חרדים וחילונים במרכז ירושלים: בקו התפר הבלתי נראה אך המורגש שבין המרכז המערבי של ירושלים לזה החרדי טיפלה הסטודנטית לירון כדי. שתי החלופות שהקצינו את הדיכוטומיה שבין שתי האוכלוסיות נענו בחלופה שיצרה חלל אקס-טריטוריאלי במרכז העיר למפגשים א-פורמאליים בין בני אדם ללא שייכותם המגזרית.
מחסום בית לחם: מוקד חיכוך יומיומי כואב בין המוני פועלים פלשתינים המגיעים מידי יום לעבודה בתחומי ישראל לחיילים שתפקידם לוודא אי חדירת גורמים עוינים. מחסום זה משמש גם כשער מעבר בין שני מוקדי מורשת דתית (ותיירות) חשובים לחלקים נרחבים של האנושות: ירושלים ובית-לחם. הסטודנט אראל צפריר בחן חלופות שונות שתפקידן לשנות את הגישה הבסיסית של צבא המתפעל מחסום מתוך גישה ביטחונית גרידא, הממחישה את יחסי הכוחות בין אוכלוסייה כבושה למדינת עולם ראשון, לזו של טרמינל בין שתי ישויות מדיניות ותרבותיות המכבדות זו את זו, גם אם עדיין מתקיים ביניהן המתח המובנה בין "עולם שלישי" ומדינה "מערבית".
שכונת חפציבה בנתניה: שכונה במזרח נתניה שתושביה כולם אבני העדה האתיופית – מהווה "אי" בודד הממחיש ומעצים את תחושת הניכור והקיפוח שלבני העדה בישראל. הסטודנטית ליה ליפיץ חקרה ומצאה קונפליקט מובנה פנים עדתי בין שוחרי המפגש וההתערבות בחברה הישראלית, לבין אלה שנואשו ממנה ומבקשים להיבדל ולהסתגר. עבודתה הסופית ביקשה ליצור סינתזה בין הנטיות על-ידי יצירת שכונה מובחנת מאוד מסביבתה המאפשרת חיים קהילתיים וקיום משפחתי מורחב, תוך יצירת מרחבי מפגש מבוקר עם מי שאינם משתייכים לעדה. עבודה זו מהווה גם אלטרנטיבה קהילתית אינטימית לתכנון העירוני בישראל – עבור קהילות נוספות בישראל – גם על בסיס שאינו עדתי או אתני.
שכונת עג'מי ביפו: השכונה העוברת תהליך מהיר וקשה של ג'נטריפיקאציה (תהליך עירוני-חברתי בלתי מתוכנן או מתוכנן של חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות) מגלמת רבים מן השסעים הקורעים את החברה הישראלית: עניים ועשירים, ערבים ויהודים, מרכז ופריפריה. הסטודנטית ולדלנה רוזמן מציעה גישה הלוקחת בחשבון את הלחצים הכלכליים והנדל"ניים ומשתמשת בהם כמנוף לשימור הקהילה המוסלמית הנדחקת כיום מן השכונה – סביב מרכז זהותי מוגדר, במקביל לפיתוח מתחמים חדשים המאפשרים לאוכלוסיה החזקה השואפת ליהנות מהתנאים הספקטקולאריים של יפו להצטרף לדייריה הנוכחיים, ואף לקיים עימם קשרי קהילה. בינוי במקום פינוי.
עובדים זרים בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב: המתחם המנקז כיום רבים מתחלואי העיר – פשע, זנות וסמים הוא גם שכונת מהגרים תוססת. מהגרים ותושבים זמניים הינם משאב לכל עיר גדולה – פלורליזם ושונות הם נשמת אפה של התרבות האורבאנית, ואוכלוסייה צפופה המקיימת חיי קהילה מגוונים ושונים במרחב הציבורי יכולה להעשיר את העיר, אם רק יותר לה. כיום מהווה התחנה המרכזית הישנה מוקד ידוע לשמצה במקביל למטרה נדל"נית נחשקת, כך שדינה של האוכלוסייה המקומית נגזר להידחק. הסטודנט שי הרשקוביץ יצר אלטרנטיבה לכיבוש הכלכלי של המרחב ע"י תכנון המתחם כשכונה למגורים צפופים עם מרחב המאפשר מיזוג קהילות שונות, תוך הדגשת החיים בחלל הציבורי. הפרויקט לקח בחשבון את הלחצים הכלכליים ע"י ציפוף מגורים מושכל שייצור כדאיות לתצורת מרחביות שאינן ממוקדות הון.
היישוב היהודי בחברון: 500 תושבים יהודיים בחברון בלב עיר בת יותר מרבע מיליון פלשתינים מהווים מוקד שנוי במחלוקת שממחיש את ליבת הסכסוך: עיר קדושה לשתי הדתות, תביעה מעוגנת בהיסטוריה מדממת מאז מאורעות תרפ"ט, המוני חיילים המאבטחים מעט מתיישבים, מרכז עיר ערבית שומם ו-30,000 תושבים פלשתינים שחייהם השתנו עקב המצב. הסטודנט אסף יוספיאן ניסה ליצור אפשרות לדו-קיום לא פוגעני המכיל זרעים של קיום משותף בעתיד, תוך ניסיון להפוך את הקונפליקט למנוף לפיתוח עירוני.
חרדים וחילונים בבית שמש: על קו הרכס הצופה לרמת בית שמש – העיר החרדית החדשה המשפיעה על הזהות ואורחות החיים בעיר – נפגשים משני צדי כביש אחד חרדים וחילונים. מפגש זה טעון כיום בעוינות ויצרים. התלמידה אליסה בוגלומני לא ניסתה לטשטש את הפערים הקשים לגישור. הצעתה היא מרחב הפרדה ברור ומובחן המאפשר מפגש אך לא כופה אותו, ומבחין באופן ברור בין טריטוריות מזוהות היטב. לכל אוכלוסייה הוקצו מרחבים ומוקדים ברורים, ועם זאת הוקצה מרחב משותף שבו יוכלו החרדים והחילונים להיפגש, להתעמת, ואולי גם להידבר.
ערבים ויהודים בלוד: המפגש הקשה בין שכונת גני אביב היהודית-בורגנית לשכונת הרכבת מוכת הפשע וההזנחה הערבית, לאורך כביש מיכה רייסר, טעון עוינות ופחד ומתבטא בחומת הפרדה. הסטודנטית עמית יגאלי ניסתה ליצור מרחב חיץ שיבטיח את ביטחונם של תושבי גני אביב שגם הם תושבי פריפריה, ויעלה את קרנה של שכונת הרכבת. לא ניתן בפרויקט כזה לפתור את הבעיות האקוטיות של שכונת הרכבת ולכן העבודה כיוונה ליצירת חיץ מוסדי מבוקר ומפוקח שיהווה חלון ראווה לשכונה ולתרבות הערבית של לוד. העבודה התמקדה ביצירת מרחב ליניארי של מבני ציבור ששיאם במסגד העירוני המרכזי, באדריכלות אסלאמית קלאסית אך מעודכנת. רצועת מבני הציבור תוכל לשרת גם את תושבי גני אביב אם יחפצו בכך.
ירושלים המאוחדת? קו התפר בין מערב ומזרח ירושלים לאורך כביש מס' 1 בואכה שער שכם – פעם שטח ההפקר בין שתי ערים וכיום מרחב תפר שממחיש עד כמה העיר לא חוברה לה יחדיו. הסטודנט אמתי הר-טוב בחן שלוש גישות לעיר ירושלים: מאוחדת כעיר אחת ע"י מרכז עסקים ראשי משותף לאורך ומשני צדי חומת העיר העתיקה בין כיכר צה"ל לשער שכם, תוך יצירת פתחים חדשים בחומה. ירושלים מופרדת לשתי ערים באמצעות יצירת שלוחה חדשה מוקפת חומה של העיר העתיקה המובילה לאתר גן הקבר – שלוחה נוספת של ויה דולורוזה. סינתזה: הפרדה אורבאנית המכילה את זרע החיבור לכשיבשילו לכך התנאים והלבבות.
"הפרויקטים נחלקו ברמת החשיבה והתכנון", מסביר האדריכל מיכאל רונה מנחה הסטודיו, "מקצתם הציעו חלופות "חד- צדדיות" שעלו על הסינתזות שהתיימרו לפתור את הבעיה. בכולם התקיימו שיחה ודיון שהעשירו את כל המשתתפים – מנחה וסטודנטים – בראיה רחבה יותר של האדריכלות כתוצר אנושי וחברתי. לי כמנחה התחדדו סוגיות לכאורה לא קשורות לנושא – של מקומה של האסתטיקה האדריכלית במרקם התודעתי והחברתי, של הכוונה והנרטיב האדריכלי, של הדעה הקדומה המקננת גם בי. מבחינתי סטודיו זה הינו תחילה של מסע שיעסיק אותי גם בשנים הקרובות באקדמיה ובשאר המסגרות המקצועיות בהן אני פועל. חושבני שהמיקום הייחודי והשנוי במחלוקת של בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל מחייב ומהווה הזדמנות להתייחדות בסוג זה של עיסוק ודיון."
התערוכה "מרכז עמיעד" תוצג ברח' עמיעד 12 תל אביב יפו
http://www.ariel.ac.il/
בין ערב פתיחה יום ה' 13.8.15 ב- 19:30 ועד ערב הנעילה יום ד' 19.8.2015
א'-ה': 11:00-21:00 יום ו' 9:00-17:00 ובשבת 9:00-21:00
בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה של ישראל
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
אינסטגרם: fashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: רח׳ בר כוכבא 1, דירה 1, רמת גן
Beauty fashion Fashion israel Fashion Magazine Fashion News hair Makeup photography style Trends zara אופנה אופנה 2021 אופנה ישראלית אופנת גברים אופנת נשים איפור אפי אליסי אתר אופנה אתר אופנה 2021 ביוטי הפקות אופנה זארה חדשות אופנה חדשות האופנה טיפוח טרנדים טרנדים 2021 כתבות אופנה מגזין אופנה מגזין אופנה 2021 מגזין אופנה אונליין מגזין אופנה ויופי מגזין אופנה ישראלי מגזין אופנה לנשים מעצבי אופנה סטייל עיצוב אופנה צילום צילום אופנה קורונה קסטרו שבוע האופנה שיער שמלות כלה
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל