אוניברסיטת אריאל. ארכיטקטורה

 ביה"ס לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל: חדשנות ומקצוענות בארכיטקטורה בעבודות הסטודנטים

אוניברסיטת אריאל. ארכיטקטורה

תכנון למוסדות חינוך ובריאות, אדריכלות אקולוגית למחנה פליטים, לגן לאומי במטרופולין ת"א, למקומות של קונפליקט ועוד

מדי שנה עורך בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, ימי הגשה מרוכזים בהם מוצגות מיטב העבודות המשקפות את הנושאים שנלמדו במהלך השנה. במהלך השבוע הנוכחי יוגשו במשך 5 ימים עבודות של סטודנטים בשנים א'-ד'.

הסטודנטים המסיימים שנה א' יציגו תרגיל שבמהלכו נחשפו לקונטקסט צורני ותרבותי בניסיון לייצר תכנון המשתלב במרחב קיים ומשדרג אותו. זאת בהנחייתם של ד"ר אדר' צבי ניקומרוב, והאדריכלים סרג'יו אסדרבן, נועם סרי לוי,אורית אופק, אלכס קרט ומאיר בן שושן.

הסטודנטים בשנה ב' עבדו בשתי קבוצות. האחת, בהנחייתם של האדריכלים יעל להב דניאלי, מרתה אסתרקין ולואיס סוקולובסקי, תכננה הצעות למרפאות אוניברסיטאיות שיעניקו שירותי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, תזונה, ריפוי בעיסוק, סיעוד וכן חלל לפעילות קהילתית. השנייה בהנחיית האדריכלים רוני פליישר, רולא בשארה ופרופ' אדר' דוד קאסוטו תכננה מבני חינוך (עד 1000 מ"ר) המכילים חדרי לימוד, אודיטוריום או ספריה, משרדים וקפטריה. ההנחיה הייתה לבחור "אתר הנמצא בתפר בין זהויות המרכיבות את החברה הישראלית".

בשנים ג'- ד' כמדי שנה התקיימו 12 נושאי סטודיו שונים, במסגרת הסטודיו התמטי המשותף לשנים אלה, בנושא הכללי: "קיימות ואדריכלות". כל אחד מהנושאים עוסק בנושא ספציפי הנובע ממהות זו, תוך התייחסות לאחריות האדריכל לסביבה התרבותית, האנושית והפיזית, הטבעית והבנויה, בה אנו חיים. עבודת המחקר התבצעה בקבוצות קטנות של 10-12 סטודנטים, כל קבוצה בהנחיית מנחה ייעודי.

ד"ר אדר' עדנה לנגנטל – המקום הראשון – עיון ודיון בתופעת הראשית: חשיבה מחודשת על המעשה האדריכלי של יצירת  "ראשית". מכוון לדיון בסוגי מקומות, שלמרות העובדה כי מקומות אלה הם  מעשה ראשוני וכי הם  בנויים בקנה מידה קטן, הם כבר כוללים בתוכם מהות אחרת.

אדר' מתי אבשלומוב – אדריכלות אקולוגית – מגורים בני קיימא במחנה פליטים באפריקה: מגורי קבע למקומות מוכי אסון המתוכנן לפתרון בעיות היומיום. קיט מוכן לבניית יחידת המגורים ב-72 שעות, בעלות של 2500 שקל למבנה.

פרופ' רון נברו – עיצוב תעשייתי – מגורי חירום במחנה פליטים: תפיסה חדשנית לנושא "מחנה הפליטים" באפריקה, יבשת הסובלת ממלחמות, מגפות ואסונות. זוהי חשיבות עליונה לפתח גישה המכבדת תרבות ומסורת אפריקאית עם רעיונות חדשניים של פתרונות ארכיטקטוניים מתאימים בשילוב של טכנולוגיות מתקדמות ותיעוש למגורים זמניים.
אדר' נוף רז מטלון – אדריכלות נוף – מגדל צדק, נוף, טבע ומטרופולין ת"א: תכנון גנים לאומיים נעשה בעבר ע"י טובי אדריכלי הנוף בהתאם לגישה של אז. הסטודנטים גיבשו חזון עתידי לגן הלאומי אולי האחרון שיתוכנן מבראשית. הגן כולל מגוון שימושי פנאי ונופש, המבוססים על מאפייני המקום הטבעיים, ועל מורשת האדם באזור ששימש לאורך הדורות מעבר הכרחי של "דרך הים"- דרך בינלאומית עתיקה, שקישרה את המעצמות העתיקות בארם נהריים עם מצרים.

אדר' דניאל אזרד – מסקיצה למניפסט: תהליך של רישום ככלי ביטוי ותיאור שהתפתח במשך שנים בתולדות הארכיטקטורה יכול לשמש גם מקור השראה לתהליך יצירתי ובמיוחד לתהליך תכנון. תהליך הסקיצות, יכול להציע אלטרנטיבה עשירה, סיסטמתית ומתודית לפיתוח רעיון אדריכלי ולאו דווקא ככלי לביטוי גרפי.

פרופ' אדר' סעדיה מנדל – יצירת אלטרנטיבות אורבניות שפויות: מיועד לעורר את חוש הביקורת המקצועי, הרדום בתוכם. בתחילה עליהם לבחור בנין או אתר אשר לדעתם תכנונו, חזותו או יעודו שגויים. עליהם להציג במילים, קווים וצילומים את ביקורתם המנומקת. בשלב השני עליהם לתכנן ולהציג את הפרויקט החלופי העדיף להערכתם באותו אתר.

אדר' מיכאל רונה – אדריכלות למקומות של קונפליקט: קונפליקטים אנושיים לובשים צורה מוחשית במרחבים שסועים בעקבות סכסוכים על רקע הסטורי, אתני, דתי, כלכלי. אדריכלות כדיסציפלינה העוסקת בהתאמת המרחב לצורכי היחיד והחברה יש בכוחה למתן, ולעיתים אף לפתור את היבטי המרחב של קונפליקטים. הניסיון הוא להציע חלופה רעיונית, שתכיל יותר מנקודת מבט אחת להכלת הסכסוך מתוך כוונה להגיע לפתרון מרחבי.

ד"ר אדר' מיכל משה – אדריכלות הוליסטית בת קיימא: הכרות עם אדריכלות הוליסטית-בת-קיימא כתפיסת עולם, התנסות בפרקטיקה אדריכלית כחלק מתפיסה אתית כלפי האדם, העיר ומשאבי הטבע,  הפרויקט יבחן מחדש,  את קצהו של רחוב עמק רפאים בירושלים מתוך גישה אדריכלית הבונה קהילה ויוצרת נוף תרבותי.

אדר' דנה אוברזון  – אדריכלות פנים – מלון אורבני: התנסות ראשונית בתכנון ועיצב חלופות בלב העיר ת"א. התעמקות והבנה מרבית בתכנון טיפוסי חדרים וחללים ציבוריים המרכיבים מלון אורבאני. התמודדות עם עיצוב פנים ותכנון פרטים בקנה מידה מפורט לביצוע.

אדר' יורם גינזבורג – גן העצמאות בירושלים כסמל להתחדשות עירונית: העיר הייתה מאז ומעולם מרחב מלאכותי הבנוי בצפיפות בתוואי החומה. מאז התפרסה העיר והיא מייצרת מרחבי טבע עירוני בשוליה ובתוכה. המטרה לבחון את רוח הגבול (בין מסה לחלל עירוני), רוח המקום (פארק אורבני כמחולל שפה עירונית) ורוח הזמן (זמן עכשיו במרחב הווירטואלי).

אדר' דוד אהרוני – תכנון מוזיאון באלף השלישי: הקניית ערכים ויסודות בתכנון מבנה ציבור, בהתייחס לקונטקסט הסביבתי, הבנת משמעות מבנה ציבור באלף השלישי, על אלו צרכים הוא בא לענות בעידן המחשב והאינטרנט, הטלפון הסלולארי והטלוויזיה ללא הפסקה. מי הם המתחרים של מבנה הציבור ומה אנו באים להציע לציבור בתמורה לביקור במבנה.

אדר' עודד גלרון – בניין המגורים אינו אפס עיר: בחינה מחודשת של "בנייני הדירות" מתוך שאיפה ליצירת מודלים המבוססים על ערכים חברתיים, כלכליים, אורבאניים ולאומיים ומתוך מבט ביקורתי על הדרך בה פסענו מימי המעברה, דרך השיכונים של שנות ה- 50 ועד ל"מגדלי…ו"סביוני…" מקומו של בית הדירות תוך בחינה מחדש של מושגים כמו "עירוניות", "צפיפות", "עירוב שימושים", ו"קיימות".

אוניברסיטת אריאל, אדיריכלות