ניתן ללמוד על הישראליות ועל משמעותה גם דרך הבגדים שאותם מעצבים עבורנו מעצבי המחר של תעשיית האופנה. אופנה ישראלית היא לא רק בצבעי כחול-לבן. הישראליות היא התפוזים בפרדס, גלותיות, הלחץ של יום שישי וגם קבוצות שונות המאפיינות את החברה הישראלית כמו הקהילה הלה"טבית לצד קהילת הבדואים.
סטודנטים לעיצוב אופנה מהמרכז האקדמי ויצו חיפה בפרויקט המציג דרך מערכות לבוש ייחודיות את הישראליות מזווית אחרת
הקורס "אופנה ישראלית" בהנחיית רן שבני וד"ר עומרי גורן במרכז האקדמי ויצו חיפה, עסק באופנה ישראלית וישראליות. זהות, נוסטלגיה, אותנטיות, חוצפה ישראלית, סחבקיות ישראלית, גלותיות, מסורתיות, מדור לדור, שייכות, מקומיות, חום ישראלי, פתיחות, ישירות, דת… כל אלו ועוד מגדירים אותנו כישראלים. במהלך הקורס, כל סטודנט התחבר לנושא אחר שהיווה עבורו מקור השראה ויצר מתוכה מערכת לבוש. הסטודנטים אותגרו בצלליות אופנתיות, טקסטיל אישי וכל זאת על מנת להגיע למערכת לבוש בעלת כתב יד אישי שתוגדר תחת הכותרת – אופנה ישראלית.
שנטי אייזנברג יצרה דגם המספר את סיפורה של ההתיישבות החקלאית של פרדס חנה, שבו פרדסי ההדרים ותפוחי הזהב היוו סמל לגאווה ישראלית ומקור עיקרי לפרנסה. כיום הישראלים הוציאו ממנו את ״כל המיץ״, נשארה רק התהילה העמומה של החקלאים אך ללא הפרדסים. בדגם התפוז הוא מטאפורה למצב כיום- המחוך מתאר את הפרדוקס בין הגוף הזקוף וגאה של החקלאים מפעם לבין הצורך להישאר עטופים בתהילת התפוז שרק הולכת ומתייבשת. כאשר מורידים את המחוך מתגלה שוב ניסיון לחקות את לבוש הקהילה החקלאית המצליחה, אך התוצר הוא כבר מודרני ולא תואם את רוח התקופה המדוברת.
יובל בארי התמקדה בצמות. היא חקרה את שורשיה והתעניינה במורכבותם, אמה היא צברית לעומת אביה שעלה בגיל צעיר מגיאורגיה. כשהחלה לחקור על התרבויות מהן באה היא מצאה שהייצוג של הצמה משמעותי בשתי התרבויות ובשתיהן מסמל תום ובתוליות עבור נשים." הבנתי שיחד עם כל השוני התרבותי, האישה עדיין צריכה להיכנס לאותה התבנית שכולאת אותה" היא מספרת. בדגם שיצרה היא בחרה לתת אינטרפרטציה משלה לצמה. היא עבדה עבדתי עם בד דריל כותנה, באופן שבו כל חלק בנפרד הוא גזרה אחת שנקלעת לתוך עצמה.
מור בלאיש בחרה לעסוק בלחץ ביום שישי. "בעיניי זוהי תופעה ישראלית שייחודית לנו בתור העם היהודי בארץ" היא אומרת ומסבירה שלדעתה הלחץ נובע מכך שרוב העסקים במדינה נסגרים בשבת, דבר שהופך את יום שישי ליום הלחוץ ביותר בשבוע. זה היום בו אנו רוצים להספיק הכל בכמה שעות בודדות: בישולים, ניקיונות, קניות, סידורים, משפחה, שווקים עמוסים, יום פנאי. הדגם שיצרה מדגיש את הלחץ את מול השחרור – הקונפליקט בין מצב של לחץ ועומס בשעות הבוקר לבין המנוחה והרוגע של יום השישי שיש בו משהו מלכותי ומאחד, ולא בהכרח בגלל הסממן הדתי אלא יותר האיחוד/ המפגש החברתי וזמן האיכות.
עמית עמר עסק בקהילת הלהט"ב בארץ משתי זוויות שונות: המאבק לגבי שירות צבאי של להט"בים שהביא לשינוי אזרחי ותודעתי עמוק בחברה הישראלית, לצד דנה אינטרנשיונל כאייקון ישראלי, בעיקר בשיא המיינסטרים הישראלי כאשר זכתה באירוויזיון. "המפגש בין שני נושאים כל כך מנוגדים הובילו אותי לגלות דברים חדשים ולהפגיש בין עולמות שונים כל כך לכדי הרמוניה" הוא מספר.
אלמוג פינטו חוקרת את הקראפט (מלאכת היד) הנשי הבדואי ומבקשת באמצעותו להוביל את דרכה של האישה הבדואית מהרקמות המשורטטות לרקמות המציאותיות המתארות את הנפש של האישה הבדואית – העומס שמוטל עליה בגידול הילדים והקמת האוהלים לצד חיי היום יום ותיאור הפנימיות שלה.
"אופנה היא קריטית לזהות, קבוצות חברתיות, אתניות ומקומיות מגדירות את עצמן באמצעות סגנונות לבוש. הקורס אופנה ישראלית הוא קורס שמבקש לעסוק בחומרי הזהות הישראלית ולחקור את הישראליות כפי שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי בחומר ובצורה. השנה תוצרי הקורס נגעו בסוגיות חשובות ואף קריטיות לזהות הישראלית ובאמצעות מעבדה חומרית ומחקר מעמיק יצרו הסטודנטיות (והסטודנט) הצעות מעניינות ומפתיעות לקריאת הישראליות".
רחל גץ-סלומון, ראש מחלקת האופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה
Editor in Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל