פרויקטי גמר של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל. בהגשות הגמר של בוגרי ביה"ס לארכיטקטורה תוכלו למצוא בין עבודות הגמר של סביבת המגורים והעירוניות של המחר, אורבניזם ניסוח מחדש של מערכות יחסים, הבניין ושאלת המגורים ואחרות
ארכיטקטורה-אוניברסיטת אריאל
בתום 5 שנות לימודי ארכיטקטורה יציגו בוגרי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל את פרוייקטי הגמר.
פרופ' בני לוי, ראש בית הספר לארכיטקטורה
"סטודיו שנה ה' הוא מרכז המחקר, היצירה והלימוד של פרויקטי הגמר ומעבדה תיאורטית ויצירתית מסכמת של לימודי הסטודיו בבית הספר.
במסגרת זו מתבצעת עבודה אישית וקבוצתית בהנחיית צוות המרצים, אשר מנחים, מבקרים ומסייעים לסטודנטים במימוש מאווייהם, באמצעות הקניית כלים תיאורטיים, עיצוביים ומקצועיים".
אין מתכון קבוע או ידוע מראש לפרויקט הגמר, אולם הוא צריך להכיל מספר תכונות יסוד כדי שיהיה ראוי למעמדו:
עליו להעלות שאלה ועניין עקרוני, להביע עמדה ערכית, להיות שדה ניסיוני אישי וחברתי, להיות ביקורתי, רלוונטי, בעל ממד של השראה, לחדש ולהיות מחויב לקיימות ולעיצוב אדריכלי איכותי ומקצועני בהבעת חוויית מקום.
ארכיטקטורה – מה עכשיו? מה הלאה?
פרויקט הגמר, הוא שלב מהותי ברצף של כלל לימודיהם של הסטודנטים ופרק משמעותי בהכשרתם האקדמית והמקצועית. בכך הוא משמש גם "כרטיס ביקור" לעתידם כבוגרים וכאדריכלים.
יחד עם זאת הוא גם חלק ממסע אין סופי ופתוח קצה של גילוי מתמיד ושל פרשנות אישית, מסע שתכליתו האולטימטיבית היא הגות ויצירה של רעיונות ומקומות ראויים עבור החברה והסביבה, בישראל ובכלל, באמצעות ארכיטקטורה.
נושא העל שנבחר השנה – "ארכיטקטורה – מה עכשיו? מה הלאה?" – מהווה יסוד וקריאת כיוון כללית לפרויקטים במסגרת הסטודיו.
הסטודנטים חולקו לחמש קבוצת הנחיה, עם מתווים ספציפיים בכל קבוצה, ובהתאם לכך כל סטודנט נדרש להגות ולפתח את פרויקט הגמר האישי עפ"י בחירתו, חזונו ותפישת עולמו.
ארכיטקטורה-אוניברסיטת אריאל: אדריכל איציק אלחדיף הנחה קבוצה בנושא: "סביבת המגורים והעירוניות של המחר" להלן 2 פרויקטים נבחרים:
אלון ניומן:
דימוי עירוני במאה ה-21: חלקו הראשון הפרויקט בוחן את הדימוי העירוני הנוכחי של ת"א ע"י ניתוח טיפולוגי.
החלק השני מציג את הפרשנות האישית שלי למושג העיר המודרנית. החלק השלישי והעיקרי בעבודה מציג את מקום ההתערבות הנבחר- רחוב אלנבי, המשמש כמקרה מבחן לשני החלקים הראשונים של העבודה.
טל אטינגר:
עמק רפאים שכיית חמדה ירושלמית: תחומה ע"י גבולות ברורים המונעים שימוש בעמק, ומביאים גם לתחימת מרחבים אורבניים זרים ומנוכרים זה לזה.
הפרויקט מציע שימוש בעמק הצבאים כמוקד המעורר דיפוזיה והתערות של המרחבים האורבנים השונים עם "הריאה הירוקה", תוך שימוש בסדנאות אומן, גלריות, וכיתות לימוד בנושאי טבע, בוטניקה ואיכות הסביבה וזאת על מנת לייצר מבנה הרמוני, בו השלם גדול מסך חלקיו.
ארכיטקטורה-אוניברסיטת אריאל: אדריכל יואב לניר הנחה קבוצה שעסקה בנושא: "הבניין, העיר ושאלת המגורים" להלן 2 פרויקטים נבחרים:
הסטודנטית פלג מאיר:
אזור צפון ת"א, הצפוני לירקון (שכונות עבר הירקון) נחשב לרוב למקום מוצלח ומשגשג, המאופיין באיכות חיים גבוהה בתוך העיר תל אביב – למעשה כסף מתורגם לאיכות חיים. בהתבוננות מעמיקה ניתן לאפיין את האזור
שתוכנן עפ"י תפיסת ה- Zoning – חלוקה לאזורי שימוש נבדלים, כטלאיי- שכונות מנותקות לצד אזור תעסוקה עירוני, שניהם חדגוניים, מופנמים, ו"מסבים את המבט" אחד מהשני ומה "חוץ"- מהטבע ומנחל הירקון הסמוך.
כתוצאה מכך נוצרו ביניהם אזורי תפר חסרי הגדרה היוצרים קרעים במרחב העירוני שאינם "מקום" ואין להם שם, והמעבר בהם מלווה בתחושת ניכור וחוסר נוחות. מטרת הפרויקט היא לקחת ולהפוך אזור זה לישות אורבאנית עצמאית, שתהיה גם חלק משמעותי מהעיר והמטרופולין שמשרת את האנשים בעיר.
אדוארד שיין:
כיצד עיר כמו עכו, יכולה לגדול? כחלק ממנגנון קליטת העלייה שפעל במדינה, נבנו בארץ מאות יישובים ועשרות ערים. אחד הכלים המרכזיים שעמדו לרשות המתכננים, לצורך תכנון ערים, היה בלוק השיכון על גלגוליו השונים.
הפרויקט מציע פירוש חדש למערך הבינוי הכולל של בלוק זה, וזאת תוך כדי שימור הקיים, התבססות על הבניינים החזרתים מטיפוס H הקיימים במקום ופיתוחם למערך עירוני מורכב ומגוון.
זאת מתוך אמונה, שאסור לחזור על טעויות העבר, של מחיקת הזיקה עם העבר – גם אם היא בעייתית, ורחוקה משלמות.
מטרת הפרויקט היא לאפשר לעיירה בגודל של חמישים אלף תושבים, להפוך לעיר תוססת המונה אוכלוסייה בת רבע מיליון תושבים, תוך כדי הענקת צביון ודימוי חדש למקום.
ארכיטקטורה-אוניברסיטת אריאל: אדריכל שוקי לוי הנחה בנושא: "אורבניזם תוך ניסוח מחדש של מערכות יחסים בין אישיים" להלן 2 פרויקטים נבחרים:
רייצ'ל ליקונן:
בני ברק: בחרה להעריך מחדש את דמותה העתידית של העיר בני ברק. בעוד מספר עשורים אוכלוסיית העיר תכפיל את עצמה באופן כזה שלא תוכל להמשיך להתקיים בגבולות המובלעת החברתית שהיא קבעה לעצמה.
הפרויקט מבקש לדון באפשרות העתידית שבני ברק יוצאת מהחומות המטאפוריים שלה, מתרחבת החוצה, ומפנה מקום לתרבות עירונית אחרת להשתלב תוכה.
יעל קיוויתי:
הפרויקט עוסק בשכונת גבעת עמל ב' הממוקמת בצפון תל אביב ומציע אלטרנטיבה ומתן פרשנות מחודשת למובלעת עירונית, תוך דיון על גבולותיה החברתיים והכלכליים של החברה הישראלית והאופן בו הם משתקפים באדריכלות ובמקום בו הקונפליקט המגיע לשיאו.
ארכיטקטורה-אוניברסיטת אריאל – אדריכל אודי מנדלסון הנחה קבוצה בנושא: "חלל קיומי – חלל אדריכלי – חלל וירטואלי" להלן 2 פרויקטים נבחרים:
טל גרודנצ'יק:
מסוף 2000 ליד תחנת רכבת מרכז בתל אביב והגן וולובסקי קרני ("המשולש הגדול"). המקום הנו סוג של וואקום עירוני שבולע אל תוכו את התנועה העירונית.
הפרויקט הוא ניסיון להתחקות אחר התנועות הקיימות, המורפולוגיה ורשת הכבישים במקום ולהנכיח באופן פיסי את הגבול הקיים בו.
זאת על ידי נקודות מרכזיות אשר ישמשו כ"שער" לחיבור בין תחנת הרכבת הקיימת לבין תחנת הרכבת התחתית הקלה העתידית ולבין תל אביב עצמה דרך שדרות שאול המלך.
גבולות אלו הם פתוחים והמבט יעבור תמיד מחלל אחד לזה שלידו – לצדדיו או מעליו ובכך הם יאפשרו גם התחלה חדשה ודינמית וקצה פתוח תמידי להתרחשות והתפתחות עתידית.
רחלי קומט:
בין העולם הבא לעולם הזה: פרויקט זה עוסק בחיפוש שפה אדריכלית, אשר באמצעותה ניתן לבטא את האופן שבו האדם מנסה ליצור לעצמו מקום בעולם כשהוא מתמודד עם מציאות של אין סוף הנמצא מעבר להישג ידו, תוך שימוש בחומרי גלם אדריכליים כגון: אור, צל, זמן ותנועה ועמם פיסול הריק והמרחב.
ארכיטקטורה-אוניברסיטת אריאל – אדריכל צבי גרש הנחה קבוצה שעסקה בנושא: Institution"- מוסד" להלן 2 פרויקטים נבחרים:
אבי סרור:
City Hole- על מוסד העירייה, באר שבע (ה"טעות" באנגלית מכוונת במקור): העבודה מבקשת לבחון את תופעת המוסד והמוסדיות והרלוונטיות שלהם בימינו. הפרויקט מציע פרשנות חדשה למוסד העירייה, תוך שהוא מפרק אותה לאורך מארג צפוף ואינטנסיבי של מגורים בלב הציר המוסדי של העיר באר שבע.
מוריה לאוב שרון
דיאלוג בין עיר למדבר על גדות הנחל /באר שבע: הפרויקט מבקש לחזק את הקשר בין העיר באר שבע למיקום הגיאוגרפי שלה ע"י הישענות על שני עוגנים עיקריים בעיר.
העיר העתיקה מחד, המהווה את הגרעין ההתישבותי של העיר כפי שאנו מכירים אותה כיום ונחל באר שבע מנגד, המהווה את המחולל של אותו גרעין בשל היותו מקור מים במדבר.
התכנון מתבסס על שני עוגנים אלה ומגדיר את האופן בו העיר פוגשת את הנחל וחוצה לעברו השני במטרה להתרחב ובכך להפוך את הנחל לעמוד שדרה מקשר בין חלקי העיר המנותקים ולייצר מרכז עירוני משמעותי חדש לעיר כולה .
ארכיטקטורה, אוניברסיטת אריאל, שנה חמישית
יוצגו בקמפוס התחתון בניין 55 בחללי בית הספר לארכיטקטורה
בין ה- 29.6.15-1.7.15 בין השעות 9.30-18.30
בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה של ישראל
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
טלפון: 050-7368167
אינסטגרם: fashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: רח׳ בר כוכבא 1, דירה 1, רמת גן
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל