בצלאל. פרקינסון

בצלאל מעצבים לעמות הפרקינסון
|

סטודנטים מבצלאל עיצבו מוצרים ייחודים לחולי פרקינסון

בצלאל. פרקינסון 

בין המוצרים שעוצבו במסגרת שיתוף הפעולה החדשני שמטרתו מציאת פתרונות לקשיים עמם נאלצים החולים להתמודד: סרגל עזר לכתיבה, אמצעי עזר לשתייה לסובלים מרעידות ובגד ים לחולי פרקינסון המטופלים במשאבת דואודופה. מור שטרית, סטודנטית מבצלאל ועמיר כרמין, יו"ר עמותת הפרקינסון בישראל עוזרים לנו להבין איך זה עובד

TOPCUT, עיצוב עינב אפגין
TOPCUT, עיצוב: עינב אפגין

מקור השראה:

הצורניות של מפה טופוגרפית, כלי עזר לחיתוך שקיימים היום בשוק וכן השראה מן הטבע 

על הפרויקט:

הפרויקט בא לתת מענה רענן ואסתטי לבעיית חיתוך הירקות והפירות בקרב אוכלוסיית חולי הפרקינסון בפרט ואוכלוסיות נוספות  הנדרשות לתמיכה נוספת מסוג זה בעת החיתוך. צורת המוצר היא של מפה טופוגרפית הפוכה אשר מקבעת את הירק לקרש חיתוך וסופגת את הרעידות והתזוזות. החומריות הינה פלסטית עם חספוס מסויים על מנת להגדיל את החיכוך עם הירק ולייצב אותו.

מאת אפי אליסי

במסגרת קורס עיצוב כולל במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, הוחלט לאתגר את הסטודנטים משנה ג' בעיצוב פתרונות הוליסטיים חדשניים לחולי הפרקינסון, בניסיון לשפר את עצמאותם והתנהלותם היום יומית. 

המוצרים הוצגו לראשונה בכנס של האיגוד הנוירולוגי בתל-אביב. 

בין המוצרים שעוצבו ע"י הסטודנטים ניתן למצוא: בוחשן מיוחד לספל קפה, בגד ים המיועד לחולים המטופלים במשאבת דואודופה, כלי עזר למריחת לק לציפורניים, מכסה גנרי לכוס שתייה, סרגל ייעודי לסיוע בכתיבה, קרש חיתוך ירקות ועוד.

אמצעי עזר למריחת לק, עיצוב: נעמה בוקסנבויים
אמצעי עזר למריחת לק, עיצוב: נעמה בוקסנבויים

מקור השראה:

בקבוקי בושם, תמרוקים. 

בצלאל. פרקינסון – על הפרויקט:

הפרויקט מתעסק בעיקר בדימוי העצמי של המשתמשת המתמודדת עם מחלת הפרקינסון ורוצה להישאר מטופחת למרות הקשיים שמגיעים עם המחלה. נעמה יצרה אובייקט שמתלבש על בקבוק לק סטנדרטי בהשראת המקום אשר בו הוא נמצא. נראה כחלק מהתמרוקים שיש למשתמשת על השידה.

החלק העליון מגדיל את האחיזה ויוצר שטח פנים גדול אשר המשתמשת יכולה לאחוז באחיזה אגרסיבית יותר מאשר הפקק הקטן של הבקבוק הקיים. החלק התחתון מותאם לבקבוקון ויוצר מעין משפך לחלק הצר של כניסת הבקבוק. ההמשך מאפשר למשתמשת לסגור את הבקבוק בקלות מבלי להתאמץ.


"כל התהליך היה מרגש, הכל מאד טעון רגשית. מדובר בקשר עמוק שנוצר בין החולים לבין הסטודנטים"

הסטודנטית מור שטרית (עיצבה את הבוחשן לכוס קפה CALA)

מה נדרש היה כדי להביא מוצר לידי גמר?
"כל סטודנט התחיל עם בעיה מסויימת שהוא רצה להתעסק איתה, לאחר מכן העלאת פתרון רלוונטי והתייעצות עם המרצה ידידיה בלונדר. ההתעסקות העיקרית שלי הייתה סביב הבעיה, אני הייתי בקשר עם חולה שאחד מהקשיים שלה היה בעיית בחישה, שוחחתי עמה בטלפון ועשיתי תצפיות, ניסיתי להבין מה הקושי שלה ומאיפה הוא מגיע, לאחר מכן הצפתי רעיונות לפתרונות, מחקר על הבעיה, בניית מודלים והבנה טכנית, מציאת עיקרון מוביל ולאחר מכן הבנה איך מעצבים את המוצר מבחינה צורנית, מבחינה ארגונומית ובעיקר תפישת העולם של מי שמשתמש בו, איך גורמים למוצר להיות חלק מהנוף ולא להראות חריג בנוף".

כיצד מתחילים לעבוד על מוצר שעתיד לעזור לחולה פרקינסון?
"מתחילים מפגישות וראיונות עם החולים. זכינו להיחשף לחולים, לשאול שאלות, לחקור ובאמת לראות פיזית איך החולים מתפקדים. נוצרו בנינו קשרים וחברויות יוצאים מן הכלל, פגישות בבתים וטלפונים לייעוץ, הכי חשוב תחושה של פתיחות. החולים מספרים, משתפים ובאמת רוצים לקחת חלק בתהליך. בד"כ לדבר על הבעיה שלך זה מאד קשה ומביא איתו מטענים עמוקים, אבל הם הבינו ונפתחו ובאמת ניסו כמה שיותר לעזור ולתת מידע שיכול להוסיף לנו. הקשר הביאו איתו קודם כל חשיפה למחלה, לתסמינים. כל חולה מביא עימו את הסיפור שלו ואת הקשיים שלו. הקשר העמוק שנוצר וההבנה של הקשיים לעומק יצרו אצלנו ואצלי בפרט צורך ליצור אובייקט. אובייקט שנוגע במשתמש, כל סטודנט נמשך לתחום אחר וחקר אותו לעומק בעקבות סיפורים שהחולים סיפרו ושיתפו מתוך מקום אמיתי של רצון לתת מענה למי שמולנו, למי שלא יכול לעשות יותר פעולות פשוטות. ניתחנו  את הפעולות של החולה וניסינו להבין מה מקומו תוך כדי שיחה וחשיפת קשיים, תוך כדי הסתכלות ובעיקר הבנה שאנחנו עושים משהו אחר, למען מישהו אחר".

איך נוצר שיתוף הפעולה בין הסטודנט לחולה?
"שיתוף הפעולה נוצר בעקבות קורס ״עיצוב מכליל״ במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל בהנחיית ידידיה בלונדר. הקורס עוסק בעיצוב מוצרים כך שיענו לקהל יעד רחב ככל האפשר. בתוך כך הוא עוסק בעיצוב גם לאנשים עם מוגבלויות. אחד הנושאים בקורס הינו איך מעצבים מוצר לאנשים בעלי מוגבלויות מבלי להראות "חריגים" מוצר שגם אדם ללא הקושי יכול להשתמש בו לאותה מטרה. לנסות לגרום למשתמש  להרגיש שהוא לא חריג בגלל המוצר שאותו הוא מחזיק. במסגרת הקורס, שהחל עוד בשנת 2014, התקיים שיתוף פעולה עם חברת הביו-פארמה AbbVie, הודות לו נחשפו הסטודנטים לעולם הפרקינסון. הסטודנטים נפגשו עם רופאים, צוותי ייעוץ וחולים ושוחחו איתם ובצורה מהירה ונוצרו "קליקים", בעקבות הקליקים כל סטודנט התעסק בבעיה אחרת של חולה והחליט להתמקד בה, התהליך כלל מפגשים נוספים שהסטודנטים יצרו , שיחות טלפונים ופגישה בסביבה הטבעית של החולים, מה שחיזק את הקשר והפך אותו לעמוק יותר. השיחות והמפגשים יצרו קשרים מדהימים ומרגשים".

פרקינסון מור שטרית
CALA – אמצעי עזר לבחישה בקפה. עיצוב: מור שטרית

בצלאל. פרקינסון – על הפרויקט:

דמיינו שאתם קמים בבוקר, ניגשים למטבח להכין קפה, שמים קפה, מים וסוכר, אבל לא מצליחים לערבב. המוצר שעיצבתי מחליף את הפעולה הסיבובית בתנועה אחרת, שיותר קלה לחולה. זוהי כפית קצת אחרת: מעין כיס אוויר עם חריצים – שגורמים לאוויר "לברוח" דרכם ולבחוש את הקפה, הסוכר והמים בתנועה עולה ויורדת מבלי להשתמש בתנועה סיבובית שמקשה על החולה.

האם מעבר לעבודת גמר – נושא הפרקינסון או פאן בריאותי יעסיק אותך כמעצב?
"התעסקתי במהלך הסמסטר בעוד אובייקט רפואי, מה שהפתיע גם אותי, לא חשבתי בתחילת הלימודים שאובייקטים רפואיים יהיו חלק גדול מהפרויקטים שלי, פשוט התגלגלתי לזה. מדהים לדעת שמשהו שאנחנו יוצרים עושה טוב לסביבה, אשמח להמשיך להתעסק בזה. זה אתגר גדול והכי חשוב מספק מבחינת עשייה ותרומה. נושא הפרקינסון מושך מאד מכיוון שלכל חולה יש את הקשיים שלו וזה מאד משתנה, גם מבחינת רמות המחלה וגם במבחינת התפקוד, מרגש לראות איך חולה עושה פעולות שהוא לא הצליח לעשות הרבה זמן ודאג להתחמק מהן או שדאג שמישהו אחר יעשה אותן במקומו".

כמה זמן עבדת על הפרויקט?
"על הפרויקט עבדתי סמסטר שלם, סמסטר שלם שבו בחנתי את בעיית החולה וניסיתי להבין מה אפשר לעשות על מנת לעזור לו לתפקד יותר טוב, איך משנים פעולה ומה תפישת העולם של המשתמש. מדובר בתהליך שהוא מלא התלבטויות ומחשבות ובעיקר לשים לב לניואנסים קטנים. שינוי הסתכלות יכול להוביל לפרויקטים שונים וזה התהליך שעברתי. הפשטה של אובייקט מורכב לאובייקט פשוט וכך הצורניות נתנה לי מענה לבעיה שהתעסקתי איתה. מדובר בתהליך מחשבתי יצירתי וצורני".

רגע מרגש בתהליך העבודה.
"כל התהליך היה מרגש, הכל מאד טעון רגשית כי גם מדובר בקשר עמוק שנוצר בין החולים לבין הסטודנטים, ובעיקר כי באמת מתעסקים בקורס הזה בקשיים של בני אדם פתאום לקשיים יש פרצופים ודעות, המפגשים עם החולים ממש חיזקו אצלי את התחושה שאני עושה משהו בשביל מישהו אחר ולא בשביל עצמי. בתחילת הפרויקט, במפגש הראשון החולה אמרה לי בקלות ובפשטות כמו שהיא אומרת "שלום" שהיא "לא יכולה לצחצח שיניים, לערבב ולכתוב". כאן הייתי בהלם, לקח לי רגע להפנים את המשפט שלה, פתאום כל הפעולות הקטנות והאינטואיטיביות שאנחנו עושים במהלך היום קיבלו אצלי הבנה אחרת, קיבלו אצלי חשיבה של מה היא עושה, ואיך היא צריכה לעבור את היום שלה עם הקושי ומאז אני באמת חושבת על זה כל פעם שאני עושה את הפעולות האלו, כי אצלי הן מובנות מאליו, ופתאום להבין שמישהו אחר צריך עזרה כל פעם שהוא הולך למטבח להכין קפה, להכין משהו לאכול. ההתרגשות הגדולה הייתה בתערוכה בסוף הפרויקט, החולים הגיעו וראו את האובייקטים שהסטודנטים יצרו, פתאום הם מחזיקים את המוצרים וחווים דעה על המוצר ואיך הוא משפיע עליהם וכמה זה עוזר להם, התגובות היו מרגשות עד דמעות".

SPARK, עיצוב: אמיר ארגוב
בגד ים לחולי פרקינסון הנושאים את משאבת הדואודופה. עיצוב: מאיה שטריגלר

מקור השראה:

דוד ארזי, בגד ים, בגדי ספורט, מניפולציות בבדים. 

בצלאל. פרקינסון – על הפרויקט:

לחולי פרקינסון הנושאים עימם את משאבת הדואודופה, מחוברת דרך קבע צינורית מיוחדת לבטנם. בגד הים, המעוצב בעיצוב אופנתי, מטשטש  את הימצאות הצינורית ומאפשר למטופל להיכנס בחופשיות למים וליהנות מפעילות גופנית החשובה כל כך לחולים.


"בשוק החופשי אין מוצרים כאלה"

עמיר כרמין, יו"ר עמותת הפרקינסון בישראל

כיצד נוצר שיתוף הפעולה?
"שיתוף הפעולה עם מגמת עיצוב המוצר בבצלאל הוא מבורך ביותר. זהו פרויקט שכל העוסקים בו מרוויחים. הסטודנטים מרוויחים תרגול אמיתי בעיצוב ותכנון מוצר שמהווה פתרון מעשי לקשיי החולים ובו בעת הזדמנות ליצירת קשר והזדהות עם חולי פרקינסון בקהילה. החולים מרוויחים הזדמנות לקחת חלק במציאת פתרונות לבעיות איתם הם נאלצים להתמודד מדי יום".

באיזה מידה העיצובים ישפיעו על חולי פרקינסון?
"פוטנציאלית ישנם מספר פתרונות שיעשו את חייהם של החולים טובים יותר ודוקא במקומות הפשוטים כמו לשתות מכוס בלי שישפך, לחתוך ירקות לסלט בקלות וכדומה".

בצלאל. פרקינסון

מה הקשיים העיקריים של חולי פרקינסון?
"תשובה מלאה תמלא ספר, אך הקשיים העיקריים: רעד שמקשה על מוטוריקה עדינה, ספסטיות בשרירים שמקשה על תנועות חזרתיות (חיתוך לחם, ניסור), איטיות בתנועות שמקשה על התלבשות\התפשטות, למשל, ירידה בשווי משקל (גורם לנפילות), בעיות בליעה ועוד".

האם ישנם מוצרים המיוצרים בלעדית עבור חולי פרקינסון?
"בשוק החופשי אין מוצרים כאלה, ככל הידוע לי".

איזה מהמוצרים של הסטודנטים מבצלאל באמת רלוונטיים ועושים להגיע לייצור המוני?
"ייצור המוני הוא מושג יחסי, זה ייצור המוני במונחים של חולי פרקינסון. לדעתי המוצרים המוצלחים יותר הם המתאם לכוס שמקל על השתיה ומקל הערבוב של השתיה.  חליפת הדואודופה אמנם לא תהיה בייצור המוני, אבל חולים רלוונטיים אוהבי ים יהיו מוכנים לשלם עבורה כמו שמשלמים על תפירת חליפה".

מי הגופים הרלוונטיים שנמצאים בקשר עם חולי הפרקינסון והאם אגודת הפרקינסון בישראל לקחה חלק פעיל בשיתוף הפעולה הזה? 
"עמותת פרקינסון היא זו שליוותה את הפרויקט והיא הגוף המאורגן היחיד הפועל עבור חולי פרקינסון בארץ".

הפרויקט, שנערך בשיתוף עמותת הפרקינסון בישראל ועם חברת הביו-פארמה הגלובלית AbbVie, אפשר לסטודנטים מפגש בלתי אמצעי הן עם גורמים מקצועיים, שנתנו סקירה מעמיקה אודות המחלה והשלכותיה והן עם חולים ובני משפחותיהם. במסגרת הקורס, השתתפו הסטודנטים גם בסדנה מיוחדת לעידוד חדשנות, שסייעה להם לפתח תובנות ופתרונות לגבי הצרכים וההתמודדויות של חולי פרקינסון. מענה מקצועי לשאלות הסטודנטים ניתן, בין השאר על ידי רופא מומחה, יו"ר עמותת הפרקינסון, מתנדבים ואחיות מהמרכזים להפרעות תנועה.

בצלאל מעצבים לעמות הפרקינסון-5
"אני מרגיש ילד". אמצעי עזר לשתיה לסובלים מרעידות. עיצוב: גל גז

בצלאל. פרקינסון – על הפרויקט

הפרויקט נולד מביקור אצל זוג, הבעל מתמודד עם מחלת הפרקינסון וסיפר שתמיד אישתו מוזגת לו רק חצי כוס,כדי שלא ישפך. המתמודדים עם מחלת הפרקינסון סובלים לרוב מרעידות בידיים המקשות עליהם בביצוע פעולת השתיה וגורמות לשפיכת הנוזל כאשר הם אוחזים בכוס ובשתיה עצמה כאשר הנוזל נשפך מצידי הפה. אי יכולת לשתות בצורה עצמאית פוגעת בדימוי העצמי ובמורל "אני מרגיש כמו ילד", "אני מתבייש ללכת לארוחות משפחתיות וחברתיות". 
אמצעי העזר מונע את שפיכת הנוזל, מווסת את יציאת השתיה ומאפשר שתיה באותה כוס כמו כל יושבי השולחן.

זארה-Fashion-Israel-מגזין- אופנה-ישראלי-טרנדים-נשים-2021-טרנדים-גברים-2021-חדשות-אופנה-אתר-אופנה-חדשות-האופנה-כתבות-אופנה-סטייל-טרנדים-מגזין-סטייל-מגזין-יופי-אופנה-ישראלית-אופנת-נשים-הפקות-אופנה-ישראל-קורונה-מגזין-אופנה

בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה של ישראל
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
טלפון: 050-7368167
אינסטגרםfashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: רח׳ בר כוכבא 1, דירה 1, רמת גן

Beauty fashion Fashion israel Fashion Magazine Fashion News hair Makeup photography style Trends zara אופנה אופנה 2021 אופנה ישראלית אופנת גברים אופנת נשים איפור אפי אליסי אתר אופנה אתר אופנה 2021 ביוטי הפקות אופנה זארה חדשות אופנה חדשות האופנה טיפוח טרנדים טרנדים 2021 כתבות אופנה מגזין אופנה מגזין אופנה 2021 מגזין אופנה אונליין מגזין אופנה ויופי מגזין אופנה ישראלי מגזין אופנה לנשים מעצבי אופנה סטייל עיצוב אופנה צילום צילום אופנה קורונה קסטרו שבוע האופנה שיער שמלות כלה

תגובות פייסבוק