אמנים משתתפים: לאה אביטל, עדנה אוחנה, מתן אורן, מאיה אטון, אלה אמיתי-סדובסקי, נדב בכר, מירב הימן, ליאור וילנצ'יק, נדב ויסמן, מאשה זוסמן, ליהי חן, טל ירושלמי, מיטל כץ מינרבו, אילת כרמי, נועה מגדסי, אסי משולם, רות נעם, אלינה ספשילוב, חיימי פניכל, ויק יעקובסון פריד, אברהם קריצמן, טל רוזן אליעזר, אסף רהט, טל שושן, תמר שפר, לידה שרת מסד
אוצרים: אורלי הופמן, אריה ברקוביץ'
פתיחה: 15.10.15, 20:00
מאת: אורלי הופמן
תנועות ה"ארטס&קרפאטס" (arts and crafts) באנגליה, ה"מודרניסטה" (modernista) בספרד וה"אר נובו" (art nouveau) שבצרפת, היו חלק מהגל ששטף את אירופה בשלהי המאה ה-19, ואשר הגדירו וביססו את מקומן של מלאכות האומנות השונות, השעתוק והיצור התעשייתי יחד עם היצירה האמנותית. מהלכים שהעלו לדיון ועיון, סוגיות שונות הנוגעות בשאלות שבין אמנות גבוהה לאמנות נמוכה, בין דקורציה וקישוט ליצירת אמנות ובין יצירה יחידנית לתעשייה המונית. זרמים אלה התחוללו והשפיעו על מבני כלכלה ותפיסות חברתיות משתנות ומשנות ביתר שאת, עם חדירת המניפסטים הפמיניסטיים בשנות ה-60 של המאה ה-20.
תמורות אשר באו לידי ביטוי בעולם האמנות ועוררו שיח מצטבר ומתמיד, הממשיך להתקיים ומתעשר, בחלוף העיתים, במגוון אינסופי של אופציות, חומרים ואופני עשייה משדות הידע השונים.
המעצב והארכיטקט האיטלקי גאטנו פשה (Gaetano Pesce,) שטבע את המונח "טריטוריות חדשות", מתייחס ומדגים את ההיזון ההדדי בין אמנות, עיצוב ואומנות.
אמנם השימוש במונח טריטוריה שמעצם הגדרתו מצמצם, מגדיר ותוחם, מכוון דווקא כאן, לאופציות אחרות, פורצות דרך ומערערות הנחות ומוסכמות קיימות.
פשה ויוצרים רבים אחרים, משכילים לעשות שימוש בפס הנתונים הרחב שמעמידה החברה הגלובלית של ימינו. תקופה שמרעיפה אינפורמציה אדירה חובקת עולם, חוצה ימים ויבשות, חודרת את האויר, קולטת מהחלל ומעלה מעין ייצוג של נוודות עכשווית, כזו שהיינו מייחלים לה אילו הייתה מוצאת דרכה על פני הגלובוס.
המיזוג בין האמנות לטכנולוגיות ומדיות דיגיטליות, למקצועות העיצוב וליצרני תעשייה, השפיעו על מופעה, אופני המבט ומדדי הערכה ופעולה של יצירת האמנות, תוך שאיפה להציע פלטפורמה חדשה, משוכללת ומקיפה.
העתידן והממציא ריימונד קורצווייל (Raymond Kurzweil), אחד הסנגורים המוערכים ביותר של תפקיד הטכנולוגיה בעולמנו, בוחן את התהליך האבולוציוני בו יתמזג האדם עם המכונה.
שלב בו, להערכתו, יחברו יחד הידע והמיומנות האנושית עם הקיבולת, המהירות ויכולות ההפצה הטכנולוגיות ויצרו ישות תבונית חדשה וממוכנת.
עולם הפעולה אשר הבחין בין השחקנים במגרשיו ותפקידיהם השונים, בין חפץ לאדם, בין יוצר ליצרן, בין מחשב למכונה ובין מציאות לוירטואליות, עובר תהפוכות המשנות סדרי עולם.
הסדר הקיים מתפרק ונבנה מחדש ובורא מערכת הפעלה בעלת סדר והגיון שאינם דומים לשום דבר אחר. מהלכים אשר באים לידי ביטוי בעשייה האמנותית ומשפיעים על דמותה החזותית והקונספטואלית.
פעולות הקטלוג והמיון שאפיינו את יחסנו והערכתנו את יצירות האמנות ואוספי האמנות, ושימשו כדגם עבודה ומבנים אדמיניסטרטיביים באקדמיות ובמוסדות האמנות השונים, מאבדות את תקפותן לטובת פלורליזם רב גוני קונספטואלי, חומרי וצורני.
נראה שדרכי החלוקה המסורתית את יצירות האמנות והגדרתן תחת תתי כותרות של מדיות, טכניקות, דו מימד ותלת מימד, מאבדת מתקפותה ונראית לא רלוונטית בעת העכשווית.
כמו גם הניסיון להגדיר את התכונות האקסקלוסיביות הרעיוניות ואופני היצירה המבדלות את עבודות האמנות משאר התוצרים.
"דופק מקומי 2" מבקש להציג תמונת מצב עכשווית, להצביע על תופעות ומהלכים העוסקים בהיבטים שונים בתמורות ובשינויים והופכים להיות גורם מעצב ומשפיע, על המרחב התרבותי והאמנותי.
התערוכה חוקרת את שיתופי הפעולה הנעשים בין יצרנים, אמנים ומעצבים ומדגימה כיצד המוצר המוגמר מתכתב לא רק עם שיווק ויצור, אלא גם מושפע ממהלכים של אורבניזציה, העתקה וקיימות.
העבודות של האמנים השונים בתערוכה, מציגות תפיסה מולטידיסציפלינרית המושפעת מתפיסות פוליטיות, חברתיות וגיאוגרפיות. שינויים חובקי עולם הבאים לידי ביטוי בניסיון לארגון מחדש של מערכי כוח ובשאיפה לטשטש טריטוריות, גבולות, זמן ומקום.
מבני פעולה הממזגים עולמות חומר ותוכן ויזואליים ווירטואליים, הבודקים ומנסים להגדיר ולהתעלות מעל מסורות של מקום, שבטיות, דת ולאום.
התערוכה שואפת לפתח דיאלוג בין מגמות עכשוויות ומסורות של האמנות, שימוש מחדש בחומרים קיימים כאסטרטגיה של מחזור וראייה ירוקה, עירוב של מיומנויות דיגיטליות ומסורתיות והצעה להמצאה.
נעילה: 14.11.15
בית האמנים, אלחריזי 9, ת"א.
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל