הדם זוכר

צפייה בהצגה "הדם זוכר" שמוצגת בתאטרון הקובייה במרכז הגאה בתל אביב מעלים מסקנה אחת ברורה, מדובר בהצגה  עם מסר חשוב שפשוט חייבים ללכת לראות.

ההצגה מתרחשת בהרצאה של ליליאן, קרימינולוגית צעירה, ומתחילה באופן לא  צפוי דרך מושבי הקהל בו יושבות שתי דמויות מתוך ההצגה  ומציגות את סיפור האונס הראשון מתוך מספר סצנות שעשויות היטב. לאחר  סיום הדיאלוג בין השתיים, עולה ליליאן לבמה  ומתחילה את המחזה, כשתחילה לא כל כך מובן האם היא פונה לקהל במקום או שההצגה החלה. כשהיא מוסיפה ומספרת שמטרתה העיקרית לקיום הערב היא להזהיר  את הצופים מפני סוגי מפלצות אנושיות.  במהלך ההצגה שלאורכה מוצגת כהרצאה נכנסים מקרי אונס שונים, אותם מבקשת הקרימינולוגית  להציג לקהל ומקבלים חיים כשהתיעוד מוצג על ידי הדמויות השונות, חיילת שעברה אונס על ידי מפקדה והומוסקסואל צעיר שנאנס על ידי בן כיתתו. ההצגה מקבלת תפנית  כאשר אחת הדמויות פורצת מהקהל ומאשימה את ליליאן בכוונות נסתרות,  ניתן היה  להבין זאת מדף ההסבר על ההצגה שהונח על כל מושב במקום, אך עד כה לא היה לכך זכר במילים.

אירית ראב, לירון סיני ואלירן מועלם, לא הקלו ראש ויצרו הפקה קשה לצפייה, אשר סוחפת  את הצופים באופן מדויק לתוך מסע רגשי טעון וכואב שעובר דרך המושבים של קהל הצופים וגורם תחושה עזה של צורך לעלות על הבמה ולעצור את ההתרחשות האלימה שמתרחשת במהלך 60 הדקות של ההצגה, במהלכם נחשף הצופה לסיפורים רבים ויכול לחוש את הכאב דרך המילים וההבעות של השחקנים המציגים בחלל הקטן. שלל הסיפורים אליהם אנו נחשפים, מאפשרים לכל צופה להרגיש הזדהות עם לפחות אחת מהדמויות כאשר  ניתן לראות מקרי אונס בהם הקורבנות הם סטרייטים, גייז  וטראנסג'נדרים, מה שמגדיל את ההצגה  בכמה מידות ומאפשר מקסימום התרגשות מכל סיטואציה במרחב.

את ההצגה כתבה אירית ראב יחד עם חבריה בהשראת סיפורים אמתיים כאשר ליליאן הקרימינולוגית מבוססת על סיפורה של ראב, אשר  עברה גם היא חווית אונס  בילדותה בגדרה על ידי חבורת ילדים  וגם היא ממש  כמו הדמות המרכזית חוותה הזכרות מאוחרת שהגיעה רק  בגיל 30.  ניתן היה לראות במהלך ההצגה שכל סיפור נבחר  בקפידה רבה וסופר בצורה נכונה ושנבחרה גם היא כדי שתצליח לגרום להזדהות.  גם על השחקנים עצמם שעושים עבודה מדהימה על הבמה ניכר הצורך להעביר  את המסר בצורה  ברורה וחד משמעית, עד לכדי מצב שבשונה מתאטרון רגיל, המרחב האישי והגבול בין השחקן לצופה מטשטש ונעלם כמעט לגמרי.
הצגה  חשובה מאין כמוה שמציגה לראשונה על הבמות מקרים שלא זוכים לנגיעה תקשורתית רחבה וחושפים צדדים, דילמות וצלקות שנשמרות בנבחי נשמתן של הקורבנות, זאת תוך שמירה על תאטרון איכותי ומוקפד שמשאיר אותך מזועזע ונרגש.

כתיבה: אירית ראב, לירון סיני ואלירן מועלם.
בימוי והפקה: אירית ראב.
שחקנים: לינוי אלבכר-דביר, יואב אמיר, טומי ברמבוים, עתליה זהבי-שגיא ואלירן מועלם.