"קשוב למתרחש סביבו, עסוק פחות בעצמו". ויצו חיפה – המחלקה לצילום, מדיה וקולנוע. הנבחרים
ויצו חיפה-המחלקה לצילום
קליק, זום קאט. נבחרת הבוגרים של מחזור תשע"ה מגישה יצירות הנוגעות בנקודות הנושקות לחיים של האני במרחב הכללי. חיפוש, זהויות, משמעויות, גלובליות ופוליטיקה
מאת מערכת המגזין
עמית זולר, ראש המחלקה לצילום מדיה וקולנוע: "בתשומת לב ורגישות מטפלים הבוגרים בתופעות חברתיות, בתופעות תרבותיות ובתופעות מדיה. כן… גם המופע האוטוביוגרפי מוצא את מקומו, אם כקטליזטור לפעולת האומן או כציר מרכזי, סביבו נכרכת יצירת האמנות".
מחזור תשע״ה בשל מבעבר, קשוב למתרחש סביבו, עסוק פחות בעצמו. לא מעטות הן ההתייחסויות הפוליטיות, אך לפני כן תשאל השאלה : מהי טריטוריית הפוליטי? תשובתה של המחלקה היא – ״משחק הכוחות והמתחים בין חלקיה השונים של חברה, מגדיר שדה פוליטי. הגדרה זו משרטטת מרחב גדול בהרבה מהשדה המדיני המתבקש. מהולדתו של תינוק דרך בניינן ונטישתן של ערים, מנטיעת כרמי זיתים דרך פינוי התנחלויות, מזירת פיגוע ועד לייהודו של הגליל. חוט שני השזור בין הפרטי והכללי, מצלם תמונת מצב של מקום זה, ברגע זה, אם יהיה זה תצלום משובח, יזכה בחיי נצח.
חלקן הגדול של העבודות בוחן את המדיה עצמה על שלל המופעים שלה. ״אובדן החומר״ למשל אותו מייצר ומייצג הצילום הדיגיטלי, הוא מופע אליו ישנה התייחסות רחבה בתערוכה.
ישנן עוד עבודות נהדרות אחרות אותן יהיה קשה לתאר ללא חשיפה לעבודה עצמה, אומר רק כי בתערוכה משתתפים גם : דיונון, מכשפה ופיל. נכדה מעצבנת, תיבה ובתוכה אדם, ברבור, ארוחה אדומה, נערה בוכייה ועשר נשים על כורסא. מחזור תשע״ה הוא מחזור עשיר בתכנים, בפרשנויות ובאופני ביטוי לרוחב ציר המדיה, מחזור המצליח לייצר חוויה אינטנסיבית ותובענית, תוך התייחסות מתמדת אל עולם התרבות והאמנות.
מנחי פרויקט הגמר: עמית זולר, ראובן קופרמן , ערן ברק, פרופ' מיכה קירשנר, יעקב ישראל
דריה סבנטורז'צקי: "אני מצלמת נשים יוצאות ברית המועצות אשר כל אחת מהן היא חלק מקבוצת גיל מסוימת. הצילומים נעשים במקום המרכזי של הבית, הסלון. בעזרת הצילום אני בודקת את היחס בין אותן נשים לבית ובין הבית לסביבה החיצונית. האם בעוד 20 שנה זאת תהיה אני שם במקומן?"
אברהם הרוש: "מערך החוקים אותו אני מייצר, שולח זרועותיו אל ירכתי העבודה. כתמנון חובק מטבח, דיונון ודיו, עניבה וחליפתה, בטון ורקמה, שיר, ים תיכון, אב ובן, טקס ושפה".
בר זלי: "הפרויקט שלי עוסק בגילוי הארכיאולוגי של קבר השמאנית. אני עובדת בטכניקה שיש בה מין תהליך הגילוי הארכיאולוגי. אני מכסה דימויים מודפסים בממדים גדולים ( מטר 110/138) בעזרת גיר פנדה שחור עד שהדימוי מוסתר לחלוטין, אטום בשחור עמוק. לאחר מכן אני מגלה אותו שוב בעזרת חריטות ומשיכות בכלים שונים. הדימויים עליהם אני מבצעת את הפעולה הם דימויים אותם אני מצלמת על סרט 120. בנוסף אני משלבת טכניקות נוספות של דפוס כגון דפוס משי ותחריט. ישנם גם דימויים שהם רדי-מייד אותם אני שואלת מחיפוש חופשי ברשת.
*הפרויקט עדין בתהליך עבודה והוא עוד לא גמור ומאוגד. בעתיד אני צופה דימויים נוספים נכנסים לתוך הסדרה".
ג'פרא אבו זולוף: "עד לשנת 1948 חלק גדול מהפלסטינים גורש אל מחוץ לגבולות המדינה, והחלק שנשאר הפך להיות פליט בארצו. ייתכן וזו עקירה עוד יותר קשה כי "הפליט בתוך ארצו" נמצא בקרבה לאדמתו, ביתו, וסיפור חייו עדיין עקור . אותם אנשים שגורשו מאדמותיהם ובתיהם, אותן משפחות שהופרדו, חלקם "הוסעו" אל מעבר לגבול וחלקם הצליח להישאר, ומה שנשאר מהם, עדיין חי את טראומת הכיבוש והעקירה משורשיהם. אנחנו, דור שני ושלישי לעקירה, לא קיבלנו את ההזדמנות להבין את גודל העוול שנעשה. אני מסתכלת סביבי ומזהה שתחושת חוסר השייכות שאני מרגישה קיימת אצל כולם. מצד אחד חוסר שייכות למקום בו אני נמצאת, ומצד שני אי היכולת להתמסר באופן טוטאלי למאבקו ולסבלו של עמי, העם הפלסטיני הנמצא "בגלות" ומפוזר במחנות הפליטים".
גילי הנן בלק: "בעבודה אני בודקת ומטפלת בחומרי צילום, בודקת את האפשרויות שהם מציעים לי. לוקחת חומרים מחיי היום יום וחומרים מתוך המדיה עצמה ובעבודות יד משלבת בניהם.משחת שיניים, חלב אם, פולידין, והאותות שהם משאירים בנגטיבים מתוך הארכיון האישי שלי, בנגטיבים ריקים ובחומרי מדיה נוספים. אני מבצעת סדרות של פעולות חומר על חומר. העולם הפרטי בו אני שרויה לאחר הולדת בני ועולם הצילום הרחוק כמו כוכבים בשמיים אך מתקרב אלי מתוך המעשים אותם אני עושה.
זוהר שלג: "תיבה" תיבת עץ, מידותיה 80x80x200. בתוך התיבה, אדם. האדם ישהה בתיבה במשך התערוכה. ניתן לתקשר עם האדם דרך פאות התיבה.
יעל ברקת: "שנים אני הולכת לים. בדרכי אליו מעולם לא טרחתי לסובב את הראש או להביט במציאות מאחורי, כי היא הפריעה לי לנוף. עכשיו, אני אחת מהם ואני חיה ברחוב שרציתי להרוס. עם השנים פגע הים בבנייני השיכון, שחק את היופי והפשטות, את הבטון והבלוקים. היום, כשאני מביטה אל השכונה, אני לומדת לראות גם את מה שנסתר מן העין. דירות קטנות בבנייני רכבת גדולים, שורות של פרטים קטנים, אשר מתקבצים לכדי שכונה אחת שמחכה לתשומת לב.
אני מתעדת את רחוב טרומן בקרית חיים במצלמת פורמט גדול. בעבודה זו אני בוחנת את יחסי הכוחות בין המרחב השכונתי לתושבים החיים בו, וחושפת שכונה אשר מוקפת בחצרות הרוסות למחצה. תושבי השכונה מנסים להפיח חיים בסביבתם כבר חמישים וחמש שנה. אין ביכולתם לעזוב והם נאלצים להפוך את המרחב בו אוכלסו לבית".
My project is photographed in three Mitzpim in the north of Israel. Mitzpim are a type of settlement that was part of a program that the Jewish agency started in 1979 to increase the Jewish population in that area. The people I photograph may not seem like they are significant figures and may not even see themselves as makers of history, but their choices and way of life are an important part of Israel’s history.
עמר בן צבי: "בפרויקט שלי אני מתמודד עם דרכי הייצוג וההצגה של ההתיישבות היהודית באיו"ש, רצועת עזה וסיני. באמצעות דקונסטרוקציה של הנוף, הבתים והאנשים, אני מייצר מעבדת ניסוי או מגרש משחקים, על מנת לבחון בהם אופני ייצוג חדשים. המציאות הביאה לכך שיש צורך בבלשנות ויזואלית, בחקירה ובחיפוש אחר אבני בנין שפה חדשות. חלל התצוגה משולב בעבודות בעלות ממד אינטראקטיבי, המשתף ומערב את הצופה במהלך העבודה עצמה, ומעביר אליו אחריות ושותפות בתהליך היצירה. בכל אחת מהעבודות יישנו אלמנט של מודולריות, וייצוג לניידות, יכולת ניתוק והעברה".
קובי 'קובצה' דונר: "אני מתעניין בפער שבין התפיסות שלנו. כצלם עיוור צבעים יש פער ברור ביני ובינך. מעסיק אותי הנסיון להתגבר על הליקוי, להתמודד עם הקושי שהוא מעלה. על ידי עבודה משותפת עם אמי אני מנסה ליצור שפה משותפת לי ולעולם".
שיר לוסקי: "חוסר מימוש הוא הטריגר שלי לפעולה, דבר חסר תפקיד, חסר תכלית. אני עושה שימוש בחומר קיים ומשנה את תפקידו. מפרקת, מחברת, עובדת בשכבות, מרחיקה מהגרעין ובודקת את ההקשר החדש שנוצר. החומר מסקרן אותי. ככל שאני מתקרבת אליו נוצרת בי התשוקה להרחיקו. מרחק האובייקט ממקומו/תפקידו המקורי ומרחק הצילום מעצמו. האור משמש עבורי כחומר משטח, והצילום כשכבה מסתירה. בעבודתי אני בודקת את הפער בין האורגני לסינטטי תוך יצירת דיאלוג בין מדיום הצילום לאובייקטים תלת-מימד".
שקד לוי: "אני מצלמת בשלושה בתים שונים. הבית שלי, בית סבתא, בית החבר שם אני מצלמת את עצמי, את החללים, את הטבע ואת הדומם. בכל אחד מהחללים האלה אני מנסה למצוא חיבור לזהות שלי במרחבים שבהם אני גודלת".
תמימה וילנר: "במהלך עבודתי חקרתי ואספתי מידע על כלל הפיגועים שהתרחשו ברחוב יפו בירושלים מאז קום המדינה ועד היום והאנשים שנרצחו בארועים טרגיים אלה. בחרתי לעסוק במיפוי הפיגועים בציר ראשי זה מתוך רצון להנכיח במלוא העוצמה ולעגן במציאות את הנתונים היבשים עלומי השם. אני מבקשת להשתמש באחד מהרחובות ההומים ביותר במדינה ודרכו להתבונן על האיקונוגרפיה של מציאות זאת בארץ בכלל".
אורלי קוטיק: "600 ימים מאז שאחותי התאשפזה. התערוכה מורכבת מ: גריד בן 49 צילומי מסך אייפון, 0.33 של השנייה לפני שהמצלמה מתאפסת. 2 תצלומים, האחד מתאר רגע שיא ללא תכלית והשני ברבור אשר ברבוריותו פוספסה. וידאו אחד מצולם באולם בן 767 מקומות, בו אני מחפשת מקום להתיישב. ספר אחד המכיל את 600 הימים שחלפו מאז שאחותי אושפזה. זו תערוכה על פספוס".
תערוכת הבוגרים 2015, המרכז האקדמי ויצו חיפה: המחלקה לצילום, מדיה וקולנוע.
http://www.wizodzn.ac.il/
פתיחה חגיגית : יום ד' 22.7.2015 בשעה 20:00
נעילה: מוצ"ש 1.8.15
רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 1-800-770-990
ימים א' – ה' 12:00 -18:00 שישי 10:00- 14:00 שבת 10:00- 20:00
בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה של ישראל
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
אינסטגרם: fashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: רח׳ בר כוכבא 1, דירה 1, רמת גן
Beauty fashion Fashion israel Fashion Magazine Fashion News hair Makeup photography style Trends zara אופנה אופנה 2021 אופנה ישראלית אופנת גברים אופנת נשים איפור אפי אליסי אתר אופנה אתר אופנה 2021 ביוטי הפקות אופנה זארה חדשות אופנה חדשות האופנה טיפוח טרנדים טרנדים 2021 כתבות אופנה מגזין אופנה מגזין אופנה 2021 מגזין אופנה אונליין מגזין אופנה ויופי מגזין אופנה ישראלי מגזין אופנה לנשים מעצבי אופנה סטייל עיצוב אופנה צילום צילום אופנה קורונה קסטרו שבוע האופנה שיער שמלות כלה
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל