ולטר בנימין

ולטר בנימין – מוזיאון תל אביב: ארכיון גלות

אוצרים: נועם סגל, רפאל זגורי-אורלי
אמנים: פול קלֶה, ליאונור אנטוּנֶס, אורי ארן, אבנר בן-גל, יונה פרידמן, חיים סטיינבך, יונתן ויניצקי, דור גז, סיגל פרימור, אלי פטל, שחר יהלום, שרה אורטמאייר, מיכה אולמן
3.11.15 – 3.2.16

"לא נשאר לי זמן לכתוב את כל המכתבים שהייתי רוצה לכתוב". אלו מילותיו האחרונות של ולטר בנימין, שנכתבו בספרד ב-25 בספטמבר 1940. בנימין נולד ב-1892 למשפחה גרמנית ממוצא יהודי. ב-1933 נאלץ לעזוב את גרמניה ובילה את רוב זמנו בפריז. ב-1940, לאחר תקופת מאסר במחנה בצרפת, תכנן לברוח ולהגר לארה"ב, אך לבסוף שם קץ לחייו בעיר הספרדית פורט בו. בנימין הוא אחד מהוגי הדעות המשמעותיים ביותר במאה העשרים. אופן מחשבתו נע דרך עבר ועתיד, נוסטלגיה ומהפכניות, היסטוריה ופוליטיקה, מטריאליזם ומיסטיקה. שלל נושאים אלו, בדיוק כמו זהותו כיהודי-גרמני או כגרמני-יהודי, מתבטאים בכתביו במחשבה מרעננת ומחודשת באופן בלתי מתפשר.

אף כי בנימין הוא הוגה יהודי מרכזי ואחד הפילוסופים המעניינים והחשובים ביותר של זמננו בתחום האמנות העכשווית ובחקר הספרות, עבודתו מעולם לא הוצגה בישראל, באופן מפתיע למדי. בתערוכה מוצגים חומרי הארכיון באדיבות ארכיון ולטר בנימין בברלין. אלו כוללים כתבי יד, הערות מקוריות ורשימות, מכתבים, פתקאות, קטעי יומן וגלויות אשר חולקו לשמונה מקבצים: ילדותו של בנימין בברלין; התכתבות שהוא ניהל עם הוגים נוספים בני-זמנו, כמו תיאודור אדורנו, חנה ארנדט, ברטולד ברכט ואחרים; מפעל הפסאז'ים שאותו לא זכה לסיים מעולם; עיסוקו בכתבי קפקא; הדיאלוג שניהל עם הפילוסוף היהודי גרשום שלום שהתגורר בירושלים, בנושאי ציונות, השפה העברית והיהדות; ביקורת הספרות שלו; גלויותיו והרשמים האסתטיים ששלח ממסעותיו באירופה וכתביו החשובים בנושאי היסטוריה ופוליטיקה.

לצד חומרי הארכיון, בחרו האוצרים להציג מבחר עבודות אמנות עכשווית, הנעות סביב מושג "המחשבה הדימויית", בזיקה לאופן שבו ביקש בנימין להמציא לאמנות ולדימוי צורות חדשות של פרשנות ולאפשר להן תנועה מתמדת. התערוכה מתפרשׂת על פני שני אולמות באגף המקורי של המוזיאון. פרטי מקור ורפרודוקציות מוצגים אלה לצד אלה. שאלת המקור והשעתוק, המזוהה עם מחשבתו של בנימין, מקבלת משנה תוקף בתערוכה המציגה פרטי ארכיון בשפה הגרמנית. עבור הצופה המקומי ערכם מצוי בגבול שבין אובייקט אמנות, מסמך היסטורי או עדות תרבותית.

התערוכה בשיתוף ארכיון ולטר בנימין, ברלין ובתמיכת קרן דיוויד ברג, ניו יורק, מכון גתה, המכון הצרפתי, האקדמיה לאמנויות יפות, ברלין, הידידים הצרפתים של מוזיאון תל אביב לאמנות, רבקה סקר ומתי ברודו

3.11.15 – 3.2.16
גלריות צ'ארלס ואוולין קרמר; גלריה לפיסול ע"ש רות וברוך רפפורט – הבניין הראשי, מוזיאון תל אביב לאמנות