חובת דיווח

30 שנות יצירה של הפסל אריה בן טוב מוצגים בגלריה תירוש וגם: שיחה אודות פיסול בין אולג גבריזון לאריה בן טוב

תא"ל במיל. אריה בן טוב (בנטוב), מפקד 8200 וסגן ראש אמ"ן לשעבר, מציג בגלריה תירוש תערוכת פיסול ראשונה הפותחת צוהר לכמעט שלושים שנה של יצירה אמנותית פורה, מגוונת ומסקרנת. אקספרסיביות, תנועה, אור ויחסי מסה-חלל הם האלמנטים הדומיננטיים המובילים את עבודתו של בן טוב ומנחים את פעולתו הפיסולית. פסליו מציגים פרקטיקות שונות של עשייה, טכניקות מגוונות וסגנונות שונים, מתחברים בשורשים עמוקים להיסטוריה של אמנות הפיסול ומגלמים בתוכם סיפור חיים דינמי ומרתק.

"בחשיפה ראשונה לעבודת הפיסול של אריה בן טוב מפלחת בך תחושה חזקה של סקרנות, חיפוש ויצירה אינטנסיבית. פרקטיקות מגוונות של עשייה, טכניקות שונות וסגנונות שונים נגלים בסקיצות הרבות ובפסלים המוגמרים, המונחים על המדפים ובין צמחי הגן בביתו. סקיצות הבטון, השעווה והפלסטלינה המחכות לשעתן, לצד יציקות הברונזה, אשר זכו זה מכבר להגשמה, נעות בין חזות אקספרסיבית מודרניסטית ועד מופשטת. המטרה גלויה לעין – קליטת המציאות ותרגומה מחדש בקו ובחומר. עוד ניסיון לספר סיפור, לתפוס תנועה, לדבר עם האור".
התערוכה מלווה בקטלוג עבודות שיעמוד למכירה במהלך התערוכה. כל ההכנסות ממכירת הקטלוג הן תרומה לעמותת יוצאי 8200 – ש.מ. 2 לטובת מלגות לימודים לחיילים/לות מצטיינים/נות לאחר שיחרורם.

 

"חובת דיווח" ; אריה בן טוב – תערוכת פיסול.
אוצרות: נטע הבר ומירב רהט.
פתיחת התערוכה: יום חמישי 17.12.2015 בשעה 19:30
שיח גלריה: יום רביעי 23.12.2015 בשעה 19:00; יום שישי 8.1.2016 בשעה 11:30
נעילת התערוכה: יום ראשון 10.1.2016 בשעה 18:00
גלריה תירוש, כיכר דה שליט, רח' חבצלת השרון 36 , הרצליה פיתוח, טל. 09-9550518
שעות פתיחת הגלריה: א' – ה' 18:00 – 10:00, שישי 14:00 – 10:00

שיחה אודות פיסול בין אולג גבריזון לאריה בן טוב

מה זה בשבילך פיסול?
אולג: פיסול מתחיל בסטודיו, מהסדר בסטודיו, משם בא היחס לעבודה, היחס לחומר, לכלים. זה מבטא את היחס של האדם למקצוע – את יכולת המלאכה שלו [אוּמנות]. מבחינת מלאכה, צריך שיהיה לפֶּ‏סֶ‏ל צורה, קו חיצוני, קו פנימי, משחקי אור וצל, הפשטה, מעבר בין מסות, דינאמיקה של מסה, אם תתחיל לחבר את האלמנטים האלה הם כבר מתחילים לבד לבנות המשכיות של "דבר". היכולת ש"דבר" יגרום לצופה להרגיש – זו האָמָּנוּת.

פיסול זו יצירה שאי אפשר לתאר במילים. בגלל זה אני מתעסק בפיסול. אי אפשר לתאר את היופי של נפרטיטי, צריך לראות; או פסל הנשיקה של רודן – הרכות של השיש זה משהו שאי אפשר להסביר – צריך לראות; או האבל בפייטה של מיכלאנג'לו – כמה שלא נדבר – אין מילים. עד שלא רואים את הכאב ומקבלים צמרמורת. שפה [מילולית] היא דלה ומוגבלת ויש דברים שאפשר להרגיש ואי אפשר להסביר.

אריה: בשבילי, אם אני מנסה לתמצת, פיסול זה להעמיד מסה תלת מימדית בחלל. בעבודה שלי אני מחפש מסה תלת מימדית שיש בה צורה, שיש בה כיוון ושיש בה אינטראקציה עם המרחב סביבו. אני גם מתחבר בשורשים עמוקים לתולדות אמנות הפיסול, לרצף, להתפתחות. להבין לעומק, לא להתנתק מהעבר.

אני אדם אקלקטי. אספתי, ראיתי, התענייניתי. אני לא מומחה לאמנות, מה שאני יודע זה דברים שסקרנו וריתקו אותי. למשל, הלכתי לחפש מה עשה האדם הפרה היסטורי. הפיסול שלו מאוד פונקציונאלי – צלמית פיריון מבליטה את אמצעי הרביה. הרגליים שלה דקיקות ואפשר לנעוץ אותן כדי שהיא תעמוד ואפשר יהיה לסגוד לה. ניסיתי ללמוד ולהבין את הצורות שליוו את העשייה של האדם הקדמון ואת הרצף [של יוצרים בשדה הפיסול] בהתייחס אליו.

מה זה פסל טוב?

אריה: בכיתה, בכל שיעור נפגשים סביב עבודה ומדברים – הפסל טוב, הפסל לא טוב. מה זה פסל טוב?

אולג: קודם כל הפסל טוב כשהוא בנוי נכון. מה זה בנוי נכון?  כאשר הצורה שאתה רואה מזמינה, היא מסקרנת אותך, משהו בפסל מרגש ואתה רוצה להתקרב, לגעת. הפסל קורא לך, יש לו על מה לדבר איתך, מה לספר לך; או שאתה מסתכל על פסל ואומר אני בחיים לא אצליח להגיע לזה – לפשטות או למורכבות – מתפעל ושואל את עצמך מה ואיך?

אריה: הייתי בתערוכה רטרטספקטיבית של ברנקוזי ובאמצע החדר עמד פודסט מרובע לבן ו"מאיאסטרה" (Maiastra). מה זה "מאיאסטרה"? זו ציפור אגדית שעשתה קסמים. התחברות למיתולוגיה, לשורשים העממיים. כשנכנסתי פנימה לחדר הרגשתי זרמים עוברים בגוף, התחברתי לסיפור שמאחורי "מאיאסטרה", וגם רציתי להעביר את היד ולגעת. זה מרגיז שאסור לגעת בפסל במוזיאון.

אולג: אמנות ויזואלית, המטרה שלה להֵראות ולמשוך את העין של הצופה. הרצון לגעת זו הזכות שמקבל פַּסָּל כשמישהו רוצה לגעת בפֶּ‏סֶ‏ל שלו. זה אומר שהפֶּ‏סֶ‏ל טוב כי הוא מזמין את הצופה.

אריה: אותי זה מאוד מעסיק – מה זה פסל טוב? דיברנו על האדם הפרהיסטורי והיצירה שלו והלכתי לקרוא על פיסול פרהיסטורי והפילוסופיה שמאחוריו, בין השאר על ונוס מלספש (Venus of Lespugue) פיסלון קטן  כולה 12 ס"מ מגולף מצורות של ביצה – איך האדם ההוא הפרה-היסטורי הגיע למסקנה שהביצה זה יסוד של החיים והביא את זה לידי ביטוי בפיסול? האם מאחורי זה יש הבנה עמוקה של צורות מושלמות וקשר בין שלמות החיים ואלילת הפיריון או שאולי הוא התחיל עם חלוק נחל בצורה הזו ונתן לו את הביטוי הצלמי?  על הפסל הזה ברנקוזי אמר משהו כמו 'כשאני אצליח להגיע לצורה המזוקקת הזו ארגיש שהשגתי את מטרתי'. גם החלל סביב הפסל הוא חלק חשוב ממנו.

אולג: הכח של התלת מימד הוא ההתיחסות לסביבה. פסל דורש מקום. פסל טוב מוצא מקום לבד. הוא מסביר איפה הוא רוצה להיות, איפה טוב לו – רק צריך להקשיב לו ולשמוע אותו.  הנוכחות של האובייקט בחלל משפיעה על הכל ומרגישים. אפשר לשים פסל קטן והוא יתפוס בנוכחות שלו את כל המרחב.

תהליך העבודה

אריה: בשבילי כל דבר הוא גירוי והחומר הוא נקודת מוצא. למשל עכשיו אני עובד על סדרה שאני מכנה "מתת הים", כי היציאה אליה היא מכמה אבנים קטנות שנחשפו בגשם על חוף הים. זה אוצר שלם של רעיונות שהעין נתפסת אליהם והמחשבה מתחילה לעבוד סביבם.

אולג: אין דבר יותר יפה מהקונסטרוקציה הנקיה. כמו צייר – הבד הלבן המתוח, הנקי. יש בזה ציפיה, אמונה, פנטזיה, תמצית הרעיון. הכל פתוח, כל העולם נמצא שם, רק צריך לגלות אותו. החומר תמיד מפתיע, החומר תמיד נותן לך טיפים כשאתה מסוגל לשמוע אותו. אם אתה מקשיב הכל מסתדר.

אריה: גיבוש של רעיון פיסולי דרך עבודה חופשית, אינטואיטיבית, זה חלק חשוב בעבודה שלי. אתה יוצא מאיזושהי נקודה ודרך ריבוי סקיצות וחופש משתחרר רעיונית.  הסקיצות זה דבר ממכר. זה משחרר עולם חדש, רעיונות חדשים. אם אתה באמת נהנה לעשות את זה אתה לא הולך לישון. ממשיך לעשות עוד סקיצות. אם היה לי זמן הייתי הולך עם זה עוד ועוד, אבל אין לי זמן.

אולג: הפילוסופיה שמאחורי העבודה זה להיות כנה עם עצמך. לבחור במה אתה מתעסק. לעשות גבולות. לדעת במה באמת אתה רוצה להתמקד. אי אפשר לשיר את כל השירים בשיר אחד ולכן, צריך להיות יותר ספציפי. זה לוקח אותך לכל מיני כיוונים וצדדים. כל פעם מחפש משהו חדש. מחפש להגיע למה שמסקרן אותך.

בעבודה על פסל, הזמן המוקדש לחיפוש הוא אינדיבידואלי ומותנה בסקרנות. חיפוש בסקיצות זה דבר נפלא. אתה פתוח, לא חייב לאף אחד שום דבר ויכול לשחק כמה שבא לך, עד שמגיע זמן לקחת משהו מהן לעבודה. פסל צריך לדעת להחליט.

אריה: אם אין גורם חיצוני שאומר מחר בבוקר תעמיד את הפסל – אתה תמשיך לאין סוף.

אולג: אמנות זה תהליך שלומדים בו כל הזמן ואם אתה רוצה ללמוד יותר – אתה צריך לעשות יותר. הזמן – כמה זמן אתה יכול להקדיש – זה חשוב, אבל עבודה שנמשכת בלי הגבלת זמן הופכת להיות עם סימן של מינוס ולא של פלוס. אי אפשר לסיים פסל. צריך לדעת לעצור. מתי יודעים לעצור? כשיודעים מה המטרה, מבינים מה רוצים לספר.