מגזין אמנות
מוזיאון תל אביב לאמנות: ״אני ציירים״. תערוכה חדשה ליאיר גרבוז, זוכה פרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר, 2015
אירוע הפתיחה: יום שלישי, 29 בנובמבר 2016, בשעה 20:00
אוצרת: אלן גינתון
׳אני ציירים׳, היא תערוכת היחיד השלישית של יאיר גרבוז במוזיאון תל אביב לאמנות. הקודמות הוצגו בביתן הלנה רובינשטיין בשנים 1973, 1983 – הפעם לרגל זכייתו בפרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר.
בתערוכה הנוכחית, בה מוצגים בה ציורים מחמש השנים האחרונות, מתגלה הציור של יאיר גרבוז כמופע תיאטרלי קומי, לעתים גרוטסקי ואפילו כקרקס או כקרנבל. ההומור של הציורים הוא כפול: ויזואלי ולשוני. הציורים החדשים מראים, אולי יותר מתמיד, את הווירטואוזיות של יאיר גרבוז ואת החופש שלו לשחק בשפה העברית ובסגנונות שונים של ציור.
התערוכה "אני ציירים", מביאה לשיא את מעשי המחווה, ההעתקה או ההתחפשות של גרבוז לציירים אחרים. במקבץ חיקויים של ציירים מערביים מודרניסטיים: בונאר, מאטיס, פיקאסו, סוטין, ברנקוזי, מירו, דובופה, טיימנס, רותקו, פרנץ קליין ומאת'רוול לצד אִזכורים לציירים כמו, מורנדי, פונטנה, אדוארד הופר ואליזבת פייטון. יש בה גם התייחסויות לסגנונות ציור, כמו ציור מצרי, ציור כדים יווני, ציור של ימי-הביניים, אוונגרד רוסי, ציור מופשט, סוריאליזם ואמנות של אאוטסיידרים. בציור אחד, מחקה גרבוז ציור של רפי לביא, בציור אחר כתוב שמו של אגם בקשת צבעים שמאזכרת את ציוריו ובציור נוסף מופיעים שמות של ציירים ישראלים, כחיקוי של חתימותיהם ברשימת חותמים על עצומה.
ההומור הוא חלק בלתי נפרד מעבודתו של יאיר גרבוז מראשית דרכו האמנותית, באמצע שנות ה-60. אך נראה כי בציורו המאוחר של יאיר גרבוז, משקלו של הקומי רק גדל. "ההומור יודע לחדור לאפלים שבסדקים", אומר יאיר גרבוז, על התרבות הענֵפה ששורשיה בשוטה הכפר ובליצן החצר, על הכושר לפגוע ובה בעת לחמול, בבחינת "נאמנים פצעי אוהב".
מוזיאון תל אביב לאמנות
אולם מרכוס ב' מיזנה – האגף ע"ש מרק ריץ' וגבריאלה ריץ', הבניין הראשי
30.11.16 – 6.5.17
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל