אופנה-מגזין אמנות. מאנה, בצלאל

בית האמנים ירושלים
|

אופנה-מגזין אמנות: מגזין אמנות 12#14
"האוונגרד היהודי" –  מוזיאון מאנה כץ

Foot Re-Space 2012-2014, בצלאל, גלריה ארמנו טדסקי, ענבל מנדס-פלור, דבורה מורג, אלישבע שקד, יהודית אפלטון – בית האמנים, Lava Almas, טוי בוי – הגלריה ללימודי אפריקה, Cut with nail scissors, שני נחמיאס – המרכז האקדמי ויצו חיפה
"סולמות לשמיים", אורית מרטין – תיאטרון ירושלים, בלק דצמבר (25 אחוז הנחה) ב'גלרית פחות מאלף' "האותנטי בתרבות העכשווית" – כנס בצלאל ומכון ון ליר (התוכנית המלאה) 

אופנה-מגזין אמנות. מאת: מערכת המגזין

"האוונגרד היהודי" – מוזיאון מאנה כץ

מאנה כץ אוונגרד יהודי-1
יענקל אדלר. איזה עולם: חורבן לודז', מחצית ראשונה של המאה העשרים. שמן על דיקט. אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

מאז הכרזתו של המשורר האיטלקי פיליפו מרינטי על הקמת התנועה הפוטוריסטית בשנת 1909, הואצה התקדמותו של המודרניזם המערב-אירופי לעבר מהפכה רוחנית וחברתית. אווירה מהפכנית זו גררה אחריה תגובה נרחבת ופרשנויות מגוונות בזירת האמנות היהודית באירופה ובארץ ישראל. בתגובה לאתגר שהציבו תנועות האוונגרד בתחילת המאה העשרים, גיבשו האמנים היהודים והארצישראלים תפיסה מיוחדת של המודרניזם.

מאנה כץ אוונגרד יהודי-2
שמואל שלזינגר. אישה על ספה, שנות העשרים של המאה העשרים.
שמן על בד.
אוסף מוזיאון חיפה לאמנות

התערוכה "האוונגרד היהודי" במוזיאון מאנה כץ בחיפה מבקשת להאיר את חשיבות מעורבותם של הציירים היהודים והארצישראלים בעשייה האוונגרדית בתחילת המאה העשרים, כהכרה במרחב תרבותי שהשראתו ראשונה במעלה. בתערוכה מוצגות יצירות של הבולטים שבהם, כגון:  אמדאו מודיליאני, ז'אק ליפשיץ, אוסיפ זדקין, חנה אורלוף, נתן אלטמן, יששכר ריבאק, אל ליסיצקי, ציונה תג'ר, מנחם שמי, ראובן רובין ואחרים.
קווים דומים מתגלים הן במראה החיצוני והן בתוכן היצירות שנוצרו במוסקבה, וילנה, ורשה, לודז', ברלין ופריז, וגם בארץ ישראל.
אוצרת: סבטלנה ריינגולד
נעילה:
28.7.15

מוזיאון מאנה כץ, יפה נוף 89, חיפה. 04-9119372, אתר: www.mkm.org.il
שעות פתיחה

א'- ד': 16:00-10:00, 19:00- 22:00, ה': 22:00-10:00
ו': 13:00-10:00, 19:00- 22:00, שבת: 22:00-10:00

אופנה-מגזין אמנות

Foot Re-Space 2012-2014, בצלאל, גלריה ארמנו טדסקי

תערוכת נעליים-בצלאל-1
הנעליים של טלי סוריט. צילום: נתי טיזנקוט

בתערוכה Foot Re – Space 2012 – 2014, מוצגות כ-25 נעליים שעוצבו ובוצעו בשנתיים האחרונות על ידי סטודנטים מהמחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. בתערוכה יציגו גם פרויקטים אשר סוקרו, הוצגו והתחרו במקומות רבים בעולם, ולצידם פריטים שמוצגים לקהל הרחב בפעם הראשונה.

תערוכת נעליים בצלאל -5
הנעליים של שחר פטל. צילום: רונן לרר

עיצוב הנעל מושפע מרוח הסביבה החברתית, התרבותית וההיסטורית שבה היא נוצרת, ומבטא אותה. יצירת הנעליים במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, מתבססת על החיבור שבין אידיאות או רעיונות מופשטים לבין הנכחתם בחומר ובצורה סביב כף הרגל.
התערוכה מציגה מסורת עיצוב וקראפט של יצירת נעליים יוצאות דופן, ששוברות מוסכמות וגבולות, ומבוצעות ברמה מקצועית גבוהה. הפריטים בתערוכה מביאים לידי ביטוי שימוש מושכל בחומרים וטכנולוגיות חדשניות כמו גם מסורתיות, לצד דגש על פרטי קראפט ייחודיים. בין העיצובים, ניתן למצוא פריטים שעוצבו בהשראת אמנים כמו נחום גאבו, אורסוס ווהרלי, עבודה ששואבת השראה מפסליו של אניש קאפור ומגדירה מחדש את החלל שבין הגוף לאדמה, ומחוות לעיצובים אייקונים כמו העקב המפורסם של סלבטורה פרגאמו, או נעלי הארמדילו של אלכסנדר מקווין.

תערוכת נעליים אקדמיה בצלאל
הנעל של ליטל שדה. צילום: מורן מינץ

אוצרת: אליאורה למר גינזבור, מעצבת, ומרצה בכירה וותיקה בתחום הנעליים והאביזרים בבצלאל.
נעילה: יום שישי 19.12.14 . כניסה חופשית
גלריה ארמנו טדסקי, רח' לילינבלום 3, נווה צדק, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון 15:00 –עד 19:00 | שני עד חמישי 11:00-19:00 | שישי 11:00-14:00

מחשבות על נעלים
מחשבות על נעליים. כריכת הספר

הספר "מחשבות על נעלים" יצא לאחרונה לאור מטעם המחלקה להיסטוריה ותיאוריה בשיתוף המחלקה לצורפות ואופנה בצלאל.

אופנה-מגזין אמנות

 שני נחמיאס – Cut with nail scissors – המרכז האקדמי ויצו חיפה

שני נחמיאס, ויצו חיפה
שני נחמיאס, דיוקן עצמי

בעבודותיה משלבת שני נחמיאס צילומים שצילמה בסטודיו שלה, עם גזירות שמצאה בספרים, עיתונים ישנים ומילונים. עבודותיה הן אנלוגיות ומודפסות שחור לבן בפורמט קטן ואינטימי. הרושם הראשוני, של יופי ואסתטיקה, נחסם במהירות ע"י הבנת הנקרא. שם התערוכה לקוח משם עבודה של האמנית הדאדאיסטית חנה הוך ששכללה את עבודת הקולאז' הצילומי לכלי ביטוי פוליטי ופמיניסטי. בעבודתה, Cut with the Kitchen Knife through the Beer-Belly of the Weimar Republic, 1919.
היא יוצרת חיבורים סאטיריים העוסקים באי שיווין חברתי ומגדרי בגרמניה בשנים 1920-1950, באמצעות גזירות הלקוחות מעיתוני חברה ונשים. בתקופת השלטון הנאצי, נאלצה להתחבא עקב נטיותיה המיניות, וחזרה ליצירה פוריה אחרי המלחמה.
מעבר לאלמנט היופי הראשוני מתגלות עבודותיה של שני כשיח כואב, פגוע ומקברי העוסק בקריעה שבירה, וזהות מינית. בפורטרט עצמי עירומה ובהריון היא מפנה את גבה לגבר צעיר הלבוש חליפה, כשהיא עצמה מגלמת את שתי הדמויות. שני אומרת כי "סדרת הקולאז'ים מציגה פרשנות מורכבת של זהות נשית, דרכה אני בוחנת סטריאוטיפים הקשורים בנשיות, אמהות וסטנדרטים של יופי. העבודות מתאפיינות באסתטיקה נוקשה ובקיצוניות מעודנת, באופן המדגיש את המימד הטרגי שבייצוג הגוף החשוף, פצוע, מפורק, מעוות ולעיתים גרוטסקי. אני מנצלת את כוחו של הקולאז' בשיבוש המציאות ובתנועה בין המציאותי והאוטופי ליצירת מציאות חדשה תלושה וסוריאליסטית, שבמרכזה עומדת האשה".
אוצרת: חנה שביב
פתיחה: 25.1.15
נעילה: 25.12.15
הגלריה ע"ש מורל דרפלר, המרכז האקדמי ויצו חיפה
רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 04/8562540  א' – ה' 10:00 – 17:0

שני נחמיאס, ויצו חיפה
שני נחמיאס, אנג'ליק

העיסוק של שני בגוף העירום החל כבר במהלך לימודיה, מתוך מפגש עם דימויי עירום מהמאה ה 19. בעבודות שיצרה לאורך השנים היא בוחנת את המבט הגברי וייצוגי מיניות נשיים, תוך שהיא מתמקדת בגופה שלה ובמודלים נשיים וגבריים שמבנה גופם  אינו עונה על דרישות הסף המחמירות של החברה כיום. שני נולדה בתל אביב, 1974. בעלת תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב (2008). תואר ראשון בתולדות האמנות מאוניברסיטת הסורבון, פאריס (2006) ובוגרת החוג לצילום במכללת הדסה (2000). הציגה מספר תערוכות יחיד: "סימני מאבק" גלריה הקיר בחשמל (2014). "גבירות ופטרונים" בית האמנים תל אביב (2010). במוזיאון רמת גן (2008) ובסיטה לאמנות פאריס (2004). כן השתתפה בתערוכות הקבוצתיות בארץ ובחו"ל.

 

אופנה-מגזין אמנות

בית האמנים ירושלים  – 4 תערוכות חדשות

בית האמנים 22014-1
דבורה מורג, מדף, 2010

אופנה-מגזין אמנות

דבורה מורג/ הפואמה (הלא) ביתית

אוצרת: קציעה אלון

תערוכת ציור: דבורה מורג פורשת בפנינו שלושה פרקים, שלוש פעימות של חיים: בפרק הראשון – דימויים הנדמים כבית שחור, שרוף, דלתות המוליכות אל האין. מורג, בת לניצולי שואה, יוצרת שכבת קיום מינרלית-ממש של דימויים הצרובים בבדים השחורים. זוהי הליבה השחורה הפועמת תדיר, ללא הפסק. הפרק השני מבקש להצרין את ההווה: דימוי המבוסס על תצלום עיתונות של שאול גולן, המציג חייל ישראלי שהתמקם במטבח ביתה של משפחה ערבית. הפרק השלישי כמו מבקש לפרוש חופה מגוננת של חפצים, על העבר ועל ההווה גם יחד. בציור קפדני, מוצגים חפצי היום יום, כמו אדישים בצלילות הטקסטורה שלהם, במבעם האסתטי. לכאורה – שיר הלל לתפאורת הבית הבורגני, אך תחושת חידלון בוקעת ומפציעה מכל פיגמנט מלוטש היטב, מן התיעוד האובססיבי. בעבודותיה, מהווים החפצים עוגן וסיוע אל מול תחושת זרות ונרדפות, על רגשות קשים הנדחסים ומוטמעים בחומריות המצוחצחת.
מפגש גלריה: שבת, 24.1.15 בשעה 12:00

 

בית האמנים 2014-1-6
אלישבע שקד, מתוך סדרת מלח הארץ, 2014, פילם שחור לבן במצלמה אנלוגית

אלישבע שקד: מלח הארץ

אוצר: אייל פרי

תערוכת צילום: סדרת הצילומים "מלח הארץ", של אלישבע שקד, תוחמת עצמה למפעלי ים המלח, אך יש בה גם מן ההמשך לסדרת החממות (2012-2008) שצולמה על ידה בבקעת הירדן. בין שני מוקדים אלה, ממשיכה שקד לתור אחר אבני היסוד של שפתה הצילומית. שפה שתחבירה נאמן למסורת הצילום הקלאסית – אור ים תיכוני בוהק, טקסטורה של מלח ומתכת צרובת שמש, וקומפוזיציה הבוחנת מערכת יחסים מורכבת בין טבע בראשיתי לצלקות בנוף, מעשה ידי אדם. שקד מהלכת על "קו פרשת המלח" בתמהיל מדויק. היא פוסעת בדרכם של ה"צלמים הטופוגרפיים" של שנות ה- 60 במאה הקודמת, אלה שבחנו מחדש את מיתוס נופי המערב בעדשה ביקורתית, צינית לעתים ו"ניטרלית" כביכול. אולם בשפתה האישית, ביקורתה המרומזת נמהלת באהבת אמת ליופי ולטבע כאחד. בכך מנציחה שקד במצלמתה כוריאוגרפיה מרתקת של מחול בין תצורות אמורפיות לבין תבניות נוקשות, עד שהכאוס והסימטריה חוברים להם יחדיו.
מפגש גלריה: שבת, 10.1.15 בשעה 12:00

בית האמנים 2014-1
יהודית אפלטון, ים המלח, מבט דרומה, 2013, שמן על בד מודבק על עץ, 25X32.5 ס"מ

אופנה-מגזין אמנות

יהודית אפלטון: מדבר לבן

אוצרת: אירנה גורדון

תערוכת ציור: יהודית אפלטון מציגה ציור מינימליסטי, כתמי, שנמצא בין פיגורטיביות להפשטה, ומתהווה מתוך התבוננות בשני נופים מנוגדים לכאורה זה לזה – המדבר המזרח תיכוני ואזור הקוטב הצפוני. בציוריה מתחקה האמנית אחר דקויות ההשתנות של הצורה והצבע: כיצד הנחת הצבע על הבד, על גווניו השונים יכולה לגלם את תכונות המקום; כיצד צורות הנפחים של האוויר, המים, האדמה, הקרח, החול, יוצרות קומפוזיציות שנמצאות במטמורפוזה תמידית. את המדבר היא מציירת מהתבוננות בעודה נמצאת בתוך הנוף. בגרינלנד, ניתן היה לצאת החוצה לפרקי זמן קצרים שהספיקו לצילום ורישום מהיר בלבד. את הציורים היא ציירה מהתבוננות מבעד חלונות גדולים, מן הבית פנימה, כשהיא מתמקדת בנקודת התייחסות אחת, ב"קרחון שלה", ועוקבת אחר צורתו וצבעיו המתחלפים בעודו נמס ומתהווה מחדש. בתוך הנופים המונוכרומטיים האינסופיים הללו, אפלטון יוצרת מסע אינטימי של ציור שעוקב אחר מעברי האור החמקמקים, מהות השקט, האיטיות ותחושת ההיות על הקצה.
מפגש גלריה: חמישי, 22.1.15 בשעה 17:00

בית האמנים 2014-1-5
ענבל מנדס-פלור, דפני, 2014, טכניקה מעורבת על עץ, 180X190 ס"מ

אופנה-מגזין אמנות

ענבל מנדס-פלור: נקמה ורודה

תערוכה שלישית בסדרת נדבך 19
אוצרים: אלי שמיר ודורית רינגרט

תערוכת ציור: באוקטובר 2014 נענו אלפי גולשים בפייסבוק ל"קמפיין האותיות". קמפיין שקרא להחלפת תמונת הפרופיל באות הראשונה של השם הפרטי, כהזדהות עם המחאה על טשטוש זהותן של קורבנות תקיפה מינית באמצעי התקשורת. ענבל מנדס-פלור, או ע', מאגדת בתערוכתה דימויי נשים המשיבות לאלימות במאבק שלעיתים הינו זועם, אלים, בוטה ונקמני. היא שואבת השראה מנשים הפועלות כאן ועכשיו: אמניות ומנהיגות מאבק חברתי, כמו גם מדמויות מיתולוגיות. מנדס-פלור מציעה בעבודותיה תנועה בין נקמה לקיפאון, כאפשרויות תגובה לנוכח המעשה האלים. בחלק מהעבודות נמהלים הרוע, האובדן והנקמה ובחלקן מועצמת תחושת קיפאונן של הדמויות. בעבודותיה היא משלבת טושים וצבעי ספריי עם צבעי שמן, נעה בין חומרים 'נמוכים' ל'גבוהים'. פעולות הציור שוזרות כוח ובוטות, יחד עם שמחה המבטאת חופש של ריקוד על המצע, ובכך מאפשרות הכלתם של חומרי כאב ואלימות. בעבודות אף טמונה חמלה הנוצרת מהאופן שבו היא מציירת בני אנוש בעת חולשתם.
מפגש גלריה: שבת, 27.12.14 בשעה 12:00

www.art.org.il

בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים. טל' 02-6253653
שעות פתיחה: א'-ה' 13:00-10:00, 19:00-16:00; ו' 13:00-10:00; שבת 14:00-11:00
הכניסה חופשית

אופנה-מגזין אמנות

Lava Almas – הגלריה ללימודי אפריקה

תערוכת יחיד ראשונה בישראל לאמן הפורטוגזי טוי בוי

הצייר אדלבּרטו פֶרֵיירה (טוי בוי) חי ועובד בעיר לואנדה, אנגולה, למין הולדתו ב- 1976. קורות חייו הם במידה רבה סיפור קורותיה של אנגולה מולדתו, אותה חווה כילד המתגורר בשכונות העוני. הוא נולד ובגר בצל מלחמת האזרחים הממושכת (1976-2002) ששינתה את פני ארצו ובין היתר הביאה לתהליך עיור מואץ. כמו מרבית תושבי הבירה, הוא עקור במולדתו ומתמודד עם חיים בעיר ללא תשתיות ראויות, שטופת עוני ופשע, ומנגד עושר בלתי נתפס של מיעוט זעיר. מרחובות העיר הוא שואב את ההשראה ליצירתו ומלקט את החומרים לעבודתו.
 
הגלריה ללימודי אפריקה
Lava Almas. אדלבּרטו פֶרֵיירה (טוי בוי)
 
טוי בוי מציג בעבודותיו את תוצאותיה של התפוררותן של המשפחה והקהילה כתוצאה מהמלחמה עקובת הדם וארוכת השנים, ותהליכי האורבניזציה המהירים בלואנדה, הבירה.
התערוכה Lava Almas (מפורטוגלית – רחצו נפשותיכם), הינה למעשה התערוכה הראשונה בגלריה העוסקת באמן עכשווי מאפריקה, אשר מוכר בארצו אנגולה ופחות בעולם. התערוכה מזמינה את הקהל הישראלי להתבונן בדוגמה ליצירה החיה והבועטת המתרחשת באפריקה, בה אמנים רבים רואים באמנותם כלי לביטוי מחאתם הפוליטית והחברתית. למרות שהתכנים ביצירתו של טוי בוי נטועים עמוק בהיסטוריה ובהווה של אנגולה, סגנונו האמנותי אינו שואב מן המקומי. הוא מלקט מטכניקות ומסגנונות מערביים ועושה בהם כרצונו. לעתים הוא בוחר בפופ-ארט או בקומיקס.
עידית טולידאנו, אוצרת הגלריה ללימודי אפריקה: "מראשית הקמתה, הגלריה ללימודי אפריקה שמה לעצמה יעד להציג את היצירה האפריקאית כמכלול, מבלי לנתק את העבר מההווה ומבלי להוציאה מהקשריה התרבותיים. בכל התערוכות אנו מציגים יחדיו פריטים מהעבר ומהעכשווי על מנת לשבור תפישה שגויה שפארה של אפריקה הוא בעברה. התערוכה הנוכחית היא הזדמנות להצטרף לגלריות ולמוזיאונים שונים באירופה ובארה"ב המציגים בשנים האחרונות את היצירה המשגשגת במטרופולין האפריקאי". 
'הגלריה ללימודי אפריקה' מחויבת לחשיפת הקהל הרחב לאמנות ולתרבות האפריקאית, באמצעות תערוכות ושיתופי פעולה אמנותיים בין מוסדות אקדמיים ואמנים מאפריקה ומישראל. כל זאת במטרה להעשיר ולהרחיב את נקודת המבט על ההוויה האמנותית, אל מחוזות שמעבר לראיה המסורתית של המערב את האמנות. הגלריה עוסקת בהפצת התרבות והאמנות האפריקאית, וחשיפתה לקהל שעד כה התייחס בעיקר להיסטוריה של האמנות מנקודת מבט אירופאית ואמריקאית, תוך הדגשת נקודת המבט האפריקאית.
נעילה: 1.3.15
גלריה ללימודי אפריקה, שדרות רוטשילד 46, תל אביב.
 

אופנה-מגזין אמנות

"סולמות לשמיים" אורית מרטין – תיאטרון ירושלים

 "סולמות לשמיים"
"סולמות לשמיים". אורית מרטין בתיאטרון ירושלים

העבודות של האמנית הירושלמית, אורית מרטין, בעלי צבעוניות עזה, חיוניות ורמזים מסתוריים המעבירים את המתבונן בהם חוויה רגשית ורוחנית. הם עוסקים בקשר בין הזמני והנצחי, הרוחני והגשמי, המוחשי והמופשט, הדיגיטלי ומגע המכחול, הפיגורטיבי והאבסטרקטי.  בציוריה משתמשת אורית מרטין בטכניקה מעורבת בשילוב ייחודי של כלים דיגיטליים יחד עם צבע אקריליק, על מנת ליצור אפקטים מיוחדים של שכבות צבע המשתקפות זו מעל זו, ויוצרות זרימות אור ותחושות ריחוף.
בתערוכה מוצגות תמונות ממסע החיפוש של הנשמה אחר האור הרוחני. כל יצירה מהווה נקודת מוצא לתהליך התבוננות פנימי ועמוק בנושאים קיומיים כמו מהות החיים ותכלית האדם בעולמו.
יצירותיה של אורית מרטין עוסקות בהתעלות מעל הרובד הנראה לעין של המציאות, והרחבת את הכלים הרוחניים שלנו.
אוצרת : נגה ארד-אילון
האתר של אורית מרטין: www.oritmartin.com
פתיחה חגיגית : מוצאי שבת, 20.12.2014 בשעה 20:30

אופנה-מגזין אמנות

"גלריה פחות מאלף" – חודש מכירות של 25 אחוז הנחה

במהלך החודש כולו ימכרו פריטי האמנות ב-25 אחוז הנחה, ובנוסף יתקיימו בימי חמישי אירועי מכירות לקהלים מיוחדיםגלריית "פחות מאלף" היא פורמט חדשני שטרם נראה בישראל – יצירות אמנות מקוריות של אמנים ישראלים, במחירים שווים לכל נפש, עד פחות מאלף דולר. מטרתה של הגלריה להנגיש את האמנות הישראלית לציבור הרחב, או במילים אחרות – אמנות טובה ומקורית בלי לקרוע את הכיס.
בתקופה האחרונה הולכת ותופסת הגלריה מקום של כבוד בנוף הגלריות התל אביביות, ומהווה מוקד משיכה גם לבכירי האמנים הישראלים, המציגים בה . כך ניתן לרכוש אמנות מקורית של אמנים בכירים כדוגמת סיגלית לנדאו, ציבי גבע, אמני רחוב מובילים כמו בזוקה ג'ו, DEDE ועוד, אמנים מבוססים וגם אמנים בתחילת דרכם.

פחות מאלף הנחות
בלק דצמבר ב'גלרית פחות מאלף' – 25 אחוז הנחה על כל פריטי האמנות

"תשעים אחוז מהציבור שפוקד את הגלריות משתייך למעמד הביניים", אומר אלי אדרי, בעל הגלריה. "לציבור הזה מגיעה הזכות המלאה ליהנות מאמנות טובה ואיכותית, ולכן אנחנו פה כדי לנפץ אחת ולתמיד את הקשר בין האמנים לקומץ קטן של אספנים עשירים ובעלי גלריות, ובמקום זאת לחברם לציבור הרחב, שיוכל לא רק להציץ מחלון מסעדת היוקרה על הסועדים במסעדה, אלא גם להיכנס פנימה ולהזמין מנה טעימה ואיכותית לעצמו… הרצון הוא לקדם את המפגש בין אמנות מקורית טובה לאנשים שרוצים לקנות משהו בעל ערך וייחודי שלא יוצא מפס ייצור. מלבד הנחה של 25 אחוז על כל פריטי האמנות במהלך כל החודש, יתקיימו במקום בימי חמישי אירועי מכירות לקהלים מיוחדים. ב-11 לדצמבר יתקיים אירוע מיוחד לעורכי דין ולרואי חשבון, ב-18 לחודש יתקיים אירוע מיוחד לבעלי מסעדות, וב- 25 לחודש אירוע מיוחד למעצבי פנים ואדריכלים.
רשימת האמנים המופיעים בגלריה (חלקית): דניאל סיבוני, יאיר גרבוז, יאיר פרץ, אסי משולם, סיגלית לנדאו, שחר שריג, עדי סנד, בזוקה ג'ו, Dede, דוד טרטקובר, מאירה פורת, ציבי גבע, יואל גילינסקי, מוטי מזרחי, דניאל סרחיו, שירה גפשטיין מושקוביץ, ניב בורנשטיין, זאגני אוד, עידו שמי, אילן נחום, גידי סמילנסקי, wonky Monky, זובלנד ועוד.
'גלרית פחות מאלף'
אברבנאל 60, פלורנטין תל אביב

 

אופנה-מגזין אמנות

"האותנטי בתרבות העכשווית"

האותנטי בתרבות העכשווית - כנס - בצלאל ומכון ון ליר
דויד עדיקא. ללא כותרת. פריז, 2009

אופנה-מגזין אמנות

הכנס השנתי ה-11 של המחלקה להיסטוריה ותיאוריה בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, בשיתוף מכון ון ליר בירושלים
יום ראשון, ה-21 בדצמבר 2014, בשעות 9:45–18:30
בצלאל, קמפוס הרהצופים, ירושלים (הכניסה חופשית)

המושג "אותנטי" והשיח התיאורטי אודותיו העסיקו חוקרי אמנות ותרבות רבים. להתפתחות המושג אותנטיות בעידן העכשווי השלכות גם על ההגדרה של זהות אישית וקהילתית. כיצד משמש הטיעון לאותנטיות, כדוגמת ביקורי הפוליטיקאים בשוק מחנה יהודה ובחגיגיות המימונה, ככלי לצבירת כח חברתי ופוליטי? מה בין היפסטריות לאותנטיות, והאם אימוץ סגנון אופנתי מאפשר ביטוי אישי? האם מהלכי השימור והשחזור, כדוגמת פרוייקט שרונה או מתחם התחנה בתל אביב, מציגות תוצר אותנטי?

טשטוש האותנטיות יוצר תגובת נגד של קהילות שמשתמשות באותנטי – כפי שהוא בא לידי ביטוי במנהגים, פולקלור ומסורות אתניות – ככלי פוליטי, בכדי לתפוס מקום במרחב הציבורי. האם הפרסום הוויראלי ברשתות החברתיות מציע אותנטיות, או מטשטש את גבולות המושג? מה בין הדימויים השיווקיים שמייצגים את טרנד החיפוש אחר התיירות האותנטית, לבין המציאות? והאם שחזור מדויק של תערוכה היסטורית מייצרת חוויה אותנטית, בהתחשב בזמן ובמקום הצגתה?

סוגיות אלו ואחרות ידונו בכנס "האותנטי בתרבות העכשווית" שיקיימו האקדמיה בצלאל ומכון ון ליר בירושלים. הכנס יעסוק גם באותנטיות ככלי לאדם המחפש אחר זהות בעולם כאוטי, כפי שאפשר לראות בסרטו של פדרו אלמודובר "הכל אודות אימא", שבו טוען הטרנס-סקסואל אגרדו שאותנטיות משמעה להתקרב ככל האפשר לחלום שלך. אך האם חלום, החווה בתוכו פנטזיות ותשוקות שמטבען אינן יכולות להתממש ומרחיקות אותנו מן המציאות, יכול להיות אותנטי?

בעידן הדיגיטלי והגלובלי הנוכחי, התרבות החדשה ניזונה מדימויים המערערים על ההבדל בין ה"אמיתי" ל"כוזב", ובין ה"ממשי" ל"'מדומיין". החל משנות התשעים התערערו גם מושגים כמו "אמת צילומית". השימוש במונח "אותנטי", כמו גם במונחים דומים וקרובים כמו "אמיתי" או "מקורי", מייצר משמעויות שונות, והדיון בו רלוונטי מתמיד. בכנס שיתקיים בשני פאנלים מקבילים, ישתתפו מומחים ותיאורטיקנים ומתחום הסוציולוגיה, הארכיטקטורה, ההיסטוריה, העיצוב, האמנות התרבות והפרסום.

המחלקה להיסטוריה ותיאוריה שואפת ללוות את הסטודנטים בבצלאל, ולספק להם השראה והעשרה בשנים בהם מתגבשת השקפת עולמם כיוצרים. במחלקה חברו יחד מרצים המציעים מגוון עצום של תחומי ידע, וגיבשו תכנית הלימודים שחותרת לקשור בין הפרקטיקה של תהליכי היצירה לבין ההיבטים התיאורטיים המניעים אותה. מידי שנה מקיימת המחלקה כנסים והרצאות המתמקדים בתחומים שונים, ומובילים את השיח בנושאי אמנות, עיצוב וארכיטקטורה בישראל.

אופנה-מגזין אמנות

תוכנייה:

9:45 – 10:15 דברי פתיחה

אולם 222

ד"ר יוכי פישר, ראש תחום לימודים מתקדמים, מכון ון ליר בירושלים

פרופ' אווה אילוז, נשיאת בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

10:30 – 12:00 פאנלים א', ב' במקביל

פאנל א' – אולם 222: היסטוריוגרפיה, שחזור ואותנטיות
יו"ר: ד"ר אוהד לנדסמן / המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל

רוני מרגלית / התכנית ללימודי יהדות ארה"ב, אוניברסיטת חיפה
בין הקולוסוס מרודוס לפסל החירות: עליית המיתוס בהשפעת הרומנטיקה

ד"ר דיאגו רוטמן / בית הספר לאמנויות, האוניברסיטה העברית בירושלים
הבנייה של היסטוריוגרפיה מקומית: המקרה של בית המצורעים Jesus Hilfe בירושלים

ד"ר שמוליק מאירי / המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל
"הדבר האמיתי" – דינוזאורים, מוזיאונים וסוגיית האותנטיות

יפה דורון / החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב
האיקונין "אם האלוהים, מעיין מעניק חיים" בכנסיית יוחנן המבשר בירושלים

פאנל ב' – חדר הסגל: אותנטיות באמנות העכשווית
יו"ר: ד"ר אורלי שבי, המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל 

ד"ר אילת זהר, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב

אותנטיות, בדיה ופאראבדיה: עבודות הקמיקזה של קואיזומי מאירו

אורית בולגרו, התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן

אותנטיות וראיפיקציה של הנוף בתצלומי התיירות, מקרה מבחן: ה'אטלס' של גרהרד ריכטר 

נירית נלסון, המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל

מקור שני: על הצגתה מחדש של התערוכה "כשגישות מקבלות צורה"

מורן גודסריצ'יטלי / בית הספר לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב
לדמיין באותנטיות: על השיפוט הרפלקטיבי של היפה כפרדיגמה של ה'אותנטי'

12:15 – 13:30 פאנלים ג', ד' במקביל

פאנל ג' – 222: ארכיטקטורה, שימור ואותנטיות
יו"ר: ד"ר נעמי מאירידן, המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל

אדר' טל דהלנגה, סטודיו דה לנגה בע"מ

רחוק להפליא ושקט להחריד: תכנון הביתן היהודי באושויץ

פרופ' מייק טרנר, ראש רשות מחקר וחדשנות, בצלאל

מסמך נארה + 20: אותנטיות בעיר המתחדשת

אדר' רות ליברטישלו, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והיחידה ללימודי המשך ע"ש עזריאלי, הטכניון מכון טכנולוגי לישראל

הלקונה באובייקט האותנטי

פאנל ד' – חדר הסגל: מעמד האותנטיות בפילוסופיה
יו"ר: ד"ר אשר סלה / המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל

ד"ר דרור פימנטל / המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל
או(נ)תנטיות: המקרה של היידגר

ד"ר מירב אלמוג / הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב
לחשוב מחדש את בעיית האותנטיות ההיידגרית: מושג הסגנון של מרלופונטי

ד"ר חיים דעואללוסקי / המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל
הולדת מושג האחר ב"פילוסופיה של פריז": פאנון, לוינס ופוקו, 1961

13:45 – 14:45 הפסקת צהריים

14:45–16:15 פאנלים ה', ו' במקביל

פאנל ה' – 222: התשוקה לאותנטיות: בספרות, בעיצוב ובתרבות פופולרית
יו"ר: ד"ר ברוך בליך, המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל 

ד"ר עדו ליטמנוביץ׳, מכון ון ליר בירושלים

הזיוף, הקללה, האומללות והגאולה שבאספנות, לפי פיליפ ק' דיק

ד"ר קרן עמרי, החוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה

אותנטיות, גופים, וביןישויות: על האותנטי בספרות ובתרבות הפופולרית

ד"ר גל ונטורה, ד"ר יונתן ונטורה, החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית בירושלים; החוג לעיצוב תעשייתי מכליל, מכללה אקדמית הדסה ירושלים
What You See is What You Say: אקפרזיס בין אמנות לעיצוב

רן רבן, החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב
פרסומות אותנטיות ברשת? הגולשים מצביעים עם העכבר!

פאנל ו' – חדר הסגל: פרפורמטיביות ואותנטיות במרחב החברתי
יו"ר: ד"ר דליה מרקוביץ', המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל

ד"ר ראקל רומברג, בית הספר לממשל וחברה, המכללה האקדמית ת"א-יפו
אותנטיות בשיח האוונגרדי והפולקלוריסטי: כינון דיאלוגי של העצמי והאומה המודרניים
(ההרצאה בשפה האנגלית)

ד"ר גליה וינברגקורניק, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב
אותנטיות: מהאישי והחברתי לפוליטי

ד"ר רחל ורצברגר, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
יהודים בעידן האותנטיות: העידן החדש היהודי בישראל

ד"ר שושנהרוז מרזל, המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל

Plenary Session, Auditorium 222: 16:30–17:30
Chair: Dr. Ory Bartal, History and Theory Department, Bezale
Architect Fei Wang, Assistant Professor, School of Architecture, Syracuse University; Principal, FWStudio Partner, Ten Design & Research Center
Authentic Copies: Architectural Simulacra in Contemporary China
Discussant: Dr. Dror Kochan, The Truman Institute, The Hebrew University of Jerusalem

 

אתר אמנות, מגזין אמנות,  מגזין אמנות 12#14: "האוונגרד היהודי" –  מוזיאון מאנה כץ, Foot Re-Space 2012-2014, בצלאל, גלריה ארמנו טדסקי, ענבל מנדס-פלור, דבורה מורג, אלישבע שקד, יהודית אפלטון – בית האמנים ירושלים, Lava Almas – הגלריה ללימודי אפריקה,  שני נחמיאס-Cut with nail scissors – המרכז האקדמי ויצו חיפה, "סולמות לשמיים" אורית מרטין – תיאטרון ירושלים, בלק דצמבר ב'גלרית פחות מאלף' – 25 אחוז הנחה על כל פריטי האמנות, "האותנטי בתרבות העכשווית" – כנס בצלאל ומכון ון ליר (התוכנית המלאה) 

אופנה-מגזין אמנות


זארה-Fashion-Israel-מגזין- אופנה-ישראלי-טרנדים-נשים-2021-טרנדים-גברים-2021-חדשות-אופנה-אתר-אופנה-חדשות-האופנה-כתבות-אופנה-סטייל-טרנדים-מגזין-סטייל-מגזין-יופי-אופנה-ישראלית-אופנת-נשים-הפקות-אופנה-ישראל-קורונה-מגזין-אופנה

בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה ישראלי
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
טלפון: 050-7368167
אינסטגרם: fashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: רח׳ בר כוכבא 1, דירה 1, רמת גן



אודות Fashion Israel


מגזין אופנה של כולם!

משמש במה ייחודית לדור החדש של האופנה בישראל: מעצבי אופנה, צלמי אופנה, סטודנטים לאופנה, בוגרי אקדמיות לאופנה ובתי ספר לצילום אופנה.

Fashion Israel שם לו למטרה לקדם ולפתח כישרונות בתעשיית האופנה הישראלית: נשים, גברים, יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, הומואים, סטרייטים, לסביות, טרנסג׳נדרים, בי סקסואלים. מכל דת, מגדר ולאום.

נועזים, בועטים ותוססים

מקדם כישרונות המבקשים במה להשמיע מעליה את קולם הרם, הברור והמחדש – נועזים, בועטים ותוססים מתחומי אופנה, ביוטי וצילום בישראל.

אנג׳נדות חברתיות

קידום מעמד האישה, שיתוף פעולה עם אקדמיות, מכללות ובתי ספר גבוהים בארץ לצילום ואופנה, אופנה בחברה ערבית – במה אופנתית לתעשיית האופנה של ערביי ישראל. חשיפה של אלפי סטודנטים. פועל למען אנשים בעלי מוגבלויות, פגועי נפש, נכים ועוד.

התפתחות וחדשנות

דגש מיוחד על קהילת מעצבי אופנה, צלמי אופנה, הדוגמנים/יות סטייליסטים וסטייליסטייות, מעצבי השיער ואנשי האיפור.




קורונה, טרנדים, סטייל, אופנה,

חדשות האופנה, מגזין אופנה, אופנת נשים,

אופנה ישראלית, אופנת גברים,

Fashion, Fashion Magazine,

שנקר, ויצו חיפה, בצלאל

זארה נשים, קסטרו, רנואר,

אופנת נשים, שבוע האופנה, איפור, הפקות אופנה,

ZARA, CORONA, זארה, זארה גברים


תגובות פייסבוק