מגזין אופנה: קולנוע

מגזין אופנה: קולנוע – אי התירס, Corn Island, מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר. פסטיבל סרטים ממדינות האיחוד האירופי ששופצו מוקרנים בסינמטק תל אביב ירושלים וחיפה

מגזין אופנה: קולנוע. מאת: מערכת המגזין

תירס חם

"אי התירס" סרטו של הבימאי הגיאורגי, ג'ורג' אובאשווילי, על המתיחות בין גיאורגיה לאבחזיה

"אי התירס" (Corn Island), שעולה בימים אלה על מסכי הקולנוע בישראל, הינו פנינה קולנועית איכותית ומשובחת. סרט קטן, צנוע ונוגע ללב. צילומי נוף מרהיבים וקסומים הטעונים במשמעויות פוליטיות נרחבות. הסרט מתייחס למתיחות הרבה באיזור נהר האנגורי המפריד בין גיאורגיה לחבל הארץ אבחזיה. עד שנת 2008 היתה אבחזיה מחוז בגיאורגיה. בעקבות המלחמה בדרום אוסטיה בתמיכת המעצמה הרוסית, התנתקה אבחזיה מגיאורגיה, ומנהיגיה הכריזו על עצמאות. במדינה החדשה מכירות בעולם רק שלוש מדינות נוספות מלבד רוסיה. עם זאת, בפועל קיימת הפרדה ברורה בין אבחזיה לגיאורגיה. עוד לפני 2008 למעשה מפירוק ברית המועצות החל מאבק מזוין של בדלנים אבחזים נגד גיאורגיה. המאבק כלל חטיפות של בכירים בממשל הגיאורגי, השתלטות על צירי דרכים ומסילות רכבת  ואף גירוש תושבים ממוצא גיאורגי משטח אבחזיה. באיזור שוררת מתיחות רבה, ומאבק הבדלנים הרוסים באוקריינה עוד המשיך ללבות אותה.

 ג'ורג' אובאשווילי

הסרט עטור השבחים והפרסים של הבימאי הגיאורגי, ג'ורג' אובאשווילי (זוכה הפרס הגדול בפסטיבל קארלובי וארי (Grand Prix Crystal Globe), זוכה פרס חביב הקהל פסטיבל סרטים בערבה, ופרסים נוספים בפסטיבלים: פנורמה באתונה, סאו פאולו, סן סבסטיאן, אוסלו, קוטובוס, ספליט). לוקח אותנו אל נהר האנגורי המהווה את הגבול בין גיאורגיה לרפובליקה של אבחזיה. המתח בין שתי המדינות קיים מאז המלחמה שנערכה בשנים 1992-1993. בכל אביב נוצר אי זעיר מהסחף בנהר המגיע מהרי הקווקז למישורים של צפון מערב גיאורגיה ואבחזיה. זו פיסת קרקע קטנה שלא שייכת לאף מדינה. איים כאלה הם גן עדן לטבע ולחיות הבר, ולפעמים גם לאדם.

תקציר העלילה

חקלאי אבחזי זקן מגיע לאחד האיים ובונה עליו בקתה עם נכדתו הצעירה. מסביב לבקתה הם שותלים גידולי תירס. לצד צמיחת התירס פורחים גם הנעורים של הנכדה והיא הופכת מנערה לאישה. השלווה הפסטורלית באי יכולה להטעות, בסופו של דבר הסב והנכדה לא יכולים לברוח מהעימות הבלתי נמנע עם מעגל החיים של איתני הטבע. הקשר הישראלי לסרט הוא המלחין הישראלי, יוסף ברדנשווילי* (חתונה מאוחרת, הכל מתחיל בים, התגנבות יחידים), שזכה בפסטיבל מונפילייה בפרס המוזיקה המקורית על המוזיקה שכתב ל"אי התירס".

השורה התחתונה:

הזדמנות להכיר מקרוב את אחת המדינות המסקרנות בגלובוס.

ג'ורג' (גיורגי) אובאשווילי, 52, בוגר האקדמיה הגיאורגית לקולנוע ותיאטרון משם המשיך ללימודי קולנוע בניו יורק והתמחה באולפנים בהוליווד. כשחזר לגיאורגיה ביים מחזות ילדים ופרסומות. בשנת 2005 זכה להכרה רבה בזכות סרט קצר שעשה וזכה בפרסים רבים ברחבי העולם. בשנת 2009 יצא עם הסרט Gampa Napiri שהצליח מאוד בפסטיבלי ברחבי העולם. מאז עבד על הסרט "אי התירס" כבמאי וכמפיק, כולל חיפושים אחרי שחקנים מקומיים לא מקצועיים מתאימים במטרה לשמר את האותנטיות של הסרט.

מה הקשר האישי שלך לאבחזיה?

"יש לי זכרונות רבים מאבחזיה. הייתי נוהג לבלות כל קיץ בחוף של הים השחור בצד האבחזי. זה היה אושר טהור עבורי, עד שיום אחד באוגוסט 1992 צעיר אבחזי אחד עם אקדח בידו קם ואמר: "עליכם לעזוב את אדמתנו, אתם גיאורגים, המלחמה החלה". 250,000 איש ממוצא גיאורגי שחיו באבחזיה נאלצו לעזוב את אדמתם ואת בתיהם. גיאורגים רבים נותרו מאחור, בגלל השכנה הגדולה שלנו".

מדוע צילמת ב-35 מ"מ?

"ככה למדתי לעשות קולנוע. כיום זו נראית בעיה, אך הצילום במצלמת 35 מ"מ נתן לי יותר בטחון בעבודה שלי".

אנשי צוות משלוש עשרה מדינות היום מעורבים בהפקת הסרט. איך זה לעבוד עם צוות כזה מגוון?

"היו שלושה עשר דגלים שונים שהונפו מעל המחנה שלנו בזמן הצילומים. שלוש עשרה שפות דוברו על הסט. התוצאה היא בשפה האוניברסאלית – קולנוע. לדעתי המגוון בקרב אנשי הצוות תרם לחיזוק התימה האוניברסאלית של הסרט".

איך מצאת את האי?

"חיפשתי אחרי אי מתאים בגיאורגיה במשך שנתיים ולא מצאתי. החלטנו שעלינו ליצור בעצמנו את האי ובנינו אותו באמצע אגם מלאכותי גדול".

יוסף ברדנשווילי

*יוסף ברדנשווילי, נולד בשנת 1948 במחוז אג'רה בגיאורגיה. אביו היה צייר ואימו עסקה בניהול מוזיאונים. הוא למד מוזיקה בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי. בו שימש כמורה במשך כעשרים שנה במקביל לעבודת הלחנה פוריה ליצירות תיאטרון ומחול עד שנת 1995 אז החליט לעלות לישראל. בישראל מצא עבודה בחנות ירקות ברחוב שינקין בתל אביב שם החל להכיר דמויות מעולם התרבות המקומי. זמן קצר אחרי עלייתו הגיע לארץ במאי גיאורגי נחשב שהזמין אותו לכתוב את המוזיקה למחזה "פעורי פה" של חנוך לוין אותו ביים. מאז ברדנשווילי החל להלחין מוזיקה ליצירות ישראליות וגם ללמד הלחנה לסרטים ולהצגות במוסדות נחשבים כמו קאמרה אובסקורה ואוניברסיטת תל אביב. בין השאר הלחין את המוזיקה לסרטיו של דובר קוסאשווילי "חתונה מאוחרת", "מתנה משמים", "התגנבות יחידים" ועבד יחד עם עוד במאים נוספים כמו איתן גרין, דינה צבי ריקליס, יונתן סגל ועוד. זו לא הפעם הראשונה שבה המלחין הישראלי משתף פעולה עם הבמאי הגיאורגי אובאשווילי, ברדנשווילי הלחין את המוזיקה גם לסרטו הקודם Gampa Napiri.

בימוי: ג'ורג' אובאשווילי George Ovashvili
תסריט: רולף יאן מילבו, ג'ורג' אובאשווילי, נוגזר שטאידזה Roelof Jan Mineboo, Ovashvili, Nugzar Shataidze
צילום: אלמר רגלי Elemer Ragalyi
מוזיקה: יוסף ברדנשווילי Yosef (Iosif)  Bardanashvili

שחקנים
סבא: איליאס סלמן Ilyas Salman
נכדה: מרים בוטורישווילי Mariam Buturishvili
גיאורגיה / גרמניה / צרפת / צ'כיה/ קזחסטן / הונגריה 2014
שפות: אבחזית, גיאורגית ורוסית. תרגום: עברית, אנגלית. 101 דקות

בתי הקולנוע "אורלנדו סינמה" בבית ציוני אמריקה תל אביב, "אורלנדו סינמה" מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, "אורלנדו סינמה" בית שמואל בירושלים, וברחבי הארץ.

מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר

פסטיבל סרטים ממדינות האיחוד האירופי ששופצו מוקרנים בסינמטק תל אביב, ירושלים וחיפה

למרבה ההפתעה

קולנוע לא תמיד נחשב לאמנותי. להיפך, בראשיתו הסרט הוגדר כתופעה ארעית כמו המראות שהוא מביא למסך. לקח זמן עד שהכירו בחשיבותה האמנותית של היצירה הקולנועית. מרגע זה עלה צורך חדש להגן על אוספי הסרטים מנזקי הזמן והשימוש. בשנות השלושים הוקמו מוסדות כדי להציל את האמנות השביעית מאבדון. מאז ארכיוני הקולנוע האירופיים הובילו את התנועה, לכן עד ימינו הם מחזיקים באוספי הסרטים הגדולים ביותר הכוללים פניני קולנוע מכל הזמנים.
"מבט נוסף – פרויקט קולנוע אירופי משוחזר" הינו יוזמה ייחודית שמטרתה להעלות את המודעות לקולנוע אירופי קלאסי ולאמצעים הנדרשים לשמרו. בסיוע האיחוד האירופי ושגרירויות אירופיות מקומיות נקרין 12 סרטים, אחד מכל אחת מהמדינות המשתתפות, בגרסאות ארכיון משוחזרות ובפורמטים איכותיים.
יצירות קולנועיות אלה מאורגנות בשני מקבצים החושפים אותנו לנקודות מבט שונות על ההיסטוריה והתרבות של אירופה, ומאפשרים לנו ליהנות מהעושר היצירתי הטמון בעשייה הקולנועית האירופית.

אורות הכרך 

מנשה

(רומניה, 1925) בימוי: ז׳אן מיכאיל / שחקנים: רומלד בולפינסקי, דורינה דמטרסקו.
על רקע האנטישמיות שבערה באירופה בתחילת המאה העשרים, "מנשה" מהווה דוגמה נדירה לסרט העוסק בחיי היהודים באירופה, ובפרט במתח בין היהדות המשכילה העירונית לבין היהדות המסורתית הכפרית. לליה היהודיה מאוהבת בגבר נוצרי, אך הוריה, וביחוד סבהּ הכפרי מנשה, מתנגדים לקשר. בניגוד לרצונה הצעירה מאורסת לגבר יהודי שומר מסורת, אך ללליה יש תכניות אחרות
טריוויה: הסרט מבוסס על מחזה משנת 1900 שהפקתו נאסרה משום שהכוחות הלאומניים לא רצו לצרף כותב יהודי לשורות הקאנון התיאטרלי הרומני.

מגזין אופנה: קולנוע – רחוב ראשי

(ספרד, 1956) בימוי: חואן אנטוניו בארדם / שחקנים: בטסי בלייר, חוזה סוארז.
יצירתו הידועה ביותר של הבמאי החשוב חואן אנטוניו בארדם ("מותו של רוכב אופניים"), ואחד הסרטים האהובים ביותר בתולדות הקולנוע הספרדי הקלאסי. זהו סיפורה של חבורת רווקים בטלנים אשר מחליטה להתבדח על חשבונה של איזבל, רווקה בת 35. הם שולחים את חואן הנאה לחזר אחריה ולגרום לה להאמין שהם עומדים להתחתן. איזבל נופלת בפח ומתאהבת, אך מצפונו של חואן מתחיל לנגוס בו, והוא מבין שעליו לספר את האמת. האם יימצא לכך את האומץ
טריוויה: חואן אנטוניו בארדם הוא דודו של השחקן חאווייר בארדם. הוא נחשב לבעל דעות פוליטיות רדיקליות ואף נאסר על ידי הממשל הפרנקואיסטי.

מגזין אופנה: קולנוע – שקט בשדות

(בלגיה, 1970) בימוי: ז׳ק בואילו / שחקנים: כריסטיאן ברבייה, ז׳ורז׳ פוז׳ולי.
במרכז הסרט עומד ההווי הכפרי של בלגיה בין מלחמות העולם. סטן הוא חוואי פלמי שהואשם ברצח ארוסתו 20 שנה קודם לכן. על אף שמעולם לא הוכחה אשמתו, אימה של הקורבן יוהנה עדיין נוטרת לו טינה. כאשר בנו של סטן מתאהב באחותה הצעירה של הנערה המתה, יוהנה מתנגדת בתוקף לאיחוד. כתגובה, מצפונו של סטן חוזר לרדוף אותו, והצורך להתוודות על פשעו עולה שוב ביתר שאת. האם יימצא מחילה?
טריוויה: זו עבודתו היחידה בקולנוע של במאי הטלוויזיה ז׳אק בואילו, והינו הסרט הבלגי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

מגזין אופנה: קולנוע – הרוצחת

(יוון, 1974) בימוי: קוסטס פריס / שחקנים: מריה אלקאיו, פויבוס טקסיארקיס.
פרקוגיאנו היא אישה קשת יום שהחיים גרמו לה לאבד את שפיותה. בעודה יושבת ליד עריסת נכדתה היא נזכרת בחוויות הקשות מעברה. תוך ערפול חושים, חונקת האישה את התינוקת, כאשר היא משוכנעת כי בנות מסוגלות להביא רק סבל למשפחותיהן. הגיון זה יביא למעשי הרג נוספים, אשר נוראותם מהדהדת דרך סגנונו הקולנועי הפואטי והמערער של קוסטס פריס ("רמבטיקו").
טריוויה: מהיצירות הבולטות של הגל החדש בקולנוע היווני.

---

בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה ישראלי
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
טלפון: 050-7368167
אינסטגרם: fashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: רח׳ בר כוכבא 1, דירה 1, רמת גן