נדב שלזינגר. צלם פורטרטים

״חזרתי לצלם במצלמות פילם ישנות של אבא וסבא שלי שקיבלתי לאחרונה, זה מהדברים המרגשים ביותר שקרו לי״

מאז שהוא זוכר את עצמו הבית היה עמוס בתיעודים של רגעי המשפחה והטיולים מסביב לעולם, בין אם זה אבא שמצלם פורטרטים בבית של המשפחה או נופים בטיולים. אבל אז הצלם נדב שלזינגר, 25, עדיין לא חש תשוקה לצילום. כשהיה בצבא גילה עניין מחודש בצילום. ברשותו היתה מצלמת פילם קטנה ופשוטה של קנון, איתה החל לצלם כמעט כל דבר. ״עד כשהתגייסתי הצילום תמיד היה שם, אבל לא נכנסתי עמוק מדי וגם לא ידעתי שזה ירגש אותי כמו שזה מרגש אותי היום. מאז שהייתי ילד קטן בטיולים בעולם עם המשפחה שלי, תמיד כל אחד מאיתנו היה מחזיק מצלמת סטילס כדי לתפוס רגעים. אבא תמיד ניסה לדחוף אותנו לצלם כמה שיותר ולהסביר כמה זה חשוב, אני זוכר שתמיד היה מושיב אותנו ועושה לנו פורטרטים. גם אני התנסתי בכך. רציתי להבין מה הוא עושה״.

מאת: אפי אליסי

 

 

עכשיו אני.
״את מצלמת הפילם הראשונה קיבלתי מאבא שלי (בבית היו מבחר מצלמות). אני זוכר שפשוט שאלתי את אבא אם יש מצלמה שאני יכול להתחיל להתנסות בה. כיום חזרתי לצלם גם במצלמות פילם ישנות של אבא וסבא שלי שקיבלתי לאחרונה, זה מהדברים המרגשים ביותר שקרו לי לאחרונה״.

 

 

הרגע הזה.
״הריגוש שבדבר. האתגרים בצילומים, הלמידה, התנסויות חדשות, הרגע הזה שאתה יושב מול התמונה ופשוט מחייך. כל פעם התרגשות מחדש ממה שיצא. הניסיון הזה להעביר דרך התמונות את מה שאנשים מרגישים. אני חושב שכל אחד שיש בו רגש ותשוקה ליצירות שלו תמיד ירצה עוד ועוד. אבל ללא ספק, הרגע הזה שאתה רואה תמונות שצילמת, כזה שמעביר לי דרך המסך את הרגש, אין לו תחליף״.

 

אני תמיד מחפש אנשים שונים ומיוחדים לצילומים. ברוב המקרים הרעיונות לצילום מגיעים מהתבוננות על האדם אותו אני עתיד לצלם. אני מתאים אותו לסיטואציה ולמקום. לעיתים קרובות על פי שיחה קצרה עם המצולם אני מקבל רעיונות

 

 

ראשים מדברים.
״אני תמיד מחפש אנשים שונים ומיוחדים לצילומים. ברוב המקרים הרעיונות לצילום מגיעים מהתבוננות על האדם אותו אני עתיד לצלם. אני מתאים אותו לסיטואציה ולמקום. לעיתים קרובות על פי שיחה קצרה עם המצולם אני מקבל רעיונות. כמובן גם תוך כדי הצילום עצמו. הפנים של כל אחד מאיתנו הם מרתקים וניתן לשאוב מהם רעיונות״.

 

 

זה אני.
״הייתי ילד יחסית שקט עם ראש מאוד יצירתי. מלא חלומות ומחשבות, הצבא והצילום היו מהדברים שפיתחו אותי ללא ספק. אם זה מבחינת עיצוב החלומות שלי והתובנות. זה עזר לי להבין איך אני רוצה להמשיך מכאן. היו גם כמה נקודות קשות שהיו לי במהלך החיים, שעיצבו אותי והפכו אותי לאדם אחר מהילד שהייתי״.

 

 

בית ספר לצילום.
״כשהתחלתי לצלם, לא הפסקתי להסתכל ולהתרשם מתמונות של פיני סילוק, ושל הצלם von wong. עבודות שגרמו לי להבין שהכל אפשרי ואין סוף ליצירתיות. עוד אז לא ממש הייתי סגור על תחום הצילום בו אני רוצה לעסוק. במהלך הזמן, אחרי שהתנסתי במספר סגנונות, הבנתי שמה שאני אוהב ורוצה לעשות זה פורטרטים. לצלם אנשים. זה הדבר שריתק אותי אותי יותר מכל. עוד צלמים מהם קיבלתי השראה: Nicholas javed ו-Russell james. אבל ברור לי שמי שבאמת עזרו לי בהשראתם להבין את מה שחיפשתי היו ללא ספק ryan muirhead המדהים, שגרם לי להבין מהו רגש אמיתי מתמונות הוא peter hurley, ממנו למדתי לעבוד עם אנשים והדרך הנכונה להוציא מהם מה מה שבאמת רציתי. חשוב מאוד להרגיש בנוח עם המצולמים והתקשורת איתם. חדי העין רואים מיד דרך הצילום אם המצולם הרגיש בנוח, ואם הוא והצלם הצליחו לעבוד בהרמוניה״.

 

 

כזה אני רוצה.
״אני חושב שכל אחד צריך להגיע לאני שלו, להבין מה הוא עצמו רוצה, וללכת עד הסוף עם האני מאמין שלו. השראות זה טוב, ועדיין, כל אחד חייב למצוא לעצמו את הדרך בעצמו דרך עבודה קשה של חיפושים עצמיים. לא להרפות ולהמשיך לחפש. לנסות עוד ועוד ולצבור נסיון. תמיד יש מה ללמוד מאחרים. תמיד נביט על עבודות של אחרים ונאמר: ״אני הייתי עושה את זה אחרת״. תכל׳ס, מה שבאמת חשוב: זה להאמין בעצמך, ללכת קדימה ולשאוף, אולי אז תרצה להיות עצמך? יכול להיות שגם לא״.

 

הייתי ילד יחסית שקט עם ראש מאוד יצירתי. מלא חלומות ומחשבות, הצבא והצילום היו מהדברים שפיתחו אותי ללא ספק. אם זה מבחינת עיצוב החלומות שלי והתובנות. זה עזר לי להבין איך אני רוצה להמשיך מכאן. היו גם כמה נקודות קשות שהיו לי במהלך החיים, שעיצבו אותי והפכו אותי לאדם אחר מהילד שהייתי

 

 

אושר זה.
״המשפחה שלי, החברה שלי, הצילום, חבריי הקרובים, השאיפות שלי, החלומות שלי, הציפייה להמשך״

 

 

יצא לי טוב.
״התמדה ורצון לעשות מה שאתה רוצה. לדבוק בזה לא משנה מה. גם אם לא הצלחת, חשוב לנסות ולהביט קדימה. לזכור שעשית כל מה שאתה יכול  – להיות שלם אם זה״.

 

 

לא הצליח לי.
״לדעת שלא עשית הכל כדי להצליח J״.

 

 

חבורה שכזו.
״אנשים שתמיד יהיה לנו על מה לדבר. זה לא חייב להיות שיש נושאים משותפים לדבר עליהם, חברים שלא משנה כמה זמן יעבור וכמה עברנו, עדיין נבין אחד את השני ונתמוך״.

 

 

יד אלוהים.
״אפשר להגיד שלא היתה לי ממש יד מכוונת. בניתי את עצמי לבד וגיליתי את הדברים על בשרי. מה אני אוהב לעשות, איפה, מתי ועם מי. לנסוע יום יום ולחפש אנשים לצלם. לחפש רגעים, ללמוד, להשתפר, להיכשל ולקום״.

 

 

אני אדם מאמין.
״כל אחד צריך להאמין בעצמו. כך יהיה לנו כוח להמשיך. אם לא, אז מה הטעם. אני לא תמיד מאמין בעצמי. זה עוד משהו שאני צריך לעבוד עליו  – אבל משתפר לאט לאט״.

 

הפחד שלי הוא לא להספיק לעשות כל מה שאני רוצה. הזמן הוא מפחיד. הוא חולף מהר בלי שאנחנו שמים לב. דברים נשכחים. חלומות מתפוגגים, צריך לנצל כל דקה ודקה

 

 

יום טוב.
״עם אנשים שטוב לי איתם, שנפתחים אליי, אני אדם שנפתח לאחרים די מהר, ולכן חשוב לי לקבל את הפידבק גם מהצד מהשני, מה שגורם לי להרגיש בנוח״.

 

 

רחות רעות.
״התנשאות ושחצנות של אנשים. הפחד שלי הוא לא להספיק לעשות כל מה שאני רוצה. הזמן הוא מפחיד. הוא חולף מהר בלי שאנחנו שמים לב. דברים נשכחים. חלומות מתפוגגים, צריך לנצל כל דקה ודקה״.

 

 

בית חם.
״כן, תמיד. אני חושב שזה מאוד עוזר למי שנמצא בקשר טוב עם המשפחה שלו. בטח שזה מוסיף״.

 

מי שמאמין לא מפחד.
״אני נדב שלזינגר. בן 25, סטודנט, וצלם פורטרטים ואופנה. וזו המשנה שלי: ״כשאמרו לך תתפוס מצלמה ופשוט תצלם ותתאמן, רק כך תשתפר, לא הבנתי על מה מדברים, ולא הבנתי איך מזה אני אשתפר משמעותית. אז זהו, שזה כל כך נכון. אני מאמין שצריך לצאת החוצה. לצלם, לחוות, להתרגש, ולהבין לבד למה אתם מתחברים. תמיד אפשר ללמוד מצלמים אחרים. זה לא נגמר בלצאת ולצלם, אני מדבר על עבודה קשה. לא לוותר לעצמך. להתמיד. השיפור המשמעותי שקרה לי, היה כשיצאתי לצלם, הפקתי את הצילומים, דיברתי עם אנשים והתעניינתי. אני לא פוחד ליפול ולהיכשל, כי זה קורה. תדחפו את עצמכם. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו ולהתמקצע״.

נדב שלזינגר באינסטגרם: shlezz
נדב שלזינגר: http://nadavshlezz.wixsite.com/shlezz