אופנה במנהרת הזמן: ישראל חוגגת 71 שנות עצמאות

אופנה במנהרת הזמן: ישראל חוגגת 71 – איך היתה נראית האופנה לפני 71 שנים? מכובע טמבל ומכנסי חאקי לשמלות ברקמה אתנית. רבותיי ההיסטוריה חוזרת

אופנה במנהרת הזמן: ישראל חוגגת 71

מאת: מאיה אושרי כהן

עולם האופנה מתפתח אך מעצבים וסטייליסטים רבים חוזרים תמיד להישען על השפעות מן העבר, גם אם נותנים לכך פרשנות שמתאימה יותר לזמן היצירה.

לקראת יום העצמאות ה-71 יצאתי לנבור ולחפש במגמות העבר, האם היתה לנו בזמן קום המדינה אופנה ישראלית או שפשוט נשענו על מגמות מחו"ל.

בתקופת קום המדינה היה מחסור עצום בחומרי גלם ובמטבע זר.

במסגרת זו הונהגה תוכנית צנע בהלבשה, מוצרי הטקסטיל שיוצרו בתקופה זו נקראו "לכל" והם כללו שמלות לנשים, חליפות לגברים, גופיות תחתונים חולצות ועוד.

הכל ביצור איום ונורא, בדגמים מוגבלים, באיכות ירודה ובעיצוב מיושן. המוטו היה ללבוש מה שנוח לעבודת כפיים,.

כובעי טמבל וסנדלים

לבושים במכנסי חאקי מכותנה בגזרות רפויות של דגמח"ים באורך של שלושת רבעי לגברים ובמכנסיים שהם חצי שרוואל באורך הקרסול לנשים.

עוד בלטו באותה תקופה חולצה כפתורים בצבע כחול מבד גס, כובעי טמבל וכן סנדלים אשר היו פרקטים באותה התקופה, צנועים והעניקו שיווין ובמיוחד שוויון מגדרי.

בימים חגיגיים לבשו חולצה רקומה רוסית, רומנית, חולצה מזרחית/תימנית או סוודרים עבודת ידן של חברות קיבוץ, שכן סריגה היתה עיסוק נשי מקובל.

לאנשים בתקופת הצנע לא היה יותר מדי כסף לקנות מלתחה גם לקיץ גם לחורף וגם לעונות המעבר.

נשים היו מנסות לטשטש את עניין המגדרי ובגדים היו מיוצרים בגזרות אחידות

אחד המשפטים השגורים בעניין זה היה שעונת המעבר היא מאוד קצרה ולכן חבל על הכסף לקנות עבור תקופה כל כך קצרה.

גברים היו מסתפקים בבגדים פשוטים בעלי גוון אחיד אבל כמעט לכל גבר היתה חליפה אחת טובה מצמר אנגלי.

לאנשים בתקופת הצנע לא היה יותר מדי כסף לקנות מלתחה גם לקיץ גם לחורף

איתה הוא התחתן והיא נשמרה לאירועים מיוחדים אשר היתה בעלת גזרה מיושנת של שנות ה-40.

נשים היו מנסות לטשטש את עניין המגדרי ובגדים היו מיוצרים בגזרות אחידות וסימלו את דמות הצבר.

שמלה פופולארית בסוף שנות החמישים לנשים היתה שמלת שקים, ראו אותם במכולת שכונתית כל יום.

עוד לפני קום המדינה ובעיקר בקום המדינה לאופנת "אתא" הייתה השפעה רבה על לבושם של הפועלים העבריים בארץ וחברי הקיבוצים בפרט.

לא רק שהיה מפעל הטקסטיל הגדול במדינה, אלא גם מפעל המייצג באמצעות מוצריו את התחדשות העם בארצו ואת הרוח החלוצית.

הצלחתו של "אתא" הייתה בעיקר בתקופת הצנע

בסוף שנות החמישים הוקמה ב"אתא" מחלקה מיוחדת לבגדי נשים שנקראה "ספלנדיד מודל", שלא ידעה הצלחה רבה.

בכלל, נראה היה שהצלחתו של "אתא" הייתה בעיקר בתקופת הצנע ובשנות החמישים, לפני שהתפתחה כאן תעשיית טקסטיל ובתקופה שהשוק המקומי היה מוגן בפני יבוא.

---