הקולקציה שהציג יוסף בשבוע האופנה נעה בין הישן לעתידני. אפשר היה להרגיש את ההתרגשות המסקרנת באוויר, ויוסף, כמעצב המפתיע שהוא, לא אכזב
מאת: רן כץ צילום: הילה כדי
חלפו חמש שנים מאז שיוסף הציג בפעם האחרונה תצוגה בשבוע האופנה. בזמן שעבר הוא הספיק לנטוש את הבוטיק המיתולוגי ברחוב דיזנגוף, להדרים ליפו ולעסוק גם בתחום הריהוט. חמש שנים, שבהן הוא זכה לחקור את גבולות העיצוב שלו ושל קהל הלקוחות שלו.
הבוקר, כאשר הוא עומד להציג את קולקציית האביב-קיץ החדשה של בית האופנה, אפשר היה להרגיש את ההתרגשות המסקרנת באוויר, ויוסף, כמעצב המפתיע שהוא, לא אכזב.
הקולקציה שלו נעה בין הישן לעתידני. העולם שיצר יוסף הוא עולם שמסתכל על העבר, נפרד ממנו בברכה ונע אל עבר המחר. המחר שיצר יוסף הוא מחר נקי יותר, מתוחכם יותר ורגיש יותר. הוא כמעט שלא השתמש בהדפסים הכה אופייניים לו, ובמקומם בחר להשקיע בחיתוכי בדים מרעננים ובבדי פשתן קלילים, שמתאימים לאקלים המקומי.
השימוש בפסקול המופתי של סדרת הלהיט "וסטוורלד" רק מדגיש את הקרבה של יוסף לנוסטלגיה שמצליחה להמציא את עצמה מחדש. הדוגמניות שלו עלו למסלול כמו אלות מכוכב אחר בלבוש הלבן שלהן, רק שהפעם הלבן לא מייצג בתוליות ופריחה, אלא סקסיות וביטחון. זו המחויבות של יוסף כלפי הלקוחות שלו וכלפי הקהל בתצוגה – להדגיש שהעתיד יהיה עוצמתי תחת ידיו המנוסות.
וכך, עם דיוק מופתי, הוא מצליח לגרום לי להבין שהוא היה חסר וששירת הברבור שלו רחוקה מלהגיע.
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל