היא לא מפחדת להיות מקושרת לכסף, לנשים מפורסמות ואמידות אחרי שכבר הלבישה את ג'ניפר לופז, ונשות הולייווד הרואות בה מעצבת על, גליה להב מפגינה שמחת חיים ומעוררת השראה
מאת: רן כץ צילום: הילה כדי עריכה: אפי אליסי
“אז לאן עברתם? להרצליה פיתוח? ואתם נהנים?" שאלה אותה האישה בשמלה השחורה המנצנצת. "נו, איך אפשר שלא? ים ותצוגות אופנה," אמרה לה הגברת עם הקוקו הגבוה וחליפת הטוויד הסגולה.
זו אחת השיחות שנשמעו רגעים לפני שהחלה התצוגה של המעצבת גליה להב בשבוע האופנה – מעצבת שאולם התצוגה שלה נראה מריח ונשמע כמו האלפיון. זו אמנם שיחה נהנתנית, אבל הנהנתנות היתה מאז ומתמיד נושא מסקרן, ובמיוחד בהקשרו לאופנה.
להב לא מפחדת להיות מקושרת לכסף, לנשים מפורסמות ואמידות, והקולקציה שהציגה לא יכלה לספר את זה טוב יותר.
לרגע לא היה ברור אם אני בגינדי, או צופה בשחזור מדהים של תלבושות מסטודיו 54. התצוגה מתרפקת על ימי הדיסקו העליזים (ראו ערך: הציץ שהציץ בתצוגה בגאווה), וממשיכה אל תוך קווי המיני של שנות השמונים. היה שם מגוון עצום של צבעים, החל משמלות מקסי זוהרות בסגול וכחול ועד שמלות קצרות וזהובות עם כריות כתפיים שלא היו מביישות את מדונה. הגישה הבוהמית שניכרה בחלק מהדגמים נתנה לתצוגה אופי מפתיע ופחות תחפושתי, ובאופן בלתי צפוי גם היתה מהמפתיעות לטובה של השבוע.
יש בזה משהו קצת גולד-דיגרי או קצת "מעושרות" אם תרצו, אבל הדרך שבה להב מצליחה להפגין שמחת חיים, מעוררת השראה בקהל שלה, אי אפשר שלא להתרגש מזה קצת. חוץ מזה שאחרי שהלבשת את ג'ניפר לופז, זה לא באמת קשה למצוא סיבות להיות שמחה.
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל