שנקר גברים: נגה וינוקור

SHENKAR MEN שנקר גברים: נגה וינוקור
DIRECTOR ARTISTIC & PHOTOGRAPHER: SASHA PRILUTSKY
DESIGNER: NOGA VINOKOR
ניהול אמנותי וצילום: סשה פרילוצקי

In Trans Spection

קולקציית הגברים של בוגרת שנקר, נגה וינוקור

קולקציית יוניסקס הבוחנת את המתח בין המרדף אחרי החדש והרצון להתעדכן בשטף השינויים, ובין הצורך למצוא מקום מפלט, להתנתק ולבחון את המציאות ממקום פנימי וניטרלי.

הדגמים מתארים את המסע חזרה פנימה – אל מקום צלול, מודע ומנוטרל מרעשים, מקום בו הנפש והרוח הפנימית מתחוללות גם כשהיקום הנגלה לעין נעלם. המקום הפנימי הזה הוא אוניברסלי וחופשי מסיווג או הבדלה של מיגדר, לכן הקולקציה מורכבת מפריטים המתאימים לגברים ולנשים כאחד.

המעבר בין המציאות החיצונית לפנימית מתוארת באמצעות שימוש בחומרים עכשוויים, בהם משטחי סיליקון ורשתות תעשייתיות שונות. אלו שולבו בטקסטילים חדשים שנוצרו בטכניקות מסורתיות וחדשניות ובכך בוחנים את המתח בין העולמות.

במסגרת הפרויקט פיתחתי, בעזרתה המקודשת של בוגרת עיצוב טקסטיל תחייה נחשון, אריגות ידניות שקופות, המבוססות על חוטי ניילון שקופים וחוטים טבעיים ואטומים, בעלי מבניות וצפיפות משתנה ותכנון שתי וערב הולך ונפרם.

אלו מלוות בסריגות תלת-ממדיות של חוט דיג שקוף, הדפסים מקוריים בטכניקה מעורבת של ציור ידני ועיבוד דיגיטלי, ושילוב אלמנטים תלת-ממדיים באמצעות הדפסת פוליאמיד פלסטיק והלחמה של מתכות.

באופן זה נוצרים משחקים בין חומרים, טקסטורות, שקיפויות ושכבות מרצדות, המבקשות לטשטש את הגבול בין הגוף לנפש, הפנים והחוץ, רגע של צלילות והתבוננות פנימית.

נגה וינוקור, 29, תל אביב
"נולדתי וגדלתי בעין כרם. בין עצים ופרחים וחיות בר, עם הורים ואח מוזיקאי, בבית מלא בדמיון, אמנות וחופש, המהווה עבורי השראה גדולה, עד היום. ב-7 שנים האחרונות חיה ופועמת בתל אביב".

כך הכל התחיל.
"ההחלטה ללמוד אופנה הגיעה מרצף רגעים, ומטבע היותי אדם סקרן ומתבונן, עם דמיון שופע וכמיהה לאסתטיקה. עם הזמן גיליתי שלהיות מעצבת אופנה זו הגדרת תפקיד הרבה יותר מורכבת מהנהוג לחשוב, וכדי לעשות זאת כמו שצריך, עלייך להיות סוג של אשת אשכולות, ואז כבר התמכרתי לאתגר. אני חושבת שהיופי בתחום כמו אופנה הוא הרב גוניות, השינוי המתמשך, היכולת להתפתח ולגעת בהרבה תחומים, מקצוות שונים בתהליך היצירה, להיות קשוב לסביבה שלך, לתזמון הנכון. לנסות לנצח על הכל יחד".

שנקר.
"מסע אישי, ארבע שנים אינטנסיביות של התפתחות והכרה עצמית. הזדמנות להתנסות ולשחק בהרבה תחומים. מקור לרכישת כלים, ידע ומוסר עבודה. אחת החוויות הכי חזקות שאקח איתי מהלימודים, הוא הרגע הזה לאחר ההגשה, רגע קצר יחסית אך עמוס אדרנלין, רגע שיא המגיע אחר מחקר ויצירה שארכו חודשים. הרגע בו ה'ילד' שלך הולך לבד".

רפרנסים.
"לקחת את כל תחומי העניין, המחשבות, העולם הסובב אותך ולנקז אותם לקונספט, לאווירה, לצורה מוחשית חדשה. לאמירה. לשאוב השראה מכל תחום אפשרי, החל ממשהו מינימלי ופשוט כגוון צבע, דרך עולם ויזואלי עשיר היכול להכיל בתוכו עבר, הווה, עתיד ועד התחושה האמורפית הבלתי מוסברת. מזה זמן מה, אני נמשכת לשפה התעשייתית, לצד זו הטקסטילית. מסקרן אותי לבחון ולהתעדכן בטכניקות חדשניות, שילובי חומרים חדשים, שלא בהכרח מגיעים מעולם האופנה. מוזיקה, קולנוע ונגיעות של שפה שבטית – עניין של אווירה עגולה, יותר מאשר זווית הסתכלות".

אורבני.
"כמי שגדלה בבית על הר המוקף טבע פראי, יחסיי לעיר הגדולה תמיד יהיו אמביוולנטים. מצד אחד אני מאוהבת בקצב, באנשים ובחוויות האורבניות הבלתי נשכחות, ומוצאת קסם רב בנוף תעשייתי, ובדברים קטנים ומוזרים בחיי היומיום במרחב האורבני. ומצד שני, יש בי כמיהה וצורך  לחזור לטבע, להתחבר לשורשים, לפשטות ולמנימליזם. אני חושבת שמציאת האיזון בין השניים והיכולת להתחבר ולהתנתק כשצריך, הוא המפתח לחיים מאושרים".

גרופי.
"מעצבי האופנה האהובים עלי: givanchy – ricardo tisci, dris van- nuten , yoji yomomto , kenzo, alexander wang , james long".

גם אני רוצה.
"חולמת  לעבוד עם כל יישות יצירתית נפלאה ומעוררת השראה המסתובבת בעולם. וגם: לבלות, לחוות ולהלביש את ג'ון לנון, ג'ורג' האריסון, אריקה באדו ומהרישי מהש יוגי".

גלגול נשמות.
"אם לא אופנה: נוודית חוקרת ארצות, תרבויות וצורות חיים אחרות".

יש לי חלום.
"live free not troubled  – להיות בעשייה מתמדת, לקבל את החופש היצירתי והתעסוקתי, להוציא החוצה את חזיונות נפשי ולתרום את מנת חלקי בהעשרת החושים ואיכות החיים".

טוב על הלב.
"יוגה, מוסיקה, תנועה, חברים, מרחבים חדשים ומפגשים מעניינים. עשייה!".

Takeaway.
"If you're gonna try to walk on water, make sure you wear your comfortable shoes".

עורך: אפי אליסי

תודות: סשה פרילוצקי, נגה וינוקור, "שנקר" – ביה"ס הגבוה להנדסה ועיצוב, חני שלום, ברק פרידמן – 'אלינור שחר'