שעת הגלגול

שעת הגילגול*-3
|

"שאני עושה משהו, כמו שיעור או חזרה חשוב לי להיות במה שאני עושה, להקשיב לרגע שבו אתה נמצא, וטלפון סלולרי לא מאפשר זאת"

מאת: צח אוריין-אוראץ

שעת הגילגול-4
רות קנר צילום: ננה אריאל

קבוצת התאטרון הניסיוני של רות קנר, שחזרה לאחרונה מסיבוב הופעות מוצלח בטוקיו ובייג'ינג, מעלה החודש שתי הפקות מסקרנות וייחודיות, המשלבות תנועה, דימויים חזותיים וטקסט – היצירה הבימתית של קנר "שעת הגלגול" ואת הפרויקט "מחברת העברית וסיפורים אחרים מאת פרנץ קפקא", שראשיתו לפני כשנתיים בעקבות גילוי של ממצא נדיר בספרייה הלאומית בירושלים. "הספרייה חגגה 120 שנה ופנתה ל-12 אמנים מתחומים שונים, שימצאו פריט מסוים בספרייה ויעבדו עליו. כשפניתי לארכיונאי הספרייה ושאלתי, אם במקרה יש לו משהו של קפקא, הוא הפתיע אותי, ירד למרתפי הספרייה וחזר עם מחברת כחולה צנומה. כשהוא נתן לי את זה ביד התנהגתי כמו פסיכית. פתאום אני נוגעת במשהו שקפקא נגע בו" משחזרת קנר, מאסטרית גדולה של מילים.

שעת הגילגול-5
“המלט” צילם דניאל צ’צ’יק (והיא מתוך מחבת העברית של קפקא)

מכאן צמח פרויקט ייחודי נוסף של התיאטרון המתבסס לרוב על טקסטים הלקוחים מחומרים תיעודיים ויצירות ספרותיות ומועלים בשלל אמצעים בימתיים וללא תיווך של מחזה כתוב. ממש כמו בחלום.

על עזבון פרנץ קפקא, שחלקו שמור בכספות סניפי בנקים בתל אביב ובציריך, מתנהל מאבק משפטי ממושך, אך את המחברת שגילתה קנר באקראי פשוט היה צריך לשלוף מבין אוצרות הספרייה. המחברת בכתב ידו של קפקא שימשה את קפקא בשנת 1917 בלימודי העברית שלו ובמסגרת שיעורים פרטיים שהוא קיבל בשלב מאוחר יותר מהמורה שלו לעברית, פעה מנצ'ל (בן טובים) עד למותו משחפת בפראג בשנת 1924. "מדובר אמנם רק באוסף של מילים בודדות שהוא תירגם אותן לגרמנית, אבל אתה חודר דרכן לאיזה עולם פנימי של קפקא, שמתקשר לעולם של יהדות. דרך המחברת הזו נכנסתי לטריפ גדול וחקרתי אותה מכל כיוון אפשרי" משחזרת קנר, אחת היוצרות המיוחדות בתיאטרון הישראלי. "עד אז קראתי כמו רבים אחרים את היצירות המוכרות שלו אבל מאז אני קוראת את הכתבים האישיים שלו ואת היומנים שלו ודרכם גילתי את הקשר שלו לתיאטרון כמו קשר שהיה לו עם תיאטרון יידיש, שהגיע ממזרח גרמניה לפרג, ואז הוא גם התאהב באחת השחקניות" מחייכת קנר.

שעת הגילגול-2
צילום: איתי מרום (מתוך שעת הגלגול)

אוצר המילים של קפקא מהווה את נקודת המוצא לקומפוזיציה הבימתית שקנר מעלה עם שחקני האנסמבל שלה, שירלי גל־שגב, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ', יעל מוצפי וטלי קרק,  שותפים מלאים לעבודה של קנר ויחד הם מנסים לתת במיצג הקריאה פרשנות לעולם המילים העבריות של קפקא. "המילים במחברת עוסקות בקהילות עתיקות, מוזרות, פלאיות, נכחדות, מוכחדות או מכחידות כמו 'תנים וערבים' או 'דף ישן', ואנחנו מחפשים אפשרויות שונות של חיבורים ופירוקים ורצפים של מילים, שכמעט מתחברות לסיפור. לא שינינו ולא הוספנו דבר וזה כאילו כתב אתמול" מתפעלת קנר. האמן גיא שגיא מציג את תמונות המילים החזותית ואת כל הפרפורמנס ארט הזה מקדים מיני-יריד, המוצג בסמוך לגלריית המופע, ובו מוצגים תערוכה של טקסטים ותמונות של קפקא.

שעת הגילגול-1

צילום: איתי מרום (מתוך שעת הגלגול)

קנר עוסקת בתיאטרון מגיל צעיר והיא מכהנת גם כפרופסור בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. את הקבוצה שלה היא הקימה בשנת 1998 בחסות להקת בת שבע ומאז מעורכת כפורצת דרך, שיצרה לעצמה שפת תיאטרון הייחודית לה הניזונה מהחיים עצמם והיא מקדישה עצמה לחקר תופעות שונות בעולם. זה כנראה לא מקרי שאין לה טלפון סלולרי. "שאני עושה משהו, כמו שיעור או חזרה חשוב לי להיות במה שאני עושה, להקשיב לרגע שבו אתה נמצא, וטלפון סלולרי לא מאפשר זאת" היא משוכנעת. בעבורה תיאטרון זו אמנות של רגע, של הווה ושל התמסרות לרגע. "גם קפקא דורש אם אפשר היה להתמסר רק למילה אחת" היא מצטטת את את אחד מגדולי הסופרים של המאה ה-20 ואחרי שלל פרויקטים היא וחברי הקבוצה נשאבו עמוק לפרויקט קפקא. "כל הזמן יש בקבוצה תהליכי טרנספורמציה, אנחנו מתגלגלים מדבר לדבר אחר ובעצם היכולת של השחקן להשתנות ולהיות כל מיני דברים, יש מסר בפני עצמו, של התפתחות, צמיחה ובעיקר מסר של חירות" היא מתמצת.
קנר לא מסתירה את העניין הרב שהיא מוצאת בתחביב שלה, תולעי משי, והיצירה הנוספת שהיא מעלה, "שעת הגלגול" מבוססת על טקסט של  הסופר וינפריד גיאורג זבאלד, שחקר ועקב אחרי הציר ההיסטורי של תולעי המשי מסין ועד שן הוברחו לאירופה. ההצגה מעלה שאלות מתחום הביו-פוליטיקה, על הקשר בין הגוף השליט לגוף המוכפף, ועל יכולתם של מנגנוני הכוח לפקח ולהצר את  חיי האדם בהתאם להעדפותיהם. "ניסינו לחקור את ממדי ההרסנות של אדנות חסרת גבולות, אבל גם את האפשרות שלנו לטוות קווים של מילוט" מבארת קנר.

 

מחברת העברית וסיפורים אחרים מאת פרנץ קפקא

 

שעת הגלגול

תאריכי ההצגות הקרובות:
24/12 בשעה 20:30
25/12 בשעה 14:00
26/12 בשעה 20:30
בבית המידות, רח' לילנבלום 23, תל אביב

 

*צח אוריין-אוראץ', עיתונאי (מעריב), בלש היסטורי וחוקר
שורשי משפחות ("שורשים עם נשמה") ומרצה על גנאלוגיה.
צח אוריין-אוראץ' בפייסבוק מייל: zackoryan@gmail.com‏

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה כללי
תגובות פייסבוק