תעשיית אופנה: עידו מלר ולינה ציביאן יוצרים אופנה דרך אמנות. ראיון פריצה

עידו מלר ולינה ציביאן, זוג יוצרים בוגרי בצלאל, הנעים על קו האמנות והאופנה מבקשים שהחיים יובילו אותם לרגע בו הפקות האופנה יהיו עיקר עיסוקם. ״היצירה המשותפת שלנו מביאה דברים חדשים, ויחד אנחנו יכולים לעשות הכל״

 

 

מאת: אפי אליסי, עורך ראשי – Efifo

בימים אלה עידו מלר וזוגתו לינה ציביאן מתל אביב ממשיכים לבנות את IDOLINA (מיזם הבנוי משמותיהם) – הקריירה המשותפת אליה הם שואפים כיוצרים של צילומי אופנה. ובמקביל עידו מתפרנס כצלם של עיצוב פנים, נדל"ן, אירועים, הפקות ועוד. לינה עורכת, סטייליסטית וארט דיירקטור בהפקות (קליפים, אופנה, קולנוע).

 

 

עידו מלר נולד בפתח תקווה ולו אח ואחות כשהיה בן 10 (1997) עברה המשפחה למודיעין, בזמנים בהם לא היה בה עדיין חיים. הם נעזרו בגנרטור, לא היו מדרכות – כשירד גשם,  היו שמים אבנים כדי להגיע מהרכב הביתה. עידו היה במחזור א' שחנך את בית הספר, והמחזור הראשון שסיים תיכון במודיעין. ״אני חושב שהכלום הזה גרם לי ולחברים שלי לחפש עשייה שהובילה ליצירה. כתבתי בלוג, צילמתי ועשיתי קולנוע במגמה בתיכון. לא ידעתי אז עדיין אם אני רוצה להיות אמן, מעצב שיער, קולנוען או אדריכל, אבל רציתי להיות מפורסם ושידעו מי אני בכל תחום שאבחר״.

 

לינה ציביאן גדלה בנתניה עם אמא ציירת, היא לימדה אותה לצייר, לצלם, לעצב בטכניקות שונות. הבית היה תמיד ביצירה מתמדת. בימי ההולדת של לינה החברות היו באות הביתה, ואמא היתה מוציאה שקים ענקיים של צעיפים ובדים, הן היו מעצבות על על גופן תלבושות שונות, מקיימות תצוגת אופנה ואמא היתה מצלמת אותן במצלמת הפילם שלה. שם התחילה התשוקה של לינה לאופנה. ילדה שחלמה להיות מעצבת אופנה. ״אף פעם לא הייתי בטוחה שאני רוצה להיות אמנית כמו אמא שהתקשתה להתפרנס מהכישרון שלה. בתיכון למדתי מדעים, פיזיקה ומתמטיקה. מהר מאד, באמצע כיתה י', הבנתי שמקומי באמנות ועברתי למגמת אמנות ועיצוב״.

 

 

מתי החלה העבודה המשותפת?
״הכרנו לפני ארבע שנים, במועדון ׳זאפה׳ ירושלים, בו עבדנו בתקופת לימודי התואר ב׳בצלאל׳. עידו למד במחלקה לצילום ולינה במחלקה לאמנויות המסך. מיד התחברנו אחד לשניה והתחלנו ליצור ביחד. אחד הפרויקטים הראשונים שלנו ביחד היה ב"זאפה". ברגע שהזמר\ת או הלהקה היו עולים להופיע, היינו נכנסים לחדר אמנים ומצלמים משהו ששייך להם בלי שאף אחד יראה. הבנו שהאדרנלין זה משהו שמניע את שנינו ביצירה. שנה לאחר מכן הקשר החברי הפך רומנטי״.

 

 

מה גורם לכם לצלם?
״אור יפה, צבע, אדרנלין, נושאים חברתיים פוליטיים, אנשים ולוקיישנים מעניינים, בגד חדש״.

והרעיונות?
״טבע, מוזיקה, טקסטורות, תרבויות, מהרחוב…״.

התרגשות.
״אופנה, מוזיקה, אהבה, היצירה המשותפת שלנו, לטייל בעולם והים״.

 

 

השראה והשפעה.
עידו: ״מהחיים עצמם, מהמשפחה שלי, הסובבים אותי והאירועים שקורים בחיים שלי ובמקום שאני חי בו״. לינה: ״מוזיקה תמיד נותנת לי השראה וכח ליצור. אופנה, כשהיא מרגשת אותי, נותנת לי תשוקה. יופי, טיולים, וחשיפה לתרבויות נותנים לי רעיונות ויזואליים״.

על מי אתם מסתכלים היום ואומרים כזה אנחנו רוצים להיות?
״גידי ואהרוני״.

 

 

שמעו קטע.
״לפני מספר חודשים נסענו יחד להודו ובכל יעד אליו הגענו, חקרנו במשך מספר ימים את האופי והייחוד של אותו מקום ספציפי ואספנו בגדים, בדים ותכשיטים. בחרנו לוקיישינים, הרמנו הפקות אופנה שונות בהן צילמנו אחת את השני ותיעדנו את המסע בהודו בדרך שונה, דרך צילומי אופנה״.

 

 

הצלחה.
עידו: ״מבחינתי פרויקט הגמר שלי בבצלאל הוא הצלחה, קודם כל כי זו הייתה הזדמנות מדהימה ליצור תערוכה משלי ובנושאים שמעניינים אותי. הפרויקט זכה לביקורות מעולות ופורסם במספר כתבות על האמנים המבטיחים של 2016. ביניהם: ׳מאקו ו׳טיים אאוט׳. פרויקט נוסף שזכה להתייחסות בתקשורת: במהלך עבודתי בשנה שעברה כשליח פיצה העלתי לאינסטגרם (ניתן למצוא תחת האשטאג: #pictureyoutakewhileworkingaspizzaguy) צילומים עצמיים שלי בעירום חלקי במקומות אליהם הגעתי כשחילקתי פיצות. זה היה כמו הזרקת אדרנלין עבורי. הצלחתי להוציא מהעבודה המשעממת יצירה משמעותית. עיתון ׳הארץ׳ פירסם את הפרויקט בגרסה המודפסת ובבלוג הצילום האינטרנטי שלהם״.

 

 

לינה: ״הסרט שלי "I'm not a robot" שעשיתי בטכניקת אנימצית קולאג' מפאונד פוטג' מהאינטרנט, ומדבר על אשליית הבחירה, האופן שבו הבניות חברתיות מוסוות תחת הרעיון של רצון חופשי. מסתובב בשנה האחרונה בפסטיבלים בעולם, כולל פסטיבל האמנות TLV in LDN שהתקיים בלונדון בספטמבר האחרון וזכיתי במקום הראשון ובמענק כספי. הקרנת הבכורה הרשמית שלו תהיה בפסטיבל ירושלים בקיץ 2018 הקרוב, בתמיכת קרן גשר ואני מאד מתרגשת לקראת ההקרנה״.

 

לינה ציביאין – טריילר – i'm not a robot

גם סרט האופנה שלי "aderet" הוקרן בשני פסטיבלים – אחד מהם של סרטי אופנה. הטכניקה שפיתחתי בשני סרטים אלה היא הישג גדול בשבילי״.

הראש מבקש.
״ליצור ולהתפרנס ביחד בתחום האמנות והאופנה ובמקביל לטייל ולראות את העולם״.

 

רע: ״בירוקרטיה, תורים בקופת חולים ולקטוז״. טוב: ״שמש, לצחוק, להתלבש יפה״. מפחידדדד: ״מהמשחק הזה של הכסף שכולנו חייבים לשחק בו״.

 

ובארון הבגדים?
עידו: ״אני מעדיף לאסוף מעט פריטים לארון, אבל שכל אחד מהם יהיה יפה ואיכותי. סגנון הלבוש שלי משתנה לפי תקופות בחיים ומשקף את איך שאני מרגיש. באפן קבוע אני עם השרשרת זהב שלי, הטבעת זהב שלי והשעון של סבא שלי״.
לינה: ״אני דווקא מעדיפה לאסוף כמה שיותר פריטי לבוש ותכשיטים מכל הסוגים, אני אוהבת לגוון, להמציא ולחדש, ומשתעממת מאד מהר כשאני מתחילה למחזר את אותו לוק. ב-3 שנים האחרונות חצי מהשיער שלי בצבע פלטינה ומאז רוב הפריטים שאני לובשת הם בצבע שחור״.

 

 

ֿאשר המאמין.
״אנחנו מאד מאמינים בעצמנו, אמנם יש הרבה צלמים ואמנים מוכשרים, אבל היצירה המשותפת שלנו מביאה דברים חדשים, ויחד אנחנו יכולים לעשות הכל״.

מוזמנים לעקוב אחריהם באינסטרגם: idolina, @linaplastelina, @idomaler#

תיק עבודות

עידו מלר בתקשורת