"קול אחר": חן קראוניק בשיחה אישית על השעות הקשות של השבת השחורה – "השבעה באוקטובר", שבה איבד את אביו האהוב אריק קראוניק הי"ד. הוא משתף בכאב האובדן ובאי הוודאות שהאירועים הביאו לחייו, אך למרות הקושי, יש לו תחושת תקווה לעתיד טוב יותר ועוצמה פנימית להתחיל מחדש. וגם: למה האח הגדול, קריירת הכדורסל ואיך זה להיות איש אהוב
"כמו ציפור בשבי, בין קירות לבנים, מסתגרת. אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה. אין מפלט בשקט. גם הזמן לא תמיד מנצח. אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה." נדמה שהמילים הללו, שריטה האגדית פרצה איתן אל חיינו בסערה, מסכמות את מה שעובר על חן קראוניק בשנתיים האחרונות. השבת השחורה והכואבת של השבעה באוקטובר תלווה אותו ואת כולנו למשך זמן רב.
חן קראוניק קורץ מבסיס איתן של שורשים נטועים ואיתנים. המזל שלו שהיה לו את אבא שלו, שהיה שם בשבילו לאורך כל חייו, שנתן בו הכוחות לקום מהשבר, לאסוף את עצמו לכדי תקומה. האב היה שם בשעות האיומות, כשמחבלים הסתובבו חופשי סביב ביתה של אמו עד שעת חצות, בזמן שבו לא היה צבא. הוא ידע שאבא הגיבור, הרשב"ץ של קיבוץ בארי, נהרג לא לפני שחיסל מספר לא מבוטל של מחבלים. אך הם היו רבים. רבים מדי מול כיתת היורים של הקיבוץ.
חן החזיק את הידיעה על מות אביו – מי שליווה אותו בכל צעד שעשה בחיים והיה עבורו אבא, חבר, מאמן. הכל. עולם ומלואו. לעצמו. הוא התעורר כשלוש שעות לאחר חדירת המחבלים. פחד מוות אחז בו כשראה את כל ההודעות מחבריו בקיבוץ: החבר הטוב שנרצח, המשפחה שהייתה מפוזרת וניצלה בנס. כל כך הרבה נרצחים ספג בארי. כל כך הרבה קברים. כולם שם הרי מכירים זה את זה מילדות, כמו משפחה אחת גדולה.
מהשיחה עם חן, הכאובה והעוצמתית, יצאתי עם תובנה חיובית: שבסיפור הזה, הסוף יהיה הרבה יותר טוב מהעבר.
חן ואבא אריק קראוניק ז”ל. צילומים: אינסטגרם
קול אחר
אפי אליסי – עורך ראשי
שיחות עם אנשים שכדאי להקשיב לקול שלהם
ליצירת קשר
fashionisrael.mag@gmail.com
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל