סמל ירון זוהר הי"ד והמפקד שלו חיסלו לבדם עשרות מחבלים

סמל ירון זוהר הי"ד, מקריית אתא, היה נער שקט עם אהבה גדולה לכדורגל. הוא שיחק בקבוצות נוער שונות והקדיש את מרצו לשירות צבאי כלוחם בחטיבת "גולני", שם בלט בזכות נחישותו והצטיינותו. ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת חמאס על ישראל, לחם באומץ להגן על המוצב שלו ונפל בקרב כשהוא בן 19 בלבד. ירון השאיר אחריו משפחה וחברים שכואבים את האבדה. על מצבתו חקוקים מילות אהבה, הממחישות את הגעגוע העצום. שנתיים לנפילתו – סיפורו של גיבור ישראל אמיץ, טהור ונועז

ירון זוהר הי"ד, בנם של עמרם (עמי) וליהיא, נולד ב-8 בספטמבר 2004 בקריית אתא. הוא למד בבית הספר היסודי "גבעת טל", בחטיבת ביניים ובתיכון "רוגוזין". מגיל צעיר גילה אהבה בלתי נגמרת לכדורגל. בגיל 9 עבר לשחק במחלקת הנוער של הפועל חיפה, ושיחק בתפקיד מגן שמאלי. הוא אהב את הכדורגל והשקיע בו את כל כולו, כולל חמישה אימונים בשבוע, אימונים אישיים ומשחקים בשבתות.

"הוא לא אהב להתרברב, תמיד עשה הכל בשקט"

למרות האהבה הגדולה למשחק, בגיל 17, ניגש אל אביו ואמר שהוא החליט לנטוש את חלום הכדורגל למען השירות הצבאי. כדורגל היה אהבתו הגדולה, והוא היה אוהד שרוף של מכבי חיפה, כמעט ולא פספס משחקים בישראל ובחו"ל. עמי, אביו, מספר כי ההחלטה לא הייתה קלה, אך כשהחלטת ירון התקבלה, עמדו בני המשפחה מאחוריו. "הקשר שלנו היה חזק ומיוחד, כי בילינו המון זמן יחד עם אינספור חוויות משותפות", אמר.

"ירון היה כל עולמי, החבר הכי טוב והילד המושלם"

ירון שאף להגיע לסיירות, והחל באימוני כושר קרבי באקספרט. גם שם היה אביו לצידו, מתבונן על נחישותו ורצינותו. ב-12 בדצמבר 2022, לאחר מספר גיבושים שבהם הצטיין, התגייס ליחידת פחת"ק גולני 13.

במהלך שירותו, ירון דבק באמרתו: "הקושי הוא זמני, הגאווה היא נצחית", והמשפט הזה היה נר לרגליו בכל קושי שנתקל בו. במהלך שירותו, הוא הוכיח את כישוריו והיה למצטיין, עם תארים כמו מצטיין מח"ט 7, מצטיין באח גולני, מצטיין מ"מ, מצטיין מסע כומתה, מטוליסט מצטיין ועוד. כל זאת, תוך עשרה חודשים בלבד בצבא.

"ירון היה ילד מיוחד במינו", ציין אביו. "הצניעות שלו היא משהו שאי אפשר להסביר במילים. אנחנו כמשפחה אפילו לא ידענו על כמות ההצטיינויות והדברים הטובים שעשה, כי הוא לא אהב להתרברב, תמיד עשה הכל בשקט". הרבה מהמנדטים שהוא קיבל גילינו בדיעבד, דרך אנשים וחברים שהגיעו לספר. "כפי שאמר לי המפקד שלו, 'יש דברים שאתם לא יודעים, וגם אף פעם לא נדע על מה שירון עשה…'".

במהלך טקס מצטיינים חטיבתי, אמר ירון: "בשבילי להיות מצטיין זה לא לוותר גם כשקשה, תמיד להתמיד". אביו, עמי, מתאר את הקשרים החמים ביניהם. "אני מכנה אותו 'ירונצ'וק', בעוד המפקדים קראו לו 'ירונסון'".

"גיבור ישראל, יהי זכרו ברוך. שנהיה ראויים"

ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מתיחות ברצועת עזה, ירון היה בכוננות במוצב K2. בשעה 6:29, הוא הוקפץ עם מפקדו וחבריו לנגמ"ש. בתפקידו, בין היתר היה טען מרגמות 120, ומאותה שעה הוא לא עזב את הקנה וירה מאות פצצות מרגמה ללא הפסקה. לאחר שלוש שעות לחימה, נפצע בראשו מרסיס של מרגמה שנורתה על המוצב. גם כשחבריו רצו להחליפו בעמדה, הוא סרב. לאחר שנפצע, אמר למפקדו: "אני בסדר, הכל טוב". תחקירים שנערכו לאחר מכן גילו כי ירון שיחק תפקיד קרדינלי בשמירה על שלום האזרחים, וניצלו עשרות אם לא מאות תושבים בזכות הירי שלו.

לאחר מותו, הוקמה הנצחה רחבה לזכרו ברחבי הארץ וברשתות החברתיות. הוקמו עמודים בטיקטוק, אינסטגרם: rememberyaronzohar@ ופייסבוק לזכרו, ונכתבו שני שירים לזכרו: "הזוהר שבילד" ו"ילד מתנה". בתיכון שבו למד, הכינו סרט לזכרו, שכותרתו "ירון זוהר: הקושי הוא זמני, הגאווה היא נצחית", והועלה ליוטיוב.

אביו, עמי, משתף בכאב חסרונו: "ירון היה כל עולמי, החבר הכי טוב והילד המושלם. אני מתגעגע לצחוקים שלנו ולנשיקות שנתתי לו. כל פעם שהיה עובר לידי, הייתי תופס את ראשו, כי היה גבוה ממני, והוא היה מתכופף, ואני הייתי מנשק את ראשו. זה חסר לי יותר מכל דבר אחר בעולם".

"הקושי הוא זמני, הגאווה היא נצחית"

אמו, ליהיא, כתבה בהתרגשות: "ירוני מתוק שלי, רק מלהסתכל בעיניים הטובות שלך ובחיוך הביישני והצנוע שלך, אפשר להבין מיהו הילד המיוחד שאתה. אני עדיין לא מאמינה, זה לא נתפס… אני אוהבת עוד יותר, לא חשבתי שאפשר… מתגעגעת בטירוף!"

אני גאה בך על האומץ שהיה לך להילחם בעשרות מחבלים"

אחותו, עופרי: "אחי הקטן, מה אני יכולה לספר עליך שאנשים עוד לא יודעים? אף פעם לא הבנתי איך אתה יכול להיות כל כך צנוע, עד כדי כך שאפילו להורים לא מספר על הצטיינויות והצלחות. תמיד רציתי להיות כמוך – אבל הרף שלך גבוה מדי, אי אפשר להיות כמוך. בחרתי לספר על ים המלח – שבוע לפני האסון יצאנו לחופשה משפחתית אחרי הרבה זמן שלא, ופתאום התחברנו אחרת, פתאום שנינו אנשים בוגרים וכבר לא ילדים… היה כיף לצחוק על אמא שהתלהבה מהתמרים שקיבלנו בבית המלון ואתה דאגת לצחוק עליה על זה כל החופשה, או כשהכרחתי אותך לצלם אותי ובכל התמונות רואים הרבה את הרגליים שלך וקצת אותי… לא מאמינה שנשארו רק זיכרונות ושלא ניצור חדשים ביחד. מסרבת להאמין… אני אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת עד כאב".

"אני אוהבת עוד יותר, לא חשבתי שאפשר… מתגעגעת בטירוף!"

אחותו הקטנה, גיא: "ירון הוא לא סתם אח שלי, הקשר שלנו היה הרבה מעבר, התנהגנו ממש כמו חברים הכי טובים ואחים באותו הגיל… הוא היה ילד טהור שפשוט לא מסוגל לפגוע באף אחד… ילד שאף פעם לא רב או פוגע, טיפת רוע לא הייתה בו. פשוט מלאך טהור! אין מילה אחרת… ירון, אני אוהבת אותך, מתגעגעת אליך וגאה בך. גאה בך על זה שעזבת את הכול בשביל להתגייס לגולני, בשביל להגן על המדינה, גאה בך על מי שאתה, ואני גאה בך על האומץ שהיה לך להילחם בעשרות מחבלים".

"הצניעות שלו היא משהו שאי אפשר להסביר במילים"

אגם, חבר ילדות: "ירון היה הילד הכי מצחיק, חברותי, עוזר ואמיתי שיש. הוא היה הבן אדם שהיית יכול לצחוק איתו ולהיות הכי ילדותי ושטותניקי איתו, ושנייה אחרי זה לדבר איתו כמו שני אנשים מבוגרים על החיים. הוא היה בן אדם חכם, ושתמיד אפשר לפנות אליו לעצה ולקבל מענה אמיתי ועוזר… הוא תמיד היה הכי טוב בהכול, במיוחד בכדורגל, שכל מי שראה אותו משחק צפה לו עתיד גדול… הוא היה החבר שתמיד יכולת לסמוך עליו שיהיה שם בשבילך כשתצטרך אותו. ירון תמיד היה מסתדר עם כולם וכולם כל הזמן אהבו אותו ורצו להיות בחברתו… אני שמח שזכיתי בחבר כזה ושזכיתי להעביר לצידו חמש-עשרה שנים".

גם לאחר שנפצע קשה, המשפט האחרון שלו היה: "אני בסדר, הכל טוב"

יוסף חדד כתב השנה: "היום ירון זוהר היה אמור לחגוג יום הולדת 21, אבל הוא יישאר בן 19 לנצח מאז נפל ב-7 באוקטובר.
ירון, בנם של ליהי ועמרם ואח של עופרי וגיא, גדל בקריית אתא. הוא היה שחקן כדורגל מקצועי מגיל 6, אך בגיל 17 החליט לנטוש את חלום הכדורגל והקריירה המובטחת למען שירות צבאי. כך מצא את עצמו מתגייס בסוף 2022 לגולני. ירון שירת ביחידת הפחת"ק של גדוד 13. ב-7.10 ירון סגר שבת במוצב שלו, מוצב ק׳ 2 מגן שדרות. בשעה 6:30, עם תחילת מתקפת הפתע של חמאס, הם הוקפצו לעמדות. ירון, שהיה במחלקת מרגמות בתפקיד טען, לא היסס לרגע ותחילת לחימה תוך מספר דקות כשי הגיעו המחבלים. ירון ירה מעל 300 מרגמות על מנת למנוע ממחבלים לחדור לקיבוץ ארז ולעזור לחברים במעבר ארז, כשבמקביל המחבלים מטווחים את המוצב ומנסים לכבוש אותו.

"תודה על מי שהיית, על ההגנה שלך עלינו. אתה תישאר גיבור לנצח"

הירי לא פסק, אך ירון לא עזב את העמדה ועבד כמו מכונה במשך זמן רב. חברים מספרים כי ירון והמפקד שלו חיסלו לבדם עשרות מחבלים ומנעו את חדירתם לקיבוץ ארז. בערך בשעה 9:30, לאחר 3 שעות של לחימה, ירון נפגע מפגז מרגמה שירו המחבלים. ירון היה היחידי מהכוח שנפגע, מאחר והוא היה בתפקיד טען והיה חשוף על הנגמ"ש. גם לאחר שנפצע קשה, המשפט האחרון שלו היה: "אני בסדר, הכל טוב", כדי שחבריו לנשק לא ידאגו לו ויוכלו להמשיך להיות מרוכזים בלחימה. אך ירון לא שרד את הפציעה… ירון תפקד באומץ לב ונחישות באותו יום, ותרם רבות לכך שהמוצב לא נכבש ושאזרחים רבים, שהיו המטרה הבאה של המחבלים, ניצלו.
ירון נפל למען המדינה שאהב. המוטו שלו כל חייו היה: "הקושי הוא זמני, הגאווה היא נצחית". והוא דבק במשפט הזה עד רגעיו האחרונים. נזכור אותו תמיד!
גיבור ישראל, יהי זכרו ברוך. שנהיה ראויים."

ירון ז"ל טען מאות מרגמות וחיסל מחבלים, עד שנפגע מרסיס כתוצאה מנפילת פצמ"ר

ניר מנשה ('ילד מתנה'): "כמה ימים לאחר ה-7 באוקטובר, נחשפתי לסרטונים רבים שהוקדשו לזכרו של החייל ירון זוהר, לוחם גולני שנפל בקרב ממוצב ארז. אמנם לא הכרתי את ירון אישית, אך משהו בו נגע לי בלב – ייתכן שזה היה השטותניקיות שלו, השמחה שבעיניו, או פשוט העובדה שקל היה להבין כמה לב טוב יש בו. התחלתי לחפש עוד עליו, להקשיב לסיפוריו ולראיונות עם בני משפחתו, ומשהו בי רצה לכתוב שיר שיספר את סיפורו. פניתי למשפחתו של ירון, וממנה הכול התחיל להתגלגל. זה היה זכות גדולה עבורי לשיר את השיר בטקס יום הזיכרון לזכרו, וכשהיום המיוחד שלו מתקרב, אני מתרגש לשתף אותו איתכם. תודה לאריאל מריאש על ההפקה המושלמת, לאליסף על העיצוב, ולרון על המאסטרינג. תודה מיוחדת לעמי, אביו של ירון, ולעופרי, אחותו, ולמשפחת זוהר על התמיכה והאמון לספר את הסיפור האישי שלכם. ורק לירון – תודה על מי שהיית, על ההגנה שלך עלינו. אתה תישאר גיבור לנצח ❤️‍🩹."

גלי צה"ל – "נזכור את כולם": סיפורו של סמל ירון זוהר ז"ל

במסגרת מיזם "נזכור את כולם" של רזי ברקאי שמביא את סיפוריהם של קורבנות 7 באוקטובר: סמל ירון זוהר ז"ל, חייל בגדוד 13 בגולני, נלחם במשך שעות בבוקר השבת השחורה במחבלים שניסו לחדור למוצב שבו היה, סמוך לקיבוץ ארז. ירון ז"ל טען מאות מרגמות וחיסל מחבלים, עד שנפגע מרסיס כתוצאה מנפילת פצמ"ר. אמו ליהיא, סיפרה על הילד הצנוע שהיה ועל החלום להפוך לכדורגלן מקצועי – שהפך לחלום להיות חייל מצטיין.

Owner & Editor-in-Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: @fashionisrael.mag
Site: Fashion Israel
Facebook group: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel