הופעתו של עידו טאקו נגעה בי עד דמעות, הוא מצליח לשחק בתיאטרון כמו בקולנוע. "החולה ההודי" מציג חוויה עמוסת רגשות. קשרים משפחתיים ומורכבים יוצרים הומור לצד כאב. הקאסט נפלא. יכולת המשחק יוצאת הדופן של טאקו, תום אבני, ושחקנית המופת שרה פון שוורצה, כל אחד מהם מביא את המיטב על הבמה
אני לא זוכר את עצמי יושב בתיאטרון ויורדות לי דמעות מעצמן; אני לא אדם שבוכה בכלל. אני איש של קולנוע. זה תמיד נראה לי יותר מציאותי. משהו בתיאטרון עם הפאתוס מרגיש לי משוחק מדי, על גבול המוגזם. זה המדיום. דווקא צחקתי בלי הפסקה במחזה "מי בעד" (הקאמרי – לכו לצחוק). אבל לבכות מאושר? בגלל שחקן? הסוף טראגי, אבל לא משהו שאני לא מכיר. דווקא ברגעים העצובים כבר משכתי בכף ידי את דמעות האושר. עידו טאקו, שחקן מופלא, הפעים אותי ביכולות המשחק שלו. שנים שלא ראיתי שילוב של משחק מציאותי בלי המניירות הגדולות של המדיה התיאטרלית. הוא מביא את הקולנוע אל התיאטרון.
צילום: אור גפן
זו הפעם הרביעית שהמחזה הנפלא (עטור שבחים וזוכה פרסים) שכתב רשף לוי (על פי סיפור ביוגרפי) עולה. הפעם ב"קאמרי". איני יודע מה היה בעבר, אבל הקאסט הנוכחי נהדר ונפלא. מנעד הרגשות שיוצר התסריט לוקח אל מחוזות ההומור, בהם לוי מצטיין, עד לכאב ולעצבות נוגה.
מראש, תסלחו לי על השבחים. כשמגיע, אז מגיע. עידו טאקו מגלם בכישרון את שגב (את התפקיד חולק איתו לפרקים השחקן יונתן הורנצ'יק). בחור צעיר, שטוטניק ואוהב. אוהב את אבא (מוטי כץ – פשוט שחקן טוב) החולה בדמנציה. ברקע, כמו בהרבה משפחות, יש את האח שלא דיבר שנים עם אביו, שהיה כנראה בעברו חלק מהנהגת המדינה ולעיתים בורחים לו שמות גדולים מהעבר (הרבה רגעים מצחיקים מנדב לנו התסריט). בתפקיד האח הנעלם, תום אבני, ברגעים מסוימים הוא מתפוצץ על הבמה ומראה כמה הוא שחקן גדול. תפקיד נהדר.
צילום: אור גפן
המחזה נע בין כעס לחמלה, חיים ומוות. אם המשפחה אבודה. זה מזכיר לי את אמא שכל חייה דאגה וטיפלה באבא, בימים הטובים ובימים החולים. אמא, בניגוד לאמא של שגב, לא הזדיינה עם גבר אחר. שגב לא אהב את זה. אני לא ממש יודע מה להרגיש לגבי הסיטואציה. שגב מחזיר לחיי המשפחה את הבן שלא אוהבים.
החזרה שלו מערבבת את המשפחה שגם כך יש לה סרט רע משל עצמה. הנוכחות החוזרת שלו הופכת אותו מאדם מריר, איש שלא קיבל אהבה בחייו, לאדם חדש. אבני מלהטט במהפך של האח שלא ידע להיות אח, לאח בכור, לאח שמוצא בעצמו רגשות של אהבה לאביו ולאח הקטן. רשף לוי לקח שתי דמויות הפוכות והפך אותן לדמות אחת בכישרון רב.
צילום: אור גפן
את שרה פון שוורצה השארתי לסוף. בתצוגת אופנה נותנים כבוד למי שפותח אותה (עידו טאקו, שהכריזמה שלו כשחקן ריגשה אותי עד דמעות) ולמי שסוגר אותה. נדמה שכל כך הרבה פעמים כתרו לראשה של שוורצה כתרים. אני אוסיף למלכת המשחק כתר משלי. שוורצה עושה מטעמים מהתפקיד כמו שרק היא יודעת. מטעמים של מעדנייה משובחת במיוחד.
צילום: אור גפן
Owner & Editor-in-Chief: Effie Elisie
Email: [email protected]
Instagram: @fashionisrael.mag
Facebook group: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל