אדריכל של אומץ: המהפכה השקטה של מאור איבגי: הוא התחיל מגזירת פוני לאימו בסלון בבאר שבע, והגיע עד לעמדת המפתח של עולם השיער הבינלאומי. בין אובדן טרגי של אביו וגיסו, לבין החלטה נועזת להפוך לאב יחידני, מאור איבגי מוכיח שהכימיה הכי חשובה היא לא זו שבתוך קערת הצבע, אלא זו של הנשמה. ראיון עם גבר שלא מחכה לאישור מאף אחד, ומלמד דור שלם של מעצבי שיער שביטחון עצמי הוא האקססורי הכי חשוב העונה
יש רגעים בראיון שבהם המילים הופכות למשהו גדול יותר מסיפור קריירה. זה קורה כשאני פוגשת את מאור איבגי (41) במתחם ההדרכה המוקפד של "אינדולה" בראשון לציון. המתחם ריק מאדם באותה שעה, השקט כמעט סטרילי, ורק מבחנות הצבע וטכנולוגיית K18 המונחות על המדפים מזכירות את האינטנסיביות שעוברת כאן מדי יום. בתוך השקט הזה איבגי מדבר על "מוד משימתי". המונח הזה, ששמור בדרך כלל ליחידות מובחרות, הוא הדנ"א של האיש שמחזיק היום במושכות ההדרכה של מותגי העל. בעולם שבו כולם מנסים למכור לנו "זוהר", איבגי מוכר אמת חשופה, כזו שחושלה באש של משברים אישיים וצמחה מתוך באר שבע.
"אפשר ללמוד טכניקה. אפשר ללמוד טרנד. אבל אם אין לך יושרה, אין לך מקצוע. למדתי להגיד לא, גם כשזה כסף קל, כי השיער של אישה הוא הביטחון העצמי שלה."
מאור איבגי
"שבוע האופנה שהיה עכשיו החזיר אותי עשור אחורה", הוא אומר לי, ומבעד לעיניים המנוסות שלו אפשר לראות את הילד שהיה שם, ליד מיקי בוגנים ומוטי רייף בתקופות של גל גדות וקרן פלס. "את יודעת מה הטירוף של שבוע אופנה. שבועיים לפני אין חיים, ושבוע אחרי אתה רק אוסף את עצמך". אבל ככל שהשיחה מעמיקה, מתברר שאיבגי לא רק אסף את עצמו אחרי תצוגות, אלא אסף את עצמו מהחיים פעם אחר פעם.

האומץ שנולד בפריפריה: "תני לי לנסות"
האומץ של איבגי לא נולד בסטודיו ממוזג בכיכר המדינה. הוא נולד בחוצפה הבריאה של נער בן 16 בבאר שבע. "זה התחיל בזה שהייתי רואה את דודה שלי מספרת את אימא שלי", הוא משחזר. "הייתי סקרן. אמרתי לה, 'תני לי לנסות רק לגזור לך את הפוני'. ולא יודע מאיפה האומץ. פשוט סיפרתי אותה בלי לשאול".
זהו המוטיב החוזר. הוא לא מבקש רשות, הוא לוקח הזדמנות. כשהבין שתוספות שיער הן הדבר הבא, הוא לא חיכה לקורס רשמי. הוא פשוט ישב שש שעות והסתכל איך עושים לאחותו תוספות. "אמרתי לה, 'תקני לי את המכשיר הזה, המלחם'. היא שאלה, 'מה תעשה איתו'. אמרתי, 'מה אכפת לך. תקני לי. אם תיפול לך תוספת, אני אחזיר לך'". הילד הזה, שבנה אימפריה שהתחילה בבית אמו, הפך למעצב שמעז להגיד "לא" ללקוחות הכי חזקות בישראל. "הייתה באה מישהי, רוצה משהו שלא נכון לשיער שלה. הייתי אומר, 'מתנצל, בלתי אפשרי'. לא הסכמתי לעשות בכל מחיר. אסור לראות רק את הכסף".
איבגי מספר על התקופה ההיא בבאר שבע כמעבדת ניסויים של ביטחון עצמי. בגיל 16 הוא כבר עבד בסלון מקומי, וכשבעלת המקום נסעה לסוף שבוע באילת, הוא פשוט תפס את הפיקוד. "היא שאלה אם אני יכול רק לעשות פנים. אמרתי כן. נכנסו לקוחות, שאלו אם אני יודע לעשות גוונים וצבע. אמרתי בטח. מעולם לא עשיתי את זה לפני כן, אבל ידעתי שאני יודע. ביום ראשון כשהיא חזרה, הלקוחות כבר ביקשו רק אותי".

הפרדוקס של מנהל האקדמיה: בלי תעודה, עם המון ידע
יש משהו כמעט חתרני בעובדה שאיבגי הוא האיש שבוחן מוצרים עבור חברות עולמיות לפני שהם נכנסים לישראל. הוא מנהל הדרכה, מכשיר תלמידים בבתי ספר, אבל הוא עצמו מעולם לא סיים את הלימודים הפורמליים בדרך הסטנדרטית. "נרשמתי ללימודים בגיל 20 כי היה חייב תעודת משרד העבודה כדי לפתוח עסק", הוא מחייך. "הלכתי לשיעור הראשון, ואז חזרתי לשיעור האחרון אחרי חצי שנה. אמרו לי שלא הייתי מספיק, אז אי אפשר להגיש אותי למבחן. אמרתי, 'טוב, לא צריך'. היום זה מצחיק, כי אני זה שמכשיר תלמידים שרוצים ללמוד את המקצוע, משהו שמעולם לא עשיתי בדרך הנורמטיבית".
הביקורת שלו על הדור הצעיר נוקבת ומלאת דאגה למקצוע. "היום לא מלמדים מקצוע, מלמדים החלקה. רואים רק את הכסף המהיר, את האינסטגרם. חסרה ההבנה של עומק השערה, של הכימיה. לבנות צבע זו תרכובת, זו כמעט תרופה שצריך להתאים למטופלת. הצעד הבא שלי הוא לשלב קואצ'ינג ממכון אדלר בתוך ההדרכות. לתת למעצב כלים לניהול עסק, להבנת הלקוחה, לא רק למרוח צבע".
"בבוקר אחד אתה בדרך לברלין, ובשנייה אתה בבית העלמין. שם הבנתי שאין דבר כזה לחכות. אם אתה רוצה משפחה, ילד, חיים, אתה פשוט עושה. אחרת הזמן עושה בשבילך."
מאור איבגי
איבגי מאמין שהמעצב הוא לא רק טכנאי שיער, אלא פסיכולוג ואיש עסקים. "בגיל 27, כשגרתי בתל אביב, כולם אמרו לי שאני חי בסרט כי רציתי לקנות דירה בזמן שכולם בזבזו על שכירויות. הבנתי ששכירות זה כסף שנזרק לפח. קניתי קבוצת רכישה רחוקה מתל אביב, ולפני חמש שנים מכרתי אותה וקניתי את הפנטהאוז בחולון. המשכנתא שלי היום נמוכה ממה שאנשים משלמים על דירת חדר בלי מעלית בתל אביב".

המעבר למוד משימתי: בין ברלין לבית העלמין
שיא העוצמה של איבגי מתגלה כשהוא מדבר על הנקודות שבהן החיים הלמו בו. ב 2016, בבוקר שבו היה אמור לטוס לחגוג סילבסטר בברלין עם חברים, אביו נפטר בפתאומיות. "במקום לשדה התעופה, נסעתי לבאר שבע לקבור את אבא שלי. הגעתי תוך 50 דקות. ישר נכנסתי למצב משימתי. מתקשר לעבודה, מבטל הכל, עוזר לאימא ולאחותי, מארגן את ההלוויה. נגמרה השבעה, הגעתי הביתה לתל אביב והתפרקתי. הרשיתי לעצמי להתפרק".

ה"שריון" הזה הוא כלי הישרדותי עבורו. זה קרה לו גם כשגיסו התאבד והשאיר את אחותו עם ארבעה ילדים קטנים. "הייתי שם, עליי שריון, נכנס הביתה, צוחק עם האחיינים, מאכיל אותם, מחזק. ואז חוזר בלילה לתל אביב ונשבר לרסיסים. למחרת בבוקר אוסף את עצמי שוב". האובדן הפך למצפן שלו. "אבא שלי הראה לי שהחיים קצרים. הוא היה כל כך גאה בי, משוויץ בכל מקום. הבנתי שאני לא יכול לחיות בפחד של 'עד ש'. החלטתי להיות אבא, והבאתי ילדה לבד, בהורות משותפת. בלי לחכות לזוגיות, בלי לחכות לבית המושלם. פשוט עשיתי".
הוא מספר על האבהות לאמה, בת ה 4, בעיניים נוצצות. "תהליך ההבאה שלה לעולם ארך שנים. עברתי בין עמותות, קבוצות פייסבוק ופגישות עם פסיכולוגים עד שמצאתי את השותפה הנכונה. היום אני אבא מעורב ב 100 אחוז. בימים שהיא אצלי, העולם יכול להתהפך. בארבע אני אוסף אותה מהגן. יש לה אמא בתמונה, יש לה אבא בתמונה, ויש לה היום גם את בן הזוג שלי, שגם לו יש ילדה משלו. אני כמו אבא נוסף עבורה, וביחד יצרנו משפחה מהממת".

"באר שבע זה לא מקום, זו מנטליות"
כשצופים במאור מדבר, מבינים שהכוח שלו נובע מהחיבור הישיר לילד הבאר שבעי, בן זקונים לשתי אחיות, שסירב לקבל את המציאות כגזירת גורל. "תמיד התחברתי לאלה שיותר גדולים ממני", הוא מודה. "משהו בגיל שלי לא היה מאתגר אותי. בגיל 20 הייתי יוצא למועדון 'הפורום' בבאר שבע, מעביר את הצמיד של גיל 30 ונכנס בביטחון של מלך, למרות שנראיתי בן 16. חיפשתי את הבגרות, את הניסיון".
השאיפה הזו היא שהחזיקה אותו כשגר בדירה שכורה בתל אביב ועבד בסופר פארם רק כדי לשלם שכר דירה, בזמן שחלם על המספרה שלו. הוא לא פחד ללכלך את הידיים, הוא פחד להישאר במקום. "הראייה שלי הייתה תמיד הלאה, איך מתפתחים. לא איך נשארים סבבה ולא מתקדמים".
"היום כולם רוצים זוהר, אינסטגרם, ותוצאה מהירה. אני רוצה עומק. כימיה. הבנה אמיתית של שערה ושל אישה. בסוף, הביטחון העצמי הוא האקססורי הכי חשוב."
מאור איבגי
העומק של איבגי נמצא ביכולת שלו להכיל את הניגודים. הוא איש של מספרים ומשכנתאות, אבל גם איש של רוח וחמלה. כשהוא מדבר על אחותו האלמנה או על הבת שלו, הקול שלו משתנה. שם, בתוך האחריות הכבדה הזו, הוא מוצא את המשמעות הכי גדולה של המקצוע שלו. "רוב מעצבי השיער הם אנשים שלא הלכו ללמוד תואר, אנשים שהתחילו מהידיים", הוא אומר. בעיניו, המספריים הם לא רק כלי עבודה, הם כלי לשינוי חיים.

האתיקה של ה"לא" בעולם של "כן"
אחד הנושאים שבוערים באיבגי הוא היושרה המקצועית. בעידן שבו ספרים צעירים רוצים להספיק כמה שיותר לקוחות ביום, איבגי עוצר. "בתקופה שלי בירמיהו, היו מגיעות לקוחות ודורשות גוונים והחלקה באותו יום. הייתי אומר להן 'לא'. הן היו כועסות והולכות לספר אחר. אחרי חודשיים הן היו חוזרות אליי כשהשיער שלהן שרוף, מבקשות שאציל אותן עם תוספות ושיקום. כלכלית זה אולי עבד לטובתי, אבל מקצועית זה כאב לי. השיער של אישה הוא הביטחון העצמי שלה. אסור להרוס אותו בשביל כסף מהיר".
הוא רואה את עצמו כמורה דרך. "מחר יהיו פה 50 מעצבי שיער בהשתלמות. אני לא רק מלמד אותם איך להשתמש ב K18 או איך למרוח צבע של אינדולה. אני מלמד אותם לכבד את המקצוע. אם לא תכבד את המקצוע כרפואה או כאדריכלות, אף אחד לא יכבד אותך".

מתל אביב לפנטהאוז של החיים: מבט לעשור הבא
היום הוא שלם עם המעבר מחיי הלילה של תל אביב לשקט של חולון. "ההוויה הבאר שבעית שלי תמיד הייתה שם. גם כשגרתי בתל אביב, בשישי בערב הייתי מעדיף לבשל בבית ולא לצאת למועדונים. הלב שלי תמיד היה בבית". הוא מביט על הכלים שעל השולחן באקדמיה הריקה. אלו לא רק מספריים ומברשות, אלו הכלים שבעזרתם הוא בנה את עצמו מחדש פעם אחר פעם.
"איפה תמצאי אותי בעוד עשור, בגיל 51", הוא מחייך. "אני רואה את עצמי מכשיר דורות של מעצבים בשיטה שלי. שילוב של קואצ'ינג והדרכה מקצועית. אני רוצה לעבוד פחות פיזית על הכיסא ויותר להנחיל את הידע. והחלום הכי גדול. עוד ילד. המשפחה שלנו גדלה, ויש מקום לעוד".

כשאני שואלת אותו על שאיפות מקצועיות שעוד לא הגשים, הוא מפתיע. "בארץ עשיתי לכולן. גם לאלו שלא רצו, ידעתי איך להגיע אליהן ובסוף הן ישבו אצלי בכיסא. בחול. ביונסה היא השאיפה, אבל באמת. תני לי לשבת איתה ולצחוק, לאו דווקא לעצב לה שיער. לעצב שיער לאדל זה החלום. יש בה אצילות ושקט שאני מאוד מתחבר אליהם".
מאור איבגי הוא השראה חיה לכך שהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו חזק יותר מכל נסיבות חיים. הוא לקח את הכאב, את היתמות ואת הקשיים הכלכליים, והפך אותם לצבע הכי יפה על הפלטה שלו. בעולם האופנה המשתנה תדיר, איבגי הוא העוגן. איש של אמת פריפריאלית, עבודה קשה ואומץ שאי אפשר לצבוע בשום גוון אחר.
"הדרך לא תמיד הייתה קלה", הוא מסכם. "אבל אני לא מפחד מקושי. הקושי הוא זה שמצמיח. והכי חשוב. בריאות. כמו שאומרים הזקנים בסוף, בלי בריאות שום דבר לא שווה".
5 הדיברות של מאור איבגי למעצב השיער המודרני
אל תלמד תספורת, תלמד מקצוע. הבנת הכימיה ועומק השערה חשובה יותר מכל טרנד חולף.
למד להגיד "לא". היושרה המקצועית שלך שווה יותר מכל סכום כסף שתקבל על עבודה שתהרוס ללקוחה את השיער.
נהל את העסק, אל תיתן לו לנהל אותך. הבנת מספרים ושיווק היא קריטית להישרדות בתחום.
אל תחכה ל"רגע הנכון". אם יש לך חלום, ילד, דירה או עסק, עשה אותו עכשיו. הרגע המושלם לעולם לא יגיע מעצמו.
הישאר רעב. ביום שתפסיק ללמוד ולהתאתגר, תבין שמיצית את התחום. החדשנות היא הדלק של האמן.
מאור איבגי maor_meirivgi@
צילום hadarperl hadar_photographer@
סושיאל sanmesika@
סטייליסטית lavyorly@
מאפרת maayanvaldman_mkp@
עיצוב שיער ofir.guetaa@
אופנה: daredotstore@

שני אקוע – עיתונאית ועורכת אופנה
אינסטגרם: shaniaqua@

Owner & Editor-in-Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: @fashionisrael.mag
Facebook group: Fashion Israel
Facebook business page: Fashion Israel