אייקון – שיר פופוביץ x איימי ויינהאוס

לאיימי ויינהאוס, הזמרת והיוצרת הבריטית מצפון לונדון, היה קול עמוק, מחוספס וטקסטים חזקים בלי להתנצל. עם Frank ואז Back to Black היא החזירה לפופ את הג׳אז והסול. במקביל למוזיקה, היא הפכה לאייקון סטייל מובהק. אייליינר דרמטי, תסרוקת כוורת, וינטג׳, קעקועים, ונוכחות מאלה כרזימה. בשנת 2011 הלכה לעולמה בגיל 27 . עוד שם גדול במועדון ה-27. השחקנית שיר פופוביץ במחווה אופנתית לאיימי ויינהאוס האייקונית.

שיר פופוביץ shirpopovich@
צילום: נועה נבט noanabet2@ סטיילינג: ליה פולונסקי liyapol@
עיצוב שיער: מלי בנקס mali_banks@ איפור: ערן אורבוך eran_makeup@
בהפקה שולבו פריטי מקוריים/אורגנליים שלבשה איימי מבית לוני וינטג׳ lonivintage@
לוקיישן: מלון לילינבלום lilyandbloomhoteltlv@
עורך אופנה ומפיק: אפי אליסי fashionisrael.mag@

איימי ויינהאוס

איימי ויינהאוס נולדה בלונדון ב-14 בספטמבר 1983. בית יהודי, מוזיקה בבית כמו אוויר. ג׳אז בסלון, הומור בשולחן, וילדה עם קול נמוך מדי לגילה ונוכחות גדולה מדי לחדר. היא לא רצתה להיות חמודה. היא רצתה להיות אמיתית.

המסגרות לא התאימו לה. לא כי לא הייתה מסוגלת, אלא כי לא הייתה מוכנה להתכווץ. היא הייתה חדה, מצחיקה, דעתנית. היא שמעה זיוף מרחוק. [תעשיות אוהבות כישרון, אבל הן אוהבות עוד יותר צייתנות. איימי לא הייתה חומר צייתני]

בתחילת שנות האלפיים היא שרה במועדונים קטנים, כאלה שהאור לא מחמיא והקהל קרוב מדי. דווקא שם היא נשמעה מושלמת. Frank יצא בשנת 2003 והרגיש כמו יומן שנפתח בכוונה. כתיבה שנונה ואינטימית, קול שמחליק בין ג׳אז לסול, ומישהי שמדברת על אהבה כמו על קרב קטן. בלי לייפות. בלי לבקש סליחה.

Back to Black יצא בשנת 2006. הסאונד היה קלאסי, כמעט נצחי. המילים היו עכשיו. Rehab נשמע כמו להיט, אבל הוא גם היה הודאה בקול רם. You Know I’m No Good היה וידוי מדויק. היא לקחה כאב, עטפה אותו במנגינה נוצצת, והשאירה את הפצע בחוץ. כדי שכולם יראו.

ואז בא המחיר. תהילה עם מצלמה שלא נכבית, כותרות שמחליפות חמלה, גוף שנלחץ עד הקצה. מערכת היחסים הסוערת, ההתמכרות, הלילות שהפכו לכותרת בבוקר. היא ניסתה להתרומם, ניסתה להיעלם. לפעמים הצליחה לרגע.

ב 23 ביולי 2011 היא מתה בלונדון, בת 27. מועדון ה-27 קיבל עוד שם, אבל איימי היא לא מספר. היא חתימה. קול שמסוגל להפוך רגע פרטי לשיר שכולם מזהים, ואז להשאיר אותך עם אמת לא נוחה. [זה כל העניין. היא נשארת לא כי נשברה. היא נשארת כי לא שיקרה.]