עיצוב אופנה
הדס שוורץ. Stop Motion-Low Tech
האמן ז׳אן פול גוד, הפך את הסובלימציה של גופים לסימן ההיכר שלו. בעבודתו הוא מצלם את האדם העומד מולו, חותך ומדביק בפרופורציות שונות וכך מייצר גוף בעל מראה גרוטסקי. בעידן שעבר דיגיטציה מסיבית אנחנו רגילים לקבל תמונה מושלמת שמיוצרת בטכנולוגיות מתקדמות. הפעולה המתקיימת בבסיסה של הקולקציה היא תגובת נגד לתהליכים הדיגיטליים. בהשראת האומן מתבצעת חזרה לתהליכי הלואו טק, ליצירה של פריימים בבגד במראה סטופ מואושן ולעריכה מחודשת של מערכות לבוש
נועה גריצר. "מות האסקפיזם"
הפרויקט עוסק במציאות ילדותית דיסטופית של אסון המתקיים בליבה של הילדות. מלחמה היא מציאות שבורה ואימתנית שחוויות ילדות המתעצבות בתוכה נעשות לפגומות. ילדים נקלעים לזוועות שלא באשמתם ולא ברצונם, ואחת מדרכי ההתמודדות שלהם היא אסקפיזם המשמש כמנגנון הישרדותי של הגוף והנפש. הקולקציה נותנת ביטוי לפער שבין עולם ילדותי תמים ואוטופי לבין אימת המלחמה, והיא מתאפיינת בצבעוניות ניגודית ובתכנים סימבוליים דיכוטומיים של ילדות ואימה.
לאה לוי. "ללא כותרת"
אני וסבתא עולות למטוס. אני חוגרת את חגורת הבטיחות, ברגע שאני מתיישבת בכיסא ומנסה להשלים עם המרחק שיפריד עוד רגע בינינו לבין הקרקע. סבתא מביטה בי במבט משועשע ושואלת: "לאיצ'קה, איך החיים עוד לא חישלו אותך?" החוויה האישית שלי מלאה בכאב, פחד וחשיפה רגשית. אירועי החיים לא מחכים ואני מנסה להצמיח לי ציפורניים, טפרים או קליפה שתגן מבלי לאבד את הרכות. הקולקציה שיצרתי עוסקת בשאלות על ההכרח להשתמש באגרסיביות כדי לשרוד ועל הדיסוננס שבין השמירה על החיים לבין המוות והאלימות שמאפשרים זאת. השפה הוויזואלית שואבת השראה מצמחים טורפים והמנגנונים השונים שיצרו בכדי לשמר את עצמם. בקולקציה משולבות טכניקות מסורתיות עם שיטות עבודה חדשניות, על מנת ליצור טקסטיל בעל עמידות ומראה ייחודי.
נגה שנהב. "דינמיקה"
הפרויקט "מבנה" מבוסס על ההשפעה של גידול האמנית במשפחה של אדריכלים, שבו היא ״הכבשה הצבעונית״. הקולקציה בוחנת את הבגד כמבנה בתנועה, משתמשת במאפיינים משותפים לביגוד מחויט ולאדריכלות ליצירת קולקציה קונספטואלית לגברים ונשים. היא משלבת צבעוניות כהרמוניה של ניגודים, מקורים באדריכלות המודרנית ופלטת הצבעים המשפחתית, ומוסיפה ורודים וכחולים ששוברים את המונוכרומטיות ומביאים רוח ונוסטלגיה לבגד המחויט הבוגר
דוד אוקס. "פיזיותרפיה במוזיקה"
המעצב, שהוכשר באקדמיה למוזיקה באוקראינה, מייחס למוזיקה כוח עצום של ריפוי עבור נפש האדם. מוזיקה משחקת תפקיד חשוב בתהליכי שיקום, בין אם במודע או לא במודע היא נוכחת בכל מקום ובעלת השפעה עמוקה. במציאות המורכבת של ימינו, אתגרים פיזיים ונפשיים הם היבטים בלתי נמנעים של חיינו. אחיינית של המעצב, שמשתמשת בכיסא גלגלים עקב שיתוק מוחין מתאונת דרכים, היוותה השראה לקולקציה לקידום הכללה חברתית. הקולקציה לנשים בהשראת חייהם של בעלי מוגבלויות, מצמר, עור ובדים סרוגים, נועדה לטפח מודעות וקבלה רבה יותר.
דניאל פדידה. "בגדי פלאות"
אחד המאפיינים של עידן התגליות הוא "חדר הפלאות" (Cabinet de Cariosités). חדרים אלה היו פופולריים במאות 16-18 והציגו נפלאות מעולם הטבע ומעשי ידי אדם שהגיעו מעבר לים. הרעיון של תמהיל של חפצים שנועד לעורר, לשעשע ולשמש כנושא שיחה בסלוני התקופה, מתורגם באופן טבעי בקולקציה לעיצוב מקסימליסטי. נגיעות אישיות, כמו מזכרות משמעותיות ומזכרות מנסיעות, מעניקות חומר פנימי של שכבות תוך כדי נטייה לוויגנטים בלתי צפויים ומפתיעים. הקולקציה משלבת בתוכה מודרניזם ובארוקיות וכוללת שפע של טכניקות מסורתיות וחדשניות – חיתוך בלייזר, דפוס משי, הדפסה בתלת מימד- קראפט מסורתי וטקסטילים מפותחים בעבודת יד.
ליזה בלסקי. "נזקי המלחמה"
ליזה בלסקי, סטודנטית שנה שניה לעיצוב אופנה במוסד האקדמי "בצלאל". בתאריך ב-7.9.24 הציגה את הפרויקט החדש שלה, שנקרא ״נזקי המלחמה״. הפרויקט כולל שמלה המוקדשת לחטופים ומבטאת את רגשותיה לגבי המציאות הקשה שאינה משתנה מזה שנה. המלחמה המתמשכת, החטופים בעזה, והמשבר הפוליטי התמידי גורמים לתחושת חוסר יציבות וייאוש בקרב כולנו. הפרויקט בא לתמוך ולחבק את כל […]
דניאל לוי. "בפנים הכל בסדר"
בשנה האחרונה חוויתי מספר גדול של מקרי מוות של אנשים הקרובים אליי, התמודדותי עם האובדן בעזרת עולם הפנטזיה הפנימי שלי. שם כולם שומרים על האחר ושואפים להרמוניה ושקט. כך עיצבתי מערכות לבוש לשלוש דמויות: הפרפר - חייכנית, אופטימית, מתגברת על כל מכשול ומובילה לדרך הנכונה, בודקת שהכל כשורה; אלת הטבע - הים והיבשה חברים שלה וכך גם החיות, היא מוודאה שהכל עובד בהרמוניה; והשומר - בן זוגה של הפרפר, מסייע כגיבוי לחברתו להבחין שגורמים מבחוץ לא חודרים פנימה. הלבשתי אותם בבדים פסטליים קלילים, המאפשרים תנועה חופשית, מעל הבגדים מגנים מודפסים מחומר ה-PLA במדפסת תלת-ממד, עטופים בצמר פסטלי, שנסרג על ידי מכונת סריגה. הפרויקט מוקדש לזכרם: סבא מוריס, דוד יוסי, ידידי ינון ובת דודי עדן אלון לוי ז"ל, שנלחמה בגבורה ב-7 לאוקטובר.
הדר בר נוי | Cherry on top
בשנות ה-50, לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה פריחה כלכלית בארה"ב, אך נשים שעבדו בזמן המלחמה חזרו לתפקיד עקרות בית. משרדי פרסום רבים השתמשו בנשים לקידום מוצרים, כשהן משמשות כדמות המרכזית בפרסומות. החפצת נשים בפרסומות ממשיכה גם היום. הקולקציה "ארט טו וויר" שואבת השראה מעולם המזון והאפייה, כאשר תהליך היצירה דומה לבישול אקספרימנטלי עם שימוש בחומרים לא קונבנציונליים ועבודה עם אביזרים כמו מזלף ומרדד. הקולקציה מתמקדת בצבעוניות "השמחה" של שנות ה-50 – אדום, ורוד ולבן, עם נזילות ושיבושים להדגשת מה שמסתתר מתחת לנראות המושלמת של עקרת הבית.
מעיין גלילי. "אני אוהבת אותך אמא"
פרויקט אופנה אחראית ומקיימת, שמוקדש להנצחת אמה של המעצבת שנפטרה מסרטן. הפרויקט נוגע בשאלות אישיות קשות ובזיכרונות האם, תוך שימוש בבגדיה של האם ליצירת קולקציה חדשה. הקולקציה כוללת בגדי נשים מרדי-טו-וור ועד בגדי ערב וכלה. היא משתמשת בחומרים כמו עורות, בגדים מהארון הפרטי של האם, שמלות ערב, טישרטים, ג'ינסים, ניטים ופרחים בעבודת יד, וכן ממחטות טישו ככיסים. הפרויקט משלב הומור וצבע, ויוצר מפגש מחודש בין האם לבת. לזכרה של חני גלילי
אביגיל קפון. "אוסף פרטי"
הבד - יריעה מלבנית ארוגה שתי וערב. הגוף מחפש פתח דרכו יוכל לחדור פנימה. הזמנה פתוחה להתמזגות ספונטנית עם חומר גלם לא נגוע, המכיל בתוכו את הפוטנציאל האין סופי הגלום בשלם. הבגד נוצר כתוצאה מחיבור הגוף עם הבד. מעטפת חגיגית לקימורים משתנים. מערכת יחסים בה מתקיים מאזן של שולט ונשלט, הבודק את עיטוף הגוף באמצעות איתור נקודות הישענות. הגוף החופשי, שהוצג במהלך העבודה, יצר הדים של שנאה, שהפגישו אותי פנים אל פנים עם הפחד האנושי הקדום מיצרים ואני נותרתי נלחמת לבד בדיכוי הזה בחירוף נפש, כדי להגן על הערכים עליהם גדלתי. למרות הניסיון לגרום לי להאמין שגופי הוא סוד נורא, אני יודעת שהוא חופשי.
שרה הלפרן. TILL DEATH DO US PART
עם פרוץ הלחימה חתונת המעצבת נדחתה וארוסה נלחם בעזה. האופוריה הפכה לדאגה קיומית, והמלחמה הביאה את המעצבת להתבונן על ״שיגעון החתונות״, במבט ביקורתי וציני. הפרויקט עוסק באבסורד של הכלה אל מול האבסורד של המלחמה, קולקציה המשלבת את עולמות המלחמה והחתונה בצורה על מציאותית, מופרכת, ומוגזמת. קו השבר בא לידי ביטוי בקולקציה בחיתוכים ובעיוותים של פריטים מוכרים מעולמות הערב , לצד פריטים מעולמות הצבא: מעילי טרנץ׳, מעיל טייסים ומקטורנים מחויטים. תגיות: חרבות ברזל, מלחמה, חתונה, זוגיות
סתיו יוגב. "שממה"
הכאוס של השנה האחרונה מעורר צורך עמוק בנחמה. היצירה שלפניכם.ן לא תוכננה, אלא נבעה מתוך רגש, חיפוש גולמי אחר שלווה פנימית. הרמוניה, שכל כך חשובה לי, לובשת צורה, מפוסלת על הגוף, נותנת הבטחה של רוגע בתנועה זורמת. התקרבו והרגישו את הסיפור שהיצירה הזאת מספרת. תנו ליופי ולחום החלל לנתק אתכם מהמציאות הבלתי פוסקת של היום, להתחדש ולחדש כוחות דרך הטבע. תזכורת לשקט המצוי בלא נודע העצום ובשממה. רשימת חומרים: גבס, טיח, רשתות ברזל, תחבושות גבס, בובת דיגום, ברזלים וצבע. טכניקות עבודה: פיסול ברשתות ברזל על-גבי בובת דיגום, ציפוי בתחבושות גבס, יצירה בשכבות גבס וטיח ושיוף
מור אלפסי. איזה כיף שיש לנו כאלה כישרונות
דווקא בימים אלה שכל העולם רואה בנו איזור מלחמה ורובו אנטי ישראל, חשוב שנהיה אור לגויים. יש לנו במה להתגאות ועוד איך יש לנו. מור אלפסי, סטודנטית שנה ג' במחלקה לעיצוב אופנה שנקר זכתה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית Real leather. stay different. זוהי השנה השלישית ברציפות בה סטודנט מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר קוטף את המקום הראשון.
outré by Yuval Alroey
יובל אלרואי, (28), מעצבת אופנה, בוגרת שנקר, סיימה את התואר לפני כשנתיים. במהלך הלימודים ובעיקר בשנתיים האחרונות היא עבדה כעצמאית, כמעצבת תלבושות במה ופרפורמנס עבור שונים והיום בעלת outré, מותג אופנה ישראלח
הקונצרט הכי שווה בעיר
תצוגת סוף השנה של שנקר היא המעמד המרגש ביותר שזוכים להגיע אליו הסטודנטים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, השנה המעמד מרגש במיוחד ומלווה בתחושות מעורבות, לא רק בשל המלחמה עצמה. שנתון 2024 החל את לימודיו עם מגפת הקורונה, ועכשיו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל הם חוצים את קו הסיום